משתמש:שמואל חיים/הקמת המדינה: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
|||
| (11 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==הקמת הציונות== | ==הקמת הציונות== | ||
[[קובץ:אור לישרים.png|ממוזער|הספר "אור לישרים" שנכתב נגד הרעיון הציוני]] | [[קובץ:אור לישרים.png|ממוזער|הספר "אור לישרים" שנכתב נגד הרעיון הציוני]] | ||
[[קובץ:הרצל.jpg|ממוזער|ימין|הרצל במסעו ל[[ארץ ישראל]] שבמהלכו חילל את השבת בפרסיה]] | |||
את הציונות הקים [[בנימין זאב הרצל]] לאחר שסיקר את משפט דרייפוס{{הערה|בשנת [[תרנ"ד]]}} והושפע ממנו קשות, בעקבות כך עלה במוחו הרעיון של הקמת מדינה יהודית.הרעיון הוליד את הקונגרס הציוני הראשון שהתרחש בשנת [[תרנ"ז]]. | את הציונות הקים [[בנימין זאב הרצל]] לאחר שסיקר את משפט דרייפוס{{הערה|בשנת [[תרנ"ד]]}} והושפע ממנו קשות, בעקבות כך עלה במוחו הרעיון של הקמת מדינה יהודית.הרעיון הוליד את הקונגרס הציוני הראשון שהתרחש בשנת [[תרנ"ז]]. | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
בשנת [[תרנ"ט]] התאספו קבוצה של גדולי הרבנים החרדים באותה התקופה בשביל הדפסת הספר "אור לישרים" שיתקוף את הרעיון הציוני.נציגים מטעמם הסתובבו בין רבנים בשביל הספר, [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח בעצמו שלוחים שיכנעו רבנים לחתום בשביל הספר. | בשנת [[תרנ"ט]] התאספו קבוצה של גדולי הרבנים החרדים באותה התקופה בשביל הדפסת הספר "אור לישרים" שיתקוף את הרעיון הציוני.נציגים מטעמם הסתובבו בין רבנים בשביל הספר, [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח בעצמו שלוחים שיכנעו רבנים לחתום בשביל הספר. | ||
לאחר כשנה בשנת [[תר"ס]] יצא הספר, בספר היו מאמרים של רבנים רבים ובהם [[אדמו"ר הרש"ב]] "נגד השיטה הציונית". בספר היו הופיעו טיעונים בו השוו את הציונות לרפורמים, שתכליתם לשנות את חוקי הדת ולעקור מעם ישראל את מסורת אבותיו. כמו כן נזכר כי הציונים פועלים לדחוק את הקץ ומכחישים כי הגאולה תבוא בדרך נס, למרות דעתו כי {{ציטוטון|לא חפץ ה' לתת לנו יד ושם במדינה מיוחדת לנו עד אחרית הימים}}{{הערה|ראו: [http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים], ורשה תר"ס, עמ' 22.}} לבסוף נשמעו נימוקים, לפיהם הציונות כתנועה קטנה וחסרת כוח לא תוכל להתמודד מול המעצמות הגדולות המתנגדות לשיבת היהודים לארצם, וכן גם שהעם היהודי אינו מסוגל לפעילות לאומית ולהקמת מדינה. | לאחר כשנה בשנת [[תר"ס]] יצא הספר ע"י [[שלמה זלמן לנדא]] ו[[יוסף רבינוביץ]], בספר היו מאמרים של רבנים רבים ובהם [[אדמו"ר הרש"ב]] "נגד השיטה הציונית". בספר היו הופיעו טיעונים בו השוו את הציונות לרפורמים, שתכליתם לשנות את חוקי הדת ולעקור מעם ישראל את מסורת אבותיו. כמו כן נזכר כי הציונים פועלים לדחוק את הקץ ומכחישים כי הגאולה תבוא בדרך נס, למרות דעתו כי {{ציטוטון|לא חפץ ה' לתת לנו יד ושם במדינה מיוחדת לנו עד אחרית הימים}}{{הערה|ראו: [http://www.daat.ac.il/daat/vl/or-layesharim/or-layesharim01.pdf אור לישרים], ורשה תר"ס, עמ' 22.}} לבסוף נשמעו נימוקים, לפיהם הציונות כתנועה קטנה וחסרת כוח לא תוכל להתמודד מול המעצמות הגדולות המתנגדות לשיבת היהודים לארצם, וכן גם שהעם היהודי אינו מסוגל לפעילות לאומית ולהקמת מדינה. | ||
[[רבי יוסף רוזין]] שלח מכתב לספר בו הוא כותב: | [[רבי יוסף רוזין]] שלח מכתב לספר בו הוא כותב: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קבלתי מכתבם אודות כת | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קבלתי מכתבם אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם "ציונים" לא לחנם רק משום מ׳׳ש רש״י יומא דף ע״ז ע׳׳ב דציון חוץ לירושלים, והוא שוק העליון המובא בשקלים פ״ח ה״א וזה קצרן של גוים המובא שם כי המינים הידועים היו בשוק העליון בכל מקום, עי׳ ע״ז דף י״ח ע"א וזה ר״ל הירושלמי בפ״ד דתענית סוף ה׳׳ב חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שנקרא ישראל ציון אלא זה כו׳ דר״ל דרק ע׳׳י תורה ועבודה אז יקוים ולציון יאמרו עמי אתה, ועי׳ סנהדרין דף צ״ט ע״ב דרק ע׳׳י תורה יעו״ש ומ״ש הרמב״ם בפרה״מ בפ״א דסנהדרין שתרבה תשוקתם להי״ת ולתורתו ע״ש וזה נראה לעין שאין בהכת הזאת לא מיני׳ ולא מקצתה. — ושלא תהא שתיקתי כו׳ ח״ו כעין שכתב הרא״ש ז״ל במכתבו לרא׳׳מ במנחת קנאות מכתב צ״ט יעו״ש כתבתי וחתמתי}} | ||
מכתב של [[אדמו"ר הרש"ב]] בספר היה החריף ביותר במהלכו כתב והביא את שיטתו נגד הקמת מדינה משום האיסור של "שלושת השבועות" וכן כתב:{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}} | מכתב של [[אדמו"ר הרש"ב]] בספר היה החריף ביותר במהלכו כתב והביא את שיטתו נגד הקמת מדינה משום האיסור של "שלושת השבועות" וכן כתב:{{ציטוטון|ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות.}} | ||
התנגדותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] הייתה חמורה ביותר, [[אדמו"ר הרש"ב]] היה בתחילה ממקימי [[אגודת ישראל]] בשנת [[תרע"ב]] אולם בעקבות התחברותם לציונים הוא פרש ממנה וניסה לשכנע רבים לעזוב את האגודה, באחד ממכתביו כותב [[אדמו"ר הרש"ב]] נגד האגודה: | |||
{{ציטוט|מקור=אג"ק למוהרש"ב ח"ב אגרת שסו.|מרכאות=כן|תוכן="...וכאשר מתחלה רציתי להיות על אסיפת קאטאויץ וכאשר ראיתי שבהנאספים היו ציונים כמו... וכדומה אמרתי בביתי שלפי השערתי לא טוב הדבר, וכאשר אין אצלם שום הגדרה את מי לקבל כ"א ההגדרה שיהיו שומרי תורה ומצות, וזה יסביר כל אחד לעצמו כרצונו, והציונים אומרים אשר שיטתם היא כל המצות וכנודע הדברים הלא יקבצו אלי' יהי' מי שיהי' וממילא גם הועד ישתנה גם אם יהי' מהיראים האמיתים ומה גם שא"א שיהי' הכלל לא מן הפרט, וגם כאשר מקבלים ציונים מזרחים די ומספיק לנו שלא נהי' אנחנו בהאגודה. לדוגמה אמרתי לו אשר אני לא אעבוד יחד עם... וכדומה כי שונים אנחנו בדעתינו, ויבוא רק לידי מחלוקת וגם מי שיראה שאני מתחבר עם הנ"ל יכשיר זאת את הנ"ל בעיני הבריות ויאמרו התירו הפרושים כו' וגם יבוא לידי מחלוקת, ואינו כדאי לעשות אגודה על זאת והציונות היא מולדת רוסי' ויודעים אנחנו מה המה, והמזרחים המה כמו המערבים, ובאשכנז ג"כ המזרחים לא טובים המה, רק שבאשכנז אינו ניכר כ"כ ההבדל בין בלתי ציוני לציוני מזרחי כי זה מתנהג בכשרות וגם זה מתנהג בהדברים חיצונים כמוהו.}} | |||
===הויכוח עם הרב אהרנסון=== | ===הויכוח עם הרב אהרנסון=== | ||
[[קובץ:אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg|ממוזער|250px|אדמו"ר הרש"ב, מהמתנגדים הגדולים לציונות]] | |||
במהלך נסיעתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] בביקור בציוני [[רבותינו נשיאנו]] נפגש [[אדמו"ר הרש"ב]] עם הרב [[שלמה אהרון אהרנסון]] ב[[א' שבט]] [[תרס"ג]] ב[[ניעז'ין]], במהלך פגישתו החל בין השניים ויכוח אודות הציונות כאשר הרב אהרנסוון מצדיק את הציונות ואדמו"ר הרש"ב מתנגד אליהם. | |||
הרב אהרנסון הביא את שלוה טענות בעד הציונות: | |||
#שלא דוחים את ישראל אלא מנסים לקרב אותו, אין לנסות להתרחק מהציונים אלא להתקרב אליהם ולהשפיע לטובה. | |||
#בגלל הציונות אנשים רבים התקרבו ליהדות בזכות כך | |||
#הרי ממילא לא נצליח לשכנע אותם אז עדיף לפחות להתחבר אליהם. | |||
על הטענה הראשונה השיב [[אדמו"ר הרש"ב]] שמקרבים את ישראל לפני שמתגלה הרעה שלו אבל מתי שהוא מתחיל בגלוי לפעול נגד התורה לא מקרבים אותו, כמו כן אם ננסה לקרב אותם בסוף נהפוך להיות כמוהם, על הטענה השנייה השיב [[אדמו"ר הרש"ב]] הדבר לא נכון וזה רק מרחיק אותם, כמו כן ציטט [[אדמו"ר הרש"ב]] משפט של אחד מראשי הציונות שאמר:{{ציטוטון|מי שעובר על כל מצות שבתורה, ה"י, ואף גם מי שהוא כופר בעיקר ר"ל, אם הוא לאומי ה"ה יהודי.}}, כמו כן אדמו"ר הרש"ב אמר שהמניע של הציונים הוא בגלל שהם נרדפים ע"י השלטונות באירופה הם רוצים להיות בעצמם בשלטון (ע"י הקמת מדינה משלהם) וכך איש לא יפריע להם. על הטענה השלישית השיב אדמו"ר הרש"ב שאם כל גדולי ישראל יצעקו נגד הציונות ישובו כל היהודים בחזרה מהרעיון הזה{{הערה|"מבוא" ל[[קונטרס "ומעיין"]] עמ' 45 - 53}} | |||
==הצהרת בלפור== | ==הצהרת בלפור ואילך== | ||
===תר"פ - תר"צ=== | ===תר"פ - תר"צ=== | ||
בעקבות הצהרת בלפור החלה התעוררות גדולה והחלו לקום ארגונים שיישבו את הארץ. | |||
באחד ממכתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשנת [[תרפ"ב]] הוא מתייחס ל"קרן בניין הארץ", שם הוא ענה לשאלתו של אחד מה טיבה של הקרן הזאת, [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב שאינו יודע אבל אי אפשר לסמוך עליה, כמו כן הוא תוקף את הציונות שהם מנצלים את הפרעות ב[[פולין]] כדי לשכנע יהודים לנסוע לארץ ישראל:{{ציטוטון|ובמחנה הציונים ששון ושמחה, כי ידם רמה, והשתמשו בזה להודיע לכמה מקומות, אשר גם מנגדי הציונים, מאז ומקדם, הנה התחרטו מדעתם הקדומה וגם הם נוסעים על דעת לבנות את הארץ, ועוד במה שיכאב לי במאוד לדבר בזה}}, בסוף המכתב כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] על אותה קרן:{{ציטוטון|ופונים אלי בשאלתם, ושאלת רבים מן היראים, בכל המדינות ד' עליהם יחיו, איך להתנהג בזה כי לבם נוקפם, ואנכי לא אדע מה תוכן האגודה, אשר באם אמת הדבר אשר כת"ר שליט"א משתתף בזה, בטח אין בזה גם ריח ציונות מאיזה מין שתהי' ובקודש יסודו, ודאי להחזיק לומדי תורה בישיבות והדומה באה"ק, או כי שקר הדבר בעיקרו אשר כת"ר משתתף בזה}}{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5106.htm?q=%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA מכתב של אמו"ר הריי"צ]}}. | |||
בעקבות קשריהם של הציונים באותו העת עם ראשי הממשלה , נעזרו בהם החסידים בעת מאסרו של [[אדמו"ר הריי"צ]], ויצרו קשר עם [[שז"ר]]{{הערה|שהיה אז מראשי הציונות}} לטובת הצלת אדמו"ר הריי"צ. | |||
בהמשך אף נפגש [[אדמו"ר הריי"צ]] עם שז"ר בשנת [[תרפ"ט]]. | |||
===תר"צ - ת"ש=== | ===תר"צ - ת"ש=== | ||
| שורה 30: | שורה 51: | ||
==תש"ח== | ==תש"ח== | ||
[[קובץ:בן גוריון.jpeg|ממוזער|ימין|[[דוד בן גוריון]] מייסד המדינה]] | |||
===הכרזת האו"ם=== | ===הכרזת האו"ם=== | ||
גרסה אחרונה מ־11:57, 25 באוקטובר 2020
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
ערך זה יסקור את התהליכים שקדמו להקמת המדינה , הקמת המדינה בעצמה והשנים הראשונות שלה מזווית חב"דית.
התיישבות בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקמת הציונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
את הציונות הקים בנימין זאב הרצל לאחר שסיקר את משפט דרייפוס[1] והושפע ממנו קשות, בעקבות כך עלה במוחו הרעיון של הקמת מדינה יהודית.הרעיון הוליד את הקונגרס הציוני הראשון שהתרחש בשנת תרנ"ז.
מיד עם התחלת הרעיון הציוני החלו רבים מהרבנים להתנגד לו בתוקף, בעיקר משום החשש שהדבר יוביל להתדרדרות מה שיגרום ליהודים רבים לרדת מן היהדות[2]. אדמו"ר הרש"ב היה הראשון שהתנגד לרעיון הציוני משום האיסור של שלושת השבועות:
"גם השלמים עם ה' ותורתו [...] בהָגלות הזה עלינו לצפות לגאולתנו וישועתינו של הקב"ה שלא ע"י בשר ודם [...] וכל שכן בכוחות ובתחבולות גשמיים, דהיינו לצאת מהגלות בכח הזרוע אין אנו רשאים".[3]
בשנת תרנ"ט התאספו קבוצה של גדולי הרבנים החרדים באותה התקופה בשביל הדפסת הספר "אור לישרים" שיתקוף את הרעיון הציוני.נציגים מטעמם הסתובבו בין רבנים בשביל הספר, אדמו"ר הרש"ב שלח בעצמו שלוחים שיכנעו רבנים לחתום בשביל הספר.
לאחר כשנה בשנת תר"ס יצא הספר ע"י שלמה זלמן לנדא ויוסף רבינוביץ, בספר היו מאמרים של רבנים רבים ובהם אדמו"ר הרש"ב "נגד השיטה הציונית". בספר היו הופיעו טיעונים בו השוו את הציונות לרפורמים, שתכליתם לשנות את חוקי הדת ולעקור מעם ישראל את מסורת אבותיו. כמו כן נזכר כי הציונים פועלים לדחוק את הקץ ומכחישים כי הגאולה תבוא בדרך נס, למרות דעתו כי "לא חפץ ה' לתת לנו יד ושם במדינה מיוחדת לנו עד אחרית הימים"[4] לבסוף נשמעו נימוקים, לפיהם הציונות כתנועה קטנה וחסרת כוח לא תוכל להתמודד מול המעצמות הגדולות המתנגדות לשיבת היהודים לארצם, וכן גם שהעם היהודי אינו מסוגל לפעילות לאומית ולהקמת מדינה.
רבי יוסף רוזין שלח מכתב לספר בו הוא כותב:
קבלתי מכתבם אודות כת המעוקשה אשר מכנים עצמם בשם "ציונים" לא לחנם רק משום מ׳׳ש רש״י יומא דף ע״ז ע׳׳ב דציון חוץ לירושלים, והוא שוק העליון המובא בשקלים פ״ח ה״א וזה קצרן של גוים המובא שם כי המינים הידועים היו בשוק העליון בכל מקום, עי׳ ע״ז דף י״ח ע"א וזה ר״ל הירושלמי בפ״ד דתענית סוף ה׳׳ב חזרנו על כל המקרא ולא מצאנו שנקרא ישראל ציון אלא זה כו׳ דר״ל דרק ע׳׳י תורה ועבודה אז יקוים ולציון יאמרו עמי אתה, ועי׳ סנהדרין דף צ״ט ע״ב דרק ע׳׳י תורה יעו״ש ומ״ש הרמב״ם בפרה״מ בפ״א דסנהדרין שתרבה תשוקתם להי״ת ולתורתו ע״ש וזה נראה לעין שאין בהכת הזאת לא מיני׳ ולא מקצתה. — ושלא תהא שתיקתי כו׳ ח״ו כעין שכתב הרא״ש ז״ל במכתבו לרא׳׳מ במנחת קנאות מכתב צ״ט יעו״ש כתבתי וחתמתי
מכתב של אדמו"ר הרש"ב בספר היה החריף ביותר במהלכו כתב והביא את שיטתו נגד הקמת מדינה משום האיסור של "שלושת השבועות" וכן כתב:"ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות."
התנגדותו של אדמו"ר הרש"ב הייתה חמורה ביותר, אדמו"ר הרש"ב היה בתחילה ממקימי אגודת ישראל בשנת תרע"ב אולם בעקבות התחברותם לציונים הוא פרש ממנה וניסה לשכנע רבים לעזוב את האגודה, באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הרש"ב נגד האגודה:
"...וכאשר מתחלה רציתי להיות על אסיפת קאטאויץ וכאשר ראיתי שבהנאספים היו ציונים כמו... וכדומה אמרתי בביתי שלפי השערתי לא טוב הדבר, וכאשר אין אצלם שום הגדרה את מי לקבל כ"א ההגדרה שיהיו שומרי תורה ומצות, וזה יסביר כל אחד לעצמו כרצונו, והציונים אומרים אשר שיטתם היא כל המצות וכנודע הדברים הלא יקבצו אלי' יהי' מי שיהי' וממילא גם הועד ישתנה גם אם יהי' מהיראים האמיתים ומה גם שא"א שיהי' הכלל לא מן הפרט, וגם כאשר מקבלים ציונים מזרחים די ומספיק לנו שלא נהי' אנחנו בהאגודה. לדוגמה אמרתי לו אשר אני לא אעבוד יחד עם... וכדומה כי שונים אנחנו בדעתינו, ויבוא רק לידי מחלוקת וגם מי שיראה שאני מתחבר עם הנ"ל יכשיר זאת את הנ"ל בעיני הבריות ויאמרו התירו הפרושים כו' וגם יבוא לידי מחלוקת, ואינו כדאי לעשות אגודה על זאת והציונות היא מולדת רוסי' ויודעים אנחנו מה המה, והמזרחים המה כמו המערבים, ובאשכנז ג"כ המזרחים לא טובים המה, רק שבאשכנז אינו ניכר כ"כ ההבדל בין בלתי ציוני לציוני מזרחי כי זה מתנהג בכשרות וגם זה מתנהג בהדברים חיצונים כמוהו.
— אג"ק למוהרש"ב ח"ב אגרת שסו.
הויכוח עם הרב אהרנסון[עריכה | עריכת קוד מקור]
במהלך נסיעתו של אדמו"ר הרש"ב בביקור בציוני רבותינו נשיאנו נפגש אדמו"ר הרש"ב עם הרב שלמה אהרון אהרנסון בא' שבט תרס"ג בניעז'ין, במהלך פגישתו החל בין השניים ויכוח אודות הציונות כאשר הרב אהרנסוון מצדיק את הציונות ואדמו"ר הרש"ב מתנגד אליהם.
הרב אהרנסון הביא את שלוה טענות בעד הציונות:
- שלא דוחים את ישראל אלא מנסים לקרב אותו, אין לנסות להתרחק מהציונים אלא להתקרב אליהם ולהשפיע לטובה.
- בגלל הציונות אנשים רבים התקרבו ליהדות בזכות כך
- הרי ממילא לא נצליח לשכנע אותם אז עדיף לפחות להתחבר אליהם.
על הטענה הראשונה השיב אדמו"ר הרש"ב שמקרבים את ישראל לפני שמתגלה הרעה שלו אבל מתי שהוא מתחיל בגלוי לפעול נגד התורה לא מקרבים אותו, כמו כן אם ננסה לקרב אותם בסוף נהפוך להיות כמוהם, על הטענה השנייה השיב אדמו"ר הרש"ב הדבר לא נכון וזה רק מרחיק אותם, כמו כן ציטט אדמו"ר הרש"ב משפט של אחד מראשי הציונות שאמר:"מי שעובר על כל מצות שבתורה, ה"י, ואף גם מי שהוא כופר בעיקר ר"ל, אם הוא לאומי ה"ה יהודי.", כמו כן אדמו"ר הרש"ב אמר שהמניע של הציונים הוא בגלל שהם נרדפים ע"י השלטונות באירופה הם רוצים להיות בעצמם בשלטון (ע"י הקמת מדינה משלהם) וכך איש לא יפריע להם. על הטענה השלישית השיב אדמו"ר הרש"ב שאם כל גדולי ישראל יצעקו נגד הציונות ישובו כל היהודים בחזרה מהרעיון הזה[5]
הצהרת בלפור ואילך[עריכה | עריכת קוד מקור]
תר"פ - תר"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעקבות הצהרת בלפור החלה התעוררות גדולה והחלו לקום ארגונים שיישבו את הארץ.
באחד ממכתביו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ב הוא מתייחס ל"קרן בניין הארץ", שם הוא ענה לשאלתו של אחד מה טיבה של הקרן הזאת, אדמו"ר הריי"צ כותב שאינו יודע אבל אי אפשר לסמוך עליה, כמו כן הוא תוקף את הציונות שהם מנצלים את הפרעות בפולין כדי לשכנע יהודים לנסוע לארץ ישראל:"ובמחנה הציונים ששון ושמחה, כי ידם רמה, והשתמשו בזה להודיע לכמה מקומות, אשר גם מנגדי הציונים, מאז ומקדם, הנה התחרטו מדעתם הקדומה וגם הם נוסעים על דעת לבנות את הארץ, ועוד במה שיכאב לי במאוד לדבר בזה", בסוף המכתב כותב אדמו"ר הריי"צ על אותה קרן:"ופונים אלי בשאלתם, ושאלת רבים מן היראים, בכל המדינות ד' עליהם יחיו, איך להתנהג בזה כי לבם נוקפם, ואנכי לא אדע מה תוכן האגודה, אשר באם אמת הדבר אשר כת"ר שליט"א משתתף בזה, בטח אין בזה גם ריח ציונות מאיזה מין שתהי' ובקודש יסודו, ודאי להחזיק לומדי תורה בישיבות והדומה באה"ק, או כי שקר הדבר בעיקרו אשר כת"ר משתתף בזה"[6].
בעקבות קשריהם של הציונים באותו העת עם ראשי הממשלה , נעזרו בהם החסידים בעת מאסרו של אדמו"ר הריי"צ, ויצרו קשר עם שז"ר[7] לטובת הצלת אדמו"ר הריי"צ.
בהמשך אף נפגש אדמו"ר הריי"צ עם שז"ר בשנת תרפ"ט.
תר"צ - ת"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
ועידת פיל[עריכה | עריכת קוד מקור]
ת"ש - תש"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
תש"ח[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכרזת האו"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכרזת העצמאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מלחמת העצמאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
השנים הראשונות להקמת המדינה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ בשנת תרנ"ד
- ↑ מה שאכן למרבה הצער קרה
- ↑ אור לישרים, עמ' 57–61. יש להזכיר שאדמו"ר הרש"ב התנגד בתוקף מטעמים אלה ל"אגודת ישראל" ולכל ארגון יהודי.
- ↑ ראו: אור לישרים, ורשה תר"ס, עמ' 22.
- ↑ "מבוא" לקונטרס "ומעיין" עמ' 45 - 53
- ↑ מכתב של אמו"ר הריי"צ
- ↑ שהיה אז מראשי הציונות