שמואל יהודה ויינפלד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־07:31, 1 בספטמבר 2024

הרב שמואל יהודה הלוי וינפלד (יליד ה'תרצ"ז) הוא מזקני וחשובי חסידי חב"ד בירושלים, מנהל הוצאת הספרים החב"דית ובעל הפירוש 'שי למורא'.

תולדות חייםעריכה

הרב ויינפלד בצעירותו (מימין)

נולד בשנת ה'תרצ"ז לאביו הרב יעקב שאול ויינפלד בעיר ירושלים, מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ בה'תרצ"ה מפולין יחד עם מכונת הדפוס שלו, ושיכן את בית הדפוס בירושלים.

בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של תניא בבית חב"ד במאה שערים ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. למד בישיבת "תפארת צבי" בירושלים ובשנת ה'תשי"ג עבר ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים.

בשנים תשט"ו - תשט"ז עמד לימינו של הגאון החסיד רבי שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת, בתפקידו כמנהל צעירי אגודת חב"ד בירושלים באותן שנים, תפקידו היה להקליד את מכתבי הדו"חות שהעביר הרב היילפרין אל הרבי תמידין כסדרן.

בשנת תשט"ז התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש.

שי למוראעריכה

ערך מורחב – שי למורא

לאחר פטירת אביו הרב יעקב שאול ויינפלד מנהל הוצאת ספרים "אשכול", התפצלה הוצאת הספרים, כאשר אחיו מנהל את "אשכול" והוא הקים את "שי למורא".

בשנת ה'תשכ"א לאחר שידו התרסקה עקב תאונת עבודה, בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו, החל בכתיבת ביאור על התורה בשם "שי למורא", אולם התעכב בביאור זה שנדפס שנים רבות לאחר מכן.

בשנת ה'תשל"ב הגיע הרב וינפלד אל הרבי לרגל יום הבהיר י"א ניסן, יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ההתוועדות הכריז הרבי על הקמת ע"א מוסדות חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש "שי למורא" על החומש בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, בתור פרויקט 'כתר תורה'. הרב וינפלד זכה לקירובים רבים מהרבי, עקב עבודתו בהוצאת הספרים.

ביחידות של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת תש"מ בירך אותו הרבי: "אלף פעמים ככה".

בשנת ה'תשל"ד שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב וינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה" ^[1].

כאשר הוציא הרב וינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח בי"ג בניסן ה'תנש"א צ'ק בחתימתו הקדושה כהשתתפות בהוצאת הספר.

הרב וינפלד זכה להוציא לאור תניא בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי.

משפחתועריכה

בנו, הרב דוד יואל ויינפלד - משפיע באלעד
בנו, הרב צבי מאיר ויינפלד - גבאי קהילת חב"ד רמת שלמה בירושלים
בנו, הרב קלמן ויינפלד - רב בית הכנסת 'בית אליעזר יצחק' בקראון הייטס, חבר הנהלת כשרות OK
בנו, הרב שניאור זלמן ויינפלד - גבאי בית כנסת חב"ד ברחוב זוועהיל בביתר עילית
בנו, הרב יוסף יצחק הלוי ויינפלד, משפיע וגבאי בית הכנסת - 770 בכפר חב"ד
בנו, הרב שלמה חיים ויינפלד יו"ר הנהלת וועד הכשרות העולמי OK
בתו מרת חווה, רעיית הרב אהרן דוד דושינסקי
בתו מרת חנה, רעיית הרב מרדכי ביכלר
בתו מרת לאה, רעיית הרב שמעון אייזנבך - אילת
בתו מרת מירה, רעיית ר' בנימין גולובנציץ
בתו מרת אסתר, רעיית הרב ישראל ליפסקר - שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים
בתו מרת שרה, רעיית הרב יצחק קורץ - שליח הרבי לפסגת זאב ירושלים.

הערות שוליים

↑ על היחידויות שלו אצל הרבי בקשר לפירוש "שי למורא" והעידודים שקיבל מהרבי מספר הרב וינפלד בהקדמתו ל"שי למורא" שנדפסה בסוף כרך בראשית של הפירוש. הרב וינפלד מביא את ביאורי הרבי לרש"י על התורה לאורך כל הפירוש "שי למורא" בשם "ביאורים", כפי שמציין במבוא שם

[1] על היחידויות שלו אצל הרבי בקשר לפירוש "שי למורא" והעידודים שקיבל מהרבי מספר הרב וינפלד בהקדמתו ל"שי למורא" שנדפסה בסוף כרך בראשית של הפירוש. הרב וינפלד מביא את ביאורי הרבי לרש"י על התורה לאורך כל הפירוש "שי למורא" בשם "ביאורים", כפי שמציין במבוא שם

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:שמעון אייזנבך ורהע.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראשון מימין ליד חותנו הרב [[שמעון אייזנבך|אייזנבך]]]]
+[[קובץ:הרבויינפלד.png|ממוזער|220px|הרב שמואל יהודה ויינפלד]]
-הרב '''שמואל יהודה הלוי וינפלד''' (יליד [[תרצ"ז]]) הוא הבעלים והמנהל של הוצאת הספרים החב"דית '[[שי למורא (בית הוצאה לאור)|שי למורא]]' שהינה הוצאה לאור חב"דית בעיר [[ירושלים]], מוסד זה הינו אחד מ[[ע"א מוסדות|71 המוסדות]] שהוקמו לכבוד יובל השבעים ל[[י"א ניסן תרס"ב|הולדתו של הרבי]].
-==תולדות חייו==
+[[קובץ:202012021346001000.jpg|ממוזער|הרב שמואל וינפלד אצל [[הרבי]]]]
+הרב '''שמואל יהודה הלוי וינפלד''' (יליד [[ה'תרצ"ז]]) הוא מזקני וחשובי חסידי חב"ד בירושלים, מנהל הוצאת הספרים החב"דית ובעל הפירוש '[[שי למורא (בית הוצאה לאור)|שי למורא]]'.
-נולד לאביו יעקב שאול וינפלד בעיר [[ירושלים]], אביו היה הבעלים של בית הדפוס אשכול, הוא עלה לארץ ב[[תרצ"ה]] מפולין יחד עם בית הדפוס שלו ושיכן אותו בירושלים.
+==תולדות חיים==
+[[קובץ:עקיבא פרידמן ושמואל ויינפלד.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב ויינפלד בצעירותו (מימין)]]
+נולד בשנת [[ה'תרצ"ז]] לאביו הרב יעקב שאול ויינפלד בעיר [[ירושלים]], מהבעלים של בית הדפוס אשכול. אביו עלה לארץ ב[[ה'תרצ"ה]] מפולין יחד עם מכונת הדפוס שלו, ושיכן את בית הדפוס בירושלים.
-בשנת [[תשי"ז]] למד בישיבת [[תורת אמת]].
+בגיל 12 החל להגיע לשיעורים של [[תניא]] בבית חב"ד ב[[מאה שערים]] ומאז נהיה חסיד מקושר לרבי. למד בישיבת "תפארת צבי" בירושלים ובשנת [[ה'תשי"ג]] עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.
+בשנים תשט"ו - תשט"ז עמד לימינו של הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]], בתפקידו כמנהל [[צעירי אגודת חב"ד]] בירושלים באותן שנים, תפקידו היה להקליד את מכתבי הדו"חות שהעביר הרב היילפרין אל הרבי תמידין כסדרן.
+בשנת [[תשט"ז]] התחתן עם מרת פעיירל פנינה ביתו של הרב אברהם משה דויטש.
 ===שי למורא===
 {{ערך מורחב|ערך=[[שי למורא]]}}
-בשנת [[תשל"ב]] ביקר הרב וינפלד ב[[770|חצר]] [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]] - יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב וינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש "שי למורא" בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, זכה לקירובים רבים [[מהרבי]].
+לאחר פטירת אביו הרב [[יעקב שאול ויינפלד]] מנהל הוצאת ספרים "אשכול", התפצלה הוצאת הספרים, כאשר אחיו מנהל את "אשכול" והוא הקים את "שי למורא".
+בשנת [[ה'תשכ"א]] לאחר שידו התרסקה עקב תאונת עבודה, בעקבות החלמה ניסית שקרתה לו, החל בכתיבת ביאור על ה[[תורה]] בשם "שי למורא", אולם התעכב בביאור זה שנדפס שנים רבות לאחר מכן.
-ב[[יחידות]] של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|"אלף פעמים ככה"}}.
+בשנת [[ה'תשל"ב]] הגיע הרב וינפלד אל [[הרבי]] לרגל יום הבהיר [[י"א ניסן]], יובל השבעים להולדתו של הרבי, ובעת ה[[התוועדות]] הכריז הרבי על הקמת [[ועד ע"א מוסדות|ע"א מוסדות]] חדשים, כתנופת פעילות לרגל היכנסו לשנת השבעים ואחת. הרב ויינפלד קיבל על עצמו מחדש להירתם לעבודת הפירוש "שי למורא" על החומש בכל מרצו ולהביא את העבודה לידי גמר, בתור פרויקט 'כתר תורה'. הרב וינפלד זכה לקירובים רבים מהרבי, עקב עבודתו בהוצאת הספרים.
-הרב וינפלד זכה להוציא לאור [[תניא]] בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי.
+ב[[יחידות]] של הרב וינפלד אצל הרבי בקשר עם פירוש "שי למורא", שהתקיימה בשנת [[תש"מ]] בירך אותו הרבי: {{ציטוטון|אלף פעמים ככה}}.
-==משפחתו==
+בשנת [[ה'תשל"ד]] שלח לרבי כמה דוגמאות מהפרויקט של 'כתר תורה', והרבי השיב לו במכתב מפורט ביותר כמה וכמה הוראות. אחת ההוראות היא להרבות בהעתקות שינויי הנוסחאות וככל שירבה הרי זה משובח ועוד יותר מזה. כמו כן הרבי הורה לא לשנות את הטקסט של רש"י, בהערות פנימיות, גם לא את מראי המקומות של הפסוקים. לכל היותר הרבי התיר לו להכניס סימני פיסוק. באשר לניקוד הרבי סבר שאין לנקד כתובים הבאים בפירוש רש"י כיון שאין פירוש רש"י בא מנוקד. כאשר הרבי עשה שטורעם מהזהירות להראות לילדי ישראל ציורים של בעלי חיים טמאים שאל הרב וינפלד את הרבי האם להמנע מלצייר בספריו בעלי חיים טמאים לילדי ישראל והרבי ענה לו במכתב: "התמונות והציורים הם חלק מתלמוד תורה" {{הערה| על היחידויות שלו אצל הרבי בקשר לפירוש "שי למורא" והעידודים שקיבל מהרבי מספר הרב וינפלד בהקדמתו ל"שי למורא" שנדפסה בסוף כרך בראשית של הפירוש. הרב וינפלד מביא את ביאורי הרבי לרש"י על התורה לאורך כל הפירוש "שי למורא" בשם "ביאורים", כפי שמציין במבוא שם}}.
-'''בניו:'''
-*הרב דוד יואל הלוי וינפלד, משפיע בבני ברק.
-*הרב צבי מאיר הלוי וינפלד, גבאי קהילת חב"ד רמת שלמה בירושלים.
-*הרב [[קלמן וויינפלד]] רב בית הכנסת 'בית אליעזר יצחק' בקראון הייטס, חבר וועד הכשרות העולמי או קיי, מנהל מחלקת המסעדות, בתי מלון והקייטרינג ב OK ורבה של מנהטן.
-*הרב שניאור זלמן וינפלד - גבאי קהילת חב"ד בביתר עילית.
-*הרב יוסף יצחק הלוי וינפלד, משפיע וגבאי בית הכנסת - 770 בכפר חב"ד.
-*הרב [[שלמה חיים וינפלד]] חבר המועצה האזורית שדות דן וגבאי ומשפיע [[בית הכנסת נחום יצחק (כפר חב"ד)|בית הכנסת נחום יצחק]] וממרביצי התורה שם. וחבר הנהלת ועד הכשרות ok ויו"ר הכשרות בארץ הקודש
-'''חתניו:'''
+כאשר הוציא הרב וינפלד את ספרו 'תנא דבי אליהו', כתב לו הרבי מכתב ברכה ושלח ב[[י"ג בניסן]] [[ה'תנש"א]] צ'ק בחתימתו הקדושה כהשתתפות בהוצאת הספר.
-*הרב אהרן דוד דושינסקי.
-*הרב מרדכי ביכלר.
-*הרב [[שמעון אייזנבך]], רב שכונת השחמון ומשלוחי הרבי לאילת.
-*הרב בני גולובענציץ.
-*הרב ישראל ליפסקר, שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים.
-*הרב [[יצחק קורץ]], שליח הרבי לפסגת זאב ירושלים.
-'''נכדיו:'''
+הרב וינפלד זכה להוציא לאור [[תניא]] בהוצאת הספרים שברשותו, וזכה להסכמה חמה מהרבי.
-*הרב [[שלום רוזנברג]]
-{{מיון רגיל:וינפלד, שמואל יהודה}}
+==משפחתו==
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+*בנו, הרב [[דוד יואל ויינפלד]] - משפיע באלעד
+*בנו, הרב [[צבי מאיר ויינפלד]] - גבאי קהילת חב"ד רמת שלמה בירושלים
+*בנו, הרב [[קלמן ויינפלד]] - רב בית הכנסת 'בית אליעזר יצחק' בקראון הייטס, חבר הנהלת [[כשרות OK]]
+*בנו, הרב שניאור זלמן ויינפלד - גבאי בית כנסת חב"ד ברחוב זוועהיל ב[[ביתר עילית]]
+*בנו, הרב יוסף יצחק הלוי ויינפלד, משפיע וגבאי בית הכנסת - 770 בכפר חב"ד
+*בנו, הרב [[שלמה חיים ויינפלד]] יו"ר הנהלת וועד הכשרות העולמי [[OK]]
+*בתו מרת חווה, רעיית הרב אהרן דוד דושינסקי
+*בתו מרת חנה, רעיית הרב מרדכי ביכלר
+*בתו מרת לאה, רעיית הרב [[שמעון אייזנבך]] - אילת
+*בתו מרת מירה, רעיית ר' בנימין גולובנציץ
+*בתו מרת אסתר, רעיית הרב [[ישראל ליפסקר (ירושלים)|ישראל ליפסקר]] - שליח הרבי בשכונת רמות בירושלים
+*בתו מרת שרה, רעיית הרב [[יצחק קורץ]] - שליח הרבי לפסגת זאב ירושלים.
+{{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:ויינפלד, שמואל יהודה}}
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 [[קטגוריה:אישים בירושלים]]
-[[קטגוריה:משפחת וינפלד]]
+[[קטגוריה:משפחת ויינפלד]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ז]]
+[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]