ארז – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ה'''ארז''' הוא הגדול שבצמחים לעומת ה[[אזוב]] שהוא הגדול שב[[צומח]]. ושניהם רומזים לבחינת ה[[מדות]] שב[[אצילות]], בחינת [[ז"א]].
+ה'''ארז''' הוא הגדול שבצמחים לעומת ה[[אזוב]] שהוא הקטן שב[[צומח]]{{הערה|1=כך גם ב[[גמרא]], מובאת ההשוואה בין ארז לאזוב:{{ציטוט|תוכן=אִם בַּאֲרָזִים נָפְלָה שַׁלְהֶבֶת, מַה יַּעֲשׂוּ אֲזוֹבֵי קִיר?}}, [[מסכת מועד קטן]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=12&daf=25b&format=pdf דף כ"ה עמוד ב']}}. ושניהם רומזים לבחינת ה[[מדות]] שב[[אצילות]], בחינת [[ז"א]], כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת [[אותיות]] הדיבור שהוא בבחינת [[דומם]]).
-כי בבחינת המדות קיימת צמיחה מקטנות לגדלות (לעומת אותיות הדיבור שהוא בבחינת [[דומם]]).
+הארז שהוא הגבוה מכל האילנות, מורה על גדלות המדות - המדות שבחכמה.
-והארז שהוא הגבוה מכל האילנות, מורה על גדלות המדות - המדות שבחכמה.
+הארז רומז על [[יוסף הצדיק]] שהיה מלך, כי יוסף הוא לשון תוספת וריבוי שמתוסף והולך בהגדלה והגבהה למעלה מעלה ברום המעלות, וכמו שכתוב "[[צדיק]] כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה", ויוסף הוא בבחינת ז"א, בחינת [[יסוד]] שבו{{הערה|מתוך הספר [[ערכים בחסידות]]. מקורות לעיון:[[תורה אור]] מד. ב', [[לקוטי תורה]] במדבר נז. ג' ס. ד'.}}.
-וגם רומז על [[יוסף הצדיק]] שהיה מלך, כי יוסף הוא לשון תוספת וריבוי שמתוסף והולך בהגדלה והגבהה למעלה מעלה ברום המעלות, וכמ"ש "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגא",  ויוסף הוא בבחינת ז"א, בחינת [[יסוד]] שבו.
+== בבית המקדש ==
+בית המקדש נבנה מעצי ארז שנכרתו במיוחד על ידי חירם מלך צור מן הלבנון.
-ואילו האזוב הגדל בקיר הוא הנמוך מכל האילנות, והוא רומז לקטנות המדות שהיא "טיפת היסוד", היינו, ההשפעה הבאה מבחינת היסוד אל תוך ה[[נבראים]], שהיא בבחינת "טיפה" - הארה בעלמא.
+השלכת עץ ארז לתוך שריפת הפרה רומז לבירור המדות ד[[נפש הבהמית]], וכמו שמובא ב[[מדרש רבה]] פ' חקת וב[[תנחומא]] שם: על ידי שאדם מגביה את עצמו כארז הוא לוקה בצרעת וכיון שמשפיל את עצמו כאזוב הוא מתרפא{{הערה|הובא בילקוט פ' מצורע}}.
-==מקורות לעיון:==
+ביאור ענין זה הוא על פי פירושו של [[הרמ"ז]] בפירוש הזהר פ' תרומה{{הערה|דקכ"ז ע"ב}} "גבי אילנין נטיעין דעקר לון קב"ה ושתיל לון באתר אחרא ואלין אקרון ארזי לבנון" כלומר אילנות ארז שעקרם הקב"ה ממקום אחד ונטען במקום אחר, ופירש הרמ"ז שהם [[ו"ק]] ד[[זעיר אנפין]] שנעקרו ב[[עולם התהו]] ונפלו ב[[עולם הבריאה]] ואח"כ נטעו ונשתלו ב[[עולם התיקון]]{{הערה|ודלא כמק"מ שפי' שם ובפ' פינחס (דרי"ז ע"ב) בענין אחר}} וכן פירש בספר [[עמק המלך]]{{הערה|שער י"ו פרק מ"א}}. ומכיון שכך, נמצא שגם הניצוצות שב[[שבירת הכלים]] נקראים גם כן בשם זה. וזה כוונת חז"ל במאמרם "לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז", כי בעולם התהו מחמת תוקף ותגבורת המדות לא היה התכללות מדה אחת מהיפוכה, אשר דבר זה הוא תכונותיו של אדם שהוא "קשה כארז" ועומד על תכונותיו בכל התוקף, משא"כ בתיקון שנתקנו להיות בבחי' קוין והתכללות שאדם כזה הוא "רך כקנה".
-*[[תו"א]] מד. ב', [[לקו"ת]] במדבר נז. ג' ס. ד'.
+וזהו ענין השלכת עץ ארז ואזוב לתוך שריפת הפרה, כי האזוב הוא ההשפלה ונמיכת רוח והביטול, וכן [[תולעת]] מורה על ענין זה כמו שכתוב ואנכי תולעת ולא איש, ומחברים הארז עם האזוב בשני תולעת ומשליך לתוך שרפת הפרה דהיינו להיות בירור המדות דתהו שהם קשה כארז על ידי המשכת הביטול{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/20/60b&search=פתח ליקוטי תורה חוקת סא, א]}}.
+{{הערות שוליים}}
-{{סגל}}
+[[קטגוריה:צומח]]
-{{מבט}}
 [[קטגוריה:ספירות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]