רבי מנחם המאירי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ראה לדוגמה" ב־"ראו לדוגמה")
 
(23 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{מפנה|מאירי|ראו=[[מאירי (פירושונים)]]}}
'''רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי''' (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי'; 1249–1315) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס. תושב העיר פרפיניאן שבפרובאנס (כיום בחבל לנגדוק-רוסיון שבדרום מערב צרפת). היה תלמיד של רבי ראובן בר' חיים בעל ספר התמיד.
'''רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי''' (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס.  
==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד בשנת ה"א ט' ונפטר בשנת ה'ע"ה. היה מגדולי חכמי פרובנס בזמנו.


==עידוד הרבי להדפסת ספרי המאירי==
==חיבוריו==
כתב ספרים רבים, והידוע שבהם הוא ספרו 'בית הבחירה' - פירוש מקיף ושלם על המשנה והתלמוד. הספר נכתב בלשון הקודש, ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים.


ב'האוהל' – קובץ תורני של ישיבת [[ערלוי]] בירושלים{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש"ך במדור 'שער ההלכה' עמודים יד-טו}} פירסם הרב [[אברהם סופר]] הערות על ספרי המאירי "מכ"ק הרה"ג מו"ה מנחם מענדל שניאורסון שליט"א האדמו"ר מליובאוויטש" , ובהערה נאמר שם:
בין ספרי ההלכה שלו נמצא ספר 'מגן אבות', שבו מבוא ו-24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי הרמב"ן בעקבות פטירת רבם.
הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. ספר 'מגן אבות' נדפס לראשונה בלונדון תרס"ט.


"לפני אי איזה חודשים זכיתי לקבל פני הגאון הצדיק מזכה הרבים ומרים עולה של תורה ויראה בין המוני אח[ינו] ב[ני] י[ישראל] ה[שם] י[שמרם] ו[יצרם] האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, והבאתי לו תשורה כמה מספרי המאירי שזכיתי להוציא לאור. הגאון שליט"א בענוותנותו הרבה, הראה לי חיבה יתירה וכבוד רב בכתבו לי מכתב ארוך בעניינים כלליים הנוגעים להדפסת המאירי וגם שאר ספרי רבותינו הראשונים זצ"ל. בצרוף למכתבו זה כ[תב] לי הגאון הנ"ל שליט"א כמה הערות למאירי על מס[כתות] בבא-בתרא ומס[כת] מקוואות, הערות לראש הספר ולסופו כדרכו בקודש.
ספר הלכה נוסף, בשם 'קרית ספר' על הלכות סת"ם, יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ג באיזמיר. וכן כתב חיבור נוסף הנקרא "חיבור התשובה"{{הערה|על פי ביוגרפיה בפרויקט השו"ת.}}.


"וברשותו של הגאון הצדיק האדמו"ר שליט"א הנני מפרסם כאן את הערותיו הקצרות מאוד, ועל הקורא לעיין בספר המאירי ואז יובנו הערות האלו, שהם קילורין לעיניים.
==בחב"ד==
===עידוד הרבי להדפסת ספרי המאירי===
[[הרבי]] במכתב להרב [[אהרן סופר]] הדריך אותו כיצד לערוך חוברת על ספרי "המאירי"{{הערה|גיליון כסלו-אדר תש"ך במדור 'שער ההלכה' עמודים יד-טו}}


"ירושלים עי[ר] הק[ודש] תובב"א, [[אלול]] [[תשי"ט]] אברהם סופר".
את הרב דובעריש צוקרמן אב"ד בופולו, שהוציא לאור ספר בשם 'בית אהרון', המכיל הערות על הרמב"ם והמאירי. עודד ודרבן [[הרבי]] את פרסום הספר.{{מקור}}


הערות הרבי נדפסו באגרות קודש{{הערה|כרך יח, עמ' רסא ואילך.}}.
שנים רבות קודם לכן, ב[[א' באדר]] [[תשי"ג]]{{הערה|אגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסט ואילך}} שיגר הרבי מכתב לרב צוקרמן בו נכתב:


הרב דובעריש צוקרמן אב"ד בופולו, הוציא לאור ספר בשם 'בית אהרון', המכיל הערות על הרמב"ם והמאירי. הרבי עודד ודרבן את פרסום הספר, וכך כתב בין השאר לרב ריבקין{{הבהרה|איזה?}} ב[[ד' בשבט]] [[תשל"ה]]:
{{ציטוטון|קבלתי הגאליס [עלי ההגהה] הערות על המאירי (כנראה למס[כת] מקוואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקוואות ונידה, הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם על-כל-פנים כפי רישיון הזמן ואסתפק בשתי הערות..}}
 
{{ציטוטון|...בהמשך להנדבר ע[ל] ד[בר] ההו[צאה] ל[אור] דהערות לרמב"ם ע[ל] פ[י] המאירי: כיוון שבכ[מה] מ[קומות] צויין במיוחד יום הולדתו דהרמב"ם (וראה זה פלא שב[ספרי] היוחסין מ"ה (וכ[ן] צ[ריך] ל[היות] בסד[ר] הד[ורות]) כ[תוב] שמצא "בס[פרים] קדומים שנולד בע[רב] פ[סח] יום שבת שעה ושליש אחר חצות היום" דיוק שלע[ת] ע[תה] לא מצאתי כמוהו היום הולדת וכיו[צא] ב[זה])}}
 
{{ציטוטון|כדאי להשתדל שיוכלו רבים ללמוד הנ"ל לעת ההיא.}}
 
{{ציטוטון|ובתוקפה עומדת אמירתי – שבאם צורך בזה יותן גמ"ח מקרן מיוחדת לההוצאות דההו[צאה] ל[אור].}}
 
שנים רבות קודם לכן, ב[[א' באדר]] [[תשי"ג]]{{הערה|אגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסט ואילך}} שיגר הרבי מכתב לרב צוקרמן{{הערה|הרבי מכנהו בשורת תארים: "הרב הגאון הרב החסיד איש ירא אלוקים נכבד ונעלה צנא-מלא-ספרא חכם ובקי וכו' מוה"ר דובעריש שי'"}} בו נכתב:
 
קבלתי הגאליס [=עלי ההגהה] הערות על המאירי (כנראה למס[כת] מקוואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקוואות ונידה, הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם על-כל-פנים כפי רישיון הזמן ואסתפק בשתי הערות..


הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת [[תשד"מ]].
הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת [[תשד"מ]].


==דברי הרבי על פירושי המאירי==
===דברי הרבי על פירושי המאירי===
 
בשיחה משנת [[תש"מ]] [[הרבי]] מציין שדבריו של המאירי בסיום מסכת כתובות"שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" {{הערה|ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון}} מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל".בהמשך התבטא הרבי {{ציטוטון|ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא שהוא מאיר בכמה עניינים...}}.
על פירושיו התבטא הרבי בשנת [[תש"מ]]{{מקור}} {{ציטוטון|ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...}}.
 
הדברים נסובו על דברי המאירי בסיום מסכת כתובות: "שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" והרבי{{הערה|ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון}} מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל".
 
בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי:
 
ובפרט בעניין התשובה, אשר על נושא זה יש לו חיבור גדול משלו, והלוואי היו לומדים בו, היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!...
 
כוונת הרבי שם היא ל'חיבור התשובה' של המאירי{{הערה|חיבור שנזכר בשיחות הרבי ראה לדוגמה ליקוטי-שיחות, כרך כ, עמ' 14 ועמ' 20. כרך כד עמ' 240, עמ' 241. ועוד.}}.


הספר 'קריית ספר' על הלכות סת"ם שחיבר המאירי, נדפס בשנים תרכ"ג ותרמ"א. ובמהדורה מתוקנת בשנת תשט"ז על-ידי הרה"ג ר' משה הרשלר.
בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי שהלוואי והיו לומדים את חיבורו של המאירי "חיבור התשובה" שאז :{{ציטוטון|היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!..}}{{הערה|חיבור שנזכר בשיחות הרבי – ראו לדוגמה ליקוטי-שיחות, כרך כ, עמ' 14 ועמ' 20. כרך כד עמ' 240, עמ' 241. ועוד.}}.


ב[[כ"ה במרחשוון]] [[תשי"ז]]{{הערה|אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך}} מברך הרבי את המהדיר וכותב לו:
במכתב לר' משה הרשלר שהדפיס את הספר "קריית ספר" על הלכות סת"ם של המאירי כותב [[הרבי]]:{{הערה|אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך}}:{{ציטוטון|ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה...}}


ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה...
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=3536&CategoryID=920 גליון התקשרות מס' 648 מדור ניצוצי רבי] הרב מרדכי-מנשה לאופר


ולחביבות ולעידוד הוסיף הרבי והעיר שלוש הערות בתוכנו של הספר.
{{הערות שוליים}}


{{ראשונים}}
{{ראשונים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:ראשונים]]

גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024

המונח "מאירי" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מאירי (פירושונים).

רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נולד בשנת ה"א ט' ונפטר בשנת ה'ע"ה. היה מגדולי חכמי פרובנס בזמנו.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב ספרים רבים, והידוע שבהם הוא ספרו 'בית הבחירה' - פירוש מקיף ושלם על המשנה והתלמוד. הספר נכתב בלשון הקודש, ויש בו לקט של דברי הפרשנים והפוסקים שקדמו לו מנומקים ומבוארים.

בין ספרי ההלכה שלו נמצא ספר 'מגן אבות', שבו מבוא ו-24 עניינים בנושאים הלכתיים שונים. נכתב בעקבות הגעתם לפרובנס של כמה מתלמידי הרמב"ן בעקבות פטירת רבם. הספר שימש מקור הלכתי חשוב לראשונים שלאחריו. ספר 'מגן אבות' נדפס לראשונה בלונדון תרס"ט.

ספר הלכה נוסף, בשם 'קרית ספר' על הלכות סת"ם, יצא לאור לראשונה בשנת תרכ"ג באיזמיר. וכן כתב חיבור נוסף הנקרא "חיבור התשובה"[1].

בחב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

עידוד הרבי להדפסת ספרי המאירי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי במכתב להרב אהרן סופר הדריך אותו כיצד לערוך חוברת על ספרי "המאירי"[2]

את הרב דובעריש צוקרמן אב"ד בופולו, שהוציא לאור ספר בשם 'בית אהרון', המכיל הערות על הרמב"ם והמאירי. עודד ודרבן הרבי את פרסום הספר.[דרוש מקור]

שנים רבות קודם לכן, בא' באדר תשי"ג[3] שיגר הרבי מכתב לרב צוקרמן בו נכתב:

"קבלתי הגאליס [עלי ההגהה] הערות על המאירי (כנראה למס[כת] מקוואות) ואף שאין הזמן גרמא לעיין בזה כדבעי ובפרט שאין אצלי ספר המאירי על מקוואות ונידה, הנה לחביבותא דמילתא ומפני כבודו עברתי בהם על-כל-פנים כפי רישיון הזמן ואסתפק בשתי הערות.."

הרבי שיגר חזרה את עלי ההגהה שהודפסו לבסוף בספרו של המחבר 'בית אהרן' בשנת תשד"מ.

דברי הרבי על פירושי המאירי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשיחה משנת תש"מ הרבי מציין שדבריו של המאירי בסיום מסכת כתובות"שכל מקום שחכמה ויראת חטא מצויין שם, דינו כארץ-ישראל" [4] מצביע על-כך כמקור מפורש בנגלה (ככל העניינים שבפנימיות התורה) למאמר רבותינו נשיאינו "עשה כאן ארץ-ישראל".בהמשך התבטא הרבי "ישנו מאירי מפורש – אשר כשמו כן הוא – שהוא מאיר בכמה עניינים...".

בהמשך השיחה בתש"מ מוסיף הרבי שהלוואי והיו לומדים את חיבורו של המאירי "חיבור התשובה" שאז :"היו מתווספים כמה וכמה עניינים שלא היה צורך להתווכח אודותם!.."[5].

במכתב לר' משה הרשלר שהדפיס את הספר "קריית ספר" על הלכות סת"ם של המאירי כותב הרבי:[6]:"ויישר חילו בהפצתן של תורתם של ראשונים, אשר הם כמלאכים וכבני אדם... וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה..."

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על פי ביוגרפיה בפרויקט השו"ת.
  2. גיליון כסלו-אדר תש"ך במדור 'שער ההלכה' עמודים יד-טו
  3. אגרות-קודש, כרך ז, עמ' קסט ואילך
  4. ליקוטי-שיחות, כרך ח"י, עמ' 404, בשולי הגליון
  5. חיבור שנזכר בשיחות הרבי – ראו לדוגמה ליקוטי-שיחות, כרך כ, עמ' 14 ועמ' 20. כרך כד עמ' 240, עמ' 241. ועוד.
  6. אגרות-קודש, כרך יד, עמ' קיד ואילך