יונה כסה: הבדלים בין גרסאות בדף
תיכף ומיד ממש! (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "== יונה כסה == '''יונה כסה''' (קוֹסוֹי) (15 באוקטובר 1907 – 27 ביוני 1985) היה איש ציבור ישראלי שכיהן...") |
מ (שוחזר מעריכות של רוסיהאוקראינה (שיחה) לעריכה האחרונה של לוחם חב"די) תגית: שחזור |
||
| (21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יונה כסה''' (קוֹסוֹי) ([[ז' מרחשוון]] [[תרס"ח]] - [[ח' תמוז]] [[תשמ"ה]]) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כמזכיר מפא"י וחבר הכנסת מטעמה בחמש הכנסות הראשונות. בהיותו יליד יקטרינוסלב היה בקשר אישי עם הרבי וחסידי חב"ד וסייע רבות לעניני חב"ד ב[[ארץ הקודש]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
כסה נולד בשנת [[תרס"ז]] בכפר דוברה שבמחוז חרסון. בשנת [[תרפ"א]] התייתם מהוריו שנספו ברעב הגדול שפקד את רוסיה באותו הזמן{{הערה|אז החלו קשריו עם משפחת בית הרב, כמתואר להלן}}. בשנת [[תרפ"ה]] נאסר בגין פעילותו הציונית, ולאחר שחרורו בשנת [[תרפ"ו]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה לארץ ישראל]] ועבד כחקלאי ברחובות. בהמשך שימש במספר תפקידים ציבוריים ואף בתפקיד חבר כנסת במשך כ-16 שנים. | |||
==קשריו עם חסידי חב"ד== | |||
=== בילדותו === | === בילדותו === | ||
בילדותו התייתם כסה מהוריו שנספו ברעב והוא מצא מחסה ב[[בית הכנסת]]. הרבי שהיה אז כבן ח"י שנים ניגש אליו והזמין אותו לבית [[לוי יצחק שניאורסאהן (אב אדמו"ר שליט"א)|הוריו]], שם הוא אכל, ומאז היה מתארח מפעם לפעם בבית הורי הרבי. | |||
היו לו שיחות רבות - בעיקר בנושאים תורניים - עם הרבי ואחיו והיה בידידות אישית עמם. היה משוחח איתם רבות בעניינים תורניים. הוא זכר היטב את שקידתו העצומה של הרבי, את הגאונות והבקיאות העצומה בש"ס ובפוסקים, ותמיד היה מציין שתמיד מצא את הרבי עומד ולומד. | היו לו שיחות רבות - בעיקר בנושאים תורניים - עם הרבי ואחיו והיה בידידות אישית עמם. היה משוחח איתם רבות בעניינים תורניים. הוא זכר היטב את שקידתו העצומה של הרבי, את הגאונות והבקיאות העצומה בש"ס ובפוסקים, ותמיד היה מציין שתמיד מצא את הרבי עומד ולומד. | ||
אך בעיקר היה בידידות עמוקה עם האחים הצעירים - שגילו היה קרוב יותר לגילם. בתארו אותם, ציין ש[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ר' דובער]] | אך בעיקר היה בידידות עמוקה עם האחים הצעירים - שגילו היה קרוב יותר לגילם. בתארו אותם, ציין ש[[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ר' דובער]] היה גאון הגאונים, בעל ידע רב ובקיא בכל התורה כולה, מיוחדת הייתה בקיאותו בגמרא בצורה בלתי רגילה עד שהיה ניתן לעשות לו מבחני 'סיכה'. | ||
=== בארץ ישראל === | === בארץ ישראל === | ||
כשעלה לארץ והחל להתעסק בענייני ציבור פגש באחד הימים את [[ר' ישראל אריה לייב]], לשאלתו - סיפר לו ר' ישראל אריה ליב שלאחרונה ממש הוא עשה עליה לארץ הקודש. מר יונה כסה דאג וסידר לו את עבודתו כמנהל ספריית 'בלומשטיין' ברח' נחלת בנימין 48 בתל אביב. | כשעלה לארץ והחל להתעסק בענייני ציבור פגש באחד הימים את [[ישראל אריה לייב שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|ר' ישראל אריה לייב]], לשאלתו - סיפר לו ר' ישראל אריה ליב שלאחרונה ממש הוא עשה עליה לארץ הקודש. מר יונה כסה דאג וסידר לו את עבודתו כמנהל ספריית 'בלומשטיין' ברח' נחלת בנימין 48 בתל אביב. | ||
כן סיפר, שכשפגש לאחר כמה שנים את ר' ישראל אריה ליב ברחוב, שאל את ר' ישראל אריה לייב כיצד הוא מסתדר בעבודתו, ובתגובה השפיל מבט ובצניעות סיפר לו ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרענית | כן סיפר, שכשפגש לאחר כמה שנים את ר' ישראל אריה ליב ברחוב, שאל את ר' ישראל אריה לייב כיצד הוא מסתדר בעבודתו, ובתגובה השפיל מבט ובצניעות סיפר לו ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרענית {{הערה| נושא אותו לא למד מעולם!}} לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, הזימנו אותו לשם {{הערה| הוא אכן נסע לשם והתקבל להיות מדען וחבר בוועדה החשובה}}. | ||
מספר פעמים נסע לצורך עבודתו הציבורית ל[[ניו יורק]], וזכה להכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי כמה פעמים. | מספר פעמים נסע לצורך עבודתו הציבורית ל[[ניו יורק]], וזכה להכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי כמה פעמים. | ||
| שורה 21: | שורה 23: | ||
באחת הפעמים ביקש ממנו הרבי שיבקר את אמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. הוא אכן קיים את בקשת הרבי, וציין בהתפעלות רבה אחר הביקור שהרבנית אמרה לו שהיא זוכרת אותו היטב, וזוכרת שהיה שר בילדותו בבית הכנסת ושהיה לו קול יפה, ואף ציינה אלו שירים בדיוק הוא היה שר. | באחת הפעמים ביקש ממנו הרבי שיבקר את אמו [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חנה]]. הוא אכן קיים את בקשת הרבי, וציין בהתפעלות רבה אחר הביקור שהרבנית אמרה לו שהיא זוכרת אותו היטב, וזוכרת שהיה שר בילדותו בבית הכנסת ושהיה לו קול יפה, ואף ציינה אלו שירים בדיוק הוא היה שר. | ||
כמו | כמו כן עזר רבות יחד עם [[שז"ר]] להקמת היישוב [[כפר חב"ד]] מבחינת אישורים ותקציבים. מכך נוצרה ידידותו המיוחדת עם ר' [[שלמה מיידנצ'יק]]. | ||
בנוסף קיים קשר עם | בנוסף קיים קשר עם הרבי באמצעות מכתבים. בקשר עם [[י"א ניסן]] [[תשל"ז]] אף שלח לרבי זכרונות בכתב, ועל כך ענה לו הרבי במכתב: "בנועם קבלתי מכתבו, לאחר ההפסק הארוך. ולכל לראש אביע תודתי הלבבית על הברכות בקשר עם יום ההולדת... ואם בכל ברכה איש לרעהו הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה ברכה שתוכה רצוף רגש חם ולבבי, ובצירוף זכרונות בית אבא והאוירה שהייתה אז, המעוררת גם אצל הקורא, ובפרט שהמדובר בבית אבא, זכרונות ורגשים והוויות. ובוודאי לדכותי' אין הדבר זקוק לאריכות. והרי ניכר במכתב כבודו אשר גם אצלו זכרונות ימים שעברו עומדים חיים נגד עיניו". | ||
"בנועם קבלתי מכתבו, לאחר ההפסק הארוך. ולכל לראש אביע תודתי הלבבית על הברכות בקשר עם יום ההולדת... ואם בכל ברכה איש לרעהו הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה ברכה שתוכה רצוף רגש חם ולבבי, ובצירוף זכרונות בית אבא והאוירה | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*"[http://www.teshura.com/teshurapdf/5e6fdc83d7226_1584389251.pdf.pdf מי יתנך כאח לי]" - ראיון עם בנו מר צבי כסה | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:כסה, יונה}} | |||
[[קטגוריה:חברי כנסת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:57, 22 באוקטובר 2022
יונה כסה (קוֹסוֹי) (ז' מרחשוון תרס"ח - ח' תמוז תשמ"ה) היה איש ציבור ישראלי שכיהן כמזכיר מפא"י וחבר הכנסת מטעמה בחמש הכנסות הראשונות. בהיותו יליד יקטרינוסלב היה בקשר אישי עם הרבי וחסידי חב"ד וסייע רבות לעניני חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
כסה נולד בשנת תרס"ז בכפר דוברה שבמחוז חרסון. בשנת תרפ"א התייתם מהוריו שנספו ברעב הגדול שפקד את רוסיה באותו הזמן[1]. בשנת תרפ"ה נאסר בגין פעילותו הציונית, ולאחר שחרורו בשנת תרפ"ו עלה לארץ ישראל ועבד כחקלאי ברחובות. בהמשך שימש במספר תפקידים ציבוריים ואף בתפקיד חבר כנסת במשך כ-16 שנים.
קשריו עם חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בילדותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בילדותו התייתם כסה מהוריו שנספו ברעב והוא מצא מחסה בבית הכנסת. הרבי שהיה אז כבן ח"י שנים ניגש אליו והזמין אותו לבית הוריו, שם הוא אכל, ומאז היה מתארח מפעם לפעם בבית הורי הרבי.
היו לו שיחות רבות - בעיקר בנושאים תורניים - עם הרבי ואחיו והיה בידידות אישית עמם. היה משוחח איתם רבות בעניינים תורניים. הוא זכר היטב את שקידתו העצומה של הרבי, את הגאונות והבקיאות העצומה בש"ס ובפוסקים, ותמיד היה מציין שתמיד מצא את הרבי עומד ולומד.
אך בעיקר היה בידידות עמוקה עם האחים הצעירים - שגילו היה קרוב יותר לגילם. בתארו אותם, ציין שר' דובער היה גאון הגאונים, בעל ידע רב ובקיא בכל התורה כולה, מיוחדת הייתה בקיאותו בגמרא בצורה בלתי רגילה עד שהיה ניתן לעשות לו מבחני 'סיכה'.
בארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשעלה לארץ והחל להתעסק בענייני ציבור פגש באחד הימים את ר' ישראל אריה לייב, לשאלתו - סיפר לו ר' ישראל אריה ליב שלאחרונה ממש הוא עשה עליה לארץ הקודש. מר יונה כסה דאג וסידר לו את עבודתו כמנהל ספריית 'בלומשטיין' ברח' נחלת בנימין 48 בתל אביב.
כן סיפר, שכשפגש לאחר כמה שנים את ר' ישראל אריה ליב ברחוב, שאל את ר' ישראל אריה לייב כיצד הוא מסתדר בעבודתו, ובתגובה השפיל מבט ובצניעות סיפר לו ששלח מאמר בנושא פיזיקה גרענית [2] לוועדה לאנרגיה אטומית של הממלכה הבריטית, ועל פי המאמר בלבד, הזימנו אותו לשם [3].
מספר פעמים נסע לצורך עבודתו הציבורית לניו יורק, וזכה להכנס ליחידות אצל הרבי כמה פעמים.
באחת הפעמים ביקש ממנו הרבי שיבקר את אמו הרבנית חנה. הוא אכן קיים את בקשת הרבי, וציין בהתפעלות רבה אחר הביקור שהרבנית אמרה לו שהיא זוכרת אותו היטב, וזוכרת שהיה שר בילדותו בבית הכנסת ושהיה לו קול יפה, ואף ציינה אלו שירים בדיוק הוא היה שר.
כמו כן עזר רבות יחד עם שז"ר להקמת היישוב כפר חב"ד מבחינת אישורים ותקציבים. מכך נוצרה ידידותו המיוחדת עם ר' שלמה מיידנצ'יק.
בנוסף קיים קשר עם הרבי באמצעות מכתבים. בקשר עם י"א ניסן תשל"ז אף שלח לרבי זכרונות בכתב, ועל כך ענה לו הרבי במכתב: "בנועם קבלתי מכתבו, לאחר ההפסק הארוך. ולכל לראש אביע תודתי הלבבית על הברכות בקשר עם יום ההולדת... ואם בכל ברכה איש לרעהו הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה ברכה שתוכה רצוף רגש חם ולבבי, ובצירוף זכרונות בית אבא והאוירה שהייתה אז, המעוררת גם אצל הקורא, ובפרט שהמדובר בבית אבא, זכרונות ורגשים והוויות. ובוודאי לדכותי' אין הדבר זקוק לאריכות. והרי ניכר במכתב כבודו אשר גם אצלו זכרונות ימים שעברו עומדים חיים נגד עיניו".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "מי יתנך כאח לי" - ראיון עם בנו מר צבי כסה