אגרת הגאולה – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־00:06, 11 בדצמבר 2025

המונח "אגרת הגאולה" מפנה לכאן. לערך העוסק בבמשמעות האגרת בחסידות חב"ד , ראו הפצת המעיינות חוצה.

אגרת הגאולה הידועה בשם אגרת הגאולה לבעש"ט^[1], היא מכתב שכתב רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט) לגיסו רבי אברהם גרשון מקיטוב, ששהה בארץ ישראל. האגרת מתארת חזיונות מופלאים מעליית נשמה שביצע הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה עלה להיכל המשיח ושאל "אימת אתי מר" ^[2](מתי תבוא, אדוני). בתשובה נאמר לו כי הגאולה תבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר כאשר תורתו תתגלה ותתפשט בעולם^[3].

האגרת היא מסמך מכונן בחסידות חב"ד, המהווה אבן יסוד לשיטתה הדוגלת בהפצת תורת החסידות כהכנה לגאולה השלימה^[4].

תולדות האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגרת זו ייחודית כמסמך היחיד שבו הבעש"ט מתאר באריכות גדולה חזיונות מעליית הנשמה, בשונה מרוב תורתו שלא הועברה באופן ישיר, אלא רק בקיצור ובעל פה על ידי תלמידיו^[5].

האגרת נכתבה פעמיים: הראשונה נשלחה דרך תלמידו רבי יהודה אריה ליב המוכיח מפולנאה, אך לא הגיעה ליעדה. השנייה, נשלחה דרך תלמידו רבי יעקב יוסף כ"ץ מפולנאה, אך גם היא לא הגיעה ליעדה. לבסוף, רבי יעקב יוסף (בעל ה"תולדות יעקב יוסף") הדפיס את האגרת השנייה בספרו בן פורת יוסף בשנת תקמ"א (1781), מה שהעניק לה תוקף וחשיבות^[6]. האגרת השנייה כוללת תוספות, כגון עליית נשמה משנת תק"י, ועוד.

נוסחאות האגרות[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיימות שלוש נוסחאות עיקריות:

נוסח בן פורת יוסף (תקמ"א) – הנוסח הראשון שנדפס על ידי ה"תולדות יעקב יוסף".
נוסח תרפ"ג – נדפס בספר "מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו" מאת הרב דוד פרענקיל בלבוב, עם תוספות והשמטות, ועורר מחלוקת בין החוקרים^[7].
נוסח תקל"ו – כתב יד שהתגלה מאוחר יותר, הכולל תיאור עליית נשמה נוספת.

הרב יהושע מונדשיין משווה בספרו שבחי הבעש"ט בין הנוסחאות ומציע כי ייתכן ששתי האגרות ששלח הבעש"ט משולבות בנוסח בן פורת יוסף^[8].

חשיבות האגרת והפגישה עם המשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – הפצת המעיינות חוצה

"	חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות המשיח לבעש"ט, לבד מ"יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו) גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט, ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי חב"ד, כחלק מהכשרת העולם לגאולה.	"

האגרת היא מסמך מרכזי בחסידות, ובמיוחד בחסידות חב"ד, בשל תיאור עליית הנשמה של הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה הגיע להיכל המשיח^[9]. הוא ראה את המשיח מלמד תורה עם התנאים, הצדיקים ושבעת הרועים, וחזה שמחה גדולה שסיבתה לא הובררה^[10]. הבעש"ט שאל "אימת אתי מר", והמשיח השיב: "בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה." הבעש"ט הביע צער על משך הזמן הנדרש, אך למד שלוש סגולות ושלושה שמות קדושים, שלא הורשה לגלות.

הבעש"ט ותלמידיו ייחסו לאגרת חשיבות עליונה. הבעש"ט השקיע מאמץ רב בכתיבתה ושליחתה פעמיים, והביע צער על אובדן האגרת הראשונה^[11]. היא נדפסה בשנת תקמ"א בספר בן פורת יוסף על ידי בעל התולדות יעקב יוסף, והתפשטה בקהילות ישראל^[12]. נכד הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקוב, התייחס אליה בדגל מחנה אפרים^[13], ורבי אורי מסטרליסק למד אותה מדי יום וראה בה רמז לקץ הגאולה^[14]. בחסידות חב"ד, האגרת נתפסת כאבן יסוד המדגישה את תפקיד תורת החסידות כהכנה לגאולה^[15].

לשון האגרת על פי נוסח בן פורת יוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]

"עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.
ותמהתי על זה והיה לי צער גדול^[16] באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה".

בחלק מהנוסחאות מופיע הביטוי "ויוכר טובך בעולם", שנתפס בחב"ד כהנחיה להפיץ את תורת הבעש"ט ואת דרכם של אדמו"רי חב"ד^[17].

מחלוקות סביב פרשנות האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק טענו כי המונח "יחודים" מרמז על לימוד קבלה (כגון תורת הרמח"ל או הגר"א) ולא רק תורת חב"ד^[18]. הרבי מליובאוויטש השיב כי: 1. הפצת המעיינות ויחודים הם עניינים נפרדים. 2. יחודים מושגים בסגולות, בעוד הפצת המעיינות דורשת פעולה ממשית. 3. ספרי קבלה אינם נכללים ב"מעיינותיך" של הבעש"ט^[19].

ניגון האגרת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הניגון החב"די ניגון אימתי קאתי מר מבוסס על הדו-שיח בין הבעש"ט למשיח^[20].

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב טוביה בלוי, ראיון לבית משיח: הבעש"ט ביקש במכוון להיפגש עם המשיח
מערכת החייל, אגרת עליית הנשמה, בטאון 'החייל', גיליון 43, עמ' 12 (חלק שני), מבוסס על שיעורי הרב שמעון וייצהנדלר

הערות שוליים

^ ידועה גם בשמות: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם אגרת עליית נשמה להבעש"ט
^ כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",
^ על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את המשיח בסנהדרין צח, א; הלשון במשלי ה, טז: "יפוצו מעיינותיך חוצה".
^ באגרת מבואר שמהות התגלות תורת החסידות נועדה להביא את הגאולה, ודרך זו מיושמת בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד. כנ"ל בפנים
^ בלשון אדמו"ר הזקן בתניא, אגרת הקודש כ"ה: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)".
^ הבעש"ט הביע צער על אובדן האגרת הראשונה, שכללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.
^ אברהם חיים רובינשטיין טען כי הנוסח מזויף (סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט); מרדכי שרגא באומינגר סבר כי זהו כתב יד אותנטי, מכיוון שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט. (סיני כרך עא, עמ' רמח-רסט).
^ ראה גם מאמרו של מונדשיין בהיכל הבעש"ט, גיליון כ'. כמו כן, בחלק ממהדורות כתר שם טוב, האגרת נדפסה בהשמטות.
^ הבעש"ט כתב: "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שילך עמי, כי סכנה גדולה לעלות לעולמות העליונים."
^ הבעש"ט חשש תחילה שהשמחה קשורה לפטירתו, אך הובהר כי היא נובעת מהיחודים שהוא עושה.
^ הבעש"ט ציין כי האגרת הראשונה כללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.
^ בהקדמה נכתב: "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".
^ פרשת בשלח.
^ אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות רבי אורי מסטרליסק.
^ כפי שמפורט בערך הפצת המעיינות וראה שם לדיון על יישום הוראת המשיח בחב"ד, כולל ביאורים של אדמו"רי חב"ד.
^ הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי ברוך ממז'יבוז ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין.
^ ראו גם הפצת המעיינות.
^ ראה לקוטי תורה שלח מג,ב; הערות וביאורים י"ט כסלו תשס"ב, עמ' 33.
^ ראה אגרת הרבי, ה' תמוז תשי"ח (נדפס כהוספה לקונטרס לה"ק לר"ה תשע"א).
^ לשון האגרת היא "אימת אתי מר".

[1] ידועה גם בשמות: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם אגרת עליית נשמה להבעש"ט

[2] כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",

[3] על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את המשיח בסנהדרין צח, א; הלשון במשלי ה, טז: "יפוצו מעיינותיך חוצה".

[4] באגרת מבואר שמהות התגלות תורת החסידות נועדה להביא את הגאולה, ודרך זו מיושמת בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד. כנ"ל בפנים

[5] בלשון אדמו"ר הזקן בתניא, אגרת הקודש כ"ה: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)".

[6] הבעש"ט הביע צער על אובדן האגרת הראשונה, שכללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.

[7] אברהם חיים רובינשטיין טען כי הנוסח מזויף (סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט); מרדכי שרגא באומינגר סבר כי זהו כתב יד אותנטי, מכיוון שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט. (סיני כרך עא, עמ' רמח-רסט).

[8] ראה גם מאמרו של מונדשיין בהיכל הבעש"ט, גיליון כ'. כמו כן, בחלק ממהדורות כתר שם טוב, האגרת נדפסה בהשמטות.

[9] הבעש"ט כתב: "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שילך עמי, כי סכנה גדולה לעלות לעולמות העליונים."

[10] הבעש"ט חשש תחילה שהשמחה קשורה לפטירתו, אך הובהר כי היא נובעת מהיחודים שהוא עושה.

[11] הבעש"ט ציין כי האגרת הראשונה כללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.

[12] בהקדמה נכתב: "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".

[13] פרשת בשלח.

[14] אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות רבי אורי מסטרליסק.

[15] כפי שמפורט בערך הפצת המעיינות וראה שם לדיון על יישום הוראת המשיח בחב"ד, כולל ביאורים של אדמו"רי חב"ד.

[16] הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי ברוך ממז'יבוז ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין.

[17] ראו גם הפצת המעיינות.

[18] ראה לקוטי תורה שלח מג,ב; הערות וביאורים י"ט כסלו תשס"ב, עמ' 33.

[19] ראה אגרת הרבי, ה' תמוז תשי"ח (נדפס כהוספה לקונטרס לה"ק לר"ה תשע"א).

[20] לשון האגרת היא "אימת אתי מר".

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{לשכתב|סיבה=לא אנציקלופדי}}
+{{מפנה|אגרת הגאולה|במשמעות האגרת בחסידות חב"ד |הפצת המעיינות חוצה}}
 [[קובץ:שער בן פורת יוסף 02.jpg|ממוזער|שער הספר [[בן פורת יוסף]] מבעל הרה"ק יעקב יוסף הכהן מפלנואה, בו נדפסה האגרת בפעם הראשונה]]
-האגרת המכונה בשם '''אגרת הגאולה לבעש"ט''', הנקראת בריבוי מקומות בשם '''אגרת הבעש"ט הידועה''', ובשם, '''אגרת עליית נשמה להבעש"ט''', הינה אגרת שכתבה הבעש"ט ב' פעמים לגיסו הרב [[גרשון מקיטוב]] ששהה בארץ הקודש, ובה מתאר עליית נשמה שערך בראש השנה תק"ז, ועוד פרטים, ומתאר ששאל את מלך המשיח [[אמת אתי מר]] ונענה (כדלהלן בפרטות) בלשון שמבוסס על פסוק במשלי [[לכשיפוצו מעיינתך חוצה]].
+'''אגרת הגאולה''' הידועה בשם '''אגרת הגאולה לבעש"ט'''{{הערה|ידועה גם בשמות: אגרת הבעש"ט הידועה, ובשם אגרת עליית נשמה להבעש"ט}}, היא מכתב שכתב רבי [[ישראל בעל שם טוב]] (הבעש"ט) לגיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]], ששהה בארץ ישראל. האגרת מתארת חזיונות מופלאים מעליית נשמה שביצע הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה עלה להיכל המשיח ושאל "אימת אתי מר" {{הערה|כן הוא לשון האגרת, אך בדרך כלל מקובל לצטט "אמתי קאתי מר",}}(מתי תבוא, אדוני). בתשובה נאמר לו כי הגאולה תבוא "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה", כלומר כאשר תורתו תתגלה ותתפשט בעולם{{הערה|על דרך שאלת רבי יהושע בן לוי את המשיח בסנהדרין צח, א; הלשון במשלי ה, טז: "יפוצו מעיינותיך חוצה".}}.
-האגרת מהווה אבן היסוד בחסידות חב"ד, וכמקור לדרך אדמו"רי חב"ד להפצת המעיינות, על מנת להביא את הגאולה השלימה.
+האגרת היא מסמך מכונן בחסידות [[חב"ד]], המהווה אבן יסוד לשיטתה הדוגלת בהפצת תורת החסידות כהכנה לגאולה השלימה{{הערה|באגרת מבואר שמהות התגלות תורת החסידות נועדה להביא את הגאולה, ודרך זו מיושמת בעיקר על ידי אדמו"רי חב"ד. כנ"ל בפנים}}.
 ==תולדות האגרת==
-האגרת זו כנראה היא אגרת יחידה מסוגה ובאורכה שהגיע לידנו מהבעש"ט עצמו, רוב ממש של דברי תורת הבעש"ט, הם רק לקוטי אתר לקוטי<ref>לציין לאג"ק כ"ה, בדיוק</ref> שנדפסו בספרי תלמדו ותלמידי תלמדיו ומיוחד באגרת הזאת, שיש לנו את לשון הבעש"ט ממש.
+אגרת זו ייחודית כמסמך היחיד שבו הבעש"ט מתאר באריכות גדולה חזיונות מעליית הנשמה, בשונה מרוב תורתו שלא הועברה באופן ישיר, אלא רק בקיצור ובעל פה על ידי תלמידיו{{הערה|בלשון אדמו"ר הזקן בתניא, אגרת הקודש כ"ה: "רק הם לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוטי בתור לקוטי ולא ידעו לכיון הלשון על מתכונתו (אך המכוון הוא אמת לאמיתו)".}}.
-אגרת זו כתבה אל גיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]]. באגרת מתאר הבעש"ט בדרך ארוכה ובפרטי פרטים חזיונות מופלאים שהיו לו בעליית נשמה, בראש השנה תק"ז.
+האגרת נכתבה פעמיים: הראשונה נשלחה דרך תלמידו רבי [[יהודה אריה ליב]] [[המוכיח מפולנאה]], אך לא הגיעה ליעדה. השנייה, נשלחה דרך תלמידו רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]] מפולנאה, אך גם היא לא הגיעה ליעדה. לבסוף, רבי יעקב יוסף (בעל ה"[[תולדות יעקב יוסף]]") הדפיס את האגרת השנייה בספרו [[בן פורת יוסף]] בשנת תקמ"א (1781), מה שהעניק לה תוקף וחשיבות{{הערה|הבעש"ט הביע צער על אובדן האגרת הראשונה, שכללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.}}. האגרת השנייה כוללת תוספות, כגון עליית נשמה משנת תק"י, ועוד.
-את האגרת כתב הבעש"ט פעמיים, בפעם הראשונה שלח את אגרת ביד תלמידו "[[המוכיח מפולנאה]]", הרה"ק [[רבי יהודה אריה ליב]]. אך אגרת זו הראשונה לא הגיעה אל ר' גרשון. (וראה להלן, סברות על האפשרות שכעת יש בידנו גם את האגרת הראשונה של הבעש"ט).
-כנראה מחמת חשיבות האגרת כתב מורנו הבעש"ט את האגרת הזאת שנית, בה כתב שוב את דבר החזיונות. באגרת השנית הבעש"ט הביע כאב על שהאגרת הראשונה נאבדה וכתב שסיבת צערו היא כי באגרת הראשונה נכתב כל הענין בפרוטרוט, אך ברבות הימים, מאז כתיבת האגרת הראשונה, נשכחו ממנו כמה פרטים.
-את האגרת השנית השתדל הבעש"ט לשלוח לגיסו גיסו רבי [[אברהם גרשון מקיטוב]] על ידי תלמידו החשוב רבי [[יעקב יוסף כ"ץ]] מפולנאה בעל ה"[[תולדות יעקב יוסף]]", שהיה בדעתו לעלות לארץ הקודש. אך גם האגרת השנית לא הגיעה לר' גרשון, מפני שבעל ה"תולדות" לעלות לארץ ישראל. והידפסה בעל התולדות בעצמו בספרו [[בן פורת יוסף]], ומחמת גודל חשיבות של בעל התולדות בחצר הבעש"ט, מתווסף בה חשיבות נוספת.
 ==נוסחאות האגרות==
-בספר [[שבחי הבעש"ט]] הוצאת הרב [[יהושע מונדשיין]] בנספחים, משווה את שלושת הנוסחאות שיש בידנו מהאגרת.
+קיימות שלוש נוסחאות עיקריות:
+# נוסח בן פורת יוסף (תקמ"א) – הנוסח הראשון שנדפס על ידי ה"[[תולדות יעקב יוסף]]".
-לראשונה נדפסה האגרת בספר [[בן פורת יוסף]] של הרב [[יעקב יוסף כ"ץ]], אשר ברשותו נמצא גוף המכתב.
+# נוסח תרפ"ג  – נדפס בספר "מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו" מאת הרב דוד פרענקיל ב[[לבוב]], עם תוספות והשמטות, ועורר מחלוקת בין החוקרים{{הערה|אברהם חיים רובינשטיין טען כי הנוסח מזויף (סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט); מרדכי שרגא באומינגר סבר כי זהו כתב יד אותנטי, מכיוון שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט. (סיני כרך עא, עמ' רמח-רסט).}}.
+# נוסח תקל"ו  – כתב יד שהתגלה מאוחר יותר, הכולל תיאור עליית נשמה נוספת.
-בתשנת תרפ"ג הדפיס הרב דוד פרענקיל בלבבו את ספרו [[מכתבים מהבעש"ט ז"ל ותלמידיו]] ובו נוסח שונה ממכתב זה, נוספו בו משפטים חשובים מחד גיסא והחסרת קטעים מאידך גיסא. הדפסת נוסח זה הביא לידי דיון רחב<ref>ראה  סיני כרך סז, עמ' קכ-קלט, כרך סח, עמ' קצח-ר.</ref> בין החוקרים בתולדות הבעש"ט בין אברהם חיים רובינשטיין,שטען שהכתב יד שפרסם פרנקיל הוא מזויף, לבין מרדכי שרגא באומינגר<ref>מאמר אגרות רבנו ישראל בעל שם טוב וחתנו רבי יחיאל מיכל לרבי אברהם גרשון מקיטוב, בתוך: סיני, כרך עא, ניסן-אייר תשל"ב, עמ' רמח-רסט.</ref>, שאינו מסתבר שזייפן יוסיף ויוריד קטעים מהאגרת המקורית ומוכרח לומר שזה כתב יד אחר של הבעש"ט.
-ובשנים האחרונות הגיע כתב יד חדש משנת תקל"ו, עם נוסח נוסף של האגרת וסיפור עליית נשמה של הבעש"ט.
-הרב מונדשיין משתדל להוכיח מהשינויים, שיש בידנו את האגרת הראשונה והשניה של הבעל שם טוב, ומישהו מהמדפיס בספר [[בן פורת יוסף]], צרף את שני האגרות לאחת.
-להעיר שבחלק מהמהדורות של הספר [[כתר שם טוב]], נדפסה האגרת בהשמטות.
-בשנת ? בבטאון [[היכל הבעש"ט]]<ref>גליון ?</ref>, כתב הרב מונדשיין מאמר המשך על
-===חשיבות האגרת===
-כאמור, האגרת השנית לא הגיע לתעודתה אלא נותרה בידי השליח רבי יעקב יוסף מפולנאה.  בשנת תקמ"א, פרסם הרה"ק מפולנאה את האגרת מכתב ידו הקדושה של הבעש"ט  בספרו "בן פורת יוסף", כמו שנכתב בשער הספר "וגם נדפס בספר הזה אגרת הנשלח לארץ הקדושה מהרב ר' ישראל בעש"ט הנ"ל לגיסו החסיד המפורסם מורנו גרשון קוטוור מכמה ענייני פלאים". ומשם נפוצה אגרת מופלאה זו בכל תפוצות ישראל. וכמו שכתב בהקדמה לאגרת "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".
-אגרת זו היא אגרת הבעש"ט היחידה שנדפסה בשנים קדמוניות על ידי תלמדיו הקרובים וכן נזכרה ונתבארה על ידי נכדו-הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקאוו – בספרו "[[דגל מחנה אפרים]]<ref>פרשת בשלח.</ref>".
-וכן מסופר בשם השרף ר' [[אורי מסטרעליסק]]<ref>אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות הרה"ק רבי אורי השרף מסטרעליסק.</ref> ש"אגרת זו היית אצל הרב [[מרדכי מנשכיז]]  ללמדה בכל יום, לא יגרע, כמו הנחת תפלין ממש. ובה מרומז קץ הגאולה.
-גם מהטרחה המרובה שהשקיע מורנו הבעש"ט בכתיבתה ושליחתה של אגרת זו אל גיסו, והצער שהי' לו על שלא הגיעה לידי גיסו, וכתבה שוב, מוכח עד כמה היו הדברים חשובים ויסודיים בעיני ק'. ואכן יש לאגרת זו חשיבות מיוחדת וחיבה יתירה אצל תלמידיו ומעתיקי שמועתו, והיא משמשת מאז ועד היום כאחד מאבני היסוד של תורת החסידות.
-==="כשיתגלה תורתיך ויפוצו מעינותיך חוצה"====
-===חסידות האָט אויפגעטאָן אז יעדער איד זאל קענען פאַרשטיין א ענין אלקי===
-כ"ק אדמו"ר הרש"ב<ref>ספר השיחות תורת שלום עמ' 114</ref>:
-חסידות האט אויפגעטאָן אז יעדער איד, ווער עס האָט ניט קיין נשמה גבוה, און האָט זיך נאך ניט מזכך געווען, זאָל אויך קענען פאַרשטיין א ענין אלקי ...
-דאָס איז מתאים מיט דעם וואָס מען האָט געזאָגט דעם בעש"ט ז"ל, [ווען] אז ער האָט געפרעגט [מלך המשיח] אימתי קאתי מר, [ונענה:] לכשיפוצו מעיינותיך חוצה...
-איז דאָך משמע אז חסידות איז געגעבן געוואָרען, אז אַלע וואָס זיינען אפילו [נאָך] ניט קיין מזוככים, וואָס דאָס הייסט דאָך "חוצה", זאלען קענען פאַרשטיין אלקות.
-==דער בעש"ט האט געוויינט אויף דעם==
-כ"ק אדמו"ר הרש"ב<ref>ספר השיחות תורת שלום עמ' 113</ref>:
-דעם בעש"ט ז"ל אז ער האָט געפרעגט אימתי קאתי מר, [ונענה:] לכשיפוצו מעיינותיך חוצה, וואָס דער בעש"ט האָט געוויינט אויף דעם,
-וואָס די וועלט זאָגט, אז ער האָט געוויינט אויף דעם ["לכשיפוצו מעיינותיך] *חוצה*" כו',
-אין בריף איז משמע ניט אַזוי, נאָר ער האָט געוויינט ווען וועט דאָס זיין [כלשון המכתב: והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות].
-==קיצור תוכן האגרת על פי הנוסח שנדפס בספר [[בן פורת יוסף]]==
-א) הבעש"ט מביע צער שר' גרשון לא קיבל את האגרת הראשונה שכתב מחמת שכמה פרטים נשכחו ממנו.
-ב) בראש השנה תק"ז עשה הבעש"ט עלית נשמה, וראה דברים נפלאים שאי אפשר לספר, ובניהם שהרבה רשעים עשו תשובה ועלו לגן עדן.
-ג) הנשמות מבקשות מהבעש"ט עזרה, והבעש"ט רואה שהס"מ מקטרג נורא בשמחה גדולה
-ד) הבעש"ט מבקש מ[[אחיה השלוני]] שיצטרף אליו כי עליית נשמה זו, היא עלי'ה גדולה שמעולם לא עלה כך.
-ה) הבעש"ט עולה להיכלו של משיח. ושם ראה את המשיח מלמד תורה את האבות והצדיקים, ושמחה גדולה
-ו) הבעש"ט שואל את משיח "אימת אתי מר" והשיב לי "בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה". ותמהתי על זה והי' לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני,
-ז) הבעש"ט בוכה לפני ה' על האסונות בקהילת  סיבטובקע ובקהילת דונאוויץ, שחלקם נאלצו להמיר את דתם, וחלקם נהרגו מבלי להמיר את דתם.
-ח) עליית נשמה בראש השנה תק"י. ובה ראה קטרוגים גדולים שאי אפשר לבטלם. רק הצליח להריח את הקטרוג מסבבותנו.
-ט) מעלת בעל ה[[דגל מחנה אפרים]].
-==ויוכר טובך בעולם==
+הרב [[יהושע מונדשיין]] משווה בספרו [[שבחי הבעש"ט]] בין הנוסחאות ומציע כי ייתכן ששתי האגרות ששלח הבעש"ט משולבות בנוסח בן פורת יוסף{{הערה|ראה גם מאמרו של מונדשיין בהיכל הבעש"ט, גיליון כ'. כמו כן, בחלק ממהדורות כתר שם טוב, האגרת נדפסה בהשמטות.}}.
-חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות המשיח לבעש"ט, לבד "יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו), כתוב גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט, ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי חב"ד, כחלק מהכשרת העולם לגאולה.
+== חשיבות האגרת והפגישה עם המשיח ==
+{{הפניה לערך מורחב|הפצת המעיינות חוצה}}{{ציטוט-צף|חסידים הרבו להתוועד שחלק מהוראות המשיח לבעש"ט, לבד מ"יפוצו מעיינתך חוצה", הנה (בחלק מהנוסחאות שבידנו) גם "ויוכר טובך בעולם, וחסידים ראו בזה, כמקור, שיש ענין להפיץ את מהותו וטובו של הבעש"ט, ואת ממשיכי דרכו אדמו"רי חב"ד, כחלק מהכשרת העולם לגאולה.}}
+האגרת היא מסמך מרכזי בחסידות, ובמיוחד בחסידות חב"ד, בשל תיאור עליית הנשמה של הבעש"ט בראש השנה תק"ז, שבה הגיע להיכל המשיח{{הערה|הבעש"ט כתב: "ומסרתי ממש נפשי ובקשתי ממורי ורבי (אחיה השילוני) שילך עמי, כי סכנה גדולה לעלות לעולמות העליונים."}}. הוא ראה את המשיח מלמד תורה עם התנאים, הצדיקים ושבעת הרועים, וחזה שמחה גדולה שסיבתה לא הובררה{{הערה|הבעש"ט חשש תחילה שהשמחה קשורה לפטירתו, אך הובהר כי היא נובעת מהיחודים שהוא עושה.}}. הבעש"ט שאל "אימת אתי מר", והמשיח השיב: "בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה." הבעש"ט הביע צער על משך הזמן הנדרש, אך למד שלוש סגולות ושלושה שמות קדושים, שלא הורשה לגלות.
-==טענות נגד שיטת חב"ד באגרת==
+הבעש"ט ותלמידיו ייחסו לאגרת חשיבות עליונה. הבעש"ט השקיע מאמץ רב בכתיבתה ושליחתה פעמיים, והביע צער על אובדן האגרת הראשונה{{הערה|הבעש"ט ציין כי האגרת הראשונה כללה פרטים נוספים שנשכחו ממנו.}}. היא נדפסה בשנת תקמ"א בספר [[בן פורת יוסף]] על ידי בעל ה[[תולדות יעקב יוסף]], והתפשטה בקהילות ישראל{{הערה|בהקדמה נכתב: "ונשארה בידו כדי לזכות עמינו בני ישראל".}}. נכד הבעש"ט, רבי משה אפרים מסדילקוב, התייחס אליה ב[[דגל מחנה אפרים]]{{הערה|פרשת בשלח.}}, ורבי [[אורי מסטרליסק]] למד אותה מדי יום וראה בה רמז לקץ הגאולה{{הערה|אמרי קודש (השלם) – הנהגות ואמרות רבי אורי מסטרליסק.}}. בחסידות חב"ד, האגרת נתפסת כאבן יסוד המדגישה את תפקיד תורת החסידות כהכנה לגאולה{{הערה|כפי שמפורט בערך [[הפצת המעיינות]] וראה שם לדיון על יישום הוראת המשיח בחב"ד, כולל ביאורים של אדמו"רי חב"ד.}}.
-במהלך השנים בקבוצות שונות, עלתה הטענה מדברי הבעש"ט באגרת "יפוצו מעיינתך חוצה"
-אני מסתפק בענין מה שאמר לו משיח לרבינו הקדוש והטהור נורא הבעש״ט זצוק"ל זי״ע ועכי״א, בענין "יפוצו מעינותיך חוצה״, אם יוצאים בזה בלימוד חסידות גרידא, כי לפי הנראה מלשונו הוא שצריך להגיע למדרגת היחודים ועליית נשמה, ולזה הרי אי אפשר להגיע זולת על ידי לימוד רזי תורה בקבלה בהעמקה וידיעת השמות, ולפי״ז אינם יוצאים בלימוד חסידות גרידא.
-ואולי אלה שהם לומדים סתרי תורה בלי ההבנה שבתורת החסידות הם מקיימים את ה׳יפוצו׳ יותר מאלה שלומדים חסידות לבד, ובפרט אם לומדים גם שאר ספרי קדש כגון ספרי הרמח״ל זצוק"ל זיע״א, והגר״א והגר״ח מואלוז׳ין, וכדומה שגם הם מפיצים הרבה אורה באמונה, באהבה, ביראה ובדבקות, ואם כן גם העוסקים בספרים אלה מקיימים את ה'יפוצו׳ והכל הולך אל מקום אחד ו׳ישרים דרכי ד׳ וצדיקים ילכו בם', ו'מיניה ומיניה אתקלס עילאה'.
-==טענות נגד שיטת חב"ד באגרת==
+== לשון האגרת על פי נוסח בן פורת יוסף ==
-במהלך השנים בקבוצות שונות, עלתה הטענה מדברי הבעש"ט באגרת "יפוצו מעיינתך חוצה"
+{{ציטוט|תוכן="עליתי מדרגה אחר מדרגה עד שנכנסתי להיכל משיח ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים, ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד, ואיני יודע לשמחה זו מה הוא עושה, והייתי סובר שהשמחה זו חס ושלום על פטירתי מהעולם הזה והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושה, אבל מהות השמחה אינו יודע עד היום הזה. ושאלתי את פי משיח אימת אתי מר והשיב לי בזאת תדע בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותך חוצה מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז יכלו כל הקליפות ויהי' עת רצון וישועה.
-אני מסתפק בענין מה שאמר לו משיח לרבינו הקדוש והטהור נורא הבעש״ט זצוק"ל זי״ע ועכי״א, בענין "יפוצו מעינותיך חוצה״, אם יוצאים בזה בלימוד חסידות גרידא, כי לפי הנראה מלשונו הוא שצריך להגיע למדרגת היחודים ועליית נשמה, ולזה הרי אי אפשר להגיע זולת על ידי לימוד רזי תורה בקבלה בהעמקה וידיעת השמות, ולפי״ז אינם יוצאים בלימוד חסידות גרידא.
-ואולי אלה שהם לומדים סתרי תורה בלי ההבנה שבתורת החסידות הם מקיימים את ה׳יפוצו׳ יותר מאלה שלומדים חסידות לבד, ובפרט אם לומדים גם שאר ספרי קדש כגון ספרי הרמח״ל זצוק"ל זיע״א, והגר״א והגר״ח מואלוז׳ין, וכדומה שגם הם מפיצים הרבה אורה באמונה, באהבה, ביראה ובדבקות, ואם כן גם העוסקים בספרים אלה מקיימים את ה'יפוצו׳ והכל הולך אל מקום אחד ו׳ישרים דרכי ד׳ וצדיקים ילכו בם', ו'מיניה ומיניה אתקלס עילאה'.
+ותמהתי על זה והיה לי צער גדול{{הערה|הבכי והצער של הבעל שם טוב, "והיה לי צער גדול", מהווה גם אחת הסיבות, של המחלוקת בין רבי ברוך ממז'יבוז ואדמו"ר הזקן, והוא מהדברים שעומד בלב מהחלוקה בין חסידות חב"ד לחסידות פולין.}} באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות, אך ממה שלמדתי בהיותי שם, שלשה דברים סגולות, ושלשה שמות הקדושים, והם בנקל ללמוד ולפרוש, ונתקרר דעתי וחשבתי אפשר על ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבוא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים לעליות נשמות וילמדו וישיבו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת, ובקשתי עבורך ללמוד אותך ולא הורשתי כלל, ומושבע ועומד אני על זה".}}
+בחלק מהנוסחאות מופיע הביטוי "ויוכר טובך בעולם", שנתפס בחב"ד כהנחיה להפיץ את תורת הבעש"ט ואת דרכם של אדמו"רי חב"ד{{הערה|ראו גם [[הפצת המעיינות]].}}.
+== מחלוקות סביב פרשנות האגרת ==
+חלק טענו כי המונח "יחודים" מרמז על לימוד קבלה (כגון תורת הרמח"ל או הגר"א) ולא רק תורת חב"ד{{הערה|ראה לקוטי תורה שלח מג,ב; הערות וביאורים י"ט כסלו תשס"ב, עמ' 33.}}. [[הרבי מליובאוויטש]] השיב כי:
+. הפצת המעיינות ויחודים הם עניינים נפרדים.
+. יחודים מושגים בסגולות, בעוד הפצת המעיינות דורשת פעולה ממשית.
+. ספרי קבלה אינם נכללים ב"מעיינותיך" של הבעש"ט{{הערה|ראה אגרת הרבי, ה' תמוז תשי"ח (נדפס כהוספה לקונטרס לה"ק לר"ה תשע"א).}}.
-שלום וברכה!
+== ניגון האגרת ==
-במענה למכתבו מכ״ב סיון והקודמו, בו מסיים במה שכתוב באגרת הקודש הידוע של מורנו הבעש"ט, אשר שאל את פי משיח, "אימתי קאתי מר", והשיב "בזאת תדע בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעינותיך חוצה וכו׳" ושואל:
+הניגון החב"די [[ניגון אימתי קאתי מר]] מבוסס על הדו-שיח בין הבעש"ט למשיח{{הערה|לשון האגרת היא "אימת אתי מר".}}.
-===הפצת החסידות ויחוד יחודים - ב' ענינים===
+== קישורים חיצוניים ==
-א) אם יוצאים בזה בלימוד גרידא, ואפשר שצריך להגיע למדריגת היחודים עליונים ועליית נשמה וכו׳.
+* הרב טוביה בלוי, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=54764 ראיון לבית משיח: הבעש"ט ביקש במכוון להיפגש עם המשיח] {{אינפו}}
-והנה ענין זה, עשיית יחודים ועליית נשמה כתוב אודותם בהמשך הדברים בפירוש, שמזה מוכח שלא זהו הענין ד"יפוצו מעינותיך חוצה".
+* מערכת החייל, '''אגרת עליית הנשמה''', בטאון 'החייל', גיליון 43, עמ' 12 (חלק שני), מבוסס על שיעורי הרב [[שמעון וייצהנדלר]]
-#הפצה החסידות בפועל ממש ורק אח"כ סגולות ליחוד יחודים
-ב) ואולי קושיתו, שאפשר שגם עשיית היחודים מוכרח הוא.
-והנה אפילו אם תרצה לומר שכן הוא, הרי אגרת קדושה זו מוכיחה שהקדמה לעשיית היחודים היא "הפצת המעינות", ואם כן פשוט, שאיך שלא נפרש, מוכרחת ה"הפצה",
-אבל באמת, פירוש זה גם כן מושלל מהמשך האגרת שכתוב שם וזה לשונו: "והי׳ לי צער גדול כי מתי זה אפשר להיות, אך מזה שלמדתי סגולות וכו׳ נתקררה דעתי וחשבתי אפשר שעי״ז יוכלו כו' גם אנשי גילי לעליית נשמות וילמדו וישיגו כמו אני", זאת אומרת שישנה סגולה בכדי להגיע למעלת עליית נשמה, אבל לא נזכרה שם סגולה בהנוגע להפצת המעינות.
-===הסגולה ל"אתי מר" היא דוקא על ידי הפצת תורת הבעש"ט===
-ג) עוד שואל, אפשר די כשלומדים כגון ספרי הרמח״ל וכו׳ שגם הם מפיצים הרבה אור וכו׳.
-ולפלא גם קא סלקא דעתך בזה, שהרי ברור אומרת האגרת, "בעת שיתפרסם לימודך כו׳ מעיינותיך כו׳" והדברים מופנים אל הבעש״ט, משא״כ בהנוגע לספרים שאינם מחלק תורה זו,
-והרי כמה חלקים בתורה ועל דרך החילוק בנגלה, אשר פסק דין בהלכות מלכים נמצא בהלכות מלכים ופסק דין בהלכות טריפות נמצא הענין בהלכות טריפות ותלמוד מביא לידי מעשה, שהלימוד בהלכות טריפות נשמרים על ידי זה מענינים אלו, והלימוד בהלכות מלכים מביא לענינים אלו. [וע"י לימוד תורת החסידות באים "לידי מעשה" ביאת משיח "אתי מר"].
-ויהי רצון שכפי סגנון מכתבו, הרי באם יסור הספק בכוונת אגרת הקודש הנ״ל, מובן שצריך למלאות כל האמור בו, הרי כיון שכנ״ל בטל הספק הרי במרץ הכי גדול כגודל הענין "דאימתי אתי מר", יתעסק בעצמו וישפיע בכל מקום שידו מגעת להפצת המעיינות באופן דהלוך ומוסיף והלוך ואור עד אשר יקוים היעוד "דלילה כיום יאיר".
-בברכה לבשורות טובות.
-==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אגרות]]