![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
אליעזר דן סלונים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
מאיר יעקב העכט (שיחה | תרומות) תמונה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אליעזר דן סלונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אליעזר דן סלונים]] | [[קובץ:אליעזר דן סלונים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אליעזר דן סלונים]] | ||
[[קובץ:ר' מרדכי דובער עם נינו אליעזר דן סלונים.jpg|ממוזער|ר' [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער סלונים]] עם נינו - אליעזר דן סלונים]] | |||
'''אליעזר דן סלונים''' (ה'[[תר"ס]] – [[כ' מנחם אב]] ה'[[תרפ"ט]]) היה בנקאי, ומראשי יהודי [[חברון]]. נרצח ב[[פרעות תרפ"ט]]. | '''אליעזר דן סלונים''' (ה'[[תר"ס]] – [[כ' מנחם אב]] ה'[[תרפ"ט]]) היה בנקאי, ומראשי יהודי [[חברון]]. נרצח ב[[פרעות תרפ"ט]]. | ||
==תולדות | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[חברון]]. צאצא ל[[אדמו"ר הזקן]] ולרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. אביו, הרב יעקב יוסף סלונים, היה הרב הראשי של חברון. | נולד ב[[חברון]]. צאצא ל[[אדמו"ר הזקן]] ולרבנית [[מנוחה רחל סלונים]]. אביו, הרב [[יעקב יוסף משה סלונים|יעקב יוסף סלונים]], היה הרב הראשי של חברון. | ||
בצעירותו למד בישיבת סלובודקא בחברון. | בצעירותו למד בישיבת סלובודקא בחברון. התחתן עם חנה, בתו של הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של [[זכרון יעקב]]. | ||
בשנת ה'[[תרפ"ב]] שב לחברון והחל להיות מעורה בחיי הציבור בעיר. ושימש כמנהל בנק אפ"ק בעיר. | בשנת ה'[[תרפ"ב]] שב לחברון והחל להיות מעורה בחיי הציבור בעיר. ושימש כמנהל בנק אפ"ק בעיר. | ||
| שורה 26: | שורה 27: | ||
בשעות הבוקר המוקדמות של יום השבת עוד הספיק סלונים לעבור בבתי היהודים בעיר, למסור הודעות נחוצות ולעודד את התושבים הנפחדים, ולאחר מכן שב לביתו. הנאספים אירגנו בביתו תפילת שחרית מאולתרת. | בשעות הבוקר המוקדמות של יום השבת עוד הספיק סלונים לעבור בבתי היהודים בעיר, למסור הודעות נחוצות ולעודד את התושבים הנפחדים, ולאחר מכן שב לביתו. הנאספים אירגנו בביתו תפילת שחרית מאולתרת. | ||
כשנכנסו הפורעים הערבים לביתו שלף את אקדחו וירה באוויר. הערבים הצליחו להוציא את האקדח מידו, וירו בו באקדחו והוא נפצע קשה. הפורעים פתחו במסע טבח ורצחו עשרים וארבעה מתוך עשרות האנשים ששהו בבית. בין הנרצחים היו אשתו של סלונים, חנה, וילדם בן הארבע אהרון, וכמו כן נרצחו הוריה של אשתו הרב אורלנסקי ואשתו. ילדם השני של אליעזר דן וחנה סלונים, שלמה, שהיה אז תינוק בן שנה, נפצע אך שרד, והוא השריד היחידי למשפחת אליעזר דן סלונים. | כשנכנסו הפורעים הערבים לביתו שלף את אקדחו וירה באוויר. הערבים הצליחו להוציא את האקדח מידו, וירו בו באקדחו והוא נפצע קשה. הפורעים פתחו במסע טבח ורצחו עשרים וארבעה מתוך עשרות האנשים ששהו בבית. בין הנרצחים היו אשתו של סלונים, חנה, וילדם בן הארבע אהרון, וכמו כן נרצחו הוריה של אשתו הרב אורלנסקי ואשתו. ילדם השני של אליעזר דן וחנה סלונים, [[שלמה סלונים|שלמה]], שהיה אז תינוק בן שנה, נפצע אך שרד, והוא הי' השריד היחידי למשפחת אליעזר דן סלונים. | ||
חלק מן האנשים ששהו בבית סלונים נפצעו, וחלקם שכבו מתחת לגופות הנרצחים. לאחר שהפורעים סברו שהם מתים הניחו להם והסתלקו מן הבית. | חלק מן האנשים ששהו בבית סלונים נפצעו, וחלקם שכבו מתחת לגופות הנרצחים. לאחר שהפורעים סברו שהם מתים הניחו להם והסתלקו מן הבית. | ||
סלונים נאבק על חייו וכעבור יומיים נפטר מפצעיו. הוא הובא לקבורה בקבר אחים יחד עם שאר הרוגי הפרעות בליל [[כ' מנחם אב]] ה'[[תרפ"ט]] בבית העלמין העתיק בחברון. | סלונים נאבק על חייו וכעבור יומיים נפטר מפצעיו. הוא הובא לקבורה בקבר אחים יחד עם שאר הרוגי הפרעות בליל [[כ' מנחם אב]] ה'[[תרפ"ט]] בבית העלמין העתיק בחברון. | ||
== משפחתו == | |||
* בנו, אהרן<ref>נולד בערך שנת [[תרפ"ו]]. נרצח על [[קידוש השם|קידוש ה']] ב[[י"ח במנחם אב|י"ח מנחם אב]], [[תרפ"ט]].</ref> | |||
* בנו, [[שלמה סלונים|שלמה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[ | *[https://chabad.info/news/293074/ נחשפה צוואתו האחרונה של "הנסיך של חברון"] {{אינפו}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:סלונים, אליעזר דן}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]] | [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]] | ||
[[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | [[קטגוריה:עסקנים חב"דיים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת סלונים]] | [[קטגוריה:משפחת סלונים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:26, 11 בפברואר 2026
אליעזר דן סלונים (ה'תר"ס – כ' מנחם אב ה'תרפ"ט) היה בנקאי, ומראשי יהודי חברון. נרצח בפרעות תרפ"ט.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בחברון. צאצא לאדמו"ר הזקן ולרבנית מנוחה רחל סלונים. אביו, הרב יעקב יוסף סלונים, היה הרב הראשי של חברון.
בצעירותו למד בישיבת סלובודקא בחברון. התחתן עם חנה, בתו של הרב אברהם יעקב אורלנסקי, רבה של זכרון יעקב.
בשנת ה'תרפ"ב שב לחברון והחל להיות מעורה בחיי הציבור בעיר. ושימש כמנהל בנק אפ"ק בעיר.
בשל עיסוקיו הכלכליים קשר קשרים עם תושביה היהודים והערבים של חברון והיה בעל מעמד ציבורי נכבד. בהמשך התמנה סלונים כחבר היהודי היחיד במועצת עיריית חברון.
ביקור הרבי הריי"צ בחברון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש מנחם אב ה'תרפ"ט, כשבועיים לפני הטבח בחברון, הגיע הרבי הריי"צ לביקור בעיר, וסלונים עמד בראש מארגני הביקור.
הוא הצליח להשיג לו רישיון מיוחד לביקור בתוך בניין מערת המכפלה והיה בין קבוצת מלוויו. הוא אף אירגן קבוצה של נכבדים ערבים שתקבל את פני הרבי בפתח המערה.
רציחתו בפרעות תרפ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשהחלו הפרעות על ידי ערביי האזור, היה סלונים אחד הפעילים המרכזיים לתיווך בין הגורמים השונים. הוא ניצל את קשריו עם השלטונות ועם הנכבדים הערבים ופעל להרגעת המתח. הללו הבטיחוהו שלא יאונה כל רע ליהודי העיר. בשבת י"ח מנחם אב נאספו בביתו של סלונים עשרות יהודים מתושבי העיר ומתלמידי ישיבת סלובודקא, מתוך תקווה למצוא בביתו מחסה מפני הפורעים הערבים. הם הניחו שבשל מעמדו וקשריו עם הציבור הערבי לא יעזו הפורעים לפגוע בביתו.
באותה שבת התארחו בביתו חותנו הרב אורלנסקי, אשתו ובתם הצעירה. ימים אחדים לפני כן נערכה בתל אביב חתונת בתם רחל, גיסתו של סלונים, ושבת ה"שבע ברכות" הייתה אמורה להיערך בחברון. הרב אורלנסקי, אשתו ובתם, הגיעו לעיר כבר ביום חמישי, ובני הזוג הטרי תכננו להגיע ביום שישי, אולם בשל המתח הביטחוני ששרר בדרכים נחסמו הדרכים והם לא הגיעו לחברון.
בשעות הבוקר המוקדמות של יום השבת עוד הספיק סלונים לעבור בבתי היהודים בעיר, למסור הודעות נחוצות ולעודד את התושבים הנפחדים, ולאחר מכן שב לביתו. הנאספים אירגנו בביתו תפילת שחרית מאולתרת.
כשנכנסו הפורעים הערבים לביתו שלף את אקדחו וירה באוויר. הערבים הצליחו להוציא את האקדח מידו, וירו בו באקדחו והוא נפצע קשה. הפורעים פתחו במסע טבח ורצחו עשרים וארבעה מתוך עשרות האנשים ששהו בבית. בין הנרצחים היו אשתו של סלונים, חנה, וילדם בן הארבע אהרון, וכמו כן נרצחו הוריה של אשתו הרב אורלנסקי ואשתו. ילדם השני של אליעזר דן וחנה סלונים, שלמה, שהיה אז תינוק בן שנה, נפצע אך שרד, והוא הי' השריד היחידי למשפחת אליעזר דן סלונים.
חלק מן האנשים ששהו בבית סלונים נפצעו, וחלקם שכבו מתחת לגופות הנרצחים. לאחר שהפורעים סברו שהם מתים הניחו להם והסתלקו מן הבית.
סלונים נאבק על חייו וכעבור יומיים נפטר מפצעיו. הוא הובא לקבורה בקבר אחים יחד עם שאר הרוגי הפרעות בליל כ' מנחם אב ה'תרפ"ט בבית העלמין העתיק בחברון.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ^ נולד בערך שנת תרפ"ו. נרצח על קידוש ה' בי"ח מנחם אב, תרפ"ט.