פנחס הורוביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "זי"ע " ב־"") |
פערד של הרבי (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הפלאה היברו בוקס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפלאה - מספריו]] | [[קובץ:הפלאה היברו בוקס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפלאה - מספריו]] | ||
הרה"ק '''פנחס הלוי הורביץ''' מפרנקורט דמיין, בעל ההפלאה והמקנה, היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]. | הרה"ק '''פנחס הלוי הורביץ''' מפרנקורט דמיין, בעל ההפלאה והמקנה, היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]]. | ||
==תולדות חיים== | |||
נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה של [[טשורטקוב]], מגאוני וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת{{הערה|1=עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו.}}. | |||
האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב{{הערה|בעל "דרכי תשובה" בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים). }} כי הבעש"ט שלח את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב לרבי [[חיים צאנז מברוד]], לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי [[חיים צאנז מברוד]] שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים [[פנחס הורוביץ|רבי פנחס בעל ה"הפלאה"]] ורבי [[שמעלקא מניקלשבורג]]{{הערה|ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ"א, דף קלו/2.}}. | |||
[[נישואין|נשא]] את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב"ד, נתקשר בקשר עז עם אחיו רבי [[שמעלקא מניקלשבורג]], קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה. | [[נישואין|נשא]] את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב"ד, נתקשר בקשר עז עם אחיו רבי [[שמעלקא מניקלשבורג]], קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה. | ||
בצעירותו נתקבל לרב ואב"ד בק"ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב"ד בעיר לכוביץ | בצעירותו נתקבל לרב ואב"ד בק"ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב"ד בעיר לכוביץ{{הערה|1=כך מעיד בהקדמתו להפלאה.}}. | ||
לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו [[השל"ה]] הקדוש ו[[הפני יהושע]]. | לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו [[השל"ה]] הקדוש ו[[הפני יהושע]]. | ||
הרבי מביא באגרות קודש, את הנהגתו להתפלל ב[[נוסח ספרד]], כמנהג החסידים, אף שבבתי כנסיות התפללו ב[[נוסח אשכנז]], ומציין שיש בספרו הרבה עניני נגלה, פשט, רמזים וסודות, והורה מרבי לחדש הלכות מדברי הפוסקים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד"מ], שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8.}}. | |||
== אצל המגיד ממזריטש == | == אצל המגיד ממזריטש == | ||
למרות שהיה תלמיד [[המגיד ממזריטש]], אין מוזכר שמו של המגיד בספריו, מאחר שהמעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{ | למרות שהיה תלמיד [[המגיד ממזריטש]], אין מוזכר שמו של המגיד בספריו, מאחר שהמעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי [[חיים מצאנז]] הקפיד על מעתיק הספר{{הערה|שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ"י מיכלזון, ע"ו, ב.}}. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה{{הערה|שם=אוז'רוב|מפי האדמו"ר מאוז'רוב מקרובי המשפחה. אור יקרות חלק א' עמ' שצ"א.}}, ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד "ושמעתי לפרש בשם הרה"מ", וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה..{{הערה|שם=אוז'רוב}}. | ||
אך סיפר [[אדמו"ר הריי"ץ]]{{הערה|[[י"ד אב]] [[תש"א]], רשימת היומן עמוד תה.}} שלא היה קורא להרב המגיד "רבי", משא"כ שאר התלמידים. | |||
== קשריו עם אדמו"ר הזקן == | == קשריו עם אדמו"ר הזקן == | ||
אדמו"ר הזקן כותב אליו אגרת{{הערה|1=נדפס ב[[ספר בית רבי]] פי"ח.}} על התלאות של המחלוקת ומאסרו בפטרבורג: "[[אור]] ישראל וקדושו, בוצינא קדישא [[חסיד | אדמו"ר הזקן כותב אליו אגרת{{הערה|1=נדפס ב[[ספר בית רבי]] פי"ח.}} על התלאות של המחלוקת ומאסרו בפטרבורג: "[[אור]] ישראל וקדושו, בוצינא קדישא [[חסיד]]א ופרישא, [[הרב]] הגאון המפורסם מופת הדור זיוו והדרו, [[איש אלוקים]] קדוש יאמר לו". בהמשך הדברים הוא כותב "מי אנכי כי באתי עד הלום, ואין הלום אלא [[מלכות]]{{הערה|1= [[זבחים]] קב א.}} מאן [[מלך|מלכי]] רבנן". | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מתנצל במכתבו על שכותב אליו: ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל". | [[אדמו"ר הזקן]] מתנצל במכתבו על שכותב אליו: ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל". | ||
| שורה 23: | שורה 29: | ||
באגרת עצמה מדווח אדמו"ר הזקן לבעל ההפלאה ובחתימתו הוא מזכיר את עצמו לפניו בשמו ובשם אמו "שניאור זלמן בן רבקה" בציינו "ומבקש ברכתו סלה". | באגרת עצמה מדווח אדמו"ר הזקן לבעל ההפלאה ובחתימתו הוא מזכיר את עצמו לפניו בשמו ובשם אמו "שניאור זלמן בן רבקה" בציינו "ומבקש ברכתו סלה". | ||
== | === עידודו לסיים את השולחן ערוך === | ||
בני אדמו"ר הזקן מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל". | בני אדמו"ר הזקן מעידים בהקדמה ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל". | ||
נפטר ביום | נפטר ביום שני, [[ד' תמוז]] [[תקס"ה]], (ביום ההילולא של [[רבינו תם]]) בשנת הע"ד לחייו. בנו ממלא מקומו היה רבי צבי הירש בעל "לחמי תודה". ( דרשות). מחנה לוי (על הש"ס) | ||
== ספריו == | == ספריו == | ||
*[[פנים יפות]] על התורה. | *[[פנים יפות]] על התורה. | ||
*פנים יפות על | *פנים יפות על תהלים ופרקי אבות ליקוט מספריו על תהלים ופרקי אבות ( י"ל מחדש - מישור ב"ב תשע"ו). | ||
*הפלאה על הש"ס. | *הפלאה על הש"ס. | ||
*מקנה על [[מסכת קידושין]]. | *מקנה על [[מסכת קידושין]]. | ||
*שו"ת גבעת פנחס | *שו"ת גבעת פנחס | ||
*הגדת הלווים ליקוט מספריו (ומספרי אחיו רבי שמואל מניקלשבורג) על ההגדה | *הגדת הלווים ליקוט מספריו (ומספרי אחיו רבי שמואל מניקלשבורג) על ההגדה | ||
| שורה 43: | שורה 48: | ||
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]] | ||
[[קטגוריה:רבני אשכנז]] | [[קטגוריה:רבני אשכנז]] | ||
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] | |||
גרסה אחרונה מ־04:37, 12 באפריל 2022
הרה"ק פנחס הלוי הורביץ מפרנקורט דמיין, בעל ההפלאה והמקנה, היה מתלמידי המגיד ממזריטש.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו רבי צבי הירש, רבה של טשורטקוב, מגאוני וצדיקי דורו, שהיה מתענה משבת לשבת[1].
האדמו"ר רבי צבי הירש ממונקאטש כתב[2] כי הבעש"ט שלח את רבי צבי הירש אב"ד טשורטקוב לרבי חיים צאנז מברוד, לבקש ברכה להפקד בזרע של קיימא, ובזכות דבריו של רבי חיים צאנז מברוד שבירכו "שיזכה לבנים מאורי הגולה", נולדו בניו הקדושים רבי פנחס בעל ה"הפלאה" ורבי שמעלקא מניקלשבורג[3].
נשא את בתו של הגביר הרבני רבי יואל בן רבי ישראל, שפירנס אותו בכבוד ודאג לכל מחסורו. באותה תקופה למד עם אחיו רבי נחום הלוי כשנה. לאחר שאחיו זה נתקבל לאב"ד, נתקשר בקשר עז עם אחיו רבי שמעלקא מניקלשבורג, קשר אותו הוא מתאר כאהבת דוד ויהונתן, ולמדו יחד כמה שנים בהתמדה נפלאה.
בצעירותו נתקבל לרב ואב"ד בק"ק ויטקוב, לאחר מכן נתעלה ונתקבל כאב"ד בעיר לכוביץ[4].
לאחר תקופה מסוימת נתמנה לרב בעיר ואם בישראל פרנקפורט, כסא עליו ישבו גדולי עולם כמו השל"ה הקדוש והפני יהושע.
הרבי מביא באגרות קודש, את הנהגתו להתפלל בנוסח ספרד, כמנהג החסידים, אף שבבתי כנסיות התפללו בנוסח אשכנז, ומציין שיש בספרו הרבה עניני נגלה, פשט, רמזים וסודות, והורה מרבי לחדש הלכות מדברי הפוסקים[5].
אצל המגיד ממזריטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שהיה תלמיד המגיד ממזריטש, אין מוזכר שמו של המגיד בספריו, מאחר שהמעתיק השמיט זאת במכוון, ומסיבה זו רבי חיים מצאנז הקפיד על מעתיק הספר[6]. מסורת זו מאושרת במשפחתו של בעל ההפלאה[7], ואף ראיה ניצחת לכך: בפרשת בשלח הביא רבינו דבר תורה בשם רבו המגיד "ושמעתי לפרש בשם הרה"מ", וכפי הנראה לא השמיטה המעתיק משום שסבר שהכוונה לבעל המגיד משנה..[7].
אך סיפר אדמו"ר הריי"ץ[8] שלא היה קורא להרב המגיד "רבי", משא"כ שאר התלמידים.
קשריו עם אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הזקן כותב אליו אגרת[9] על התלאות של המחלוקת ומאסרו בפטרבורג: "אור ישראל וקדושו, בוצינא קדישא חסידא ופרישא, הרב הגאון המפורסם מופת הדור זיוו והדרו, איש אלוקים קדוש יאמר לו". בהמשך הדברים הוא כותב "מי אנכי כי באתי עד הלום, ואין הלום אלא מלכות[10] מאן מלכי רבנן".
אדמו"ר הזקן מתנצל במכתבו על שכותב אליו: ונפשי יודעת מיעוט ערך נפשי עלי, להתייצב במקום גדולים כמותו ירבו בישראל".
אך אדמו"ר הזקן מעלה על נס את הקירוב המיוחד שזכה מבעל ההפלאה, ובזאת מרהיב עוז לכתוב אליו: "אך מקום גדולתו שם ענוותנותו וענוותו תרבני, ורחב לבי בעלותי על לבי חיבה יתירה הנודעת לי ממר שהוא רבה דעמיה שי' מימי קדם בק"ק מיעזריטש וק"ק ראונא[11] ונתמניתי במנין שלו וזכיתי לקבל ברכתו סלה מדי שבת בשבתו".
באגרת עצמה מדווח אדמו"ר הזקן לבעל ההפלאה ובחתימתו הוא מזכיר את עצמו לפניו בשמו ובשם אמו "שניאור זלמן בן רבקה" בציינו "ומבקש ברכתו סלה".
עידודו לסיים את השולחן ערוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
בני אדמו"ר הזקן מעידים בהקדמה לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן כי טרם נסיעתו של רבינו לכסא הרבנות בפרקנפורט ורבי שמעלקא לכסא הרבנות בניקלשוברג, ראו הם את כתבי אדמו"ר הזקן, "וקלסוהו ושבחוהו עד למאוד, ואמרו לו חזק והתחזק לברך על המוגמר, לך נאה ויאה וזכות התורה תעמוד לזרעך ולכל ישראל".
נפטר ביום שני, ד' תמוז תקס"ה, (ביום ההילולא של רבינו תם) בשנת הע"ד לחייו. בנו ממלא מקומו היה רבי צבי הירש בעל "לחמי תודה". ( דרשות). מחנה לוי (על הש"ס)
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פנים יפות על התורה.
- פנים יפות על תהלים ופרקי אבות ליקוט מספריו על תהלים ופרקי אבות ( י"ל מחדש - מישור ב"ב תשע"ו).
- הפלאה על הש"ס.
- מקנה על מסכת קידושין.
- שו"ת גבעת פנחס
- הגדת הלווים ליקוט מספריו (ומספרי אחיו רבי שמואל מניקלשבורג) על ההגדה
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ עדותו של הדברי יחזקאל משינאוא בשם גדולי דורו.
- ↑ בעל "דרכי תשובה" בספרו "תפארת בנים" (פרשת דברים).
- ↑ ראה: תפארת בנים, בארדיוב, תרפ"א, דף קלו/2.
- ↑ כך מעיד בהקדמתו להפלאה.
- ↑ השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד"מ, שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8.
- ↑ שמן הטוב, קונטרס צפחת השמן להגרצ"י מיכלזון, ע"ו, ב.
- ↑ 7.0 7.1 מפי האדמו"ר מאוז'רוב מקרובי המשפחה. אור יקרות חלק א' עמ' שצ"א.
- ↑ י"ד אב תש"א, רשימת היומן עמוד תה.
- ↑ נדפס בספר בית רבי פי"ח.
- ↑ זבחים קב א.
- ↑ הכוונה לקירוב שזכה בהיותם יחד אצל המגיד ממזריטש.