הנהגת העולמות: הבדלים בין גרסאות בדף
(ערך ראשוני) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ענין '''הנהגת העולמות''' הוא האופן שבו הקב"ה מתגלה ב[[עולמות]] להנהיג את ברואיו. הנהגת העולמות היא על ידי [[עשר הספירות]] ובפרט | {{מחפש מקורות}} | ||
ענין '''הנהגת העולמות''' הוא האופן שבו [[הקב"ה]] מתגלה ב[[עולמות]] להנהיג את ברואיו. הנהגת העולמות היא על ידי [[עשר הספירות]] ובפרט על ידי ה[[מידות]] שענינם הוא ההשפעה החוצה. עיקר ה[[מידות]] הם ספירות [[חג"ת]], ש[[חסד]] הוא ענין ההשפעה בלי גבול, ו[[גבורה]] הוא השפעה בצמצום, ו[[תפארת]] הוא מידת ה[[רחמים]] והמיצוע. | |||
מבואר ב[[חסידות]] כי הנהגת [[עולם הזה]] נחלקת לפי עתים ומקומות. שב[[שבת]] מאיר [[עולם האצילות]] מטה על ידי התלבשות בעולם ה[[בריאה]] בלבד, ואינו אלא [[מסך]] אחד בלבד. וב[[ימות החול]] יש הפרש בין ארץ ישראל לחוצה לארץ, שב[[ארץ ישראל]] ההנהגה היא על ידי [[עולם היצירה]], ובחוץ לארץ ההנהגה היא על ידי [[עולם העשייה]]. | |||
==המנהיג== | |||
[[הקב"ה]] נקרא בשם [[מלך מלכי המלכים]], שהוא כפשוטו שמלכים הם המלכים בעולם הזה, ומלכי המלכים הם שרים של מעלה, ו[[הקב"ה]] הוא מלך מלכי המלכים. וענין מלך הוא שמושל ומנהיג על העם, ואף [[הקב"ה]] מנהיג את העולמות. וכללות הנהגה זו היא על ידי [[עשר הספירות]] ובפרט על ידי ספירת ה[[מלכות]]. שעל ידי [[עשר הספירות]] מחיה [[הקב"ה]] את העולם מאין ליש ומנהיגו. אלא שכללות ההנהגה היא דווקא על ידי ה[[מידות]] שהם בבחינת גילוי חוצה לו. שענין ה[[מוחין]] הוא [[עלמא דאתכסיא]] ואינו בא לידי גילוי בהנהגת העולמות, כמו שנאמר "כי לא מחשבותי לא מחשבותיכם". | |||
== | ==על ידי המידות== | ||
כפי שבואר, ענין הנהגת העולמות הוא ב[[מידות]]. שהספירות [[חכמה]] ו[[בינה]] הם בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], ואינו בא לכלל גילוי. | |||
[[קטגוריה: | עיקר המידות הוא שלוש המידות הראשונות, ספירות [[חג"ת]] - [[חסד]] [[גבורה]] ו[[תפארת]], ואילו המידות האחרות, [[נה"י]], [[נצח]] [[הוד]] [[יסוד]], הם רק ענפים ותולדות של ספירות חג"ת. [[ספירת החסד]] ענינה הוא השפעה מ[[קו הימין]] שהוא השפעה בלי גבול, אף למי שאין ראוי לו. ספירת ה[[גבורה]] ענינה הוא השפעה מ[[קו השמאל]], שהוא השפעה בצמצום, רק למי שראוי לו. ספירת ה[[תפארת]] ענינה הוא [[רחמים]], שמצד הדין אינו שייך ההשפעה, אבל מצד ה[[רחמים]] [[משפיע]] עליו. מידת ה[[רחמים]] [[ממוצע|ממצעת]] בין [[ספירת החסד]] לספירת הגבורה. | ||
==על ידי מט"ט וסנד"ל== | |||
אף שכללות הנהגת העולמות היא על ידי ה[[מידות]] של [[עולם האצילות]] שהם, הרי שהם נמשכים להשפעה בשינוי לפי המקום והזמן. שאין המידות של [[עולם האצילות]] באות בגילוי להנהיג את העולמות בצורה ישירה, אלא על ידי [[התלבשות]] במידות של [[עולמות בי"ע]]. | |||
כך מבואר כי ביום [[שבת]] שהוא בבחינת [[עליית העולמות בשבת|עליית העולמות]], מתלבשים המידות של [[עולם האצילות]] במידות של [[עולם הבריאה]] ומשם הוא הנהגת העולמות. והנהגת העולם ב[[ימות החול]] נחלקת לפי המקום, שב[[ארץ ישראל]] ההנהגה היא על ידי [[ו' קצוות]] של [[עולם היצירה]], הנקרא בשם [[מט"ט]], וב[[חוצה לארץ]] ההנהגה היא על ידי [[ו' קצוות]] של [[עולם העשייה]] הנקרא בשם [[סנד"ל]]. | |||
[[קטגוריה:עולמות]] | |||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] |
גרסה אחרונה מ־00:20, 9 במאי 2024
ענין הנהגת העולמות הוא האופן שבו הקב"ה מתגלה בעולמות להנהיג את ברואיו. הנהגת העולמות היא על ידי עשר הספירות ובפרט על ידי המידות שענינם הוא ההשפעה החוצה. עיקר המידות הם ספירות חג"ת, שחסד הוא ענין ההשפעה בלי גבול, וגבורה הוא השפעה בצמצום, ותפארת הוא מידת הרחמים והמיצוע.
מבואר בחסידות כי הנהגת עולם הזה נחלקת לפי עתים ומקומות. שבשבת מאיר עולם האצילות מטה על ידי התלבשות בעולם הבריאה בלבד, ואינו אלא מסך אחד בלבד. ובימות החול יש הפרש בין ארץ ישראל לחוצה לארץ, שבארץ ישראל ההנהגה היא על ידי עולם היצירה, ובחוץ לארץ ההנהגה היא על ידי עולם העשייה.
המנהיג[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקב"ה נקרא בשם מלך מלכי המלכים, שהוא כפשוטו שמלכים הם המלכים בעולם הזה, ומלכי המלכים הם שרים של מעלה, והקב"ה הוא מלך מלכי המלכים. וענין מלך הוא שמושל ומנהיג על העם, ואף הקב"ה מנהיג את העולמות. וכללות הנהגה זו היא על ידי עשר הספירות ובפרט על ידי ספירת המלכות. שעל ידי עשר הספירות מחיה הקב"ה את העולם מאין ליש ומנהיגו. אלא שכללות ההנהגה היא דווקא על ידי המידות שהם בבחינת גילוי חוצה לו. שענין המוחין הוא עלמא דאתכסיא ואינו בא לידי גילוי בהנהגת העולמות, כמו שנאמר "כי לא מחשבותי לא מחשבותיכם".
על ידי המידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כפי שבואר, ענין הנהגת העולמות הוא במידות. שהספירות חכמה ובינה הם בבחינת עלמא דאתכסיא, ואינו בא לכלל גילוי.
עיקר המידות הוא שלוש המידות הראשונות, ספירות חג"ת - חסד גבורה ותפארת, ואילו המידות האחרות, נה"י, נצח הוד יסוד, הם רק ענפים ותולדות של ספירות חג"ת. ספירת החסד ענינה הוא השפעה מקו הימין שהוא השפעה בלי גבול, אף למי שאין ראוי לו. ספירת הגבורה ענינה הוא השפעה מקו השמאל, שהוא השפעה בצמצום, רק למי שראוי לו. ספירת התפארת ענינה הוא רחמים, שמצד הדין אינו שייך ההשפעה, אבל מצד הרחמים משפיע עליו. מידת הרחמים ממצעת בין ספירת החסד לספירת הגבורה.
על ידי מט"ט וסנד"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
אף שכללות הנהגת העולמות היא על ידי המידות של עולם האצילות שהם, הרי שהם נמשכים להשפעה בשינוי לפי המקום והזמן. שאין המידות של עולם האצילות באות בגילוי להנהיג את העולמות בצורה ישירה, אלא על ידי התלבשות במידות של עולמות בי"ע.
כך מבואר כי ביום שבת שהוא בבחינת עליית העולמות, מתלבשים המידות של עולם האצילות במידות של עולם הבריאה ומשם הוא הנהגת העולמות. והנהגת העולם בימות החול נחלקת לפי המקום, שבארץ ישראל ההנהגה היא על ידי ו' קצוות של עולם היצירה, הנקרא בשם מט"ט, ובחוצה לארץ ההנהגה היא על ידי ו' קצוות של עולם העשייה הנקרא בשם סנד"ל.