אריך אנפין: הבדלים בין גרסאות בדף

עולמות אבי"ע
עולם האצילות
	כתר עליון · עתיק יומין · אריך אנפין · אבא עילאה מקנן באצילות · אבא עילאה · אמא עילאה · זעיר אנפין · מלכות דאצילות · אדם העליון · חשמל · פרסא
עולם הבריאה
	אמא עילאה מקננא בבריאה · שרפים · מט"ט · י"ב בקר · מרכבה
עולם היצירה
	מלאכים · חיות הקודש · סנד"ל
עולם העשייה
	עולם העשייה הרוחני · אופנים · גלגלים · עולם העשייה הגשמי

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־03:23, 21 באפריל 2024

אריך אנפין (נקרא גם אריך סתם) הוא חיצוניות הכתר והחלק התחתון שבו. ה'כתר' הוא ה"ממוצע" וה"מגשר" בין האור אין סוף (הנקרא "מאציל") לעולם האצילות (הנקרא "נאצלים") ודרכו לשאר העולמות, וכדרך כל ממוצע הוא כלול משתי הבחינות אותן הוא מחבר: פנימיותו היא הבחינה תחתונה שבמאציל - שהוא האור אין סוף (ונקראת עתיק יומין), וחיצוניותו היא בחינה עליונה שבנאצלים - כלומר העולמות שנבראו לאחר צמצום האור האלוקי (ונקראת אריך אנפין)^[1].

רצון על התהוות העולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אריך אנפין הוא הרצון שיהיו עולמות^[2]. ומאחר ועיקר עניינם של העולמות הן שבע הספירות^[3], לכן שורש הספירות כפי שהן באריך אנפין גם הוא במספר שבע^[4].

שורש הנאצלים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אריך אנפין הוא "בחינה עליונה שבנאצלים", והכוונה היא שהוא השורש של הספירות: הספירות עצמן יונקות את חיותם מהספירות של עולם האצילות, והספירות של עולם האצילות שורשן הוא בכתר, ובכתר עצמו מהחבינה התחתונה והחיצונית שבו - באריך אנפין. על ההבדל שבין המידות דאצילות לשורשן באריך מביאה החסידות שני משלים:

א. להבה גלויה לעומת האש שבתוך בגחלת[עריכה | עריכת קוד מקור]

1. ההבדל בין הספירות לשורשן: האש שבגחלת מאוחדת ממש עם הגחלת, ואין לה "סיבה" קודמת מלבד הגחלת עצמה. לעומת זאת האש שעל הגחלת נובעת (לא ישירות) מהגחלת עצמה אלא מהאש שבתוכה^[5].

2. מציאות הספירות משורשן: כשמסתכלים על הגחלת לא ניכר כלל שיש בתוכה מציאות אש, אך כשמקרבים אליה קש או נופחים בה יוצאת להבה. העלם זה נקרא "העלם הקרוב לגילוי", וזהו היחס שבין הספירות כפי שהן בשורשן באריך לבין מציאותן באצילות.

ב. אותיות הכתיבה לעומת החקיקה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשם שאותיות החקיקה הן דבר אחד עם האבן טובה שנחקקו בה, לעומת אותיות הכתיבה שהן דבר אחר (הדיו עשוי מהצומח, והקלף מהחי), כך הספירות כפי שהן בשורשן מאוחדות בתכלית באלוקות, אך כפי שהן באצילות הן בחינת "כלים" המגבילים את האור המלובש בהן^[6].

התלבשות אריך אנפין בחכמה ובינה[עריכה | עריכת קוד מקור]

או"א הוא ראשי תיבות "אבא ואמא", שהם חכמה ובינה דאצילות^[7]. משמעות ה"פתגם" היא, שהספירות דאריך אנפין (ז' ספירות התחתונות שבו) מתלבשות ממש בחכמה ובינה דאצילות כלומר, מה שחכמה ובינה מקבלות מהספירות דאריך הוא באופן של התלבשות ממש ובדרך קירוב. מה שאין כן מה שהן (חכמה ובינה) מקבלות מדרגות נעלות יותר^[8] הן רק "יונקות" – שזהו בדרך ריחוק^[9].

ומשמעות "התלבשות" זו היא, שחסד דאריך (המתלבש בחכמה) הוא שורש לכל קו הימין (חח"ן – חכמה, חסד, נצח), ואילו גבורה דאריך (המתלבשת בבינה) היא שורש לכל קו השמאל (בג"ה – בינה, גבורה, הוד).

השפעת אריך אנפין על המידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשונה מחכמה ובינה (בהם "מתלבש" אריך אנפין בפנימיות), על המידות הוא משפיע רק באופן חיצוני. המקור לעניין זה הוא הנאמר בעץ חיים^[10] דחד קוצי דשערי דאריך אנפין מכה בעורף זעיר אנפין, ועל ידי זה הדעת דזעיר אנפין מחלק לחסד וגבורה. דהיינו, השפעת אריך אנפין על זעיר אנפין (המידות) היא באופן של "עורף" (ובלשון הקבלה נקרא "יחוד אחור באחור").

תורת החסידות מבארת זאת ע"י משל מנפש האדם ("מבשרי אחזה אלוקה")^[11]: בנפש האדם "אריך אנפין" הוא דרגת ה"רצון" ו"זעיר אנפין" הם המידות (אהבת ה' ויראתו). כדי שהאהבה ויראה ה"טבעית" (שאיתם האדם נולד) תגדל, ויולדו בו אהבה ויראה "שכליים" יש צורך בנתינת כח שמעל השכל. דהיינו, שיש בכח האדם לעורר בעצמו אהבה ויראה נעלות יותר מכפי שהן באופן טבעי אצלו גם מבלי שילמד ויעמיק ויהיה לו במה להתבונן – וזאת בכח ה"רצון" הטבוע בעומק נפשו (דגרת "אריך אנפין" שבו). והתעוררות זו היא ההקדמה הנותנת לו את הכח והיכולת להגיע לאהבה ויראה שכליים באופן פנימי ואמיתי.

עיגולי אריך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הספירות דאריך אנפין שונות במהותם ובציורים מהספירות דאצילות. האור דאצילות הוא "ממלא"^[12], ובא בציור ד"יושר" (דרגת כל ספירה נמוכה יותר מזו ש"הולידה" אותה, ולכן הן מצויירות בקו ישר זו תחת זו). לעומת זאת, האור דאריך אנפין הוא "סובב"^[13], ובא בציור ד"עיגולים"^[14].

משמעות הדבר היא שמצד אחד כולל "אריך אנפין" ומקיף בבת אחת את כל סדר ההשתלשלות (עולמות אבי"ע) מראשם ועד רגלם, אך מצד שני הוא רק "רצון" בלבד להתהוות - ואינו שורש ומקור להתהוות בפועל.

הדבר דומה לרצון האדם. כשרוצה אדם לבנות דירה (למשל): מצד אחד כולל רצונו את כל צורת הבית, הקומות שבו, צורת וגודל החדרים, הריהוט שהוא רוצה בו וכו'. אבל מצד שני הרצון עצמו לא יכול לבנות בית... בשביל זה יש צורך בחכמה ובינה, מידות ומעשה.

ענינו בנפש האדם[עריכה | עריכת קוד מקור]

כשם שבעולמות עניינו של אריך אנפין הוא הרצון להתהוות העולמות (כדלעיל), כך בנפש הוא דרגת הרצון. בנפש ישנם כוחות "מקיפים" ו"פנימיים", והרצון הוא אחד הכוחות המקיפים.

וביאור הדבר: הכוחות הפנימיים^[15] מוגבלים באיבר מסויים^[16], אך הרצון אינו כן, אלא נמצא בכל האיברים בשווה. דבר זה ניכר בחוש, שהרי שתיכף כשעולה באדם רצון להניע את ידו, היא זזה מיד בלא שום שיהוי כלל (דהיינו, ניכר בחוש שאין צורך לרצון להגיע מהראש אל היד, והטעם לזה הוא משום שהרצון נמצא בו זמנית בראש וביד בשווה).

הערות שוליים

↑ מאמרים תש"ה עמ' 130.
↑ המשך תרס"ו, ש"פ שמות תרס"ח ובכ"מ.
↑ חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות
↑ ומוחא סתימאה אינו אלא לצורך חיות העולמות ולא לעצם קיומם, וכן הדבר בעולמות עצמם, ויובן על דרך משל מכוחות הנפש: עיקר האדם הוא הרגש והשכל בדרך כלל אינו אלא משמש אותו, וכידוע שאדם המצביע על עצמו "אני" לא מראה באצבעו על ראשו אלא על חזהו - מקום משכן המידות
↑ ד"ה כי תשא תרפ"ב אות ד
↑ וידבר וגו' חוקת התורה תשכ"ה.
↑ עץ חיים שער או"א (שער י"ד) פרק א', וראה ספר הליקוטים להצ"צ ערך חכמה.
↑ חכמה סתימאה ולמעלה מזה.
↑ כי "יניקה" הוא כדרך תינוק היונק, שמהות גופו ונשמתו אינן מאימו (ורק שהחלב מגדל אותו), אך "התלבשות" הוא הוא כדרך שהנשמה מחיה את הגוף – שהיא עצמה חיותו.
↑ שער הכונות ענין ראש השנה ע' רמה.
↑ ליקוטי תורה קורח נ"ד א', דרך מצוותיך מצוות גיד הנשה, סידור עם דא"ח עמ' ז, ונתבאר בילקוט לוי"צ על תורה לפרשת בא.
↑ האור מתלבש בכלים ומתאחד איתם, כמו שהנשמה מתלבשת ומתאחדת עם הגוף.
↑ אור שאינו מתלבש בכלים ואינו מורגש בהם, כמו שהרגל, היד ואפילו האיברים הנעלים כמו האוזן והעין אינם מרגישים ואינם מודעים לרצון האדם.
↑ דהיינו, הספירות אינן זו תחת זו אלא זו סביב זו – כדוגמת עיגול בתוך עיגול.
↑ שהם שכל ורגש, וכן חושים, חיות האיברים, מחשבה דיבור ומעשה.
↑ כח הראיה בעין, כח השמיעה באוזן, כח ההילוך ברגל וכן הלאה.

[1] מאמרים תש"ה עמ' 130.

[2] המשך תרס"ו, ש"פ שמות תרס"ח ובכ"מ.

[3] חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות

[4] ומוחא סתימאה אינו אלא לצורך חיות העולמות ולא לעצם קיומם, וכן הדבר בעולמות עצמם, ויובן על דרך משל מכוחות הנפש: עיקר האדם הוא הרגש והשכל בדרך כלל אינו אלא משמש אותו, וכידוע שאדם המצביע על עצמו "אני" לא מראה באצבעו על ראשו אלא על חזהו - מקום משכן המידות

[5] ד"ה כי תשא תרפ"ב אות ד

[6] וידבר וגו' חוקת התורה תשכ"ה.

[7] עץ חיים שער או"א (שער י"ד) פרק א', וראה ספר הליקוטים להצ"צ ערך חכמה.

[8] חכמה סתימאה ולמעלה מזה.

[9] כי "יניקה" הוא כדרך תינוק היונק, שמהות גופו ונשמתו אינן מאימו (ורק שהחלב מגדל אותו), אך "התלבשות" הוא הוא כדרך שהנשמה מחיה את הגוף – שהיא עצמה חיותו.

[10] שער הכונות ענין ראש השנה ע' רמה.

[11] ליקוטי תורה קורח נ"ד א', דרך מצוותיך מצוות גיד הנשה, סידור עם דא"ח עמ' ז, ונתבאר בילקוט לוי"צ על תורה לפרשת בא.

[12] האור מתלבש בכלים ומתאחד איתם, כמו שהנשמה מתלבשת ומתאחדת עם הגוף.

[13] אור שאינו מתלבש בכלים ואינו מורגש בהם, כמו שהרגל, היד ואפילו האיברים הנעלים כמו האוזן והעין אינם מרגישים ואינם מודעים לרצון האדם.

[14] דהיינו, הספירות אינן זו תחת זו אלא זו סביב זו – כדוגמת עיגול בתוך עיגול.

[15] שהם שכל ורגש, וכן חושים, חיות האיברים, מחשבה דיבור ומעשה.

[16] כח הראיה בעין, כח השמיעה באוזן, כח ההילוך ברגל וכן הלאה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''אריך אנפין''' הינו הפרצוף של חיצוניות ספירת ה[[כתר]] של [[עולם האצילות]].
+{{עולמות אבי"ע}}
+'''אריך אנפין''' (נקרא גם '''אריך''' סתם) הוא חיצוניות ה[[כתר]] והחלק התחתון שבו. ה'כתר' הוא ה"ממוצע" וה"מגשר" בין ה[[אור אין סוף]] (הנקרא "מאציל") ל[[עולם האצילות]] (הנקרא "נאצלים") ודרכו לשאר העולמות, וכדרך כל ממוצע הוא כלול משתי הבחינות אותן הוא מחבר: פנימיותו היא הבחינה תחתונה שבמאציל - שהוא ה[[אור אין סוף]] (ונקראת [[עתיק יומין]]), וחיצוניותו היא בחינה עליונה שבנאצלים - כלומר העולמות שנבראו לאחר צמצום האור האלוקי (ונקראת אריך אנפין){{הערה|מאמרים תש"ה עמ' 130.}}.
-בכללות פרצוף זה הוא הדרגה העליונה בנאצלים, לעומת [[פרצוף]] [[עתיק יומין]], שהוא דרגה אחרונה שבמאציל.
+==רצון על התהוות העולמות==
+אריך אנפין הוא הרצון שיהיו עולמות{{הערה|המשך תרס"ו, ש"פ שמות תרס"ח ובכ"מ.}}. ומאחר ועיקר עניינם של העולמות הן שבע הספירות{{הערה|חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות}}, לכן שורש הספירות כפי שהן באריך אנפין גם הוא במספר שבע{{הערה|ומוחא סתימאה אינו אלא לצורך חיות העולמות ולא לעצם קיומם, וכן הדבר בעולמות עצמם, ויובן על דרך משל מכוחות הנפש: עיקר האדם הוא הרגש והשכל בדרך כלל אינו אלא משמש אותו, וכידוע שאדם המצביע על עצמו "אני" לא מראה באצבעו על ראשו אלא על חזהו - מקום משכן המידות}}.
-==ענינו==
+==שורש הנאצלים==
-[[כתר עליון]] שהוא [[כתר]] של [[עולם האצילות]] בנוי מן שני [[פרצוף|פרצופים]]: פרצוף [[עתיק יומין]], שהוא פרצוף של פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין שהוא הפרצוף של חיצוניות הכתר.
+אריך אנפין הוא "בחינה עליונה שבנאצלים", והכוונה היא שהוא השורש של הספירות: הספירות עצמן יונקות את חיותם מהספירות של עולם האצילות, והספירות של עולם האצילות שורשן הוא בכתר, ובכתר עצמו מהחבינה התחתונה והחיצונית שבו - באריך אנפין. על ההבדל שבין המידות דאצילות לשורשן באריך מביאה החסידות שני משלים:
-בכללות כל כתר עליון הוא בכלל עולמות אין סוף. שאף שב[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] מתאחד [[אור אין סוף]] באחדות גמורה, עד שנאמר כי "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]", הרי שאף על פי כן הרי הם נמשלו לבחינת [[אותיות הכתב]]. אבל בחינת [[עתיק יומין]] ואריך אנפין הם בחינת [[אותיות החקיקה]]. וזהו שנאמר "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה", שבהעלות הרצון לפניו להאציל ה[[עשר ספירות]] אזי מתחילה "גליף גליפו" שהוא על דרך משל התהוות בחינת חקיקה בהאור הפשוט לחקוק שרשי העשר ספירות. והענין שב[[אצילות]] יש בחינת [[כלים]] ממש לאורות של [[עשר ספירות]] ולכן נמשלו לאותיות הכתב מדיו על קלף לבן, שהדיו הוא משל לכלים שאינם ממהות האור הפשוט. מה שאין כן ב[[עתיק יומין]] ואריך אנפין שאין ה[[כלים]] ניכרים ומתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו ל[[אותיות החקיקה]] שאין דבר זר כדיו.
+===א. להבה גלויה לעומת האש שבתוך בגחלת===
+'''1. ההבדל בין הספירות לשורשן:''' האש שבגחלת מאוחדת ממש עם הגחלת, ואין לה "סיבה" קודמת מלבד הגחלת עצמה. לעומת זאת האש שעל הגחלת נובעת (לא ישירות) מהגחלת עצמה אלא מהאש שבתוכה{{הערה|ד"ה כי תשא תרפ"ב אות ד}}.
-==ענינו בנפש==
+'''2. מציאות הספירות משורשן:''' כשמסתכלים על הגחלת לא ניכר כלל שיש בתוכה מציאות אש, אך כשמקרבים אליה קש או נופחים בה יוצאת להבה. העלם זה נקרא "העלם הקרוב לגילוי", וזהו היחס שבין הספירות כפי שהן בשורשן באריך לבין מציאותן באצילות.
-ענין אריך אנפין בנפש הוא ה[[רצון]]. הרצון אינו שורה באיבר מסויים, ולראיה, שתיכף כשאדם רוצה להניע ידו, הוא מניע ידוע, שכח הרצון הוא כח כללי בנפש. לפי זה, בחינת [[אחוריים]] של אריך אנפין הוא בבחינת "כמאן דשדי בתר כתפוי"
-==אריך אנפין וזעיר אנפין==
+===ב. אותיות הכתיבה לעומת החקיקה===
-[[זעיר אנפין]], שהוא פרצוף של ה[[מידות]] של [[עולם האצילות]] מלובש ממש בבחינת אריך אנפין. באריך נמצאים שרשי [[עשר הספירות]].
+כשם שאותיות החקיקה הן דבר אחד עם האבן טובה שנחקקו בה, לעומת אותיות הכתיבה שהן דבר אחר (הדיו עשוי מהצומח, והקלף מהחי), כך הספירות כפי שהן בשורשן מאוחדות בתכלית באלוקות, אך כפי שהן באצילות הן בחינת "כלים" המגבילים את האור המלובש בהן{{הערה|וידבר וגו' חוקת התורה תשכ"ה.}}.
+==התלבשות אריך אנפין בחכמה ובינה==
+או"א הוא ראשי תיבות "אבא ואמא", שהם חכמה ובינה דאצילות{{הערה|עץ חיים שער או"א (שער י"ד) פרק א', וראה ספר הליקוטים להצ"צ ערך חכמה.}}. משמעות ה"פתגם" היא, שהספירות דאריך אנפין (ז' ספירות התחתונות שבו) מתלבשות '''ממש''' בחכמה ובינה דאצילות כלומר, מה שחכמה ובינה מקבלות מהספירות דאריך הוא באופן של התלבשות ממש ובדרך קירוב. מה שאין כן מה שהן (חכמה ובינה) מקבלות מדרגות נעלות יותר{{הערה|חכמה סתימאה ולמעלה מזה.}} הן רק "יונקות" – שזהו בדרך ריחוק{{הערה|כי "יניקה" הוא כדרך תינוק היונק, שמהות גופו ונשמתו '''אינן''' מאימו (ורק שהחלב מגדל אותו), אך "התלבשות" הוא הוא כדרך שהנשמה מחיה את הגוף – שהיא עצמה חיותו.}}.
-==ירידתו לעולמות בי"ע==
+ומשמעות "התלבשות" זו היא, שחסד דאריך (המתלבש בחכמה) הוא שורש לכל קו הימין (חח"ן – חכמה, חסד, נצח), ואילו גבורה דאריך (המתלבשת בבינה) היא שורש לכל קו השמאל (בג"ה – בינה, גבורה, הוד).
-עגולי אריך אנפין מקיפים רגלי [[עולם העשיה]], שענין עגולי אריך אנפין הוא המקיף העליון הכולל [[אבי"ע]], ומשם יכול להשתלשל רצונו של הקב"ה גם בעולם הגשמי. והטעם שיכול להתפשט שם, כי לנגד אריך אנפין, שהוא בחינת ה[[כתר]] שלמעלה מן השתלשלות, מעלה ומטה הכל אחד. ולכן נקרא הוא בשם "אריך אנפין" כמו שנאמר "ארך אפים", שיכול להמשך גם למטה.
-==לעתיד לבא==
+==השפעת אריך אנפין על המידות==
-לעתיד לבא יתגלה אריך אנפין, וזהו מה שנאמר על אלף השביעי יום שכולו ארוך, שהכוונה לגילוי [[אור אין סוף]] המלובש באריך אנפין. וזהו מה שאמרו שכסא דמלכא משיח מחזיק רכ"א לוגין, שהכוונה שהכוס הוא הכלי לגילוי [[אור אין סוף]], ויהיה בו הגילוי מבחינת אריך אנפין.
+בשונה מחכמה ובינה (בהם "מתלבש" אריך אנפין בפנימיות), על המידות הוא משפיע רק באופן חיצוני. המקור לעניין זה הוא הנאמר ב[[עץ חיים]]{{הערה|שער הכונות ענין ראש השנה ע' רמה.}} דחד [[קוצי דשערי]] דאריך אנפין מכה בעורף זעיר אנפין, ועל ידי זה [[ספירת הדעת|הדעת]] דזעיר אנפין מחלק לחסד וגבורה. דהיינו, השפעת אריך אנפין על זעיר אנפין (המידות) היא באופן של "עורף" (ובלשון הקבלה נקרא "יחוד אחור באחור").
+תורת החסידות מבארת זאת ע"י משל מנפש האדם ("מבשרי אחזה אלוקה"){{הערה|ליקוטי תורה קורח נ"ד א', דרך מצוותיך מצוות גיד הנשה, סידור עם דא"ח עמ' ז, ונתבאר בילקוט לוי"צ על תורה לפרשת בא.}}: בנפש האדם "אריך אנפין" הוא דרגת ה"רצון" ו"זעיר אנפין" הם המידות (אהבת ה' ויראתו). כדי שהאהבה ויראה ה"טבעית" (שאיתם האדם נולד) תגדל, ויולדו בו אהבה ויראה "שכליים" יש צורך בנתינת כח שמעל השכל. דהיינו, שיש בכח האדם לעורר בעצמו אהבה ויראה נעלות יותר מכפי שהן באופן טבעי אצלו גם '''מבלי''' שילמד ויעמיק ויהיה לו במה להתבונן – וזאת בכח ה"רצון" הטבוע בעומק נפשו (דגרת "אריך אנפין" שבו). והתעוררות זו '''היא''' ההקדמה הנותנת לו את הכח והיכולת להגיע לאהבה ויראה שכליים באופן פנימי ואמיתי.
-{{לימוד}}
+==עיגולי אריך==
+הספירות דאריך אנפין שונות במהותם ובציורים מהספירות דאצילות. האור דאצילות הוא "ממלא"{{הערה|האור מתלבש בכלים ומתאחד איתם, כמו שהנשמה מתלבשת ומתאחדת עם הגוף.}}, ובא בציור ד"יושר" (דרגת כל ספירה נמוכה יותר מזו ש"הולידה" אותה, ולכן הן מצויירות בקו ישר זו תחת זו). לעומת זאת, האור דאריך אנפין הוא "סובב"{{הערה|אור שאינו מתלבש בכלים ואינו מורגש בהם, כמו שהרגל, היד ואפילו האיברים הנעלים כמו האוזן והעין אינם מרגישים ואינם מודעים לרצון האדם.}}, ובא בציור ד"עיגולים"{{הערה|דהיינו, הספירות אינן זו תחת זו אלא זו סביב זו – כדוגמת עיגול בתוך עיגול.}}.
+משמעות הדבר היא שמצד אחד כולל "אריך אנפין" ומקיף בבת אחת את כל סדר ההשתלשלות (עולמות אבי"ע) מראשם ועד רגלם, אך מצד שני הוא רק "רצון" בלבד להתהוות - ואינו שורש ומקור להתהוות בפועל.
+הדבר דומה לרצון האדם. כשרוצה אדם לבנות דירה (למשל): מצד אחד כולל רצונו את כל צורת הבית, הקומות שבו, צורת וגודל החדרים, הריהוט שהוא רוצה בו וכו'. אבל מצד שני הרצון עצמו לא יכול לבנות בית... בשביל זה יש צורך בחכמה ובינה, מידות ומעשה.
+==ענינו בנפש האדם==
+כשם שבעולמות עניינו של אריך אנפין הוא ה'''רצון''' להתהוות העולמות (כדלעיל), כך בנפש הוא דרגת ה[[רצון]]. בנפש ישנם כוחות "[[מקיף|מקיפים]]" ו"פנימיים", והרצון הוא אחד הכוחות המקיפים.
+וביאור הדבר: הכוחות הפנימיים{{הערה|שהם שכל ורגש, וכן חושים, חיות האיברים, מחשבה דיבור ומעשה.}} מוגבלים באיבר מסויים{{הערה|כח הראיה בעין, [[כח השמיעה]] ב[[אוזן]], כח ההילוך ברגל וכן הלאה.}}, אך ה[[רצון]] אינו כן, אלא נמצא בכל האיברים בשווה. דבר זה ניכר בחוש, שהרי שתיכף כשעולה באדם [[רצון]] להניע את ידו, היא זזה מיד בלא שום שיהוי כלל (דהיינו, ניכר בחוש שאין צורך לרצון להגיע מהראש אל היד, והטעם לזה הוא משום שהרצון נמצא בו זמנית בראש וביד בשווה).
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:עולמות]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:אריך אנפין]]