מאיר רוזנבוים (פרימישלאן): הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 691334 של הרבי מבטיח בישראל הכי בטוח! (שיחה), שחזור) תגית: ביטול |
||
| (27 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:פרמישלן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפרמישלאן]] | [[קובץ:פרמישלן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפרמישלאן]] | ||
רבי '''מאיר רוזנבוים''', האדמו"ר מפרימישליאן, נולד ב[[חודש אדר]] [[תשי"ח]] לאביו רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרעטשניף, חוטר מגזע שושלת פרימישליאן. | רבי '''מאיר רוזנבוים''', האדמו"ר מפרימישליאן, נולד ב[[חודש אדר]] [[תשי"ח]] לאביו רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרעטשניף, חוטר מגזע שושלת פרימישליאן. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
בגיל י"א התייתם מאביו ולאחר שנים בודדות נהרגו גם אמו הרבנית הצדקנית מרת רחל ובתה - אחות האדמו"ר - בתאונה טראגית. בהיותו יתום משני הוריו, הוא נלקח לתקופה קצרה לביתו של אחיו הגדול האדמו"ר מקרעטשניף, ולאחמ"כ עבר לגור בקביעות אצל סבו - אבי אמו - רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא. | בגיל י"א התייתם מאביו ולאחר שנים בודדות נהרגו גם אמו הרבנית הצדקנית מרת רחל ובתה - אחות האדמו"ר - בתאונה טראגית. בהיותו יתום משני הוריו, הוא נלקח לתקופה קצרה לביתו של אחיו הגדול האדמו"ר מקרעטשניף, ולאחמ"כ עבר לגור בקביעות אצל סבו - אבי אמו - רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
לאחר כשש שנים - בשנת [[תשד"מ]] - הסתלק ר' משה מרדכי לבית עולמו, ובתקופה הזאת - החלו מחרחרי ריב להרחיק את האדמו"ר מחסידות קרעטשניף וגרמו לו הרבה צרות ועגמת נפש. הוא ידע שבגלל מצבו החדש, בו נהי' עצמאי, ירצו כמה חסידים להכתירו עליהם כרבי, והוא לא רצה זאת. הוא טס לווינה שם ניסה להסתתר תקופה קצרה, אך לא הצליח להשאר שם וחזר ל[[ארה"ק]], שם חיכתה לו בנמל התעופה, משלחת של חסידים ובידם סכום כסף גדול - יחסית לימים ההם - וביקשו למנותו עליהם כרבי, ובלית ברירה הסכים להצעתם. | לאחר כשש שנים - בשנת [[תשד"מ]] - הסתלק ר' משה מרדכי לבית עולמו, ובתקופה הזאת - החלו מחרחרי ריב להרחיק את האדמו"ר מחסידות קרעטשניף וגרמו לו הרבה צרות ועגמת נפש. הוא ידע שבגלל מצבו החדש, בו נהי' עצמאי, ירצו כמה חסידים להכתירו עליהם כרבי, והוא לא רצה זאת. הוא טס לווינה שם ניסה להסתתר תקופה קצרה, אך לא הצליח להשאר שם וחזר ל[[ארה"ק]], שם חיכתה לו בנמל התעופה, משלחת של חסידים ובידם סכום כסף גדול - יחסית לימים ההם - וביקשו למנותו עליהם כרבי, ובלית ברירה הסכים להצעתם. | ||
בתקופה הראשונה לאדמו"רותו חי בעניות ובסבל, ולא | בתקופה הראשונה לאדמו"רותו חי בעניות ובסבל, ולא הייתה לו חסידות מאורגנת. אך, האדמו"ר רימז שהוא מתגעגע לימים ההם בם היה לו רק מנין אנשים ויכל לעבוד את ה' בדביקות. | ||
אך אז, החלו להגיע אליו אנשים שטענו שנכנסו להתברך אצל הצדיק הנסתר הרה"ק רבי אברהם פיש והוא שלח אותם אליו. כך החלה להתפתח החסידות, ובאותה תקופה הקים האדמו"ר קריה לחסידיו | אך אז, החלו להגיע אליו אנשים שטענו שנכנסו להתברך אצל הצדיק הנסתר הרה"ק רבי אברהם פיש והוא שלח אותם אליו. כך החלה להתפתח החסידות, ובאותה תקופה הקים האדמו"ר קריה לחסידיו בקריית הרצוג ש[[בני ברק]], וכן, החלו פתאום להשמע סיפורי מופת נדירים ביותר שגרמו ברכותיו ומאות אנשים החלו נוהרים אליו לקבלת עצה וברכה. | ||
האדמו"ר נודע ב[[אהבת ישראל]] שבו, והוא אחד מהאדמו"רים היחידים בעולם שבין חסידיו אפשר לראות, יהודים מכל החוגים, ללא כל הבחנה, ואת כולם הוא מקרב בחום ובאהבה, דבר המזכיר במאוד את שיטת חב"ד. | האדמו"ר נודע ב[[אהבת ישראל]] שבו, והוא אחד מהאדמו"רים היחידים בעולם שבין חסידיו אפשר לראות, יהודים מכל החוגים, ללא כל הבחנה, ואת כולם הוא מקרב בחום ובאהבה, דבר המזכיר במאוד את שיטת חב"ד. ר' יעקב ישראל איפרגן ('הרנטגן') העיד על האדמו"ר שלא ראה עוד אוהב ישראל כמו האדמו"ר מימיו. | ||
הינו בעל ידע נרחב בעניני רפואה, עסקים ועוד, ועשרות בעלי מקצוע מפורסמים מאוד ברחבי העולם באים להתייעץ אתו בעניניהם. ידוע כעובד ה', בשולחנותיו המתמשכים שעות ארוכות ובתפילותיו שלעיתים נמשכים לאחר חצות היום. כ250 משפחות חסידים בערך נמנים על חסידיו בארה"ק. | |||
== ביקורו אצל הרבי == | == ביקורו אצל הרבי == | ||
בהיותו אברך צעיר בעת ביקורו ב[[ארצות הברית]] ביקש להיפגש עם הרבי. משלא הצליח, המתין לרבי בצאתו מ-770, וכשהרבי ראה אותו - פנה איתו הצידה ודיבר עימו במשך כ-5 דקות. בחסידות מספרים שהרבי התבטא באותה הזדמנות על האדמו"ר, בצורה נדירה. | |||
בהיותו אברך צעיר | |||
== קשריו עם חב"ד == | == קשריו עם חב"ד == | ||
האדמו"ר נקשר מאוד לחב"ד, במיוחד מאז ביקורו אצל [[הרבי]], והוא אף העיד פעם אחת באמצע טיש "משתה היין" ב[[פורים]], שהוא 'לקח כמה הנהגות | האדמו"ר נקשר מאוד לחב"ד, במיוחד מאז ביקורו אצל [[הרבי]], והוא אף העיד פעם אחת באמצע טיש "משתה היין" ב[[פורים]], שהוא 'לקח כמה הנהגות מהליובאוויטשער רבי'. | ||
כן גם ספר ה[[חת"ת]] לא מש משולחנו והוא לומד כל יום את השיעורים היומיים של החת"ת. | כן גם ספר ה[[חת"ת]] לא מש משולחנו והוא לומד כל יום את השיעורים היומיים של החת"ת. | ||
הוא עומד גם עם רבני חב"ד בקשר | הוא עומד גם עם רבני חב"ד בקשר הדוק, וכשרבני חב"ד [בהם הגה"ח רבי [[מרדכי שמואל אשכנזי]] אב"ד כפר חב"ד] עשו סבב ביקורים אצל גדולי ישראל ב[[בני ברק]] אחרי פיגוע הטרור ב[[בית חב"ד]] ב[[מומבאי]], הם נסעו במיוחד לקריית הרצוג שבפרדס כץ כדי לבקר את האדמו"ר, ולאחמ"כ חזר הרב אשכנזי - שהי' חלק מהמשלחת - לבקר עוד פעם את האדמו"ר ביחידות. | ||
== ביקורו בכפר חב"ד == | == ביקורו בכפר חב"ד == | ||
| שורה 43: | שורה 42: | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*חתנו הרה"ג ר' יואל הכהן קאהן, נכד הצדיק הקדוש רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ[[תולדות אהרן]]. | *חתנו הרה"ג ר' יואל הכהן קאהן, נכד הצדיק הקדוש רבי [[אברהם יצחק קאהן]] מ[[תולדות אהרן]]. | ||
*חתנו הרב שטערן, נכדם של גאב"ד ביליץ | *חתנו הרב שטערן, נכדם של גאב"ד ביליץ והצדיק הקדוש רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] מ[[רחמסטריבקא]]. | ||
*בנו הגדול רבי דוד, נישא בשנת [[תשס"ד]] לבת הגה"צ רבי [[מנחם | *בנו הגדול רבי דוד, נישא בשנת [[תשס"ד]] לבת הגה"צ רבי [[מנחם מענדל הגר]] בן האדמו"ר רבי [[משה יהושע הגר]] מ[[ויז'ניץ]]. | ||
*בנו רבי משה מרדכי, נקרא | *בנו רבי משה מרדכי, נקרא על שם סביו הקדוש מלעלוב והתחתן בשנת [[תשס"ח]] עם בת האדמו"ר מלעלוב בן האדמו"ר רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב שהשתתף בחתונה. | ||
*חתנו הרב קאפ, בן האדמו"ר מלעלוב-ברנוביץ'. | *חתנו הרב קאפ, בן האדמו"ר מלעלוב-ברנוביץ'. | ||
*חתנו הרב זייבלאד בן הגה"צ רבי יהושע זייבלאד גאב"ד אלדשטאט - חתנו של הרב רבי וועלועל טווערסקי מ[[רחמסטריבקא]] | *חתנו הרב זייבלאד בן הגה"צ רבי יהושע זייבלאד גאב"ד אלדשטאט - חתנו של הרב רבי וועלועל טווערסקי מ[[רחמסטריבקא]]. | ||
*בנו הרב זאב ארון לייב, התחתן בשנת תשע"ה לבת האדמו"ר מקרטשניף ירושלים | *בנו הרב זאב ארון לייב, התחתן בשנת תשע"ה לבת האדמו"ר מקרטשניף ירושלים | ||
*בנו הרב שמעון יעקב יצחק נישא לביתו של האדמו"ר מבוטושאן | |||
*בנו הרב חיים אליעזר נישא לבתו של האדמו"ר מביאלא בני ברק | *בנו הרב חיים אליעזר נישא לבתו של האדמו"ר מביאלא בני ברק | ||
*חתנו הרב ברוך ארנסטר בן הרה"צ | *חתנו הרב ברוך ארנסטר בן הרה"צ רבי יעקב שמשון בן הגה"צ רבי מנחם ארנסטר וחתן הגה"צ רבי מאיר כ"ץ חתן הרה"צ רבי משה הגר ראש ישיבת סערט ויזניץ. | ||
*חתנו הרב ישעיה יואל פאנעט, בן האדמו"ר מקארלסבורג, ארצות הברית | |||
{{מיון רגיל:רוזנבוים, מאיר}} | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי נדבורנא]] | |||
[[קטגוריה:אישים בבני ברק]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:08, 15 ביוני 2024
רבי מאיר רוזנבוים, האדמו"ר מפרימישליאן, נולד בחודש אדר תשי"ח לאביו רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף, חוטר מגזע שושלת פרימישליאן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגיל י"א התייתם מאביו ולאחר שנים בודדות נהרגו גם אמו הרבנית הצדקנית מרת רחל ובתה - אחות האדמו"ר - בתאונה טראגית. בהיותו יתום משני הוריו, הוא נלקח לתקופה קצרה לביתו של אחיו הגדול האדמו"ר מקרעטשניף, ולאחמ"כ עבר לגור בקביעות אצל סבו - אבי אמו - רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנא.
הוא גם הספיק להכיר את אבי סבו - הצדיק הקדוש רבי איתמר רוזנבוים מנדבורנא, וללמוד ממנו הנהגות מיוחדות בעבודת ה'.
בהגיעו לפרקו נשא את בת הגה"צ רבי חיים אליעזר הורונצ'יק מווינה, חתן האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב. בחתונה השתתפו שני קדושי עליון, הלא הם הסבים הק' מנדבורנא ולעלוב.
ראשית ההנהגה[עריכה | עריכת קוד מקור]
תקופה קצרה לאחר החתונה הסתלק רבי חיים מרדכי לבית עולמו, ואז, החלה תקופה חדשה בחייו של האדמו"ר. הוא התקשר לסבו החדש מלעלוב במלוא נשמתו הטהורה, ומיזג את מנהגי לעלוב במנהגי בית קרעטשניף, נדבורנא ופרימישליאן.
כבר אז, לפני שמלאו לו עשרים שנה, הורה לו סבו הק' מלעלוב לקבל קוויטלעך. בתקופה זאת, החל לכהן כרב ואב"ד חסידי קרעטשניף בבני ברק, ובמקביל, החל לכהן כמגיד שיעור בישיבת קרעטשניף ברחובות, שבישיבה זאת העביר אף שיעורי תניא, ועל כך כמעט ניזוק מהמתנגדים.
לאחר כשש שנים - בשנת תשד"מ - הסתלק ר' משה מרדכי לבית עולמו, ובתקופה הזאת - החלו מחרחרי ריב להרחיק את האדמו"ר מחסידות קרעטשניף וגרמו לו הרבה צרות ועגמת נפש. הוא ידע שבגלל מצבו החדש, בו נהי' עצמאי, ירצו כמה חסידים להכתירו עליהם כרבי, והוא לא רצה זאת. הוא טס לווינה שם ניסה להסתתר תקופה קצרה, אך לא הצליח להשאר שם וחזר לארה"ק, שם חיכתה לו בנמל התעופה, משלחת של חסידים ובידם סכום כסף גדול - יחסית לימים ההם - וביקשו למנותו עליהם כרבי, ובלית ברירה הסכים להצעתם.
בתקופה הראשונה לאדמו"רותו חי בעניות ובסבל, ולא הייתה לו חסידות מאורגנת. אך, האדמו"ר רימז שהוא מתגעגע לימים ההם בם היה לו רק מנין אנשים ויכל לעבוד את ה' בדביקות.
אך אז, החלו להגיע אליו אנשים שטענו שנכנסו להתברך אצל הצדיק הנסתר הרה"ק רבי אברהם פיש והוא שלח אותם אליו. כך החלה להתפתח החסידות, ובאותה תקופה הקים האדמו"ר קריה לחסידיו בקריית הרצוג שבני ברק, וכן, החלו פתאום להשמע סיפורי מופת נדירים ביותר שגרמו ברכותיו ומאות אנשים החלו נוהרים אליו לקבלת עצה וברכה.
האדמו"ר נודע באהבת ישראל שבו, והוא אחד מהאדמו"רים היחידים בעולם שבין חסידיו אפשר לראות, יהודים מכל החוגים, ללא כל הבחנה, ואת כולם הוא מקרב בחום ובאהבה, דבר המזכיר במאוד את שיטת חב"ד. ר' יעקב ישראל איפרגן ('הרנטגן') העיד על האדמו"ר שלא ראה עוד אוהב ישראל כמו האדמו"ר מימיו.
הינו בעל ידע נרחב בעניני רפואה, עסקים ועוד, ועשרות בעלי מקצוע מפורסמים מאוד ברחבי העולם באים להתייעץ אתו בעניניהם. ידוע כעובד ה', בשולחנותיו המתמשכים שעות ארוכות ובתפילותיו שלעיתים נמשכים לאחר חצות היום. כ250 משפחות חסידים בערך נמנים על חסידיו בארה"ק.
ביקורו אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיותו אברך צעיר בעת ביקורו בארצות הברית ביקש להיפגש עם הרבי. משלא הצליח, המתין לרבי בצאתו מ-770, וכשהרבי ראה אותו - פנה איתו הצידה ודיבר עימו במשך כ-5 דקות. בחסידות מספרים שהרבי התבטא באותה הזדמנות על האדמו"ר, בצורה נדירה.
קשריו עם חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר נקשר מאוד לחב"ד, במיוחד מאז ביקורו אצל הרבי, והוא אף העיד פעם אחת באמצע טיש "משתה היין" בפורים, שהוא 'לקח כמה הנהגות מהליובאוויטשער רבי'.
כן גם ספר החת"ת לא מש משולחנו והוא לומד כל יום את השיעורים היומיים של החת"ת.
הוא עומד גם עם רבני חב"ד בקשר הדוק, וכשרבני חב"ד [בהם הגה"ח רבי מרדכי שמואל אשכנזי אב"ד כפר חב"ד] עשו סבב ביקורים אצל גדולי ישראל בבני ברק אחרי פיגוע הטרור בבית חב"ד במומבאי, הם נסעו במיוחד לקריית הרצוג שבפרדס כץ כדי לבקר את האדמו"ר, ולאחמ"כ חזר הרב אשכנזי - שהי' חלק מהמשלחת - לבקר עוד פעם את האדמו"ר ביחידות.
ביקורו בכפר חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
האדמו"ר נוהג לקחת אתרוגים המין המובחר של כפר חב"ד. בשנת תשס"ט - גם עשה זאת, ולאחר החג הגיע לבקר בכפר חב"ד בתורה הכרת הטוב. האדמו"ר הגיע מלווה בבנו הרב רבי משה מרדכי רוזנבוים, נגיד חצר חסידות פרמישליאן - הרב אליהו כהן ועוד כמה מחסידיו וממשמשיו.
במהלך הביקור, האדמו"ר סייר בפרדס האתרוגים ושמע איך מגדלים אותם וכו', ולאחמ"כ הוא התיישב ללחיים במחיצת כמה מחסידי חב"ד ובירך אותם, והודה להם שוב על האתרוג המהודר שהעניקו לו לכבוד חג הסוכות...
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חתנו הרה"ג ר' יואל הכהן קאהן, נכד הצדיק הקדוש רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן.
- חתנו הרב שטערן, נכדם של גאב"ד ביליץ והצדיק הקדוש רבי ישראל מרדכי טברסקי מרחמסטריבקא.
- בנו הגדול רבי דוד, נישא בשנת תשס"ד לבת הגה"צ רבי מנחם מענדל הגר בן האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ.
- בנו רבי משה מרדכי, נקרא על שם סביו הקדוש מלעלוב והתחתן בשנת תשס"ח עם בת האדמו"ר מלעלוב בן האדמו"ר רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב שהשתתף בחתונה.
- חתנו הרב קאפ, בן האדמו"ר מלעלוב-ברנוביץ'.
- חתנו הרב זייבלאד בן הגה"צ רבי יהושע זייבלאד גאב"ד אלדשטאט - חתנו של הרב רבי וועלועל טווערסקי מרחמסטריבקא.
- בנו הרב זאב ארון לייב, התחתן בשנת תשע"ה לבת האדמו"ר מקרטשניף ירושלים
- בנו הרב שמעון יעקב יצחק נישא לביתו של האדמו"ר מבוטושאן
- בנו הרב חיים אליעזר נישא לבתו של האדמו"ר מביאלא בני ברק
- חתנו הרב ברוך ארנסטר בן הרה"צ רבי יעקב שמשון בן הגה"צ רבי מנחם ארנסטר וחתן הגה"צ רבי מאיר כ"ץ חתן הרה"צ רבי משה הגר ראש ישיבת סערט ויזניץ.
- חתנו הרב ישעיה יואל פאנעט, בן האדמו"ר מקארלסבורג, ארצות הברית