רחמים – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
תיקון שגיאת כתיב תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רחמים''' היא הפנימיות של ספירת ה[[תפארת]]. מבואר כי ענין הרחמים הוא ה[[ממוצע|מיצוע]] בין ספירת ה[[חסד]] וספירת ה[[גבורה]], שענינה הוא שאף על פי שלא שייכת השפעה מצד הדין, | '''רחמים''' היא הפנימיות של ספירת ה[[תפארת]]. מבואר כי ענין הרחמים הוא ה[[ממוצע|מיצוע]] בין ספירת ה[[חסד]] וספירת ה[[גבורה]], שענינה הוא שאף על פי שלא שייכת השפעה מצד הדין, משפיעה מצד מידת החסד. כן מבואר ב[[עבודה]] ענין "ליעקב אשר פדה את אברהם", שעל ידי בחינת הרחמים מבטל השנאה ומעורר ה[[אהבה]]. | ||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==ענינו בעבודה== | ==ענינו בעבודה== | ||
ענין הרחמים ב[[עבודת ה']] הוא לעורר רחמים רבים על נפשו שירדה ל[[עולם הזה]] מלא ה[[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שכנגד ה' ממש. שהנפש בהיותה חצובה מתחת [[כסא הכבוד]], ובהיותה ב[[גן עדן]] ונהנית מ[[זיו השכינה]], | ענין הרחמים ב[[עבודת ה']] הוא לעורר רחמים רבים על נפשו שירדה ל[[עולם הזה]] מלא ה[[קליפות]] ו[[סטרא אחרא]] שכנגד ה' ממש. שהנפש בהיותה חצובה מתחת [[עולם הבריאה#כינוייו|כסא הכבוד]], ובהיותה ב[[גן עדן]] ונהנית מ[[גן עדן#העסק בגן עדן|זיו השכינה]], הייתה במעמד גבוה ביותר, וירידתה ל[[עולם הזה]] הוא השפלה וירידה לה. | ||
רגש '''הרחמים''' הינו משלושת הסימנים המובהקים של כלל ישראל, שהם ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. | |||
[[קטגוריה: | === הנקודה הפנימית שברחמנות === | ||
[[הרמב"ם]]{{הערה|1=הל' איסורי ביאה פי"ט הי"ז.}} מקדים את הסימן "ביישנים" ל"רחמנים". [[הרבי]] מבאר את הסיבה לכך מכיון שהדבר הגורם שהלב יתעורר ברחמים על הזולת הוא עצם טבע הרכות שבנפש - ביישנין. | |||
ובעומק יותר: שלש המדות הן "סימנים" על נקודה אחת שהיא נקודת מהותו של איש ישראל, ונקודה זו הוא ענין הביטול, שאינו מציאות לעצמו אלא כל ענינו הוא לשמש את קונו, וכמו שאמר [[אברהם אבינו]]{{הערה|1=בראשית יח, כז.}}"ואנכי עפר ואפר", ולכן הקדים [[הרמב"ם]] מדת הבושה לפני הרחמנות והחסד - כי רגש ה[[בושה]] (שמורה על טבע הרכות ושלילת העזות כו') מבטא את נקודת הביטול באופן גלוי, ולכן זהו הסימן הראשון והעיקרי של ישראל, ושלימות הסימן היא כאשר נקודת ה[[ביטול]] חודרת בכל מציאותו, עד שגם ה[[רחמים]] וה[[גמילות חסדים|חסד]] שלו אינם מצד ה[[גאוה]] אלא רק מצד הביטול, "ואנכי עפר ואפר".{{הערה|1= [[לקוטי שיחות]] כרך ל, וירא שיחה א.}} | |||
== משורש הדעת == | |||
על פי הסברו של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ליקוטי תורה]], רחמנות היא משורש הדעת, ומסיבה זו קטנים אין להם דעת, אין להם רחמנות, וכן נשים שדעתן קלה - מרחמים פחות מאנשים, שמסיבה זו כתוב: כרחם אב על בנים, ולא "כרחם אם על בנים". | |||
הרחמנות קשורה להתקשרות דעתו של המרחם, בדעתו של מי שמרחמים עליו, ולכן מי שאין לו דעת אסור לרחם עליו. | |||
מעניין כי באחד ממכתביו של [[הבעל שם טוב]]{{הערה|הגניזה החרסונית, מכתב קכט.}} לבנו רבי צבי, הוא חותם את עצמו: {{ציטוטון|דברי אביך '''המרחם את הבריות''', ישראל בע"ש ממעזבוז.}}. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מידות ורגשות]] | |||
[[קטגוריה:ספירת התפארת]] | |||