משתמש:שמואל חיים/קהילות חב"ד בזמן אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (טכני) |
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
'''הפצת תורת החסידות''':"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. | '''הפצת תורת החסידות''':"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת [[חסידות חב"ד]] ואחד מספרי היסוד של ה[[חסידות הכללית]]. הספר סוקר את [[נפש]] האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו ל[[עבודת השם]], תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. | ||
בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{ | בשנת [[תקל"ב]] (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ב[[יחידות]], בענייני [[עבודת השם]]. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת [[תשד"מ]] כספר "[[תניא מהדורא קמא]]"{{הערה|בהוראת [[הרבי]]}}. בשנת [[תקל"ה]] (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את [[ספר התניא]] ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת [[תקנ"ה]] (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. ה[[מתנגדים]] חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת [[תקנ"ו]] (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי [[המגיד ממזריטש]]; ר' [[משולם זוסיא מאניפולי]] ור' [[יהודה לייב הכהן]]. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום [[כ"ו בכסלו]] [[תקנ"ז]]. | ||
'''ערים וקהילות''': [[פינסק]] . [[הומיל]] . [[ז'לובין]] . [[סמרגון]] . [[ויטבסק]] | '''ערים וקהילות''': [[פינסק]] . [[הומיל]] . [[ז'לובין]] . [[סמרגון]] . [[ויטבסק]] | ||
גרסה אחרונה מ־01:55, 4 באוקטובר 2021
| פורטל {{{פורטל}}} | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
האוכלוסיה החבדי"ת:
בארבע השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בקרב מאות בני עלייה נוספים, ולאחר פטירתו של המגיד ממעזריטש ונסיעתו של בחיר התלמידים רבי מנחם מענדל מויטבסק לארץ הקודש, כאשר עברה הנהגת החסידות במדינת ליטא לידיו של אדמו"ר הזקן, הצטרפו אלפי משפחות נוספות לחסידות חב"ד והתקשרו לאדמו"ר הזקן, ובשנת תק"מ מנו חסידי חב"ד 15,000 משפחות ברחבי רוסיה[1]. במשך השנים הבאות התפשטה חסידות חב"ד בהתמדה וגדלה בצעדי ענק, ובשנת תקנ"ה נערך מפקד על ידי השד"רים והמשפיעים שמינה אדמו"ר הזקן להדריך את החסידים ומניין החסידים הגיע ל-70,000 משפחות ברחבי רוסיה ואוקראינה[1]. בשנת תקנ"ז הפכה לתנועה החסידית הגדולה ביותר כאשר מניין חסידיו של אדמו"ר הזקן נאמד במאה אלף[2], מה שהביא לכך שאדמו"ר הזקן הגביל את הנסיעה אליו בשורת תקנות מיוחדות והדפיס את ספר התניא מתוך מטרה שהחסידים ימצאו את התשובות לשאלות שלהם בספר התניא ולא יטרידו את מנוחתו בבקשה לפגוש אותו פנים אל פנים ולקבל הדרכה בעבודת ה'. הפצת תורת החסידות:"ספר התניא" הוא ספר היסוד של תורת חסידות חב"ד ואחד מספרי היסוד של החסידות הכללית. הספר סוקר את נפש האדם ומנתח את תהליכיה שיובילו לעבודת השם, תוך מתן כלים להתגבר על הקשיים העומדים בדרך. בשנת תקל"ב (1772) לאחר שיסד אדמו"ר הזקן את שיטת חסידות חב"ד, הדריך אדמו"ר הזקן את חסידיו ביחידות, בענייני עבודת השם. הוראות אלו רשמו החסידים לעצמם ונלקטו כקונטרסים שנלמדו על ידי החסידים. קונטרסים אלו פורסמו בשנת תשד"מ כספר "תניא מהדורא קמא"[3]. בשנת תקל"ה (1775) התחיל אדמו"ר הזקן לכתוב את ספר התניא ובמשך עשרים שנה כתב אותו, עד לשנת תקנ"ה (1795) בו סיים את כתיבתו ואישר להעתיקו. המתנגדים חששו מהשפעת הספר ויצרו עותקים מזויפים ממנו עם זיופי כפירה מכוונים. כשנודע הדבר לאדמו"ר הזקן החליט להדפיסו בצורה רשמית בלבד, בכדי למנוע זיופים נוספים. בשנת תקנ"ו (1797) שלח אדמו"ר הזקן את התניא לבית הדפוס בסלאוויטא בצירוף הסכמותיהם של תלמידי המגיד ממזריטש; ר' משולם זוסיא מאניפולי ור' יהודה לייב הכהן. העותקים הראשונים מספר התניא הגיעו מבית הדפוס לאדמו"ר הזקן ביום כ"ו בכסלו תקנ"ז. ערים וקהילות: פינסק . הומיל . ז'לובין . סמרגון . ויטבסק חסידי חב"ד: אבא השמח אברהם הרופא . אברהם מקליסק (חסיד אדמו"ר הזקן). אהרן מסטרשלה. נח אלטשולר. שלום שכנא אלטשולר. ברוך מרדכי אטינגר. מיכל אפוצקר. אפרים שמחה מבישינקוביץ'. יצחק אייזיק אפשטיין. יוסף אשבל מליובאוויטש. שלמה באשעס. יצחק אייזיק בהר"ד. גרשון בער (העילוי מקרוצא). נתן גוראריה (וויעטקא). ישראל מדוברובנא. מרדכי יואל דוכמן. אלעזר דיסנר. נתן הורביץ. הלל מפריטש. זלמן מדוברובנה (וועלקעס). משה וילנקר. . זלמן זזמר. יהודה לייב זלקינד לייב חיטריק חיים שלום מקרופקא פרץ חן יעקב ישראל טברסקי יונה מפולוצק יחזקאל מדרויא ישראל יפה (בעל הדפוס) יצחק שאול מקלימוביץ' יצחק שאול שואב המים ישראל מדוברבנא יששכר בער מליובאוויטש אהרן לוין לייב בעל היסורים לייב מטרקיש מוהילוב יקותיאל מליעפלי אברהם משולם זלמן לנדא מאיר זלמן מינוביטש מאיר זלמן מקלימוביץ' מאיר רפאל'ס שמואל מונקס יצחק משה מיאסי משה מייזליש גבריאל נושא חן נחמיה בירך מדוברובנה (חתן בן אדמו"ר הזקן) נחמן מאושאץ שמואל סגל מרדכי פייטלסון פסח ממלסטובקה שלמה מצ'אשניק צבי הירש ריבלין בנימין רבינוביץ ראובן הסופר אפרים זלמן ראזומנע זלמן ריבלין פינחס רייזס זלמן רייזס שלמה רפאל'ס אברהם שיינס שלמה פריידס שמעון הרופא (אסיא) שמעון שמרלינג | ||||||
- ↑ 1.0 1.1 רשימת אדמו"ר הריי"צ בתוך בטאון חב"ד שבט תשל"ג.
- ↑ הרבי שנאשם בבגידה ומרידה במלכות, עמוד 29.
- ↑ בהוראת הרבי