יהודה אריה לייב אליצור - אקסלרוד: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־05:28, 22 בינואר 2023

הרב יהודה ליב (אליצור) - אקסלרוד (י"ד בניסן תרפ"ט - י"ז באדר תשנ"ו) היה בנו של הרב משה אקסלרוד ורעייתו רבקה.

תולדות חייםעריכה

נולד בי"ד ניסן תרפ"ט בעיר סוראז' שברוסיה הסובייטית שם כיהן ברבנות אביו החסיד הרב משה אקסלרוד, ולאמו מרת רבקה.

בשנת תרצ"ו, בהיותו בן שבע, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. שנות ילדותו עברו עליו ברמת גן. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן ובבני ברק, ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ומשנת תש"א עד תשי"א למד בתומכי תמימים תל אביב. בתום לימודיו, בתחילת חודש סיוון תשי"א, התגייס לצה"ל ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".

החזיק בידו כתבי יד ו'ביכלאך' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת תשכ"ח עם נסיעת אחיינו ר' דוד נחשון לרבי לשנת ה'קבוצה' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח הרבי התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..".

לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת תשי"ד, נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו בבני ברק ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב יהודה ליב בלימודי קודש והוסמך לרבנות. בתחילת חודש חשוון תשכ"ב חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח כשרות. בשנת תשכ"ח נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.

בשנת תשל"ב עבר הרב יהודה ליב קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום המזון המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת המזון והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת תשל"ו מונה הרב יהודה ליב לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת תש"מ הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות המזון והמטבחים. בשנת תנש"א קיבל תעודת כשר רב עיר.

נפטר בגיל 67 בי"ז אלול תשנ"ו ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" בפתח תקווה. משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" בבני ברק.

משפחתועריכה

אחיו, הרב גדליה אקסלרוד אב"ד חיפה.
גיסו, הרב אליהו קוק, כפר חב"ד.
ביתו, חיה רבקה.
ביתו, לאה.
ביתו, עליזה.

קישורים חיצונייםעריכה

כרטיס שמילא בכתב ידו לספר החסידים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב יהודה אריה ליב הוא בנו של הרב משה ורבקה אקסלרוד. נולד ביום י"ד בניסן תרפ"ט (3.3.1929) בעיר קלימוביץ שברוסיה הסובייטית. אביו, שהיה מחסידי חב"ד, כיהן כרב בקהילות סוראז' וזלובין ברוסיה, ולאחר שעלה ארצה, שימש כרב בעיר רמת גן. בשנת 1936, בהיותו בן שבע, עלה אריה עם משפחתו לישראל. שנות ילדותו עברו עליו ברמת גן. את השכלתו רכש במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן ובבני ברק, ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ובישיבה הגבוהה "תומכי תמימים" של חסידי חב"ד בתל אביב. בתום לימודיו, בתחילת חודש יוני 1951, התגייס אריה לצה"ל ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי". לאחר שחרורו מצה"ל, בשנת 1954, נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו בבני ברק ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם אריה בלימודי קודש והוסמך לרבנות. בתחילת חודש נובמבר 1962 חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח כשרות. בשנת 1968 נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.
+[[קובץ:514673.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יהודה אליצור - אקסלרוד]]
+הרב '''יהודה ליב (אליצור) - אקסלרוד''' ([[י"ד בניסן]] [[תרפ"ט]] - [[י"ז באדר]] [[תשנ"ו]]) היה בנו של הרב [[משה אקסלרוד]] ורעייתו רבקה.
-בשנת 1972 עבר אריה קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום המזון המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת המזון והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת 1976 מונה הרב אריה לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת 1980 הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות המזון והמטבחים. את תפקידו, אותו הגדיר כ"שליחות של קודש" מילא במסירות ובנאמנות עד יומו האחרון. אריה נהג לעבוד מדי יום, מעלות השחר ועד לשעות מאוחרות ביותר, בכל מזג אוויר, וללא התחשבות בתנאים קשים ובמכשולים שנקרו בדרכו. בשנת 1991 קיבל תעודת כשר רב עיר.
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[י"ד ניסן]] [[תרפ"ט]] בעיר [[סוראז']] שב[[רוסיה]] הסובייטית שם כיהן ברבנות אביו החסיד הרב [[משה אקסלרוד]], ולאמו מרת רבקה.
-"רב שעושה הכול בעצמו" - היה משפט שנהגו לומר על הרב אליצור. גם בערוב ימיו, היה פועל, חוקר ובודק בעצמו, ללא שליחים וללא עוזרים. נמנע מלהתחשב בשיקולי כבוד ויוקרה ולנגד עיניו עמדה רק רמת הכשרות, עליה נלחם בכל כוחו. לא היה בוש מלעלות בעצמו למחסנים או להתכופף מתחת למכונות הכבדות. הצניעות והענווה היו נר לרגליו, ולמרות העבודה הקשה סירב לקבל דבר לעצמו ונזהר שלא ליטול דבר מה מהמפעלים אותם ביקר, פן תגרום טובת ההנאה לפגיעה כלשהי בשיקול דעתו. כל סובביו, ובהם בעלי מפעלים ומשחטות אותם ביקר, העריכו אותו והתרשמו עמוקות מפועלו הנמרץ ומאחריותו הרבה. מדי שנה, החל בחודש שבט, היה מתחיל בהכנות לפסח, יוצא להכשיר מפעלי מזון, למצוא ירקות ללא תולעים, כשהמשפט השגור בפיו, "ההכנות לפסח מתחילות מצאת החג עד לכניסתו בשנה הבאה".
+בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בן שבע, עלה עם משפחתו ל[[ארץ ישראל]]. שנות ילדותו עברו עליו ב[[רמת גן]]. למד במוסדות חינוך תורניים, תחילה ב"תלמוד תורה" ברמת גן וב[[בני ברק]], ולאחר מכן בישיבת "תפארת ציון" בבני ברק ומשנת [[תש"א]] עד [[תשי"א]] למד ב[[אחי תמימים תל אביב|תומכי תמימים תל אביב]]. בתום לימודיו, בתחילת חודש [[סיוון]] [[תשי"א]], התגייס ל[[צה"ל]] ושירת כסמל דת בחטיבת "גבעתי".
-ידועה ומפורסמת היתה נאמנותו למערכת, לרב הצבאי הראשי ולמפקדיו. תמיד אמר בענווה: "אני רק רואה, אני לא קובע, אני מעביר דיווח והם יחליטו, אני אשכנע עד כמה שאוכל". ואכן, הוא שכנע וברבים מהמפעלים תוקנו ושופרו סדרי הכשרות.
+החזיק בידו כתבי יד ו'[[ביכלאך]]' של רבותינו נשיאנו שקיבל בירושה מאביו הרב משה. ובשנת [[תשכ"ח]] עם נסיעת אחיינו ר' [[דוד נחשון]] לרבי לשנת ה'[[קבוצה]]' שלח לרבי את מה שהיה בידו. בהתוועדות של חג הפסח תשכ"ח [[הרבי]] התייחס להגעת הכתבים באומרו שהגיעו עתה כתבים שיצאו "מן המיצר אל המרחב..".
-רמ"ד כשרות בחיל האוויר, הרב שמואל דב רוזנברג, כתב על הרב אליצור: "פשטות הליכותיו ודרישותיו, יושרו וכנותו, בחינת 'דברים היוצאים מהלב' - נכנסו פעמים רבות ללבותיהם של המבוקרים על ידו, והועילו במקום שרבים ניסו ונכשלו." אריה הקפיד מאוד שלא לוותר על קביעת עתים לתורה. גם בימים בהם היה מתאמץ בעבודתו לא ויתר על לימוד תורה, השכם בבוקר או מאוחר בלילה. בכל עת המשיך ללמוד ולחקור ולהשתלם בתחומי הכשרות ובהשלכות ההלכתיות הנובעות מחידושי הטכנולוגיה. אישיותו המופלאה קרנה ביחסו אל כל מי שבא עמו במגע. "אב ואח", "אב רוחני", אמרו עליו; אצילות הנפש, מאור הפנים ומתן יחס של כבוד לכל אדם בהם דבק הרב אליצור, היו לשם דבר. אריה היה איש משפחה למופת, קשור בעבותות אהבה עמוקים לכל בני משפחתו. האדם ה"נותן" המושלם. גם ממיטת חוליו דאג לבני המשפחה והתנצל על שהוא מטריחם.
+לאחר שחרורו מ[[צה"ל]], בשנת [[תשי"ד]], נשא לאשה את דינה רות לבית היינריך. הזוג קבע את משכנו ב[[בני ברק]] ובמשך השנים נולדו שלוש בנותיהם. בד בבד עם דאגתו לפרנסת הבית, השתלם הרב יהודה ליב בלימודי קודש ו[[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בתחילת חודש [[חשוון]] [[תשכ"ב]] חזר לשרת בצבא הקבע והתמנה לראש חוליית מש"קי פיקוח [[כשרות]]. בשנת [[תשכ"ח]] נשלח מטעם הרבנות הצבאית הראשית לארגנטינה, להקים שם תשתית לייבוא בשר כשר לצה"ל, ולייסד את נוהל מתן הכשרות לפי הכללים שנקבעו ברבנות הצבאית הראשית.
-הרב אריה נפטר ביום י"ז באלול תשנ"ו (1.9.1996) ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" בפתח תקווה. בן שישים ושבע היה במותו. הותיר אשה, שלוש בנות - חיה רבקה, לאה ועליזה, תשעה אחים ואחיות - מלכה, צירה, שרה, חנה, גדליהו, נחמה, דבורה, יוכבד וזהבה, ונכדים ונכדות רבים.
+בשנת [[תשל"ב]] עבר הרב יהודה ליב קורס רבנים צבאיים והתמנה לרב צבאי. כראש מדור כשרות היה אחראי על הפיקוח ההלכתי בנוגע לכל ענייני הכשרות הכלל-צה"ליים בתחום ה[[מזון]] המסופק לצה"ל וערך ביקורות במשחטות, במפעלי בשר, במאפיות ובמפעלים שונים. במסגרת תפקידו, ניהל את תהליך הכשרת ה[[מזון]] והמטבחים בבסיסי צה"ל לקראת חג הפסח. בשנת [[תשל"ו]] מונה הרב יהודה ליב לראש מדור ביקורת של הרבנות הצבאית הראשית ורב מרכז מזון. שנתיים לאחר מכן מונה לקצין מטה בכיר לנושאי כשרות ושבת. בשנת [[תש"מ]] הועלה לדרגת סגן-אלוף, ומונה לראש ענף כשרות במטכ"ל בתחום ביקורת כשרות ה[[מזון]] והמטבחים. בשנת [[תנש"א]] קיבל תעודת כשר רב עיר.
-משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת ספר תורה לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" בבני ברק.
+נפטר בגיל 67 ב[[י"ז אלול]] [[תשנ"ו]] ממחלה, והובא למנוחות בחלקת הרבנים בבית העלמין האזרחי "סגולה" ב[[פתח תקווה]].
+משפחתו הנציחה את זכרו בהכנסת [[ספר תורה]] לעילוי נשמתו לבית הכנסת "ישיבת אורחות חיים" ב[[בני ברק]].
+==משפחתו==
+*אחיו, הרב [[גדליה אקסלרוד]] [[אב"ד]] [[חיפה]].
+*גיסו, הרב [[אליהו קוק]], [[כפר חב"ד]].
+*ביתו, חיה רבקה.
+*ביתו, לאה.
+*ביתו, עליזה.
+==קישורים חיצוניים==
+*[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/01_252.jpg כרטיס שמילא בכתב ידו לספר החסידים]
-(הועתק מתוך מפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך ע"י משרד הבטחון)
+{{מיון רגיל:אליצור, יהודה לייב}}
+[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:בוגרי אחי תמימים תל אביב]]
+[[קטגוריה:רבנים]]
+[[קטגוריה:משפחת אקסלרוד]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ו]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין סגולה]]