שתיקה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות{{הערה|על פי מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה [[פורים]] ע"ש הפור" [[תשי"ג]] אות ו'.}}. | שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות{{הערה|על פי מאמר ד"ה "ע"כ קראו לימים האלה [[פורים]] ע"ש הפור" [[תשי"ג]] אות ו'.}}. | ||
בגמרא ב[[מסכת מגילה]] נאמר: "כי אתא רב דימי אמר: אמרי במערבא – מלה בסלע משתוקא בתרין"{{הערה|מגילה יח, א}}. | בגמרא ב[[מסכת מגילה]] נאמר: "כי אתא רב דימי אמר: אמרי במערבא – מלה בסלע משתוקא בתרין"{{הערה|מגילה יח, א}}. כלומר שאם מחירה של המילה הוא סלע (מין מטבע), אזי מחירה של השתיקה יהיה שני סלעים. דהיינו שהשתיקה עדיפה כפליים על הדיבור. | ||
ופירשו חסידים על דרך הצחות{{הערה|מפי הרב [[עופר מיודובניק]]}}, שבאם ישב אדם וישתוק כל היום יקבל רק תרי. אך באם ידבר, יקבל על כל דיבור ודיבור סלע כך שיבוא על שכרו בריבוי גדול. הדברים אמורים במעלת ההידברות בין חסידים, [[התוועדות|התוועדויות חסידיות]] וכדומה. | ופירשו חסידים על דרך הצחות{{הערה|מפי הרב [[עופר מיודובניק]]}}, שבאם ישב אדם וישתוק כל היום יקבל רק תרי. אך באם ידבר, יקבל על כל דיבור ודיבור סלע כך שיבוא על שכרו בריבוי גדול. הדברים אמורים במעלת ההידברות בין חסידים, [[התוועדות|התוועדויות חסידיות]] וכדומה. | ||
{{ | עוד נאמר שם בגמרא בהקשר לפסוק בספר תהלים{{הערה|תהלים סה, ב.}} "לך דומיה תהילה" - "סמא דכולה משתוקא" שמבחר כל הסממנין היא השתיקה שלא להרבות דברים. | ||
==ראו גם== | |||
*[[תענית דיבור]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:האדם וגופו]] | [[קטגוריה:האדם וגופו]] | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־12:08, 22 בספטמבר 2023
שתיקה משמשת בלשון הקודש להעדר או הימנעות מן הקול והדיבור הפיסיים. מושג זה קשור לבחינת ה'כתר', בהתאם לפסוק באיוב "כתר לי זעיר".
כתר פירושו: חכה בשקט, בשתיקה. היות והשותק - גם במישור של הפשט - מפגין 'ביטול' והעדר הבעה, לכן 'שתיקה' בחסידות מורה על 'ביטול'[1].
שתיקה ענינה העלם, בשונה מדיבור שענינו גילוי, וכאן יש שני סוגים של העלם, העלם כזה שלמעלה מגילוי מכיון שהענין נעלה מלהתגלות ויש העלם שלמטה מגילוי, חושך, שהעולם מסתיר על אלוקות[2].
בגמרא במסכת מגילה נאמר: "כי אתא רב דימי אמר: אמרי במערבא – מלה בסלע משתוקא בתרין"[3]. כלומר שאם מחירה של המילה הוא סלע (מין מטבע), אזי מחירה של השתיקה יהיה שני סלעים. דהיינו שהשתיקה עדיפה כפליים על הדיבור.
ופירשו חסידים על דרך הצחות[4], שבאם ישב אדם וישתוק כל היום יקבל רק תרי. אך באם ידבר, יקבל על כל דיבור ודיבור סלע כך שיבוא על שכרו בריבוי גדול. הדברים אמורים במעלת ההידברות בין חסידים, התוועדויות חסידיות וכדומה.
עוד נאמר שם בגמרא בהקשר לפסוק בספר תהלים[5] "לך דומיה תהילה" - "סמא דכולה משתוקא" שמבחר כל הסממנין היא השתיקה שלא להרבות דברים.