קישינב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
 
(31 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] במסירות שיעור בישיבה בקישינב לצעירים.]]
[[קובץ:שיעור קישינב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיעור בישיבה בקישינב]]
'''קישינב''' היא בירת רפובליקת [[מולדובה]] והעיר הגדולה במדינה המונה למעלה מחצי מליון נפש.


'''קישינב''' היא בירת מולדובה והעיר הגדולה ביותר בה. בעיר מוסדות חב"ד בראשותו ובהקמתו של השליח הרב [[זלמן אבלסקי]]. הרב הראשי לקישינב ומלדובה.
בעיר התקיימה קהילה יהודית וחסידית גדולה, שסבלה מ[[פרעות קישינב]] ונכחדה ברובה ב[[שואה]]. שרידי הקהילה התמודדו עם דיכוי השלטון הקומוניסטי, עד התפרקות [[ברית המועצות]], אז הוקמו בעיר מוסדות חב"ד ובית הכנסת המרכזי שב להוות מרכז של חיים יהודיים בעיר.


שליח הרבי ורבה הראשי של מולדובה הוא הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]], אביהם הרוחני של יהודי ויוצאי מולדובה, חלוץ הפעילות החב"דית והיהודית במדינות במדינות חבר העמים, השליח הראשון למדינות ברית המועצות.
==הסטוריה==
כבר בראשית ימי החסידות, עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, העיר קישינב הייתה מרכז יהודי חשוב ויהודים רבים התגוררו בה. בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הרש"ב]] כמחצית מתושבי קישינב היו יהודים, אחד האחוזים הגבוהים ב[[אירופה]] בזמן ההוא. בעיר פעלו כשבעים בתי כנסת וחיים יהודים תוססים.


בעיר קישינב התגורר גם רבי [[אברהם שניאורסון]], חותנו של [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|בשנת [[תשס"ב]] לערך התגלה קברו בבית הקברות היהודי הישן בקישינב ובשנת [[תשע"ב]] שופץ.}}.
קברו שופץ על ידי נכדו הרב מנחם מענדל זלמנוב


ב(1903) התרחשו בעיר [[פרעות קישינב]] נגד היהודים.
בחודש תמוז [[תש"א]] כבשו הנאצים את העיר והחלו ברצח המוני של יהודיה בסיוע הצבא הרומני. רצח היהודים נעשה בשיטת בורות הריגה ששימשה גם במקומות רבים אחרים במזרח אירופה. בעיר הוקם גטו שממנו יצאו משלוחים של מאות יהודים בכל פעם עד לחיסולם.


==יהדות בעיר ==
הצבא האדום שחרר את קישינב בחודש אב [[תש"ד]]. ליהודים ששרדו את [[השואה]], ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. בראשית שנת [[תש"נ]], התמוטט המשטר הקומוניסטי, ו[[ברית המועצות]] התפרקה ל-15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.


לפני המלחמה היו בעיר קישינב כשבעים בתי כנסת יהודיים. כיום ממוקם [[בית הכנסת]] המרכזי "חב"ד ליובאוויטש" ברחוב [[חב"ד]] [[ליובאוויטש]], והוא [[בית הכנסת]] היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום.  
בשנת תש"נ הגיעו בשליחות הרבי לעיר הרב [[זלמן טוביה אבלסקי]] ורעייתו והחלו וייסדו את הפעילות היהודית במדינה. מייסד ומנהל חב״ד ליובאוויטש מולדובה הרב זלמן הכהן אבעלסקי שהקים בעמל רב, מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר, קהילה יהודית ומוסדות יהודיים בקישינב. נוסף לכך חותמו החזק ברחבי המדינה של הרב של הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, ובהנהגתו הוקמו בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילות היהודיות, התיירים והמבקרים במולדובה. בשנת ה'תשע"ד נפטר לעולמו הרב זלמן ע"ה. את מקומו ממלא כיום בנו הרב זושא שי' אשר נושא את עול הקהילה במולדובה על שכמו. את תפקיד רבה הראשי של מולדובה ממלא השליח הרב מענדל אקסלרוד שליט"א. בעיר קישינב מתגוררות שתי משפחות שלוחים: הרב מענדל וחי' מושקא אקסלרוד, והרב שמואל וחיה זלמנוב. בעיר בנדרי מתגוררים השלוחים הרב מענדל ולאה גוצל המשמשים כשלוחים לערים בנדרי, טירספול והסביבה.
במקום פועל ארגון "בית חם". יהודים רבים מהעיר קישינב, נתמכים בבית חם, המספק שלוש אחרוחות מזינות ומבושלות ביום, לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת [[מזון]] רחבת היקף.


===פעילות בית חב"ד במקום===
==פעילות בתי חב"ד בעיר==


עם הגעתו של הרב אבלסקי לשליחות במדינת מולדובה הוא התיישב בבירתה קישינב, פתח ישיבת [[תומכי תמימים]], וביקש, מהרב משה סלונים, מנהל עזרת אחים, שיכתוב ל[[רבי]] על פתיחת הישיבה, ולשאול באיזה שם לקרוא לה [[אחי תמימים]] או [[תומכי תמימים]]. המענה שקיבל הרב סלונים: "ישיבת תומכי תמימים, ברכה והצלחה".
בעיר קישינב ישנם כיום בית חב"ד בשדה התעופה, ובית חב"ד במרכז העיר בבית הכנסת המרכזי.
בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש" ממוקם ברחוב חב"ד ליובאוויטש, והוא בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. בשנת ה'תשפ"ב שופץ בית הכנסת ונבנה כחדש. בקרבת בית הכנסת נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. בימים אילו ממש נבנית מקווה טהרה חדשה לנשים.
רחוב חב״ד ליובאוויטש נקרה בעקבות יוזמת השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, כמו גם מבנה המקווה ומסוגות תורה וחסד נוספים.


ברחוב חב"ד ליובאוויטש נבנה [[מקווה]] טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. מכספי הפנסיה של השליח הרב זלמן אבעלסקי בסיוע הרב [[יצחק רייטפארט]] מבורו פארק.
במקום פועל ארגון "בית חם" התומך תזונתית ביהודים רבים ומספק שלוש ארוחות מזינות ומבושלות ביום. לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.


מעונות חב"ד פועלים בקישינב הבירה במבנה רחב מימדים המכיל גם את גני חב"ד, הפועלים ומחנכים את ילדי יהודי קישינב הבירה עוד בקטונתם, הגנים ממוקמים יחד במבנה משותף למעונות וגני חב"ד ליובאוויטש קישינב.
בעיר נוסדה ישיבה "[[תומכי תמימים קישינב]]" חב״ד ליובאוויטש על ידי הרב זלמן אבלסקי השליח למדינה. עם הגעתו למקום והוציא עשרות בחורים בוגרים שכיום משמשים כשלוחים פעילי חב״ד מוסרי שיעורים ומשפחות יהודיות המקיימות תורה ומצוות לקבלת פני משיח צדקנו.


בעקבות הגעת כ300 סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הוקם בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.


===מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה===
בעקבות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הקים וייסד השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.


משרדי הקהילות היהודיות, הדואגות ליהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, משלוח קבוע של תשמישי קדושה, וצורכי החג, בחגי ישראל.
בעיר ממוקמים משרד "מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה", הדואג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים של יהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, מארגן משלוחים קבועים של תשמישי קדושה, וצורכי החג בחגי ישראל. ביוזמתו וביסודו של הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב.


במכון הוצאה לאור הנמצא רחובות ספורים מרחוב חב"ד ליובאווייטש, יוצא לאור מידי חודש בחודשו, עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים", המופץ בכל רחבי המדינה, ואף מחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ארבע ספרי יהדות בשפה הרוסית, הראשון על תולדות חייו של [[המהר"ל מפראג]], השני על תולדות חייו של [[השל"ה]], השלישי על מפעל השליחות של [[הרבי]] מליובאוויטש, והרביעי, על [[מלך המשיח]]. מלבד זאת מידי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג.
בעיר פועל מכון הוצאה לאור שמפיק מדי חודש עיתון בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]] מליובאוויטש, ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי.
 
=== רקע ===
 
בראשית שנת תש"נ, התמוטט המשטר הקומוניסטי, ו[[ברית המועצות]] התפרקה ל15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה שנודעה בעבר כחבל בסרביה, הידועה בעקבות פוגרום קישינב שארע בה לפני 107 [[שנה]], בו נבזז רכוש יהודי רב, וחיים של יהודים רבים הופסקו באחת, מרבית יהודי המדינה נספו בשואה.
 
לאלו ששרדו את [[השואה]], ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.
 
===תהלוכת ל"ג בעומר===
 
תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בחבר העמים התקיימה בשנת [[תש"נ]] בקישינב בירת מולדובה.
 
==== ההכנות לתהלוכה ====
 
תחייתה והגאווה היהודית של יהודי מולדובה, התרחשה לו במעט, בזכות תהלוכת ל"ג בעומר ברחובה של עיר, על ידי הרב הראשי הרב [[זלמן אבלסקי]] ורעייתו, שהחלו את פעילותיהם ב[[חג החנוכה]] בשלהי [[תש"נ]], כמו גם את יתר החגים, אך המיוחד מכולם לשנה זו, היה בהחלט התהלוכה הגדולה של ל"ג בעומר שלמעשה הייתה באותה שנה התהלוכה הראשונה והיחידה בכל מרחבי חבר העמים, זאת מכיוון שהפחד, שרר ברחובות, ואף אחד לא ידע מה צופן העתיד. למרות ההרגשה שכעת ישנו חופש דת והיהודים יכולים לקיים את מצוות דתם בחופשיות, הכל היה בזהירות והאנשים האחראים לכך ברמת השטח לא ממש ידעו כיצד עליהם לנהוג בהרבה מקרים, מכיוון שהדברים לא היו ברורים עד שנת [[תשנ"א]].
במקום פעלה כבר ישיבת [[תומכי תמימים]] שקיבלה את אישור וברכת [[הרבי]], בה למדו 30 בחורים(!) שפעלו ופירסמו את התהלוכה בכל העיר, ועזרו ביתר הפרטים.
 
יתירה מכך פרסמו את התהלוכה, בבית הכנסת בשיחות עם הורים וביקורי בית, ואפילו שכנעו את כל העיתונים המקומיים שבסופו של דבר פרסמו בגאון על התהלוכה הגדולה!
 
היה צריך פרסום ושכנוע מאסיבי במיוחד, כי אנשים הסכימו לקיים מצוות ולהגיע לבית הכנסת, אבל ברחוב, נשמע להם מופרך במיוחד, אך לאחר עבוד שטח רבה הצלחנו לשכנע את יהודי העיר, להגיע אם ילדיהם לתהלוכה, ואכן מאות הגיע.
 
==== התהלוכה ====
 
התהלוכה עברה דרך [[בית הכנסת]] המרכזי ברחוב חב"ד ליובאוויטש במרכז העיר קישינב והמשיכה דרך הרחוב הראשי: לנינה, כיום שטפן צ'למריי, עד לתחנת הרכבת בעיר, ומשם צעדו אל האולם הענק לכינוס צבאות השם.
בכל מקום בו עברו היהודים, עצרו האנשים כולם ברחוב, והביטו במחזה הגדול, לראשונה בחייהם של התושבים בקישינב, ובעצם בברית המועצות כולה... התקיים כינוס ענק, ובו אמרו הילדים את [[י"ב הפסוקים]], הגרלנו פרסים, והתקיימה מקהלת ילדים, לאחר מכאן הסבירו לילדים על מהותו של יום, והתרגשות היתה מורגשת בחלל האוויר. לאחר התהלוכה התקיימה [[התוועדות]] גדולה בבית הכנסת למאות היהודים, שהגיעו לשמוח בשמחתו של [[רשב"י]], שמעו על ל"ג בעומר, כמובן, לראשונה בחייהם, ועל הרבי שדואג לכל יהודי בקצה העולם.
 
====התנכלות השלטונות====
למרות שבסופו של דבר הושג אישור רשמי לצעוד ברחובה של עיר בתהלוכת ל"ג בעומר, השלטונות לא ידעו כיצד להתמודד עם התהלוכה הבלתי חוקית מלכתחילה, והחליטו לבסוף לשלוח לכלא את שני התלמידים השלוחים הצעירים שבחבורה שהגיעו לביקור לשלוח אותם ממדינת מולדובה, בתואנה שחיפשו מתחת לשטיח, ממש כמו בזמני ה[[ק.ג.ב.]] והיא שאסור להם לישון בבית פרטי וכי היה עליהם להתגורר בבית מלון מכיוון שהם אורחים, טענה מגוחכת כשלעצמה, אך הסיבה היתה ברורה לכל.
 
אך למרות כל זה היה שווה, שהתהלוכה במולדובה שברה את הקרח, באותה שנה הוקמה על ידי השליחים סוכת ענק בחג הסוכות ברחוב הראשי, ב[[חנוכה]] הוצבה חנוכייה מוארת הרשימה ביופייה את העיר אף היא ברחוב הראשי, ולאחר שנה שוב התהלוכה הגדולה ברחובה של עיר, שהמשכיה גם ביתר שנותינו כאן בשליחות המלך. וכבר בתשנ"א התקיימו תהלוכות מעין אלו במרחבי חבר העמים.
 
==רבי אברהם שניאורסון==
בעיר קישינב התגורר גם רבי [[אברהם שניאורסון]], חותנו של אדמו"ר הריי"צ, בשנת תשס"ב לערך התגלה קברו בבית הקברות היהודי הישן בקישינב ובחודש חשוון תשע"ב, לקראת יום ההילולא, הוא שופץ מחדש על ידי החברה קדישא בקישינב והרבנות הראשית למולדובה בהנהגת השליח הרב זלמן אבלסקי ובריכוזו של נכדו הרב מנחם מענדל זלמנוב.


==פוגרום קישינב==
==פוגרום קישינב==
פרעות קישינב פרצו ב[[פסח]] [[תרמ"ג]] (1903). אז קישינב השתייכה לבסרביה שסופחה לאימפריה הרוסית. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי.


'עַל הַשְּׁחִיטָה בְּעִיר הַהֲרֵגָה'. היסטוריית 'קישינעווער שחיטה' - 'פרעות קישינב'.
היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודי העיר לכבוד חג הפסחא הנוצרי. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם.
 
פרעות [[קישינב]] פרצו ב[[פסח]] [[תרמ"ג]] (1903). אז זו היתה עיר בחבל בסרביה שסופח לאימפריה רוסית ב(1812). היום זו בירתה של רפובליקת מדינת [[מולדובה]]. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה ר"ס פון ראאבן, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי פון פְּלֶבֶה.
 
היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופצו כרוזים שבהם נכתב, כי הצאר מתיר לעשות שפטים ביהודים. בקישינב הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודים לכבוד חג הפסחא. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם.  


פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים
פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים.


המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-‏600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זיעזע את דעת הקהל.
המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זעזע את דעת הקהל.


מידי שנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית ב[[קישינב]]
מידי שנה בשנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית בקישינב.


==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%91/ תגית: קישינב]''' באתר [[חב"ד אינפו]] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]
[[קטגוריה:בתי חב"ד בעולם]]

גרסה אחרונה מ־01:22, 30 בדצמבר 2024

הרב זלמן טוביה אבלסקי במסירות שיעור בישיבה בקישינב לצעירים.

קישינב היא בירת רפובליקת מולדובה והעיר הגדולה במדינה המונה למעלה מחצי מליון נפש.

בעיר התקיימה קהילה יהודית וחסידית גדולה, שסבלה מפרעות קישינב ונכחדה ברובה בשואה. שרידי הקהילה התמודדו עם דיכוי השלטון הקומוניסטי, עד התפרקות ברית המועצות, אז הוקמו בעיר מוסדות חב"ד ובית הכנסת המרכזי שב להוות מרכז של חיים יהודיים בעיר.

הסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבר בראשית ימי החסידות, עקב אנטישמיות גוברת באימפריה הרוסית ותנאים כלכליים טובים יותר, העיר קישינב הייתה מרכז יהודי חשוב ויהודים רבים התגוררו בה. בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב כמחצית מתושבי קישינב היו יהודים, אחד האחוזים הגבוהים באירופה בזמן ההוא. בעיר פעלו כשבעים בתי כנסת וחיים יהודים תוססים.

בעיר קישינב התגורר גם רבי אברהם שניאורסון, חותנו של אדמו"ר הריי"צ[1]. קברו שופץ על ידי נכדו הרב מנחם מענדל זלמנוב

בחודש תמוז תש"א כבשו הנאצים את העיר והחלו ברצח המוני של יהודיה בסיוע הצבא הרומני. רצח היהודים נעשה בשיטת בורות הריגה ששימשה גם במקומות רבים אחרים במזרח אירופה. בעיר הוקם גטו שממנו יצאו משלוחים של מאות יהודים בכל פעם עד לחיסולם.

הצבא האדום שחרר את קישינב בחודש אב תש"ד. ליהודים ששרדו את השואה, ציפתה התמודדות עם אימי השלטון הקומוניסטי, שדיכא כל פעילות יהודית. בראשית שנת תש"נ, התמוטט המשטר הקומוניסטי, וברית המועצות התפרקה ל-15 מדינות עצמאיות, ביניהם רפובליקת מולדובה. לאחר התפוררות ברית המועצות, הפך המצב האקונומי במדינה, קשה מנשוא. יהודים רבים סובלים גם הם מהמחסור בגשמיות, ולאלו מצטרפות עשרות שנות דיכוי רוחני.

בשנת תש"נ הגיעו בשליחות הרבי לעיר הרב זלמן טוביה אבלסקי ורעייתו והחלו וייסדו את הפעילות היהודית במדינה. מייסד ומנהל חב״ד ליובאוויטש מולדובה הרב זלמן הכהן אבעלסקי שהקים בעמל רב, מוסדות חינוך, גני ילדים, בתי ספר, קהילה יהודית ומוסדות יהודיים בקישינב. נוסף לכך חותמו החזק ברחבי המדינה של הרב של הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, ובהנהגתו הוקמו בית כנסת, מקווה טהרה, מוסדות חינוך ומרכז גמילות חסדים לרווחת הקהילות היהודיות, התיירים והמבקרים במולדובה. בשנת ה'תשע"ד נפטר לעולמו הרב זלמן ע"ה. את מקומו ממלא כיום בנו הרב זושא שי' אשר נושא את עול הקהילה במולדובה על שכמו. את תפקיד רבה הראשי של מולדובה ממלא השליח הרב מענדל אקסלרוד שליט"א. בעיר קישינב מתגוררות שתי משפחות שלוחים: הרב מענדל וחי' מושקא אקסלרוד, והרב שמואל וחיה זלמנוב. בעיר בנדרי מתגוררים השלוחים הרב מענדל ולאה גוצל המשמשים כשלוחים לערים בנדרי, טירספול והסביבה.

פעילות בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעיר קישינב ישנם כיום בית חב"ד בשדה התעופה, ובית חב"ד במרכז העיר בבית הכנסת המרכזי. בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש" ממוקם ברחוב חב"ד ליובאוויטש, והוא בית הכנסת היחיד שנותר לאחרי המלחמה ופעיל עד היום. בשנת ה'תשפ"ב שופץ בית הכנסת ונבנה כחדש. בקרבת בית הכנסת נבנה מקווה טהרה מפואר המשמש את הקהילה היהודית. בימים אילו ממש נבנית מקווה טהרה חדשה לנשים. רחוב חב״ד ליובאוויטש נקרה בעקבות יוזמת השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, כמו גם מבנה המקווה ומסוגות תורה וחסד נוספים.

במקום פועל ארגון "בית חם" התומך תזונתית ביהודים רבים ומספק שלוש ארוחות מזינות ומבושלות ביום. לקראת החגים מקיים בית חם חלוקת מזון רחבת היקף.

בעיר נוסדה ישיבה "תומכי תמימים קישינב" חב״ד ליובאוויטש על ידי הרב זלמן אבלסקי השליח למדינה. עם הגעתו למקום והוציא עשרות בחורים בוגרים שכיום משמשים כשלוחים פעילי חב״ד מוסרי שיעורים ומשפחות יהודיות המקיימות תורה ומצוות לקבלת פני משיח צדקנו.


בעקבות סטודנטים יהודיים מישראל ללמוד באוניברסיטאות הרפואה של קישינב, הקים וייסד השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי בית חב"ד לסטודנט, הפועל עמם סביב ימות השנה ומועדי ישראל.

בעיר ממוקמים משרד "מרכז הקהילות היהודיות חב"ד - מולדובה", הדואג לצרכיהם הגשמיים והרוחניים של יהודי מולדובה הפזורים בערי השדה, מארגן משלוחים קבועים של תשמישי קדושה, וצורכי החג בחגי ישראל. ביוזמתו וביסודו של הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב.

בעיר פועל מכון הוצאה לאור שמפיק מדי חודש עיתון בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של המהר"ל מפראג והשל"ה, על מפעל השליחות של הרבי מליובאוויטש, ועל מלך המשיח. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי.

פוגרום קישינב[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרעות קישינב פרצו בפסח תרמ"ג (1903). אז קישינב השתייכה לבסרביה שסופחה לאימפריה הרוסית. לפוגרום קדמה תעמולה אנטישמית פרועה, שהופצה בעיר במשך שנים, על ידי העיתונות, ובעידוד מושל פלך בסרביה, מפקדי הצבא והמשטרה המקומיים, וכן גורמים בשלטון המרכזי ובראשם שר הפנים הרוסי.

היהודים הואשמו ברצח נער נוצרי למטרות דתיות ובעיר הופיעו בריונים, שקראו "מוות ליהודים" והפיצו כרוזים שבהם נכתב כי הצאר ניקולאי השני התיר לפגוע ביהודי העיר לכבוד חג הפסחא הנוצרי. הפוגרום החל בניפוץ שמשות והתפתח להתקפה כללית על דירות היהודים וחנויותיהם. לפנות ערב החלו גם מעשי הרצח. הפורעים השליכו ילדים מן הקומות העליונות. עקרו עיניים של יהודים ותקעו מסמרים בראשי קרבנותיהם.

פוגרום קישינב הצטיין במספר גדול של אבידות בנפש ובאכזריות מבחילה מצד הפורעים, שהתעללו בקורבנותיהם ועינו אותם בכל מיני עינויים. במקומות שהיהודים ניסו להגן על עצמם, עצרה המשטרה את המתגוננים, דבר שעודד את הפורעים.

המשטרה לא התערבה במעשי הפורעים במשך יומיים בימים 6–8 באפריל. ביום השלישי הגיעה הפקודה להפסיק את הפוגרום, והחיים שבו לשגרתם. בסך הכול נרצחו בפרעות 49 יהודים, כ-600 נפצעו, ואלפי בתים וחנויות נשדדו ונהרסו. הפוגרום האכזרי זעזע את דעת הקהל.

מידי שנה בשנה מתקיימים אירועי זיכרון מרכזיים על ידי הקהילה היהודית בקישינב.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. בשנת תשס"ב לערך התגלה קברו בבית הקברות היהודי הישן בקישינב ובשנת תשע"ב שופץ.