ישראל מרדכי קוזומינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

(יצירת דף עם התוכן "התמים ר' '''ישראל מרדכי''' הלוי '''קוזומינסקי''' (קאזאמינסקי, ט"ו ניסן תשי"ג, 1953 - כ"ו אלול...")
 
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{אין תמונה}}
התמים ר' '''ישראל מרדכי''' הלוי '''קוזומינסקי''' (קאזאמינסקי, [[ט"ו ניסן]] [[תשי"ג]], 1953 - [[כ"ו אלול]] [[תש"פ]], 2020) היה [[בעל שמועה]] והיסטוריון חב"די, מוותיקי שכונת [[קראון הייטס]].
התמים ר' '''ישראל מרדכי''' הלוי '''קוזומינסקי''' (קאזאמינסקי, [[ט"ו ניסן]] [[תשי"ג]], 1953 - [[כ"ו אלול]] [[תש"פ]], 2020) היה [[בעל שמועה]] והיסטוריון חב"די, מוותיקי שכונת [[קראון הייטס]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ו ניסן|יום הראשון של חג הפסח]] [[תשי"ג]] ב[[באונוס איירס]] שב[[ארגנטינה]].
נולד ב[[ט"ו ניסן|יום הראשון של חג הפסח]] [[תשי"ג]] ב[[בואנוס איירס]] שב[[ארגנטינה]].


כשהיה ילד צעיר, עברו הוריו להתגורר בפטרסון שב[[ניו ג'רזי]], ובהשפעתו של הרב המקומי הרב [[מאיר גרינברג]] נרשם לישיבת ליובאוויטש בבדפורד.
כשהיה ילד צעיר, עברו הוריו להתגורר בפטרסון שב[[ניו ג'רזי]], ובהשפעתו של הרב המקומי הרב [[מאיר גרינברג]] נרשם לישיבת ליובאוויטש בבדפורד.
שורה 8: שורה 9:
בנערותו לקה בשבץ מוחי שהותיר בו את רישומיו, ומאז ועד אחרית ימיו התקשה ללכת ולדבר.
בנערותו לקה בשבץ מוחי שהותיר בו את רישומיו, ומאז ועד אחרית ימיו התקשה ללכת ולדבר.


היה מקורב למשפיע הישיבה ורב הקהילה בקראון הייטס הרב [[שמואל לויטין]], ומאוחר יותר לממלא מקומו הגאון החסיד ר' [[זלמן שמעון דבורקין]], וכן התחקה על תולדותיהם של רבותינו נשיאינו ואורחים חייהם של חסידי חב"ד בדורות קודמים ונודע כ[[בעל שמועה]] מופלג, והפך למקור רב ערך עבור כל שוחרי ההיסטוריה החב"דית.
היה מקורב למשפיע הישיבה ורב הקהילה בקראון הייטס הרב [[שמואל לויטין]], ומאוחר יותר לממלא מקומו הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וכן קיבל הרבה מר' חיים ליברמן (היה מסייע לו כשהיה בבית אבות) וכן התחקה אחר תולדותיהם של [[רבותינו נשיאינו]] ואורחות חייהם של חסידי חב"ד בדורות קודמים, ונודע כ[[בעל שמועה]].


בחגיגות ה[[פאראד]] שנערכו בחזית [[770]] בימי [[ל"ג בעומר]], נהג לעבור כשהוא מחופש לאופה וזכה להעלות חיוך על פניו של הרבי, ובשל כך כונה בפי חסידים בשם "האופה", כשאחרים כינו אותו בשם 'ר' מרדכי ארגענטינער' על שם מוצאו.
בחגיגות ה[[פאראד]] שנערכו בחזית [[770]] בימי [[ל"ג בעומר]], נהג לעבור כשהוא מחופש לאופה וזכה להעלות חיוך על פניו של הרבי, ובשל כך כונה בפי חסידים בשם "האופה", כשאחרים כינו אותו בשם 'ר' מרדכי ארגענטינער' על שם מוצאו.
שורה 14: שורה 15:
לאורך השנים פרסם תגליות ומאמרים רבים בנושאי היסטוריה חב"דית ותולדות החסידים, חלקם שלא בשמו, וכן נמנה על עורכי הספר [[ניצוצי אור]].
לאורך השנים פרסם תגליות ומאמרים רבים בנושאי היסטוריה חב"דית ותולדות החסידים, חלקם שלא בשמו, וכן נמנה על עורכי הספר [[ניצוצי אור]].


נפטר בגיל 67 בימי הסליחות, בליל יום שלישי [[כ"ו אלול]] [[תש"פ]] מבלי להותיר אחריו אשה או צאצאים. ההלוייתו יצאה למחרת מבית הלויות 'שומרי הדת' בבורו פארק, עברה בחזית בית חיינו-770, והוא נטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]].
נפטר בליל יום שלישי [[כ"ו אלול]] [[תש"פ]] מבלי להותיר אחריו אשה או צאצאים והוא בן 67. ההלוייתו יצאה למחרת מבית הלוויות 'שומרי הדת' ב[[בורו פארק]], עברה בחזית בית חיינו-770, והוא נטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]].


{{מיון רגיל:קוזומינסקי, ישראל מרדכי}}
{{מיון רגיל:קוזומינסקי, ישראל מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]
[[קטגוריה:היסטוריונים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ג]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"פ]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]]

גרסה אחרונה מ־06:44, 28 בדצמבר 2023

התמים ר' ישראל מרדכי הלוי קוזומינסקי (קאזאמינסקי, ט"ו ניסן תשי"ג, 1953 - כ"ו אלול תש"פ, 2020) היה בעל שמועה והיסטוריון חב"די, מוותיקי שכונת קראון הייטס.

תולדות חייםעריכה

נולד ביום הראשון של חג הפסח תשי"ג בבואנוס איירס שבארגנטינה.

כשהיה ילד צעיר, עברו הוריו להתגורר בפטרסון שבניו ג'רזי, ובהשפעתו של הרב המקומי הרב מאיר גרינברג נרשם לישיבת ליובאוויטש בבדפורד.

בנערותו לקה בשבץ מוחי שהותיר בו את רישומיו, ומאז ועד אחרית ימיו התקשה ללכת ולדבר.

היה מקורב למשפיע הישיבה ורב הקהילה בקראון הייטס הרב שמואל לויטין, ומאוחר יותר לממלא מקומו הרב זלמן שמעון דבורקין, וכן קיבל הרבה מר' חיים ליברמן (היה מסייע לו כשהיה בבית אבות) וכן התחקה אחר תולדותיהם של רבותינו נשיאינו ואורחות חייהם של חסידי חב"ד בדורות קודמים, ונודע כבעל שמועה.

בחגיגות הפאראד שנערכו בחזית 770 בימי ל"ג בעומר, נהג לעבור כשהוא מחופש לאופה וזכה להעלות חיוך על פניו של הרבי, ובשל כך כונה בפי חסידים בשם "האופה", כשאחרים כינו אותו בשם 'ר' מרדכי ארגענטינער' על שם מוצאו.

לאורך השנים פרסם תגליות ומאמרים רבים בנושאי היסטוריה חב"דית ותולדות החסידים, חלקם שלא בשמו, וכן נמנה על עורכי הספר ניצוצי אור.

נפטר בליל יום שלישי כ"ו אלול תש"פ מבלי להותיר אחריו אשה או צאצאים והוא בן 67. ההלוייתו יצאה למחרת מבית הלוויות 'שומרי הדת' בבורו פארק, עברה בחזית בית חיינו-770, והוא נטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי.