סטערנא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (שיע.ק העביר את הדף סטערנא (אשת אדמו"ר הזקן) ל־סטערנא: סוגריים מיותרות)
 
(15 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית סטֶעֶרנאָ, הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]] (אשת [[אדמו"ר האמצעי]]) והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] (אשת [[הצמח צדק]])]]הרבנית '''סטֶעֶרנאָ''' הייתה אשתו של [[אדמו"ר הזקן]], נשיאה הראשון של [[חסידות חב"ד]]. נולדה לר' [[יהודה לייב סגל (חותן אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב הלוי סגל]], שהיה מנכבדי קהילת [[ויטבסק]] ודור שמיני למהרי"ל סגל, ולאמה מרת ביילא.
[[קובץ:אהל הרבניות בליובאוויטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבניות ב[[ליובאוויטש]]: הרבנית סְטֶערְנָא, הרבנית [[שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי)|שיינא]] (אשת [[אדמו"ר האמצעי]]) והרבנית [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|חיה מושקא]] (אשת [[הצמח צדק]])]]


ביום [[י"ב במנחם אב]] שנת [[תק"כ]] נישאה לרבי [[שניאור זלמן מליאדי]]. בזמן החתונה לא ידעו משפחת הכלה על הצטרפותו לחסידים וכשהדבר נודע דרשו הורי הכלה מבתם שתתגרש ממנו, אך היא סירבה, ומסרה את נפשה עבור בעלה, אך מסופר שכאשר היתה מקניטה אותו היתה נחלת לשלושה ימים, כאשר שאלה את בעלה מדוע מקפיד עליה, ענה שהוא אינו מקפיד עליה כלל, כי אם היה מקפיד היתה נחלת לתשעה ימים.
הרבנית '''סְטֶערְנָא''' הייתה אשתו של [[אדמו"ר הזקן]], נשיאה הראשון של [[חסידות חב"ד]].


כאשר הגיע בעלה, אדמו"ר הזקן ל[[ליאזנא]], ראה מחלונות ביתו אלפי חסידים מגיעים לכיוון ביתו, החל הוא להתגלגל על הרצפה ולזעוק בענווה ובצער "מה רוצים הם ממני מה מצאו בי" נגשה אליו אשתו הרבנית וענתה לו, לא אליך הם מגיעים אלא בגלל היותך תלמיד [[המגיד ממעזריטש]], רוצים הם שתספר להם ממנו, ענה לה בעלה, אם כך אזי אספר להם וקיבל את אלפי החסידים.
==תולדות חיים==
נולדה לר' [[יהודה לייב סגל (חותן אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב הלוי סגל]], שהיה מנכבדי קהילת [[ויטבסק]] ודור שמיני ל[[רבי יעקב בן משה מולין|מהרי"ל סגל]], ולאמה מרת ביילא.


לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] עברה לגור בבית נכדה [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], אשר אותו גידלה במהיותו ילד קטן, והיתה כאמא עבורו.
ביום [[י"ב במנחם אב]] שנת [[תק"כ]] נישאה לרבי [[שניאור זלמן מליאדי]]. בזמן החתונה לא ידעו משפחת הכלה על הצטרפותו לחסידים וכשהדבר נודע דרשו הורי הכלה מבתם שתתגרש ממנו, אך היא סירבה, ומסרה את נפשה עבור בעלה, אך מסופר שכאשר הייתה מקניטה אותו הייתה נחלת לשלושה ימים, כאשר שאלה את בעלה מדוע מקפיד עליה, ענה שהוא אינו מקפיד עליה כלל, כי אם היה מקפיד הייתה נחלת לתשעה ימים.
 
במשך 14 שנה לאחר הנישואין נולדו לרבנית ולאדמו"ר הזקן בנות בלבד, ולאחר קבלת ברכתו של [[המגיד ממעזריטש]] שהורה להם להדר ב[[הכנסת אורחים]]{{הערה|כדבריו, המיוסדים על לשון הפסוק בתהילים קיט: "במה יזכה נער? - את אורחו".}}, זכו לשלושה בנים, [[אדמו"ר האמצעי]], רבי [[חיים אברהם שניאורי|חיים אברהם]], ורבי [[משה שניאורי|משה]], כשעל פי הוראת המגיד, במשך כל זמן ההריון שתתה בכל לילה כוס חלב עם דבש.
 
כאשר הגיע בעלה, אדמו"ר הזקן ל[[ליאזנא]], ראה מחלונות ביתו אלפי חסידים מגיעים לכיוון ביתו, החל הוא להתגלגל על הרצפה ולזעוק בענווה ובצער "מה רוצים הם ממני מה מצאו בי" נגשה אליו אשתו הרבנית וענתה לו, לא אליך הם מגיעים אלא בגלל היותך תלמיד [[המגיד ממעזריטש]], רוצים הם שתספר להם ממנו, ענה לה בעלה, אם כך אזי אספר להם וקיבל את אלפי החסידים{{הערה|שיחת פורים תשמ"ז - התוועדויות ח"ב ע' 1072.}}.
 
מסירות נפשה עבור בעלה נמשכה גם לאחר שהתפרסם, כאשר בפעם הראשונה שהגיעו [[מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן|לאסור אותו]] והוא התחבא מפני החיילים, הם דרשו ממנה במפגיע לגלות להם את מקום הימצאו, ומשהתעקשה שלא לגלות מאומה, אחד החיילים סטר על פניה בעוצמה והפיל 2 משיניה.
 
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הזקן]] עברה לגור בבית נכדה [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]], אשר אותו גידלה במהיותו ילד קטן, והייתה כאמא עבורו.
 
זכתה לאריכות ימים, עד לימי נשיאותו של נכדה [[אדמו"ר הצמח צדק]].


תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים.
תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים.


==מקורות==
==משפחתה==
*[[בית רבי]] עמ' 158 (הוצאה חדשה)
*בתה, [[פריידא (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית פריידא]] - נישאה לרב [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|אליהו קלוצקר]].
*בתה, [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית דבורה לאה]] - נישאה לרב [[שלום שכנא (אב אדמו"ר הצמח צדק)|שלום שכנא אלטשולער]].
*בתה, [[רחל (בת אדמו"ר הזקן)|הרבנית רחל]] - נישאה לרב [[אברהם (חתן אדמו"ר הזקן)|אברהם שיינעס]].
*בנה, [[רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי)|רבי דובער, האדמו"ר האמצעי]] - נישא לרבנית [[הרבנית שיינא|שיינא שניאורי]].
*בנה, [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|הרב חיים אברהם]].
*בנה, [[משה (בן אדמו"ר הזקן)|הרב משה]] - נישא למרת [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה שניאורי]] לבית ריבלין.
 
==לקריאה נוספת==
*[[בית רבי]] עמוד 158 (הוצאה חדשה)
*'''כוכב מאחורי הפרגוד''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1885 עמוד 11


{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{בית רבי/אדמו"ר הזקן}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|1]]
[[קטגוריה:נשות רבותינו נשיאנו|1]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הזקן]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]]

גרסה אחרונה מ־13:15, 29 באוקטובר 2023

אהל הרבניות בליובאוויטש: הרבנית סְטֶערְנָא, הרבנית שיינא (אשת אדמו"ר האמצעי) והרבנית חיה מושקא (אשת הצמח צדק)

הרבנית סְטֶערְנָא הייתה אשתו של אדמו"ר הזקן, נשיאה הראשון של חסידות חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדה לר' יהודה לייב הלוי סגל, שהיה מנכבדי קהילת ויטבסק ודור שמיני למהרי"ל סגל, ולאמה מרת ביילא.

ביום י"ב במנחם אב שנת תק"כ נישאה לרבי שניאור זלמן מליאדי. בזמן החתונה לא ידעו משפחת הכלה על הצטרפותו לחסידים וכשהדבר נודע דרשו הורי הכלה מבתם שתתגרש ממנו, אך היא סירבה, ומסרה את נפשה עבור בעלה, אך מסופר שכאשר הייתה מקניטה אותו הייתה נחלת לשלושה ימים, כאשר שאלה את בעלה מדוע מקפיד עליה, ענה שהוא אינו מקפיד עליה כלל, כי אם היה מקפיד הייתה נחלת לתשעה ימים.

במשך 14 שנה לאחר הנישואין נולדו לרבנית ולאדמו"ר הזקן בנות בלבד, ולאחר קבלת ברכתו של המגיד ממעזריטש שהורה להם להדר בהכנסת אורחים[1], זכו לשלושה בנים, אדמו"ר האמצעי, רבי חיים אברהם, ורבי משה, כשעל פי הוראת המגיד, במשך כל זמן ההריון שתתה בכל לילה כוס חלב עם דבש.

כאשר הגיע בעלה, אדמו"ר הזקן לליאזנא, ראה מחלונות ביתו אלפי חסידים מגיעים לכיוון ביתו, החל הוא להתגלגל על הרצפה ולזעוק בענווה ובצער "מה רוצים הם ממני מה מצאו בי" נגשה אליו אשתו הרבנית וענתה לו, לא אליך הם מגיעים אלא בגלל היותך תלמיד המגיד ממעזריטש, רוצים הם שתספר להם ממנו, ענה לה בעלה, אם כך אזי אספר להם וקיבל את אלפי החסידים[2].

מסירות נפשה עבור בעלה נמשכה גם לאחר שהתפרסם, כאשר בפעם הראשונה שהגיעו לאסור אותו והוא התחבא מפני החיילים, הם דרשו ממנה במפגיע לגלות להם את מקום הימצאו, ומשהתעקשה שלא לגלות מאומה, אחד החיילים סטר על פניה בעוצמה והפיל 2 משיניה.

לאחר הסתלקות אדמו"ר הזקן עברה לגור בבית נכדה אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש, אשר אותו גידלה במהיותו ילד קטן, והייתה כאמא עבורו.

זכתה לאריכות ימים, עד לימי נשיאותו של נכדה אדמו"ר הצמח צדק.

תאריך לידתה ופטירתה אינם ידועים.

משפחתה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בית רבי עמוד 158 (הוצאה חדשה)
  • כוכב מאחורי הפרגוד, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1885 עמוד 11


עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. כדבריו, המיוסדים על לשון הפסוק בתהילים קיט: "במה יזכה נער? - את אורחו".
  2. שיחת פורים תשמ"ז - התוועדויות ח"ב ע' 1072.