תשמישי קדושה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==בהלכה== | ==בהלכה== | ||
ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|מגילה כ"ו ע"ב}} כתוב לגבי החילוק בין תשמישי מצווה לבין תשמישי קדושה לראשונה: | ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|מגילה כ"ו ע"ב}} כתוב לגבי החילוק בין תשמישי מצווה לבין תשמישי קדושה לראשונה: | ||
{{ציטוטון|תשמישי מצווה - נזרקין, תשמישי קדושה - נגנזין. ואלו הן תשמישי מצווה: סוכה, לולב, שופר, ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה: דלוסקמי ספרים, תפילין ומזוזות ותיק של ספר תורה ונרתיק של תפילין ורצועותיהן}}. | {{ציטוטון|תשמישי מצווה - נזרקין, תשמישי קדושה - נגנזין. ואלו הן תשמישי מצווה: סוכה, לולב, שופר, ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה: דלוסקמי ספרים, תפילין ומזוזות ותיק של ספר תורה ונרתיק של תפילין ורצועותיהן}}. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
תשמישי הקדושה, הם לפי האופי של [[קליפת נגה]] (הקליפה העדינה יותר) שהיא ניתנת ל"בירור", כאשר משתמשים בדבר המסויים בצורה נכונה, למטרות קדושות. | תשמישי הקדושה, הם לפי האופי של [[קליפת נגה]] (הקליפה העדינה יותר) שהיא ניתנת ל"בירור", כאשר משתמשים בדבר המסויים בצורה נכונה, למטרות קדושות. | ||
==בתורת הרבי== | ==בתורת הרבי== | ||
[[הרבי]] אומר{{הערה|בהתוועדות יום [[שמחת תורה]] [[ה'תשי"ב]]}} ששחידוש מתן-תורה לגבי קודם מתן תורה הוא בנוגע לקיום המצוות בגשמיות, כמאמר רז"ל{{הערה|שהש"ר פ"א, ג}} "כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו", ברוחניות בלבד, כלומר, אף שגם האבות קיימו המצוות בדברים גשמיים, מכל מקום, אין זה אלא שקיימו המצוות באמצעות הדברים הגשמיים, אבל הפעולה שנעשית על ידי קיום המצוות (המשכת אלקות) לא | [[הרבי]] אומר{{הערה|בהתוועדות יום [[שמחת תורה]] [[ה'תשי"ב]]}} ששחידוש מתן-תורה לגבי קודם מתן תורה הוא בנוגע לקיום המצוות בגשמיות, כמאמר רז"ל{{הערה|שהש"ר פ"א, ג}} "כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו", ברוחניות בלבד, כלומר, אף שגם האבות קיימו המצוות בדברים גשמיים, מכל מקום, אין זה אלא שקיימו המצוות באמצעות הדברים הגשמיים, אבל הפעולה שנעשית על ידי קיום המצוות (המשכת אלקות) לא הייתה אלא ברוחניות, בעולם האצילות וכו', ואילו בדבר הגשמי שבו נעשתה המצוה לא נפעל דבר, ולדוגמא: הגרים שגייר אברהם{{הערה|ב"ר פל"ט, יא. פרש"י לך לך יב, ה. ועוד}} – לא נשאר מהם כלום, וכן המקלות שעל-ידם המשיך יעקב ההמשכות של מצות תפילין{{הערה|ראה זח"א קסא, ב ואילך. מאמרי אדה"ז תקס"ב ע' יב. אוה"ת ויצא רכג, ב. ועוד}} – לאחר שנסתיימה העבודה בהם לא נשאר בהם קדושה כלל. והחידוש של מתן תורה – שלא זו בלבד שקיום המצוות הוא באמצעות הדברים הגשמיים, אלא שנמשכת ונקבעת הקדושה בדברים הגשמיים שבהם מקיימים המצוות, כמו בתפילין, שגם בשעה שאינו מקיים את המצוה הרי הוא חפצא דקדושה, ועל דרך זה בשאר תשמישי מצוה ותשמישי קדושה{{הערה|ראה מגילה כו, ב. רמב"ם הל' ס"ת פ"י ה"ג ואילך. טושו"ע או"ח סקנ"ד. יו"ד סרפ"ב. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סמ"ב ס"ו}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6260&CategoryID=1330 "אשר נתן לנו את תורתו"] באתר חב"ד. | *[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=6260&CategoryID=1330 "אשר נתן לנו את תורתו"] באתר חב"ד. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מצוות]] | [[קטגוריה:מצוות]] | ||
{{הלכה}} | |||
גרסה אחרונה מ־00:33, 11 בפברואר 2021
תשמישי קדושה הם חפצים יהודיים המנוצלים לקיום התורה והמצוות.
בהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת מגילה[1] כתוב לגבי החילוק בין תשמישי מצווה לבין תשמישי קדושה לראשונה:
"תשמישי מצווה - נזרקין, תשמישי קדושה - נגנזין. ואלו הן תשמישי מצווה: סוכה, לולב, שופר, ציצית. ואלו הן תשמישי קדושה: דלוסקמי ספרים, תפילין ומזוזות ותיק של ספר תורה ונרתיק של תפילין ורצועותיהן".
כלומר, שההבדל המובחן בין תשמישי מצווה לבין תשמישי קדושה, שבתשמישי קדושה, מופיעים שם ה' המפורש, ולאור כך יש להניח אותם בגניזה. אך לעומת זאת, בתשמישי מצווה, אין מצוי שם ה' המפורש, ואמנם בלעדהם קשה לקיים את המצווה, אך חשיבותם פחותה מתשמישי קדושה.
חלק מתשמישי הקדושה הינם מופיעים אף בתורה, למשל מצוות תפילין, מזוזה, ציצית ועוד.
בתורת הקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – עבודת הבירורים |
על פי תורת הקבלה, "נפלו" בעת שבירת הכלים רפ"ח ניצוצים אלוקיים לעולם הזה, והם מפוזרים בכל דבר - אם חפץ שנעשה בו שימוש על ידי יהודי או בריה כלשהיא.
בגלות מצרים - ביררו על ידי עבודה ר"ב ניצוצות (כמנין וגם ערב 'רב' עלה עימהם), ושאר הניצוצות פוזרו בעולם לבירור במשך גלות אדום, היא הגלות האחרונה טרם בניית בית המקדש השלישי.
היות החפץ או הבריה ללא שייכות גלויה לקדושה - משייכת אותו לצד שאינו צד הקדושה, ה"סטרא אחרא". ותפקידו של היהודי הוא, "לברר" ולהעלות את הניצוץ האלוקי החבוי בתוך הדבר, על מנת להחזירו ולהעלותו לקדושה, היות והניצוץ האלוקי מיועד לגילוי, ולא להישאר במקום בו הוא מוסתר ומכוסה.
פעולה זו נקראת "עבודת הבירורים", משום שהיהודי "מברר" ובורר את הפרי מתוך ה"קליפה" המכסה עליו.
תשמישי הקדושה, הם לפי האופי של קליפת נגה (הקליפה העדינה יותר) שהיא ניתנת ל"בירור", כאשר משתמשים בדבר המסויים בצורה נכונה, למטרות קדושות.
בתורת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי אומר[2] ששחידוש מתן-תורה לגבי קודם מתן תורה הוא בנוגע לקיום המצוות בגשמיות, כמאמר רז"ל[3] "כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו", ברוחניות בלבד, כלומר, אף שגם האבות קיימו המצוות בדברים גשמיים, מכל מקום, אין זה אלא שקיימו המצוות באמצעות הדברים הגשמיים, אבל הפעולה שנעשית על ידי קיום המצוות (המשכת אלקות) לא הייתה אלא ברוחניות, בעולם האצילות וכו', ואילו בדבר הגשמי שבו נעשתה המצוה לא נפעל דבר, ולדוגמא: הגרים שגייר אברהם[4] – לא נשאר מהם כלום, וכן המקלות שעל-ידם המשיך יעקב ההמשכות של מצות תפילין[5] – לאחר שנסתיימה העבודה בהם לא נשאר בהם קדושה כלל. והחידוש של מתן תורה – שלא זו בלבד שקיום המצוות הוא באמצעות הדברים הגשמיים, אלא שנמשכת ונקבעת הקדושה בדברים הגשמיים שבהם מקיימים המצוות, כמו בתפילין, שגם בשעה שאינו מקיים את המצוה הרי הוא חפצא דקדושה, ועל דרך זה בשאר תשמישי מצוה ותשמישי קדושה[6].
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אשר נתן לנו את תורתו" באתר חב"ד.
הערות שוליים
הבהרה: המידע בחב"דפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.