שטר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}") |
|||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
== שטר הלוואה == | == שטר הלוואה == | ||
===מהותו של השטר=== | ===מהותו של השטר=== | ||
[[הרבי]]{{ | [[הרבי]]{{הערה|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&hilite=f912a6f5-8243-4d2b-9e9f-0ec13a78b4b8&st=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=608 עמ' 611.].}} מסביר, כי שטר הלוואה - אינו לראיה בלבד, אלא מלבד זאת, שעל ידו נעשה חלות השעבוד דכל נכסיו, כמו שכתוב ברמב"ם{{הערה|הלכות מלווה ולווה פי"א ה"ה.}} "כל מלוה בשטר גובה אותה מן היורשין ומן הלקוחות", ואפילו אם לא נתפרש בשטר אחריות נכסים, שכן, "אחריות שלא נתפרשה בשטר טעות סופר היא בין בשטרי הל ואה בין בשטרי מקח וממכר"{{הערה|הלכות גזילה ואבידה פי"ח.}} | ||
ולכן, "שטר שלוה בו ופרעו, אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שעבודו", כלומר, תקפו של השטר שעל ידו נעשה חלות השעבוד, נתבטל בפרעון ההלוואה, ושוב אין לו תוקף של שטר לענין שעבוד (גם אם היה יכול לשמש לראיה). | ולכן, "שטר שלוה בו ופרעו, אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שעבודו", כלומר, תקפו של השטר שעל ידו נעשה חלות השעבוד, נתבטל בפרעון ההלוואה, ושוב אין לו תוקף של שטר לענין שעבוד (גם אם היה יכול לשמש לראיה). | ||
===מוחל שטר חוב=== | ===מוחל שטר חוב=== | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[חתימה]] | *[[חתימה]] | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חושן משפט]] | [[קטגוריה:חושן משפט]] | ||
גרסה אחרונה מ־22:20, 3 במרץ 2021
שטר הוא מסמך המשמש כראיה עבור הלוואה, קנין או כל ענין משפטי אחר. כתולדה מהיותו של השטר משמש כראיה, הוא משמש גם כקנין. מכיון שכל מעשה שמוכיח בעלות, יכול לשמש כקנין, כגון מסירה משיכה או הגבהה. ומכיון שעל ידי הראיה ניתן להוכיח בעלות, על כן יש לשטר גם תוקף משפטי כמעשה קנין.
עד לתקופת בית המקדש השני היו כותבים את התאריך בשטרות למנין מלכי ישראל, ולאחר מכן החלו למנות למנין מלכי אומות העולם[1].
שטר קנין[עריכה | עריכת קוד מקור]
גט הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.
שטר הלוואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מהותו של השטר[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי[2] מסביר, כי שטר הלוואה - אינו לראיה בלבד, אלא מלבד זאת, שעל ידו נעשה חלות השעבוד דכל נכסיו, כמו שכתוב ברמב"ם[3] "כל מלוה בשטר גובה אותה מן היורשין ומן הלקוחות", ואפילו אם לא נתפרש בשטר אחריות נכסים, שכן, "אחריות שלא נתפרשה בשטר טעות סופר היא בין בשטרי הל ואה בין בשטרי מקח וממכר"[4] ולכן, "שטר שלוה בו ופרעו, אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שעבודו", כלומר, תקפו של השטר שעל ידו נעשה חלות השעבוד, נתבטל בפרעון ההלוואה, ושוב אין לו תוקף של שטר לענין שעבוד (גם אם היה יכול לשמש לראיה).
מוחל שטר חוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישנו ספק מה הדין בנוגע למוחל שטר חוב, אם זה נחשב להיזק שאינו ניכר או לא. בכל אופן ההלכה מפורשת לגביו שחייב לשלם, ולכן מקשה אדמו"ר הצמח צדק - אין ברור מדוע לגביו חייב לשלם, ואילו לגבי שאר היזק שאינו ניכר פטור מלשלם.
הצמח צדק[5] מביא בנוגע לזה את דברי הרשב"א, המפרש כי המוחל שטר חוב של חבירו נחשב הוא להיזק ניכר, מכיון ש"היזקו ניכר כנוטל ממונו של זה ונותן לזה הוא". כלומר מכיון שלגבי הלווה והמלווה ניכר שאין המלווה יכול ליותר לתבוע את הלווה, ומפסיד הוא סכום כסף ממשי, נחשב הדבר להיזק ניכר.
שנים שלוו בשטר אחד[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שנים שלוו בשותפות |
שנים שלוו בשותפות היא פסק הלכה הדן בנוגע שני שותפים שלוו בשותפות, או אפילו שני זרים שלוו בשותפות בשטר אחד, שהחתימה המשותפת על שטר מחייבת את שניהם. דין זה נידון בארוכה בשו"ת צמח צדק.
דייתיקי[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – דייתיקי |
דייתיקי היא מתנת שכיב מרע שציוה לכתוב אדם המוטל על ערש דוי ונוטל למות. נחלקו הראשונים בפירושו.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ראש השנה פרק א' משנה א' ובמפרשי המשנה.
- ↑ התוועדויות תשמ"ח עמ' 611..
- ↑ הלכות מלווה ולווה פי"א ה"ה.
- ↑ הלכות גזילה ואבידה פי"ח.
- ↑ צמח צדק גיטין פ"ה, עמ' 238