הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(24 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Hrr-hagoh.jpg|ממוזער|הגהות לדה פתח אליהו הוצאה תשעט]]
הספר "'''הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח'''" כולל את הגהותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] למאמר ד"ה [[פתח אליהו]] שבספר [[תורה אור]] ל[[אדמו"ר הזקן]], את רובם כתב בשנת [[תרנ"ח]].
הספר "הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח" כולל את הגהותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] למאמר ד"ה פתח אליהו שבספר [[תורה אור]] ל[[אדמו"ר הזקן]], את רובם כתב בשנת [[תרנ"ח]].


ההגהות הינן ארוכות ומקיפות, ובהן מוצגות ומבוארות השיטות השונות בספרי הקבלה בעניין אור ה[[ספירות]] והתלבשותו ב[[כלים]]. בהגהות מעמיק [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון ולחקור באופן פשיטות האור ובמהות הציור שנעשה על-ידי התלבשותו בכלים.
ההגהות הינן ארוכות ומקיפות, ובהן מוצגות ומבוארות השיטות השונות בספרי הקבלה בעניין אור ה[[ספירות]] והתלבשותו ב[[כלים]]. בהגהות מעמיק [[אדמו"ר הרש"ב]] לדון ולחקור באופן פשיטות האור ובמהות הציור שנעשה על ידי התלבשותו בכלים.
 
חשיבות מיוחדת נודעת להגהות הללו, העוסקות בביאור השיטות בענין [[אורות]] ו[[כלים]] ד[[אצילות]], והתלבשות אלקות בעולם, דבר הנתבאר בריבוי מקומות בתורת החסידות. בהגהות אלו ערך הרבי הרש"ב את הדברים כדרכו המסודרת, זאת בנוסף לחידושיו הרבים.


חשיבות מיוחדת נודעת להגהות הללו שעוסקות בביאור השיטות בענין אורות וכלים דאצילות, והתלבשות אלקות בעולם, דבר הנתבאר בריבוי מקומות בחסידות. בהגהות אלו ערך הרבי הרש"ב את הדברים כדרכו המסודרת, נוסף על כך שחידש בזה רבות.
==רקע==
==רקע==
כאשר [[אדמו"ר הצמח צדק]] הדפיס את הספר [[תורה אור (ספר)|תורה אור]], הוא הדפיסו (כמעט) ללא [[הגהות]]. בשונה מהספר [[ליקוטי תורה]] בו נוספו מאות הגהות.
כאשר הדפיס [[אדמו"ר הצמח צדק]] את הספר [[תורה אור (ספר)|תורה אור]], הוא הדפיסו (כמעט) ללא [[הגהות]]. בשונה מהספר [[לקוטי תורה]] בו הכניס מאות הגהות.


[[אדמו"ר המהר"ש]] התחיל לכתוב הגהות על מאמרי שלושת הפרשיות הראשונות מהספר תורה אור ושלחם לדפוס בשם "[[ליקוטי תורה לג' פרשיות]]".
[[אדמו"ר המהר"ש]] התחיל לכתוב הגהות על מאמרי שלושת הפרשיות הראשונות מהספר תורה אור ושלחם לדפוס בשם "[[ליקוטי תורה לג' פרשיות]]".
שורה 17: שורה 16:
את ההגהות החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לכתוב בחורף [[תרנ"ב]], עצר באמצעו, והמשיך לכתוב את רובו בחורף [[תרנ"ח]].
את ההגהות החל [[אדמו"ר הרש"ב]] לכתוב בחורף [[תרנ"ב]], עצר באמצעו, והמשיך לכתוב את רובו בחורף [[תרנ"ח]].


בפי החסידים מסופר שכתב היד של הגהות אלה נלקח ונעתק שלא ברשות מביתו של אדמו"ר הרש"ב, ע"י ר' אברהם פריז בהיותו תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|המעתיק היה המזכיר ר' [[חיים ליברמן]]. ראה בספר "אחד היה אברהם" ע' 22.}}, והתמים שהעתיק זאת נענש ע"י מנהל הישיבה, [[אדמו"ר הריי"צ]]. אך הרבי סיפר{{הערה|התוועדות ש"פ במדבר תשכ"ט.}} כי [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על מעשה זה "תבוא עליו ברכה, והלואי שגם אחרים היו גונבים".
בפי החסידים מסופר שכתב היד של הגהות אלה נלקח ונעתק שלא ברשות מביתו של אדמו"ר הרש"ב, על ידי ר' אברהם פריז בהיותו תלמיד [[ישיבת תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|המעתיק היה המזכיר ר' [[חיים ליברמן]]. ראה בספר "אחד היה אברהם" ע' 22.}}, והתמים שהעתיק זאת נענש על ידי מנהל הישיבה, [[אדמו"ר הריי"צ]]. אך הרבי סיפר{{הערה|התוועדות ש"פ במדבר תשכ"ט.}} כי [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר על מעשה זה "תבוא עליו ברכה, והלואי שגם אחרים היו גונבים".


הרב [[יואל כהן]] מספר שר' אברהם אמר לו, שלפני שגנב התפלל שלושה פעמים ביום בכל תפלה שמונה עשרה שיזכה לגנוב את המאמר.
הרב [[יואל כהן]] מספר שר' אברהם אמר לו, שלפני שגנב התפלל שלושה פעמים ביום בכל תפילת [[שמונה עשרה]] שיזכה לגנוב את המאמר.


ההגהות נדפסו לראשונה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"א]] כ[[קונטרס]] בפני עצמו. ובשנת [[תשס"ז]] הופיע בספר עם [[מראי מקומות]] והוספות בעריכת ר' [[אהרן חיטריק]]. הספר הופיע במהדורה מחודשת עם הוספות רבות בשנת [[תשע"ט]].
ההגהות נדפסו לראשונה בהוראת [[הרבי]] בשנת [[תשמ"א]] כקונטרס בפני עצמו, ובהוצאה חדשה באותיות מאירות עיניים בשנת [[תשפ"ד]]. הוצאות נוספות נדפסו בשנת [[תשס"ז]] כספר עם [[מראי מקומות]] והוספות בעריכת ר' [[אהרן חיטריק]], ובמהדורה מחודשת עם הוספות רבות בשנת [[תשע"ט]]. כדי להקל על הלומד נדפס בספר כל המאמר שבתורה אור, וההגהות באות בתוך חצאי ריבוע.
 
כדי להקל על הלומד נדפס בספר כל המאמר שבתורה אור, וההגהות באות בחצאי ריבוע.


==הוספות==
==הוספות==


בסוף הספר (בהוצאת תשס"ז ואילך) באו הוספות: המאמר שב[[תורה אור]] כמות שהוא, ללא ההגהות. הנחת [[אדמו"ר האמצעי]] מהמאמר שבתורה אור, הנחת ר' משה בנו של אדה"ז, ביאור והגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]] מתוך ספרו [[אור התורה]], מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה הנדפס ב[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], מילואים והערות לספר, ומפתח ענינים.
בסוף הספר (בהוצאת תשס"ז ואילך) באו הוספות: המאמר שב[[תורה אור]] כמות שהוא, ללא ההגהות. הנחת [[אדמו"ר האמצעי]] מהמאמר שבתורה אור, הנחת ר' משה בנו של אדה"ז, ביאור והגהות [[אדמו"ר הצמח צדק]] מתוך ספרו [[אור התורה]], מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה הנדפס ב[[ביאורי הזוהר]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], מילואים והערות לספר, ומפתח ענינים.
==קישורים חיצוניים==
*[https://hebrewbooks.org/60792 הספר (מהדורת תשע"ט)] - היברו בוקס
*[[מנחם ברונפמן]], [https://www.alysefer.com/patacheliyau/ ד"ה פתח אליהו: מהעתקות בכתיבת יד – להתרחבות חסרת תקדים]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר הרש"ב]]

גרסה אחרונה מ־00:57, 21 במרץ 2024

הספר "הגהות לד"ה פתח אליהו - תרנ"ח" כולל את הגהותיו של אדמו"ר הרש"ב למאמר ד"ה פתח אליהו שבספר תורה אור לאדמו"ר הזקן, את רובם כתב בשנת תרנ"ח.

ההגהות הינן ארוכות ומקיפות, ובהן מוצגות ומבוארות השיטות השונות בספרי הקבלה בעניין אור הספירות והתלבשותו בכלים. בהגהות מעמיק אדמו"ר הרש"ב לדון ולחקור באופן פשיטות האור ובמהות הציור שנעשה על ידי התלבשותו בכלים.

חשיבות מיוחדת נודעת להגהות הללו, העוסקות בביאור השיטות בענין אורות וכלים דאצילות, והתלבשות אלקות בעולם, דבר הנתבאר בריבוי מקומות בתורת החסידות. בהגהות אלו ערך הרבי הרש"ב את הדברים כדרכו המסודרת, זאת בנוסף לחידושיו הרבים.

רקע[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר הדפיס אדמו"ר הצמח צדק את הספר תורה אור, הוא הדפיסו (כמעט) ללא הגהות. בשונה מהספר לקוטי תורה בו הכניס מאות הגהות.

אדמו"ר המהר"ש התחיל לכתוב הגהות על מאמרי שלושת הפרשיות הראשונות מהספר תורה אור ושלחם לדפוס בשם "ליקוטי תורה לג' פרשיות".

בהמשך לכך, אדמו"ר הרש"ב החל לכתוב הגהות בשנת תרנ"ב על פרשת וירא.

הוצאת הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]

את ההגהות החל אדמו"ר הרש"ב לכתוב בחורף תרנ"ב, עצר באמצעו, והמשיך לכתוב את רובו בחורף תרנ"ח.

בפי החסידים מסופר שכתב היד של הגהות אלה נלקח ונעתק שלא ברשות מביתו של אדמו"ר הרש"ב, על ידי ר' אברהם פריז בהיותו תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש[1], והתמים שהעתיק זאת נענש על ידי מנהל הישיבה, אדמו"ר הריי"צ. אך הרבי סיפר[2] כי אדמו"ר הרש"ב אמר על מעשה זה "תבוא עליו ברכה, והלואי שגם אחרים היו גונבים".

הרב יואל כהן מספר שר' אברהם אמר לו, שלפני שגנב התפלל שלושה פעמים ביום בכל תפילת שמונה עשרה שיזכה לגנוב את המאמר.

ההגהות נדפסו לראשונה בהוראת הרבי בשנת תשמ"א כקונטרס בפני עצמו, ובהוצאה חדשה באותיות מאירות עיניים בשנת תשפ"ד. הוצאות נוספות נדפסו בשנת תשס"ז כספר עם מראי מקומות והוספות בעריכת ר' אהרן חיטריק, ובמהדורה מחודשת עם הוספות רבות בשנת תשע"ט. כדי להקל על הלומד נדפס בספר כל המאמר שבתורה אור, וההגהות באות בתוך חצאי ריבוע.

הוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בסוף הספר (בהוצאת תשס"ז ואילך) באו הוספות: המאמר שבתורה אור כמות שהוא, ללא ההגהות. הנחת אדמו"ר האמצעי מהמאמר שבתורה אור, הנחת ר' משה בנו של אדה"ז, ביאור והגהות אדמו"ר הצמח צדק מתוך ספרו אור התורה, מאמר ד"ה ויהיו חיי שרה הנדפס בביאורי הזוהר לאדמו"ר הצמח צדק, מילואים והערות לספר, ומפתח ענינים.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. המעתיק היה המזכיר ר' חיים ליברמן. ראה בספר "אחד היה אברהם" ע' 22.
  2. התוועדות ש"פ במדבר תשכ"ט.