הבדלים בין גרסאות בדף "מאיר נתן הופשטיין"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''מאיר נתן הופשטיין''', היה ממקושרי האדמו"ר מקופשניץ והיה מקושר גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה לשמש אותו בעת ביקורו בעיירת המרפא פורקסדורף שב[[וינה]], והמשיך לעמוד בקשרים עם רבותינו נשיאינו גם לאחר שעבר להתגורר ב[[ירושלים]] וב[[לונדון]].
+
[[קובץ:הרב הופשטיין.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הופשטיין]]
 +
הרב '''מאיר נתן הופשטיין''' ([[תר"ס]] - [[י"ד אדר]] [[תש"ל]]) היה ממקושרי האדמו"ר מקופשניץ והיה מקושר גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה לשמש אותו בעת ביקורו בעיירת המרפא פורקסדורף שב[[וינה]], והמשיך לעמוד בקשרים עם רבותינו נשיאינו גם לאחר שעבר להתגורר ב[[ירושלים]] וב[[לונדון]].
  
==תולדות חייו==
+
==תולדות חיים==
נולד בחודש תשרי [[תר"ס]] בעיר [[לודז']] לאביו ר' אברהם ולאמו מרת חיה. משפחתם התייחסה ישירות למגיד מקוזניץ בן אחר בן, וכן נמנתה על צאצאי ר' [[יהודה לייב מאניפולי]] (שהתבקש על ידי אדמו"ר הזקן להעניק הסכה לספר התניא), בעוד אביו היה ממקושרי האדמו"ר מפיסיאנצא בעל 'חובת התלמידים'.
+
נולד בחודש תשרי [[תר"ס]] בעיר [[לודז']] לאביו ר' אברהם ולאמו מרת חיה. משפחתם התייחסה ישירות ל[[המגיד מקוזניץ']] בן אחר בן{{הערה|בן להחסיד ר' אברהם בן הרב ברוך יוסף בן הרב שלמה בן הרב יעקב יוסף בן הרב מרדכי בנו של [[המגיד מקוזניץ']]}}, וכן נמנתה על צאצאי ר' [[יהודה לייב מאניפולי]] (שהתבקש על ידי אדמו"ר הזקן להעניק הסכה לספר התניא), בעוד אביו היה ממקושרי האדמו"ר מפיסיאנצא בעל 'חובת התלמידים'.
  
 
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלטה משפחתו ל[[וינה]] וכך גם התחמק משירות בצבא הפולני.
 
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלטה משפחתו ל[[וינה]] וכך גם התחמק משירות בצבא הפולני.
  
בבחרותו למד בישיבה בגלאנאטא אצל הגאון ר' יהושע בוקסבוים. באותן שנים עסק רבות בקירוב ילדי ישראל ובחיזוקם נערים בשמירת תורה ומצוות ובאמונה{{הערה|אחת מפעולותיו היתה השפעתו על הוריו של הגאון הפוסק ר' [[שמואל וואזנר]] שישלחו אותו ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ולא במוסדות השכלה כלליים שאינם תואמים לרוח היהדות.}}.
+
בבחרותו למד בישיבה בגלאנאטא אצל הגאון ר' יהושע בוקסבוים. באותן שנים עסק רבות בקירוב ילדי ישראל ובחיזוקם נערים בשמירת תורה ומצוות ובאמונה{{הערה|אחת מפעולותיו הייתה השפעתו על הוריו של הגאון הפוסק ר' [[שמואל וואזנר]] שישלחו אותו ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ולא במוסדות השכלה כלליים שאינם תואמים לרוח היהדות.}}.
  
 
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ יחד עם הרבי במעיינות המרפא באוסטריה, זכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ ואף לקבל ממנו קירובים רבים, על זכות זו כתב לו הרבי לימים "אשר ההשגחה העליונה זיכתו בהקירוב הגדול ופנימי מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא בישראל". במשך תקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ במקום, הביא את הנערים שעמד עמם בקשר שיסתופפו בצילו של אדמו"ר הריי"צ.
 
בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ יחד עם הרבי במעיינות המרפא באוסטריה, זכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ ואף לקבל ממנו קירובים רבים, על זכות זו כתב לו הרבי לימים "אשר ההשגחה העליונה זיכתו בהקירוב הגדול ופנימי מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא בישראל". במשך תקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ במקום, הביא את הנערים שעמד עמם בקשר שיסתופפו בצילו של אדמו"ר הריי"צ.
 
כאשר עזב ר' מאיר נתן את וינה, הורה אדמו"ר הריי"צ ללוות אותו לתחנת הרכבת ולהעניק שוקולד לילדיו הקטנים.
 
  
 
קשר קרוב זה נמשך אף בשנים מאוחרות יותר כאשר הוא עצמו עומד בחליפות מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ועם הרבי, ואדמו"ר הריי"צ מתעניין במצבו על ידי מכרים משותפים.
 
קשר קרוב זה נמשך אף בשנים מאוחרות יותר כאשר הוא עצמו עומד בחליפות מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ועם הרבי, ואדמו"ר הריי"צ מתעניין במצבו על ידי מכרים משותפים.
שורה 16: שורה 15:
 
בשנים מאוחרות יותר כאשר בני משפחתו באו בקשרי השידוכין, נהג לקחת אותם לרבי להתברך ב[[יחידות]], ובאותו מעמד הרבי אף נעמד לכבודו מלוא קומתו.
 
בשנים מאוחרות יותר כאשר בני משפחתו באו בקשרי השידוכין, נהג לקחת אותם לרבי להתברך ב[[יחידות]], ובאותו מעמד הרבי אף נעמד לכבודו מלוא קומתו.
  
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]], נסע לבודפשט שבהונגריה שם גם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת הדס נכדתו של רבי [[אלימלך מליז'ענסק]], ומיד לאחר החתונה התייעץ עם רבותיו וקיבל מהם הוראה לעלות לןארץ ישראל, שם התגורר בתקופה הראשונה בשכונת הקטמון שב[[ירושליפ]], ומאוחר יותר עברו לשכונת בתי אונגרין. תקופה מסויימת התגורר גם בעיר יפו.
+
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], נסע לבודפשט שבהונגריה שם גם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת הדס נכדתו של רבי [[אלימלך מליז'ענסק]], ומיד לאחר החתונה התייעץ עם רבותיו וקיבל מהם הוראה לעלות לארץ ישראל, שם התגורר בתקופה הראשונה בשכונת הקטמון שב[[ירושלים]], ומאוחר יותר עברו לשכונת בתי אונגרין. תקופה מסויימת התגורר גם בעיר יפו.
  
 
בשל השואה האיומה, ובזכות היותו נין ישיר למגיד מקאזניץ, רצו חסידי קאזניץ ששרדו את השואה למנות אותו כאדמו"ר עליהם, אך הוא סירב בענוותנותו.
 
בשל השואה האיומה, ובזכות היותו נין ישיר למגיד מקאזניץ, רצו חסידי קאזניץ ששרדו את השואה למנות אותו כאדמו"ר עליהם, אך הוא סירב בענוותנותו.
שורה 36: שורה 35:
 
{{מיון רגיל:הופשטיין, מאיר נתן}}
 
{{מיון רגיל:הופשטיין, מאיר נתן}}
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
 
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"T]]
+
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"א]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]]

גרסה אחרונה מ־00:55, 4 באוגוסט 2023

הרב הופשטיין

הרב מאיר נתן הופשטיין (תר"ס - י"ד אדר תש"ל) היה ממקושרי האדמו"ר מקופשניץ והיה מקושר גם לאדמו"ר הריי"צ וזכה לשמש אותו בעת ביקורו בעיירת המרפא פורקסדורף שבוינה, והמשיך לעמוד בקשרים עם רבותינו נשיאינו גם לאחר שעבר להתגורר בירושלים ובלונדון.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בחודש תשרי תר"ס בעיר לודז' לאביו ר' אברהם ולאמו מרת חיה. משפחתם התייחסה ישירות להמגיד מקוזניץ' בן אחר בן[1], וכן נמנתה על צאצאי ר' יהודה לייב מאניפולי (שהתבקש על ידי אדמו"ר הזקן להעניק הסכה לספר התניא), בעוד אביו היה ממקושרי האדמו"ר מפיסיאנצא בעל 'חובת התלמידים'.

בזמן מלחמת העולם הראשונה נמלטה משפחתו לוינה וכך גם התחמק משירות בצבא הפולני.

בבחרותו למד בישיבה בגלאנאטא אצל הגאון ר' יהושע בוקסבוים. באותן שנים עסק רבות בקירוב ילדי ישראל ובחיזוקם נערים בשמירת תורה ומצוות ובאמונה[2].

בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ יחד עם הרבי במעיינות המרפא באוסטריה, זכה לשמש את אדמו"ר הריי"צ ואף לקבל ממנו קירובים רבים, על זכות זו כתב לו הרבי לימים "אשר ההשגחה העליונה זיכתו בהקירוב הגדול ופנימי מכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא בישראל". במשך תקופת שהותו של אדמו"ר הריי"צ במקום, הביא את הנערים שעמד עמם בקשר שיסתופפו בצילו של אדמו"ר הריי"צ.

קשר קרוב זה נמשך אף בשנים מאוחרות יותר כאשר הוא עצמו עומד בחליפות מכתבים עם אדמו"ר הריי"צ ועם הרבי, ואדמו"ר הריי"צ מתעניין במצבו על ידי מכרים משותפים.

בשנים מאוחרות יותר כאשר בני משפחתו באו בקשרי השידוכין, נהג לקחת אותם לרבי להתברך ביחידות, ובאותו מעמד הרבי אף נעמד לכבודו מלוא קומתו.

כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה, נסע לבודפשט שבהונגריה שם גם בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת הדס נכדתו של רבי אלימלך מליז'ענסק, ומיד לאחר החתונה התייעץ עם רבותיו וקיבל מהם הוראה לעלות לארץ ישראל, שם התגורר בתקופה הראשונה בשכונת הקטמון שבירושלים, ומאוחר יותר עברו לשכונת בתי אונגרין. תקופה מסויימת התגורר גם בעיר יפו.

בשל השואה האיומה, ובזכות היותו נין ישיר למגיד מקאזניץ, רצו חסידי קאזניץ ששרדו את השואה למנות אותו כאדמו"ר עליהם, אך הוא סירב בענוותנותו.

גם בארץ ישראל המשיך בפעולותיו לקרב נערים ואברכים לדרך החסידות, וקירב כמה וכמה לחסידות חב"ד.

בשנת תשט"ז עבר להתגורר בלונדון ואף שם המשיך לעסוק בחינוך, וסייע רבות בביסוסו של בית ליובאוויטש.

בי"ד אדר תש"ל נפטר מהתקף לב.

משפחתו[עריכה]

  • בנו, ר' יוסף אלימלך הופשטיין - הנדון, לונדון
  • בנו, הת' משה הופשטיין - למד בצעירותו בישיבת תומכי תמימים לוד, ונפטר בדמי ימיו

קישורים חיצוניים[עריכה]

  • הקירוב הגדול והפנימי, תולדות חייו וחלופת מכתביו עם רבותינו נשיאינו בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, אלול תשע"ח

הערות שוליים

  1. בן להחסיד ר' אברהם בן הרב ברוך יוסף בן הרב שלמה בן הרב יעקב יוסף בן הרב מרדכי בנו של המגיד מקוזניץ'
  2. אחת מפעולותיו הייתה השפעתו על הוריו של הגאון הפוסק ר' שמואל וואזנר שישלחו אותו ללמוד בישיבת חכמי לובלין, ולא במוסדות השכלה כלליים שאינם תואמים לרוח היהדות.