שלום אורי נתן נטע ברכהן: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו: תיקנתי פרטים) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (20 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ברכהן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נתן נטע ברכהן]] | [[קובץ:ברכהן.jpg|שמאל|ממוזער|200px|נתן נטע ברכהן]] | ||
[[ | [[קובץ:נתן_נתע_ברכהן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב נתן נתע ברכהן מקבל לעקח מהרבי]] | ||
[[הרב]] '''שלום אורי נתן נטע ברכהן''' (בשם חיבה: '''נוט'קע''') - [[שליח]] [[הרבי]] והרב הראשי ל[[לטביה]]. | [[הרב]] '''שלום אורי נתן נטע ברכהן''' (בשם חיבה: '''נוט'קע'''; [[תרפ"ג]] – [[כ"ה בחשוון]] [[תשס"ד]]) - [[שליח]] [[הרבי]] והרב הראשי ל[[לטביה]]. | ||
נולד ב[[ריגא]] בשנת [[תרפ"ג]], לאביו הרב אלכסנדר זוסמן הכהן ברכהן. שרשים חסידים היו למשפחה; סבו מצד אביו היה הרב [[ישעיה ברכהן]] מחסידיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכן גם סב אמו. אביה היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. | ==שנות צעירותו== | ||
נולד ב[[ריגא]] בשנת [[תרפ"ג]], לאביו הרב אלכסנדר זוסמן הכהן ברכהן. שרשים חסידים היו למשפחה; סבו מצד אביו היה הרב [[ישעיה ברכהן]] מחסידיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], וכן גם סב אמו. אביה היה מחסידי [[אדמו"ר המהר"ש]]. | |||
עד גיל ארבע למד ר' נוטק'ע בחיידר, ולאחר מכן עבר ללמוד בבית ספר '[[תורה ודרך ארץ (בית ספר)]]' בניהולו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]. | עד גיל ארבע למד ר' נוטק'ע בחיידר, ולאחר מכן עבר ללמוד בבית ספר '[[תורה ודרך ארץ (בית ספר)]]' בניהולו של הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]. | ||
במשך כל שנות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בריגא זכה ר' נוטק'ע להיות אצלו שבע פעמים - בתפילות וב[[התוועדות|התוועדויות]], ואף זכה להכנס עם אביו ל[[יחידות]]. | במשך כל שנות מגוריו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בריגא זכה ר' נוטק'ע להיות אצלו שבע פעמים - בתפילות וב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ואף זכה להכנס עם אביו ל[[יחידות]]. | ||
הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] היה הראשון שלמד עם ר' נוטק'ע חסידות, עוד בטרם למד בישיבת חב"ד (בריגא לא הייתה ישיבת חב"ד). היו אז מעט ספרי חסידות והרבה כתבי יד. רק כשאחיו ישעיה חנוך התקבל לרבנות ב[[עיירה]] גוסטינא, התחיל ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים גוסטינא|תומכי תמימים]]' | הרב [[אליהו חיים אלטהויז]] היה הראשון שלמד עם ר' נוטק'ע חסידות, עוד בטרם למד בישיבת חב"ד (בריגא לא הייתה ישיבת חב"ד). היו אז מעט ספרי חסידות והרבה כתבי יד. רק כשאחיו ישעיה חנוך התקבל לרבנות ב[[עיירה]] גוסטינא, התחיל ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים גוסטינא|תומכי תמימים]]' שהייתה קיימת בעיר זו. | ||
לאחר שהקומוניסטים השתלטו על ריגא, הם החלו לסגור בתי כנסת, ישיבות וחדרים. בין השאר נסגרה גם הישיבה ור' נוט'קע עבר לריגא. | לאחר שהקומוניסטים השתלטו על ריגא, הם החלו לסגור בתי כנסת, ישיבות וחדרים. בין השאר נסגרה גם הישיבה ור' נוט'קע עבר לריגא. | ||
בעקבות זאת ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] שה[[תמים|תמימים]] ימלטו מריגא למדינות הודו או סין (שתיהן היו נתונות תחת השלטון היפני). | בעקבות זאת ביקש [[אדמו"ר הריי"צ]] שה[[תמים|תמימים]] ימלטו מריגא למדינות הודו או סין (שתיהן היו נתונות תחת השלטון היפני). | ||
גם ר' נוט'קע ניסה לצאת יחד עם ר' [[שמואל גורביץ]] אולם נתפס על הגבול ונעצר לכמה ימים. ר' [[מרדכי דובין]] השתדל בדרגים הגבוהים לשחרר אותם. | גם ר' נוט'קע ניסה לצאת יחד עם ר' [[שמואל גורביץ]] אולם נתפס על הגבול ונעצר לכמה ימים. ר' [[מרדכי דובין]] השתדל בדרגים הגבוהים לשחרר אותם. | ||
יחד עם בני משפחתו עלה ר' נוט'קע על רכבת אחת לפני האחרונה לכיוון [[רוסיה]]. שעות ארוכות המתין עד שיצאה לדרכה. כך ניצל מגיא המוות והפך לפליט. | יחד עם בני משפחתו עלה ר' נוט'קע על רכבת אחת לפני האחרונה לכיוון [[רוסיה]]. שעות ארוכות המתין עד שיצאה לדרכה. כך ניצל מגיא המוות והפך לפליט. | ||
לאחר נסיעה מתישה הגיע לקולחוז במרחק 300 ק"מ מ[[מוסקבה]]. במקום זה גר במשך כמה חודשים בהם סבל יחד עם משפחתו צרות רבות בגשמיות וברוחניות. מאוחר יותר, כשהגרמנים החלו להפציץ את האזור, ברח ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן ביודעו כי חסידים רבים הגיעו לעיר זו. | לאחר נסיעה מתישה הגיע לקולחוז במרחק 300 ק"מ מ[[מוסקבה]]. במקום זה גר במשך כמה חודשים בהם סבל יחד עם משפחתו צרות רבות בגשמיות וברוחניות. מאוחר יותר, כשהגרמנים החלו להפציץ את האזור, ברח ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן ביודעו כי חסידים רבים הגיעו לעיר זו. | ||
לאחר המלחמה שב הרב נתן נטע לעיר הולדתו ריגא, ועם עוד כמה שרידים מוצלים החלו להקים מחדש את קהילת חב"ד המעטירה | לאחר המלחמה שב הרב נתן נטע לעיר הולדתו ריגא, ועם עוד כמה שרידים מוצלים החלו להקים מחדש את קהילת חב"ד המעטירה. | ||
==קהילת חב"ד בריגא מתגבשת מחדש== | ==קהילת חב"ד בריגא מתגבשת מחדש== | ||
לאחר המלחמה נישא עם בתו של הרב [[נחום יצחק לרמן]]. זמן קצר לאחר מכן נודע על אפשרות להבריח את הגבול דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]', כפי שעשו חסידים רבים, אלא שהדבר לא צלח. | לאחר המלחמה נישא עם בתו של הרב [[נחום יצחק לרמן]]. זמן קצר לאחר מכן נודע על אפשרות להבריח את הגבול דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הגדולה]]', כפי שעשו חסידים רבים, אלא שהדבר לא צלח. | ||
כשהרב ברכהן חזר לריגא מולדתו לאחר המלחמה, הוא מצא ריגא אחרת. 90,000 מיהודי ריגא נספו בשואה, ורק 157 איש נותרו מכל יהודי העיר. | כשהרב ברכהן חזר לריגא מולדתו לאחר המלחמה, הוא מצא ריגא אחרת. 90,000 מיהודי ריגא נספו בשואה, ורק 157 איש נותרו מכל יהודי העיר. | ||
==בשליחות חשאית מטעם הרבי לגרוזיה== | ==בשליחות חשאית מטעם הרבי לגרוזיה== | ||
הרב ברכהן לא היה צריך להמתין כדי להיות חייל של הרבי עד ה[[יחידות]] הראשונה. כבר בשנים בהם חי מאחורי מסך הברזל, כאשר השלטון הקומוניסטי הצר את צעדי החסידים, הוא עסק בשליחויות של הרבי. כשליח נאמן ודיסקרטי, הוא מוכן לנדב פרטים מעטים בלבד, אבל גם בהם די להבין את גודל המסירות שלו לרבי. | הרב ברכהן לא היה צריך להמתין כדי להיות חייל של הרבי עד ה[[יחידות]] הראשונה. כבר בשנים בהם חי מאחורי מסך הברזל, כאשר השלטון הקומוניסטי הצר את צעדי החסידים, הוא עסק בשליחויות של הרבי. כשליח נאמן ודיסקרטי, הוא מוכן לנדב פרטים מעטים בלבד, אבל גם בהם די להבין את גודל המסירות שלו לרבי. | ||
בשנות הכפי"ם | בשנות הכפי"ם קיבל מסר מהרבי שעלי לנסוע לגרוזיה לבדוק את מצב היהדות שם, ר' נוטק'ע לקח חופש מהעבודה בתואנה שהוא נוסע לבית הבראה בגרוזיה לפוש קמעה מעומס העבודה. | ||
==הברחה סודית מעבר לגבולות ברית-המועצות== | ==הברחה סודית מעבר לגבולות ברית-המועצות== | ||
מבצע נוסף בו היה מעורב ר' נוטקע, היה הוצאת [[ביכלאך]] - כתבי חסידות - מברית המועצות ושליחתם לרבי. היה זה מבצע מורכב מסובך ומסוכן. במשך שנים רבות היה אחראי על הנושא החשוב הזה החסיד הרב [[מרדכי קוזלינר]]. בהמשך גוייס גם הרב ברכהן למשימה זו. | מבצע נוסף בו היה מעורב ר' נוטקע, היה הוצאת [[ביכלאך]] - כתבי חסידות - מברית המועצות ושליחתם לרבי. היה זה מבצע מורכב מסובך ומסוכן. במשך שנים רבות היה אחראי על הנושא החשוב הזה החסיד הרב [[מרדכי קוזלינר]]. בהמשך גוייס גם הרב ברכהן למשימה זו. | ||
הרב ברכהן עצמו הבריח [[ביכלאך]] מחוץ לרוסיה. היה זה לאחר שנים רבות בהם ביקש לצאת מברית המועצות. פעם אחר פעם סורב. רק בשנת [[תשכ"ט]] קיבל סוף סוף את האישור המיוחל. הוא החליט לצאת ועמו כמות גדולה של ביכלאך, למרות שידע כי אם ייתפס, לא רק שיישלל ממנו רשיון היציאה, אלא הוא ישלם על כך בשנים ארוכות מאחורי סורג ובריח. | הרב ברכהן עצמו הבריח [[ביכלאך]] מחוץ לרוסיה. היה זה לאחר שנים רבות בהם ביקש לצאת מברית המועצות. פעם אחר פעם סורב. רק בשנת [[תשכ"ט]] קיבל סוף סוף את האישור המיוחל. הוא החליט לצאת ועמו כמות גדולה של ביכלאך, למרות שידע כי אם ייתפס, לא רק שיישלל ממנו רשיון היציאה, אלא הוא ישלם על כך בשנים ארוכות מאחורי סורג ובריח. | ||
כשיצא מברית המועצות, בין שאר החפצים שלקח, | כשיצא מברית המועצות, בין שאר החפצים שלקח, הייתה גם ספת סלון. בתוכה החביא את כל הביכלאך שהיו עבורו אוצר בלום. בתוך הספה מילא ספרי חסידות וכתבי יד. את הספה ביקש לשלוח יחד עם שאר הריהוט שנשלח [[ארץ הקודש|ארצה]] באוניה. | ||
כשהגיע לבדיקת המכס, החלו לפשפש היטב בכל החפצים. לא | כשהגיע לבדיקת המכס, החלו לפשפש היטב בכל החפצים. לא הייתה פינה בה לא הגיעה ידם של שוטרי מעבר הגבול. עוד קודם לכן נודע לו שבין אנשי המכס ישנו גוי בשם אנטולי שאוהב לקבל שוחד. ר' נוטק'ע פגש אותו ולחץ את ידיו בחום בעודו תוחב לו בין האצבעות שטרות כסף. הוא בדק את הסכום ולא היה מרוצה. הוא שאל "ואיפה כסף בשביל אנטולי?...", בו במקום נתן לו מענק נוסף ומיד הוא נתן הוראה להחתים את כל המטען בחותמת המעידה שהמטען נבדק כראוי. | ||
חודשים ספורים לאחר עלייתו ארצה, נסע ל [[770]] ומסר לרבי (באמצעות ה[[מזכירות]]) את כל תכולת הספה. עד מהרה יצאה תשובה מהרבי: "תשואות חן. דאס איז אמת'ע פידיון שבויים" (זהו פידיון שבויים אמיתי). | חודשים ספורים לאחר עלייתו ארצה, נסע ל [[770]] ומסר לרבי (באמצעות ה[[מזכירות]]) את כל תכולת הספה. עד מהרה יצאה תשובה מהרבי: "תשואות חן. דאס איז אמת'ע פידיון שבויים" (זהו פידיון שבויים אמיתי). | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
פחות מעשרים שנה שהה ר' נוטק'ע בארץ הקודש. בשנים אלו פעל להפצת יהדות ולקירוב רחוקים, בעיקר דוברי רוסית, במסגרת ארגון [[שמי"ר]]. | פחות מעשרים שנה שהה ר' נוטק'ע בארץ הקודש. בשנים אלו פעל להפצת יהדות ולקירוב רחוקים, בעיקר דוברי רוסית, במסגרת ארגון [[שמי"ר]]. | ||
עם תחילת הפרסטרויקה, נסע לרוסיה בשליחות הרבי מלך המשיח. היה זה בשנת [[תשמ"ח]], הימים הראשונים בהם החל השלטון הקומוניסטי לערוך רפורמות בחוקים הנוקשים. ארגון שמי"ר דאג להוצאות, ור' נוטק'ע יצא לדרך חזרה לעיר הולדתו. | עם תחילת הפרסטרויקה, נסע לרוסיה בשליחות הרבי מלך המשיח. היה זה בשנת [[תשמ"ח]], הימים הראשונים בהם החל השלטון הקומוניסטי לערוך רפורמות בחוקים הנוקשים. ארגון שמי"ר דאג להוצאות, ור' נוטק'ע יצא לדרך חזרה לעיר הולדתו. | ||
הוא הביא עמו תשמישי קדושה רבים לצד ספרי יהדות בשפה הרוסית בהוצאת שמי"ר. מצרכים אלו היו ליהודי רוסיה דאז כמו [[מים]] קרים לנפש עייפה. | הוא הביא עמו תשמישי קדושה רבים לצד ספרי יהדות בשפה הרוסית בהוצאת שמי"ר. מצרכים אלו היו ליהודי רוסיה דאז כמו [[מים]] קרים לנפש עייפה. | ||
בפעם השנייה נסע בשנת [[תשמ"ט]]. השליחות החלה ב[[מוסקבה]] והמשכה היה בערים נוספות ברחבי ברית המועצות וביניהם עיר הולדתו ריגא. היה זה בדיוק עשרים שנה אחרי שעזב מתוך [[מחשבה]] שיותר לא ישוב למקום. | בפעם השנייה נסע בשנת [[תשמ"ט]]. השליחות החלה ב[[מוסקבה]] והמשכה היה בערים נוספות ברחבי ברית המועצות וביניהם עיר הולדתו ריגא. היה זה בדיוק עשרים שנה אחרי שעזב מתוך [[מחשבה]] שיותר לא ישוב למקום. | ||
בהמשך קיבל את ברכתו של הרבי לשליחות קבועה בריגא, ויחד עם רעייתו ציפורה היו לשלוחים הראשונים בלטביה. ר' נוטק'ע התחיל בעזרה גשמית ובמקביל בהקמת מערך רוחני כמו ארגון תפילות ושיעורי יהדות. הצמאון היה גדול והעבודה רבה. השפה הלטבית | בהמשך קיבל את ברכתו של הרבי לשליחות קבועה בריגא, ויחד עם רעייתו ציפורה היו לשלוחים הראשונים בלטביה. ר' נוטק'ע התחיל בעזרה גשמית ובמקביל בהקמת מערך רוחני כמו ארגון תפילות ושיעורי יהדות. הצמאון היה גדול והעבודה רבה. השפה הלטבית שהייתה שגורה בפיו, סייעה רבות לפעילות ולקשרים שיצר עם השלטונות. | ||
שנה לאחר מכן, בשנת [[תש"נ]], נבחר לרבה הראשי של לטביה. | שנה לאחר מכן, בשנת [[תש"נ]], נבחר לרבה הראשי של לטביה. | ||
בקיץ [[תנש"א]] נפרדה לטביה מברית המועצות, והפכה למדינה עצמאית. בחוקים החדשים מותר היה לכל אזרח לקיים אורח חיים דתי, ללמד דת ולקיים פעילות דתית, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם. | בקיץ [[תנש"א]] נפרדה לטביה מברית המועצות, והפכה למדינה עצמאית. בחוקים החדשים מותר היה לכל אזרח לקיים אורח חיים דתי, ללמד דת ולקיים פעילות דתית, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם. | ||
בשנים הראשונות פעל הרב ברכהן במסגרת שהתאימה | בשנים הראשונות פעל הרב ברכהן במסגרת שהתאימה לאוכלוסייה המקומית. הפעילות הייתה בעיקר סביב בית הכנסת: תפילות, התוועדויות, שיעורי יהדות, אירועים בחגים. עד מהרה ידעו יהודי העיר שיש ת ת יהודים וליהדות, ורבים החלו להגיע לבית כנסת ולפעילויות הרבות שקיימו הרב ברכהן ורעייתו. | ||
עם הזמן הוקם גם מועדון נשים ובית תבשיל. המקווה חידש את פניו, ומקורבים רבים החלו לשמור אורר חיים יהודי וחסידי. | עם הזמן הוקם גם מועדון נשים ובית תבשיל. המקווה חידש את פניו, ומקורבים רבים החלו לשמור אורר חיים יהודי וחסידי. | ||
במקביל פעל הרב ברכהן גם בקרב סטודנטים יהודים באוניברסיטאות של ריגא. בעקבות הפעילות המוצלחת הוקמה פקולטה ליהדות באחת האוניברסיטאות. סטודנטים יהודיים שמעו לראשונה בחייהם על מהותה של התורה וחיי מצוות. | במקביל פעל הרב ברכהן גם בקרב סטודנטים יהודים באוניברסיטאות של ריגא. בעקבות הפעילות המוצלחת הוקמה פקולטה ליהדות באחת האוניברסיטאות. סטודנטים יהודיים שמעו לראשונה בחייהם על מהותה של התורה וחיי מצוות. | ||
פעילותו של הרב ברכהן בארבע-עשרה השנים האחרונות, עוררה את התפעלותם של יהודי העיר ושלטונות לטביה. השלטונות החליטו לערוך ערב הצדעה חגיגי לפעילותו הברוכה של הרב הראשי, יחד עם ציון יום הולדתו השמונים. | פעילותו של הרב ברכהן בארבע-עשרה השנים האחרונות, עוררה את התפעלותם של יהודי העיר ושלטונות לטביה. השלטונות החליטו לערוך ערב הצדעה חגיגי לפעילותו הברוכה של הרב הראשי, יחד עם ציון יום הולדתו השמונים. | ||
ואכן, למעלה מאלף יהודי ריגא השתתפו בחודש [[אדר]] בשנת [[תשס"ג]] בערב ההצדעה שנערך בבית הקהילה היהודית בריגא בהשתתפות נשיאת המדינה, נשיא המדינה לשעבר, שרי ממשלה, שגרירי גרמניה, [[רוסיה]], אוקראינה, ישראל, ראשי הקהילה היהודית ועוד. | ואכן, למעלה מאלף יהודי ריגא השתתפו בחודש [[אדר]] בשנת [[תשס"ג]] בערב ההצדעה שנערך בבית הקהילה היהודית בריגא בהשתתפות נשיאת המדינה, נשיא המדינה לשעבר, שרי ממשלה, שגרירי גרמניה, [[רוסיה]], אוקראינה, ישראל, ראשי הקהילה היהודית ועוד. | ||
נשיאת המדינה נשאה נאום ארוך בשבחו של הרב ברכהן. בהמשך נשא דברים גם שגריר ישראל בלטביה מר אבי בנימין ששיבח את פעולותיו הברוכות של הרב ברכהן במשך השנים. | נשיאת המדינה נשאה נאום ארוך בשבחו של הרב ברכהן. בהמשך נשא דברים גם שגריר ישראל בלטביה מר אבי בנימין ששיבח את פעולותיו הברוכות של הרב ברכהן במשך השנים. | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו הרב מנחם מענדל דובער ברכהן, שליח הרבי ומנהל שמי"ר בריגא, לטביה. | *אחיו, הרב [[ישעיה חנוך ברכהן]] - רבה של העיירה גוסטינא. נרצח בימי השואה על קידוש ה'. | ||
*בנו הרב [[מנחם מענדל דובער ברכהן]], שליח הרבי ומנהל שמי"ר בריגא, לטביה. | |||
*חתנו הרב [[מרדכי מנשה גורליק]], [[נחלת הר חב"ד]]. | *חתנו הרב [[מרדכי מנשה גורליק]], [[נחלת הר חב"ד]]. | ||
*חתנו הרב אברהם אליהו ניימרק, | *חתנו הרב [[אברהם אליהו ניימרק (לוד)|אברהם אליהו ניימרק]] - לוד, הנובר , קראון הייטס. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*לקט סיפורים משמו - [[שבועון בית משיח]] גיליונות 459 463 464 | *לקט סיפורים משמו - [[שבועון בית משיח]] גיליונות 459 463 464 | ||
* | *שבועון בית משיח גליון 439. | ||
*זכרונותיו - [[שבועון בית משיח]] גליונות | *זכרונותיו - [[שבועון בית משיח]] גליונות 425–426. | ||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf השליחות הפתאומית לברזיל]''', זכרונות והדרכות מהרב ברכהן בתור תשורה מנישואי צאצאיו | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Marinovsky-Gorelik-%20Elul%205%2C%205777.pdf השליחות הפתאומית לברזיל]''', זכרונות והדרכות מהרב ברכהן בתור תשורה מנישואי צאצאיו | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf#page=49 ראיון ידיעות אחרונות עם הרב ברכהן] בתוך | *[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/736.pdf#page=49 ראיון ידיעות אחרונות עם הרב ברכהן] בתוך [[שבועון בית משיח]] {{בית משיח|}}. | ||
*בצלאל שיף, '''[https://col.org.il/news/145646 אגדה חסידית מהלכת]''' {{COL}} | |||
{{מיון רגיל:ברכהן, נתן נטע}} | {{מיון רגיל:ברכהן, נתן נטע}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | [[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]] | [[קטגוריה:שלוחי הרבי בברית המועצות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בלטביה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ג]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:03, 14 באוקטובר 2024
הרב שלום אורי נתן נטע ברכהן (בשם חיבה: נוט'קע; תרפ"ג – כ"ה בחשוון תשס"ד) - שליח הרבי והרב הראשי ללטביה.
שנות צעירותו[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בריגא בשנת תרפ"ג, לאביו הרב אלכסנדר זוסמן הכהן ברכהן. שרשים חסידים היו למשפחה; סבו מצד אביו היה הרב ישעיה ברכהן מחסידיו של אדמו"ר הצמח צדק, וכן גם סב אמו. אביה היה מחסידי אדמו"ר המהר"ש.
עד גיל ארבע למד ר' נוטק'ע בחיידר, ולאחר מכן עבר ללמוד בבית ספר 'תורה ודרך ארץ (בית ספר)' בניהולו של הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב.
במשך כל שנות מגוריו של אדמו"ר הריי"צ בריגא זכה ר' נוטק'ע להיות אצלו שבע פעמים - בתפילות ובהתוועדויות, ואף זכה להכנס עם אביו ליחידות.
הרב אליהו חיים אלטהויז היה הראשון שלמד עם ר' נוטק'ע חסידות, עוד בטרם למד בישיבת חב"ד (בריגא לא הייתה ישיבת חב"ד). היו אז מעט ספרי חסידות והרבה כתבי יד. רק כשאחיו ישעיה חנוך התקבל לרבנות בעיירה גוסטינא, התחיל ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' שהייתה קיימת בעיר זו.
לאחר שהקומוניסטים השתלטו על ריגא, הם החלו לסגור בתי כנסת, ישיבות וחדרים. בין השאר נסגרה גם הישיבה ור' נוט'קע עבר לריגא.
בעקבות זאת ביקש אדמו"ר הריי"צ שהתמימים ימלטו מריגא למדינות הודו או סין (שתיהן היו נתונות תחת השלטון היפני).
גם ר' נוט'קע ניסה לצאת יחד עם ר' שמואל גורביץ אולם נתפס על הגבול ונעצר לכמה ימים. ר' מרדכי דובין השתדל בדרגים הגבוהים לשחרר אותם.
יחד עם בני משפחתו עלה ר' נוט'קע על רכבת אחת לפני האחרונה לכיוון רוסיה. שעות ארוכות המתין עד שיצאה לדרכה. כך ניצל מגיא המוות והפך לפליט.
לאחר נסיעה מתישה הגיע לקולחוז במרחק 300 ק"מ ממוסקבה. במקום זה גר במשך כמה חודשים בהם סבל יחד עם משפחתו צרות רבות בגשמיות וברוחניות. מאוחר יותר, כשהגרמנים החלו להפציץ את האזור, ברח לסמרקנד שבאוזבקיסטן ביודעו כי חסידים רבים הגיעו לעיר זו.
לאחר המלחמה שב הרב נתן נטע לעיר הולדתו ריגא, ועם עוד כמה שרידים מוצלים החלו להקים מחדש את קהילת חב"ד המעטירה.
קהילת חב"ד בריגא מתגבשת מחדש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר המלחמה נישא עם בתו של הרב נחום יצחק לרמן. זמן קצר לאחר מכן נודע על אפשרות להבריח את הגבול דרך לבוב ב'בריחה הגדולה', כפי שעשו חסידים רבים, אלא שהדבר לא צלח.
כשהרב ברכהן חזר לריגא מולדתו לאחר המלחמה, הוא מצא ריגא אחרת. 90,000 מיהודי ריגא נספו בשואה, ורק 157 איש נותרו מכל יהודי העיר.
בשליחות חשאית מטעם הרבי לגרוזיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ברכהן לא היה צריך להמתין כדי להיות חייל של הרבי עד היחידות הראשונה. כבר בשנים בהם חי מאחורי מסך הברזל, כאשר השלטון הקומוניסטי הצר את צעדי החסידים, הוא עסק בשליחויות של הרבי. כשליח נאמן ודיסקרטי, הוא מוכן לנדב פרטים מעטים בלבד, אבל גם בהם די להבין את גודל המסירות שלו לרבי.
בשנות הכפי"ם קיבל מסר מהרבי שעלי לנסוע לגרוזיה לבדוק את מצב היהדות שם, ר' נוטק'ע לקח חופש מהעבודה בתואנה שהוא נוסע לבית הבראה בגרוזיה לפוש קמעה מעומס העבודה.
הברחה סודית מעבר לגבולות ברית-המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבצע נוסף בו היה מעורב ר' נוטקע, היה הוצאת ביכלאך - כתבי חסידות - מברית המועצות ושליחתם לרבי. היה זה מבצע מורכב מסובך ומסוכן. במשך שנים רבות היה אחראי על הנושא החשוב הזה החסיד הרב מרדכי קוזלינר. בהמשך גוייס גם הרב ברכהן למשימה זו.
הרב ברכהן עצמו הבריח ביכלאך מחוץ לרוסיה. היה זה לאחר שנים רבות בהם ביקש לצאת מברית המועצות. פעם אחר פעם סורב. רק בשנת תשכ"ט קיבל סוף סוף את האישור המיוחל. הוא החליט לצאת ועמו כמות גדולה של ביכלאך, למרות שידע כי אם ייתפס, לא רק שיישלל ממנו רשיון היציאה, אלא הוא ישלם על כך בשנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.
כשיצא מברית המועצות, בין שאר החפצים שלקח, הייתה גם ספת סלון. בתוכה החביא את כל הביכלאך שהיו עבורו אוצר בלום. בתוך הספה מילא ספרי חסידות וכתבי יד. את הספה ביקש לשלוח יחד עם שאר הריהוט שנשלח ארצה באוניה.
כשהגיע לבדיקת המכס, החלו לפשפש היטב בכל החפצים. לא הייתה פינה בה לא הגיעה ידם של שוטרי מעבר הגבול. עוד קודם לכן נודע לו שבין אנשי המכס ישנו גוי בשם אנטולי שאוהב לקבל שוחד. ר' נוטק'ע פגש אותו ולחץ את ידיו בחום בעודו תוחב לו בין האצבעות שטרות כסף. הוא בדק את הסכום ולא היה מרוצה. הוא שאל "ואיפה כסף בשביל אנטולי?...", בו במקום נתן לו מענק נוסף ומיד הוא נתן הוראה להחתים את כל המטען בחותמת המעידה שהמטען נבדק כראוי.
חודשים ספורים לאחר עלייתו ארצה, נסע ל 770 ומסר לרבי (באמצעות המזכירות) את כל תכולת הספה. עד מהרה יצאה תשובה מהרבי: "תשואות חן. דאס איז אמת'ע פידיון שבויים" (זהו פידיון שבויים אמיתי).
חזרה הביתה אחרי עשרים שנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
פחות מעשרים שנה שהה ר' נוטק'ע בארץ הקודש. בשנים אלו פעל להפצת יהדות ולקירוב רחוקים, בעיקר דוברי רוסית, במסגרת ארגון שמי"ר.
עם תחילת הפרסטרויקה, נסע לרוסיה בשליחות הרבי מלך המשיח. היה זה בשנת תשמ"ח, הימים הראשונים בהם החל השלטון הקומוניסטי לערוך רפורמות בחוקים הנוקשים. ארגון שמי"ר דאג להוצאות, ור' נוטק'ע יצא לדרך חזרה לעיר הולדתו.
הוא הביא עמו תשמישי קדושה רבים לצד ספרי יהדות בשפה הרוסית בהוצאת שמי"ר. מצרכים אלו היו ליהודי רוסיה דאז כמו מים קרים לנפש עייפה.
בפעם השנייה נסע בשנת תשמ"ט. השליחות החלה במוסקבה והמשכה היה בערים נוספות ברחבי ברית המועצות וביניהם עיר הולדתו ריגא. היה זה בדיוק עשרים שנה אחרי שעזב מתוך מחשבה שיותר לא ישוב למקום.
בהמשך קיבל את ברכתו של הרבי לשליחות קבועה בריגא, ויחד עם רעייתו ציפורה היו לשלוחים הראשונים בלטביה. ר' נוטק'ע התחיל בעזרה גשמית ובמקביל בהקמת מערך רוחני כמו ארגון תפילות ושיעורי יהדות. הצמאון היה גדול והעבודה רבה. השפה הלטבית שהייתה שגורה בפיו, סייעה רבות לפעילות ולקשרים שיצר עם השלטונות.
שנה לאחר מכן, בשנת תש"נ, נבחר לרבה הראשי של לטביה.
בקיץ תנש"א נפרדה לטביה מברית המועצות, והפכה למדינה עצמאית. בחוקים החדשים מותר היה לכל אזרח לקיים אורח חיים דתי, ללמד דת ולקיים פעילות דתית, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם.
בשנים הראשונות פעל הרב ברכהן במסגרת שהתאימה לאוכלוסייה המקומית. הפעילות הייתה בעיקר סביב בית הכנסת: תפילות, התוועדויות, שיעורי יהדות, אירועים בחגים. עד מהרה ידעו יהודי העיר שיש ת ת יהודים וליהדות, ורבים החלו להגיע לבית כנסת ולפעילויות הרבות שקיימו הרב ברכהן ורעייתו.
עם הזמן הוקם גם מועדון נשים ובית תבשיל. המקווה חידש את פניו, ומקורבים רבים החלו לשמור אורר חיים יהודי וחסידי.
במקביל פעל הרב ברכהן גם בקרב סטודנטים יהודים באוניברסיטאות של ריגא. בעקבות הפעילות המוצלחת הוקמה פקולטה ליהדות באחת האוניברסיטאות. סטודנטים יהודיים שמעו לראשונה בחייהם על מהותה של התורה וחיי מצוות.
פעילותו של הרב ברכהן בארבע-עשרה השנים האחרונות, עוררה את התפעלותם של יהודי העיר ושלטונות לטביה. השלטונות החליטו לערוך ערב הצדעה חגיגי לפעילותו הברוכה של הרב הראשי, יחד עם ציון יום הולדתו השמונים.
ואכן, למעלה מאלף יהודי ריגא השתתפו בחודש אדר בשנת תשס"ג בערב ההצדעה שנערך בבית הקהילה היהודית בריגא בהשתתפות נשיאת המדינה, נשיא המדינה לשעבר, שרי ממשלה, שגרירי גרמניה, רוסיה, אוקראינה, ישראל, ראשי הקהילה היהודית ועוד.
נשיאת המדינה נשאה נאום ארוך בשבחו של הרב ברכהן. בהמשך נשא דברים גם שגריר ישראל בלטביה מר אבי בנימין ששיבח את פעולותיו הברוכות של הרב ברכהן במשך השנים.
הרב ברכהן חתום על פסק דין הרבנים, שהרבי הוא הוא המלך המשיח.
ביום חמישי כ"ה בחשוון תשס"ד נפטר, ואת מקומו בשליחות בריגא ממלא בנו הרב מנחם מענדל שיחי'.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, הרב ישעיה חנוך ברכהן - רבה של העיירה גוסטינא. נרצח בימי השואה על קידוש ה'.
- בנו הרב מנחם מענדל דובער ברכהן, שליח הרבי ומנהל שמי"ר בריגא, לטביה.
- חתנו הרב מרדכי מנשה גורליק, נחלת הר חב"ד.
- חתנו הרב אברהם אליהו ניימרק - לוד, הנובר , קראון הייטס.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לקט סיפורים משמו - שבועון בית משיח גיליונות 459 463 464
- שבועון בית משיח גליון 439.
- זכרונותיו - שבועון בית משיח גליונות 425–426.
- השליחות הפתאומית לברזיל, זכרונות והדרכות מהרב ברכהן בתור תשורה מנישואי צאצאיו
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ראיון ידיעות אחרונות עם הרב ברכהן בתוך שבועון בית משיח
. - בצלאל שיף, אגדה חסידית מהלכת
