חוגי חן למשנת חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־00:44, 27 בספטמבר 2023

"חוגי חן" למשנת חב"ד הינו שיעור חסידות בתורת החסידות בעיקר בתורתו של אדמו"ר הזקן שנמסר מאז תש"י בירושלים. ברוב השנים נמסר השיעור על ידי הרב עדין אבן ישראל.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבית^[1] הרב אברהם חן, בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלתה של ירושלים. לאחר פטירתו ביום כיפור תשי"ח החליטו ידידיו להמשיך את השיעור בביתו, בשם "חוגי חן במשנת חב"ד", כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף הרב זוין^{[דרושה הבהרה]}.

המגיד שיעור הראשון^[2] היה ראש ישיבת תורת אמת, הרב משה אריה לייב שפירא, ולעיתים מסר הרב אברהם חן, ואחריו מסר שיעור הרב זוין^[3], ואחריו הרב עדין אבן ישראל.

בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – ספר התניא, ליקוטי תורה, דרך מצוותיך, מאמרי אדמו"ר הזקן, וכיום בסידור עם דא"ח.

בין המשתתפים הבולטים בחוג ניתן היה מר זלמן שז"ר - הנשיא השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל-150 שנה לפטירתו של אדמו"ר הזקן.

השיעור פנה לאנשי הציבור בישראל ואישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה.

סקירה בעיתון "דבר"[עריכה | עריכת קוד מקור]

השפעת השיעור ואישיותו המיוחד של הרב אברהם חן, שהייתה לו השפעה רבה אף על חוגי שמאל בארץ, גרמה שבעיתון של "ההסתדרות הכללית" נכתב ידיעה על האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור, וכפי שנכתב אז בין ביתר:

בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם.
כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסביב לנקודה אחת, לחשבון הנפש.
מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים.

מיקום השיעור[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, התקיים עם השנים במקומות רבים. ביניהם, בבית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא המדינה מר זלמן שז"ר.

בשנת תש"ע לערך, כאשר נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות, השיעור השבועי הסתיים.

ייחס הרבי אל השיעור[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מאוד התערב והתענין בשיעור. ובהמשכו אחרי פטירת הרב חן. במכתב מיוחד^[4] שלח הרבי לאלמנת הרב חן, הרבנית לאה חן, בי"ד טבת תשי"ח, להודות לה על המשך השיעור של בעלה באותה המתוכנת שהיה בחייו.

בשנת תשי"ט מר שז"ר התייעץ עם הרבי על השיעור, כפי שמובא באגרת של הרבי מיום י"א אדר א', תשי"ט, בו הרבי כותב:

בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאורח, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש. בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור^[5].

בתחילת שנת תש"כ, שלח שז"ר מברק בשאלה מה ילמדו, והרבי השיב באגרת מיום כ"ב חשון^[6], כי"בנועם קבלתי המברק של כ', ועונה לו במכתב מהיר דחוף, ולא במברק כדי שיהי' ברור יותר, וחושבני שההבדל בימים אחדים לא מעלה ולא מוריד".

בהמשך כותב הרבי, בתגובה למה ששואלים, בנוגע למה ילמדו בהמשך לסיום התניא, כי "לדעתי - מהנכון שימשיכו בלימוד ס' תורה אור, ומהטעמים שבזה גם זה שהמקריא או המרצה לפני החוג ימצא ביאורים על המאמרים שבס' תורה אור, בפרט הראשונים, בס' תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, ועל חלק מהמאמרים גם בס' אור התורה לאדמו"ר הצמח צדק לקו"ת לג"פ, וכמובא בהערות וציונים בסוף ס' תורה אור, הוצאת קה"ת, הנשלח לכ' בחבילה בפ"ע. וארשה לי להוסיף על פי מאמר הידוע של חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שיהי רצון שיקויים זה גם בלימודם האמור".

בפתק שכתב הרבי קודם מעמד הכנסת ספר תורה של משיח, בו הורה לועד המסדר מי האישים שיכובדו באמירת פסוקי אתה הראת, נכתב "שטיינזאלץ (בא כח חוגי לומדי תורה - ובפרט החוג שבנשיאות ידידינו שליט"א^[7]" כשהכוונה לחוג זה^[8].

ספר הק"ן[עריכה | עריכת קוד מקור]

לרגל^[9] שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג, מר זלמן שזר יזם להוציא ספר מאמרים מחקריים אודות אדמו"ר הזקן ומר שזר כתב על ההצעה לרבי ובאגרת מחנוכה תשכ"ג, השיב הרבי כי היוזמה גורמת לשביעות רצון, אך הרבי מסתייג וכותב כי מקוה כי כל המאמרים שיופיעו בקובץ יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבנו הזקן, ואם כך יהיה הדבר, יוכל להביע את דעתו הגלויה כי שבע רצון מכך.

שזר גם הגה רעיון להוציא את הקובץ באמצעות משתתפי "חוגי חן" למשנת חב"ד.

הרב עדין אבן ישראל, המגיד שיעור של חוגי חן, הופקד על מלאכת עריכת הקובץ הייחודי בו כתבו אישים חשובים, אך מפני סיבות שונות הוצאת הקובץ נדחתה שש שנים, ולרגל הילולת אדמו"ר הזקן כ"ד טבת בשנת תשכ"ט יצא הקובץ בשם "ספר הקן" ובו כ-170 עמודים. הקובץ נפתח בדברי הקדמה של שזר.

סגנון השיעור[עריכה | עריכת קוד מקור]

אודות סגנון השיעור, כתב הרב שמואל זלמנוב דו"ח לרבי על השתתפות בשיעור בי"ד כסלו תשכ"ה על פי בקשת מר זלמן שז"ר.

מגידי שיעור[עריכה | עריכת קוד מקור]

משתתפים מפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מר זלמן שזר
פרופסור שמואל הוגו ברגמן^[11]
המשוררת זלדה מישקובסקי (שניאורסון)
הסופרת-משוררת מרים ילן-שטקליס (מגזע משפחת וילנסקי החב"דית)
בכירי משרד הבריאות.

שיר על השיעור[עריכה | עריכת קוד מקור]

המשוררת זלדה מישקובסקי (שניאורסון) אף כתבה שיר על השיעור זלדה אל ידידתה המחנכת והסופרת רחל לרר:

איזה שפע איזה עושר ואיזו רעננות. האיש הצעיר שאני שומעת מפיו על ספר 'התניא' יש לו זקן זהב שדומה לכריזנטמה מתולתלת ורוחנית. פתאום הם נראו לי הפרחים הללו כפסוקים בוערים מספר הקבלה.

שטיינזלץ עם זקן הכריזנטמה / שושנים שעלים לה כתומים

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מסמכים היסטוריים: מאחורי הקלעים של 'חוג החן לחסידות'

הערות שוליים

↑ ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.
↑ מכונה במבוא לספר הק"ן כ"מרונו הראשון בחגנו".
↑ כפי שצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב עדין אבן ישראל, ובעוד מקומות.
↑ אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקפח
↑ ראה ספר אבני חן פרק כ"ט.
↑ אגרות קודש אגרת ז'פד
↑ כך כונה שז"ר ע"י הרבי פעמים רבות
↑ עפ"י צילום הכתיב יד קודש
↑ ראה: https://chabad.info/magazine/612692/
↑ לפי כמה מקורות משמע שבתחילה מסר את השיעור הרב שפירא, ואח"כ הרב חן.
↑ פרופ' שמואל הוגו ברגמן היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

[1] ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.

[2] מכונה במבוא לספר הק"ן כ"מרונו הראשון בחגנו".

[3] כפי שצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב עדין אבן ישראל, ובעוד מקומות.

[4] אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקפח

[5] ראה ספר אבני חן פרק כ"ט.

[6] אגרות קודש אגרת ז'פד

[7] כך כונה שז"ר ע"י הרבי פעמים רבות

[8] עפ"י צילום הכתיב יד קודש

[9] ראה: https://chabad.info/magazine/612692/

[10] לפי כמה מקורות משמע שבתחילה מסר את השיעור הרב שפירא, ואח"כ הרב חן.

[11] פרופ' שמואל הוגו ברגמן היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לעריכה}}
+'''"חוגי חן" למשנת חב"ד''' הינו שיעור חסידות בתורת החסידות בעיקר בתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] שנמסר מאז [[תש"י]] ב[[ירושלים]]. ברוב השנים נמסר השיעור על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]].
-"חוג חן במשנת חב"ד". הינו שיעור חסידות בתורת [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנת תששי"ח בירושלים. ברוב שנותיו נמסר השיעור על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]].
+[[קובץ:עדין ושזר.jpg|ממוזער|הרב עדין אבן ישראל ומר זלמן שזר.]]
+==היסטוריה==
+בבית{{הערה|ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.}} הרב [[אברהם חן]], בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלתה של ירושלים. לאחר פטירתו ב[[יום כיפור]] [[תשי"ח]] החליטו ידידיו להמשיך את השיעור בביתו, בשם "חוגי חן במשנת חב"ד", כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף [[הרב זוין]]{{דרושה הבהרה|איזה זוין?}}.
+[[קובץ:שזר חן.jpg|ממוזער|הרב [[אברהם חן]], עם ידידו מר [[זלמן שזר]].]]
+המגיד שיעור הראשון{{הערה|מכונה במבוא ל[[ספר הק"ן]] כ"מרונו הראשון בחגנו".}} היה ראש ישיבת תורת אמת, הרב [[משה אריה לייב שפירא]], ולעיתים מסר הרב [[אברהם חן]], ואחריו מסר שיעור [[הרב זוין]]{{הערה|כפי שצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב [[עדין אבן ישראל]], ובעוד מקומות.}}, ואחריו הרב [[עדין אבן ישראל]].
-==השתשלשלות השיעור==
+בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – [[ספר התניא]], [[ליקוטי תורה]], [[דרך מצוותיך]], [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]], וכיום ב[[סידור עם דא"ח]].
-בבית<ref>ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.</ref> הרב [[אברהם חן]], בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלטה של ירושלים.
-לאחר פטירות החליטו ידידו מוקרי זכרו להמשיך את השיעורים בביתו, בשם "'''חוג חן במשנת חב"ד'''".
+בין המשתתפים הבולטים בחוג ניתן היה מר [[זלמן שז"ר]] - הנשיא השלישי של [[מדינת ישראל]] - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל-150 שנה לפטירתו של [[אדמו"ר הזקן]].
-כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף [[הרב זוין]].
+השיעור פנה לאנשי הציבור בישראל ואישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה.
-[[קובץ:שזר חן.jpg|ממוזער|הרב [[אברהם חן]], עם ידידו מר [[זלמן שזר]].]]
+===סקירה בעיתון "דבר"===
-המגיד שיעור הראשון<ref>מכונה במבוא ל[[ספר הק"ן]] כ"מרונו הראשון בחגנו". </ref> היה הרב הרראש ישיבה בתורת אמת, הרב [[משה אריה לייב שפירא]], אחריו מסר השיעור [[הרב זוין]]<ref>ככה מצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב [[עדין אבן ישראל]], ובעטד מקומות</ref>, ואחריו הרב [[עדין אבן ישראל]].
+השפעת השיעור ואישיותו המיוחד של הרב [[אברהם חן]], שהייתה לו השפעה רבה אף על חוגי שמאל בארץ, גרמה שבעיתון של "ההסתדרות הכללית" נכתב ידיעה על האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור, וכפי שנכתב אז בין ביתר:
+{{ציטוט|תוכן=בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם.
-שלושתם היו מידידיו ומתלמדיו של הרב חן.
+כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסביב לנקודה אחת, לחשבון הנפש.
-בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – [[ספר התניא]], [[ליקוטי תורה]], [[דרך מצוותיך]] וכיום ב[[סידור האדמו"ר הזקן]].
+מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים.}}
-בין המשתתפים בשיעור ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.
+===מיקום השיעור===
+השיעור שהחל בביתו של הרב חן, התקיים עם השנים במקומות רבים. ביניהם, בבית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא המדינה מר [[זלמן שז"ר]].
-השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא מר זלמן שז"ר. לפני כעשור נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה. כיום מלמד הרב בשיעור מן הספר "סדר תפילות מכל השנה עם פירוש המלות עפ"י דא"ח".
+בשנת [[תש"ע]] לערך, כאשר נפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות, השיעור השבועי הסתיים.
-במהלך השנים הרבי הנחה את משתתפי השיעור במה ילמדו, ההנחיות מפוזרות בכרכי האגרות קודש, במכתבים לרב עדין ולמר זלמן שז"ר[7].
+==ייחס הרבי אל השיעור==
+הרבי מאוד התערב והתענין בשיעור. ובהמשכו אחרי פטירת הרב חן. במכתב מיוחד{{הערה|אגרות קודש חלק ט"ז אגרת ה'תתקפח}} שלח הרבי לאלמנת הרב חן, הרבנית לאה חן, ב[[י"ד טבת]] [[תשי"ח]], להודות לה על המשך השיעור של בעלה באותה המתוכנת שהיה בחייו.
-יסדו מכריו שיעורים בשם "חוגי חן למשנת חב"ד". השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה.
+בשנת [[תשי"ט]] מר שז"ר התייעץ עם הרבי על השיעור, כפי שמובא באגרת של הרבי מיום [[י"א אדר א']], [[תשי"ט]], בו הרבי כותב:
-בעיתון דבר התפרסה כתבה מיוחדת אודות האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור:
+{{ציטוט|תוכן=בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאורח, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש.
+בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור{{הערה|ראה ספר [[אבני חן]] פרק כ"ט.}}.}}
-"בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחתת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם.
+בתחילת שנת [[תש"כ]], שלח שז"ר מברק בשאלה מה ילמדו, והרבי השיב באגרת מיום כ"ב חשון{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7084.htm אגרות קודש אגרת ז'פד]}}, כי{{ציטוטון|בנועם קבלתי המברק של כ', ועונה לו במכתב מהיר דחוף, ולא במברק כדי שיהי' ברור יותר, וחושבני שההבדל בימים אחדים לא מעלה ולא מוריד}}.
-כתרי מחשבה נארגים משפט ורעיון הכל מסיב לנקודה אחת, לחשבון הנפש.
+בהמשך כותב הרבי, בתגובה למה ששואלים, בנוגע למה ילמדו בהמשך לסיום התניא, כי {{ציטוטון|לדעתי - מהנכון שימשיכו בלימוד ס' '''תורה אור''', ומהטעמים שבזה גם זה שהמקריא או המרצה לפני החוג ימצא ביאורים על המאמרים שבס' תורה אור, בפרט הראשונים, בס' '''תורת חיים''' לאדמו"ר האמצעי, ועל חלק מהמאמרים גם בס' '''אור התורה''' לאדמו"ר הצמח צדק לקו"ת לג"פ, וכמובא בהערות וציונים בסוף ס' תורה אור, הוצאת קה"ת, הנשלח לכ' בחבילה בפ"ע. וארשה לי להוסיף על פי מאמר הידוע של חכמינו ז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, שיהי רצון שיקויים זה גם בלימודם האמור}}.
-מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים".
+בפתק שכתב הרבי קודם מעמד [[הכנסת ספר תורה של משיח]], בו הורה ל[[ועד המסדר]] מי האישים שיכובדו באמירת פסוקי [[אתה הראת]], נכתב {{ציטוטון|שטיינזאלץ (בא כח חוגי לומדי תורה - ובפרט החוג שבנשיאות ידידינו שליט"א{{הערה|כך כונה שז"ר ע"י הרבי פעמים רבות}}}} כשהכוונה לחוג זה{{הערה|עפ"י [https://col.org.il/news/83494 צילום הכתיב יד קודש]}}.
-==הרבי והשיעור==
+===[[ספר הק"ן]]===
-אך עוד בזמנו של הרבי חן מצאנו את שז"ר מתייע עם הרבי בשר לזה כפי שנמצא באגרת של הרבי מיום י"א אדר א', תשי"ט
+[[קובץ:ספר הקן03.jpg|ממוזער|[[ספר הק"ן]] יוצא לאור על ידי "חוגי חן" למשנת חב"ד.]]
+לרגל{{הערה|ראה: https://chabad.info/magazine/612692/}} שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג, מר זלמן שזר יזם להוציא ספר מאמרים מחקריים אודות אדמו"ר הזקן ומר שזר כתב על ההצעה לרבי ובאגרת מחנוכה תשכ"ג, השיב הרבי כי היוזמה גורמת לשביעות רצון, אך הרבי מסתייג וכותב כי מקוה כי כל המאמרים שיופיעו בקובץ יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבנו הזקן, ואם כך יהיה הדבר, יוכל להביע את דעתו הגלויה כי שבע רצון מכך.
-"בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאורח, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש.
+שזר גם הגה רעיון להוציא את הקובץ באמצעות משתתפי "חוגי חן" למשנת חב"ד.
-בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור<ref>ראה ספר [[אבני חן]] פרק כ"ט.</ref>.
-בתחילת שנת תש"כ שז"ר שלח מברק בשאלה מה ילמדו, הרבי השיב באיגרת מיום כ"ב חשון
+הרב עדין אבן ישראל, המגיד שיעור של חוגי חן, הופקד על מלאכת עריכת הקובץ הייחודי בו כתבו אישים חשובים, אך מפני סיבות שונות הוצאת הקובץ נדחתה שש שנים, ולרגל הילולת אדמו"ר הזקן [[כ"ד טבת]] בשנת [[תשכ"ט]] יצא הקובץ בשם "ספר הקן" ובו כ-170 עמודים. הקובץ נפתח בדברי הקדמה של שזר.
 ==סגנון השיעור==
 [[קובץ:שמואל זלמנוב - חוגי חן.jpg|ממוזער|דו"ח מאת הרב [[שמואל זלמנוב]] על אופן השיעור "חוגי חן", על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]] בבית [[זלמן שזר]].]]
-הרב שמואל זלמנוב כתב דו"ח לרבי על השתתפות בשיעור בי"ד כסלו תשכ"ה על פי בקשת מר [[זלמן שז"ר]]:
+אודות סגנון השיעור, כתב הרב [[שמואל זלמנוב]] דו"ח לרבי על השתתפות בשיעור בי"ד כסלו תשכ"ה על פי בקשת מר [[זלמן שז"ר]].
-למראה עיני מחזה שלא הורגתי לראות, מסיבי לשולחן גדול בהסאלאן ישבו כעשרים איש מעלי מדע מפורסמים ותוכם הפרוסמם הוגה בערגמאן ועוד וסיפרי חב"ד פתוחים לפניהם (ספר מאמרי אדמו"ר הזקן שיצא לאור באחרונה) ומר עדין שטיינזאלץ יושב בראש השולחן ולמד עמהם מאמר עמוק בעינן שבירת הכלים וכו', מר שזר ישב בראשה שולחן מן הצד וכלום שומעים מקישיבים ברמציניות וגם מתוכחים עם המרציא וכנראה יש להם כבר קצת ידיעה בעניני חב"ד.
-האברך מר עדין שינזלאתץ עטור זקן פיאור ארוכים בלי שום סלסול בשעורת) יש לו פה מפיק מרגליות ומסביר הענינים בטובטעם ודעת שכלי. אופן הלימדו אינו כפי הנהוג בין אנ"ש ויותר עושה רושם מהרצאת מדעית, ומביא ראיות ודוגמאות גם מספרי מדע ולא בכל פעם קולע על השערה והכוונה לפי דעתי, אבל בכללות
-בשים לב לסוג האנשים השומעים הוא מסביר העינים באופן מצוין.
-הרבה מהשועמים רושמים לעצמם בעפרון מה שלומדים ושומעים- מאכען זיך נטיצען כמו בעל הרצאה וכו'. אמר הלימדו שהה כשעה וחצי כיבוד המסובים בתה ומשקה ומזונות. מר שזר התערב איזה פעמים בהויכוחים בהבנה העניינם וכו', עכ"פ יש בשיעור לימוד כזה משום חדוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות.
 ==מגידי שיעור==
 *הרב [[משה אריה לייב שפירא]]
-*הרב [[אברהם חן]]<ref>לפי כמה מקורות משמע שבתחילה מסר את השיעור הרב שפירא, ואח"כ הרב חן.</ref>
+*הרב [[אברהם חן]]{{הערה|לפי כמה מקורות משמע שבתחילה מסר את השיעור הרב שפירא, ואח"כ הרב חן.}}
 *הרב [[שלמה יוסף זוין]]
 *הרב [[עדין אבן ישראל]]
+==משתתפים מפורסמים==
+*מר זלמן שזר
+*פרופסור שמואל הוגו ברגמן{{הערה|פרופ' שמואל הוגו ברגמן היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.}}
+*המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]]
+*הסופרת-משוררת מרים ילן-שטקליס (מגזע משפחת וילנסקי החב"דית)
+*בכירי משרד הבריאות.
+==שיר על השיעור==
+[[קובץ:זלדא על עדין.jpg|ממוזער|המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]] כתבה שיר שבו היא מתארת את השיעור ואת מוסרו הרב [[עדין אבן ישראל]].]]
+המשוררת [[זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]] אף כתבה שיר על השיעור זלדה אל ידידתה המחנכת והסופרת רחל לרר:
+{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=איזה שפע איזה עושר ואיזו רעננות. האיש הצעיר שאני שומעת מפיו על ספר 'התניא' יש לו זקן זהב שדומה לכריזנטמה מתולתלת ורוחנית. פתאום הם נראו לי הפרחים הללו כפסוקים בוערים מספר הקבלה.}}
+שטיינזלץ עם זקן הכריזנטמה / שושנים שעלים לה כתומים
+==קישורים חיצוניים==
+*'''[https://col.org.il/news/132685 מסמכים היסטוריים: מאחורי הקלעים של 'חוג החן לחסידות']''' {{COL}}
 {{הערות שוליים}}