שלום דובער גורליק: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (←משפחתו: הגהה) |
(←משפחתו: הוספתי תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (63 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלום בער גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק]] | [[קובץ:שלום בער גרליק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גורליק]] | ||
[[קובץ:פרס יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהענקת "פרס יוסף יצחק" (ראשון מימין)]] | [[קובץ:פרס יוסף יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בהענקת "פרס יוסף יצחק" (ראשון מימין)]] | ||
הרב '''שלום דובער גורליק''' ( | הרב '''שלום דובער גורליק''' ([[ח' אייר]] [[תש"א]] - [[כ"ו טבת]] [[תשע"ז]]), היה מוותיקי [[אנ"ש]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד במוסקבה לאביו הרב [[מנחם מענדל גורליק|מנחם מענדל]] ולאמו מרת ביילא. | |||
בהיותו בגיל 5 נלקח אביו למאסר על ידי הרוסים, ולאחר מכן הגלוהו לסיביר. כשחזר אביו (כאשר היה בן 12) בחורף תשי"ד העבירו אביו מבית הספר העממי (ה"שקאלע") לבית הספר לנוער עובד (מכיון ששם לא למדו בשבת), הנערים שם היו עובדים במשך היום (לעזור בפרנסת המשפחה), ולומדים בערבים. באותו זמן לערך החל ללמוד תניא וגמרא אצל ר' אליהו פאריטשער (לוין). | |||
הוא היה יוצא מביתו בצהריים, הולך לר' אליהו ללמוד, ומשם לביתו של הקצב החב"די - לאכול ארוחת צהריים (היות ולא היה מספיק זמן לחזור הביתה), ומשם הולך לבית הספר. | |||
פעם אחת כשהיה כבן 15, למד עם ר' אליהו את סוף פרק ח' בתניא - שם מבואר שחכמות חיצוניות (הלימודים בבית הספר...) מטמאים את חב"ד שבנפש, שזה חמור מתאוות עוה"ז, שמטמאות רק את המדות שבנפש - בדרכו, לאחר מכן, לבית הספר עם תיקו על כתיפו, חשב לעצמו: "איך ייתכן שספרים אלו, הטומאה הכי גדולה, נמצאים בתיקי?" - בסמרקנד עברה תעלת מים (לשתי') לאורך העיר, ובו-במקום, בלי לחשוב פעמיים, פתח את תיקו וזרק את כל ספרי הלימוד אל תעלת המים... | |||
בכתה לא שאלו שאלות (איפה הספר שלך וכדו'), אבל כשהגיע לביתו, פתחה אימו - מרת ביילא גורליק - את תיקו, ונחרדה לראות כי התיק ריק!... במענה לשאלתה, השיב כי נתן את הספרים לאחד מחבריו בהשאלה, וזה לא החזירם. | |||
ב[[י"ג בכסלו]] [[תשכ"ה]] התחתן ב[[טשקנט]] עם רעייתו שרה רבקה גורליק, בתו של ר' [[שלום אליהו וילנקין]], ו[[הרבי]] שלח מכתב לקראת החתונה ב[[רוסית]] ובחתימת הכינוי המחתרתי "[[זיידע]]" (סבא){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1nmYd01t92zy_TB7OhmhpJ4cSrag_9hn5/view תשורה גוטליב-גורליק (כ"ג אדר ה'תש"פ), עמ' 7-8].}}. | |||
בהיותו כבן 30, הלך [[השתטחות|להשתטח]] על [[אוהל|ציונו]] של [[ר' לוי'ק]] באלמא אטא שיצליח לצאת מרוסיה, ואכן זמן קצר לאחר מכן קיבל היתר יציאה ועלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] יחד עם משפחתו. | |||
כאשר ביקר באלמא אטא, ראה את מצבה העגום של מצבת הקבר ודיווח לקרובי משפחתו מ[[טשקנט]], ובעקבות כך שופץ הקבר. | |||
==פעילות ציבורית== | ==פעילות ציבורית== | ||
{{ערך חסר|}} | |||
ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[ | ב[[שבת]] [[חנוכה]] [[תנש"א]], עם עליית רבים מ[[ברית המועצות]], החל לפעול על ידי ארגון [[חמ"ה]] [[בית כנסת]] ליוצאי רוסיה ב[[קריית מלאכי]]. הרב גורליק שימש כ[[גבאי]] בית הכנסת, ובמשך שנים רבות עסק בפעילות עם עולים חדשים במסגרת הארגון. | ||
בנוסף לתפילות בבית הכנסת אורגנו בקרב יוצאי ברית המועצות פעילויות נוספות. כמו: [[ברית מילה]], בר/ת מצווה. סמינרים, אירועי [[חגים]] וחופות מרכזיות כדת משה וישראל שהשיא היה 28 חופות בערב אחד. | בנוסף לתפילות בבית הכנסת אורגנו בקרב יוצאי ברית המועצות פעילויות נוספות. כמו: [[ברית מילה]], בר/ת מצווה. סמינרים, אירועי [[חגים]] וחופות מרכזיות כדת משה וישראל שהשיא היה 28 חופות בערב אחד. | ||
| שורה 22: | שורה 29: | ||
==פרס יוסף יצחק== | ==פרס יוסף יצחק== | ||
בשנת [[תשמ"ב]] איבד את בנו, הילד יוסף יצחק שנולד בשמחת תורה תש"ל ונפטר לאחר מחלה קצרה בשמחת תורה תשמ"ב, והוא בן 12 שנים. | בשנת [[תשמ"ב]] איבד את בנו, הילד יוסף יצחק שנולד בשמחת תורה תש"ל ונפטר לאחר מחלה קצרה בשמחת תורה תשמ"ב, והוא בן 12 שנים בלבד. | ||
יוסי הצטיין בלימודיו ובכל הליכותיו ובלט בהנהגתו החסידית. מאז פטירתו החליטו הוריו להעניק פרס מיוחד לתלמידים מצטיינים מכל כיתה בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד, שייצטיינו בשלושת התחומים בהם בלט בנם יוסי – תורה, עבודה וגמילות-חסדים. | יוסי הצטיין בלימודיו ובכל הליכותיו ובלט בהנהגתו החסידית. מאז פטירתו החליטו הוריו להעניק פרס מיוחד לתלמידים מצטיינים מכל כיתה בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד, שייצטיינו בשלושת התחומים בהם בלט בנם יוסי – תורה, עבודה, וגמילות-חסדים. | ||
בנוסף, בשנת [[תש"ע]] חנכו בני משפחתו את בית הכנסת במרכז חמ"ה, ששופץ לעילוי נשמתו ונקרא על שמו - "בית יוסל'ה". | בנוסף, בשנת [[תש"ע]] חנכו בני משפחתו את בית הכנסת במרכז חמ"ה, ששופץ לעילוי נשמתו ונקרא על שמו - "בית יוסל'ה". | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
;בניו | ;בניו | ||
*הרב [[שניאור זלמן גורליק|שניאור זלמן]] – שליח בבאר שבע | *הת' יוסף יצחק - נפטר שמחת תורה תשמ"ב. | ||
*הרב ירחמיאל – שליח בחולון | *הרב [[שניאור זלמן גורליק|ישראל שניאור זלמן]] – שליח בבאר שבע | ||
*הרב מרדכי ( | *הרב [[ירחמיאל גורליק (חולון)|ירחמיאל]] – שליח בחולון | ||
*הרב [[מרדכי גורליק (פתח תקווה)|מרדכי]] – שליח בפתח תקווה | |||
;בנותיו | ;בנותיו | ||
*גב' חנה פלדמן – | *גב' חנה פלדמן – נחלת הר חב"ד | ||
*גב' חיה שרון – | *גב' חיה דאבא שרון – נחלת הר חב"ד | ||
*גב' | *גב' נחמה דינה ויגלר – נחלת הר חב"ד | ||
;אחיו | ;אחיו | ||
*הרב [[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי מנשה]] - האדריכל החסידי | *הרב [[מרדכי מנשה גורליק|מרדכי מנשה]] - האדריכל החסידי מנחלת הר חב"ד | ||
*הרב חיים אלעזר גורליק - | *הרב [[חיים אלעזר גורליק (מלבורן)|חיים אלעזר]] - שליח במלבורן | ||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''אוהב שלום ורודף שלום''', שניאור זלמן ברגר, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1055 עמוד 50-57. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47666 "פרס יוסף יצחק" הוענק למצטייני הנחל'ה] - {{אינפו|}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47666 "פרס יוסף יצחק" הוענק למצטייני הנחל'ה] - {{אינפו|}} | ||
*[http://chabad.info/blogs/אחר-מיטתו-של-הרב-שלום-בער-גורליק-עה/ אחר מיטתו של הרב שלום בער גורליק] - {{אינפו|}} | |||
[[קטגוריה:חסידים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{מיון רגיל:גורליק, שלום דובער}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת וילנקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת גורליק (2)]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:51, 4 באוגוסט 2024
הרב שלום דובער גורליק (ח' אייר תש"א - כ"ו טבת תשע"ז), היה מוותיקי אנ"ש בנחלת הר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד במוסקבה לאביו הרב מנחם מענדל ולאמו מרת ביילא.
בהיותו בגיל 5 נלקח אביו למאסר על ידי הרוסים, ולאחר מכן הגלוהו לסיביר. כשחזר אביו (כאשר היה בן 12) בחורף תשי"ד העבירו אביו מבית הספר העממי (ה"שקאלע") לבית הספר לנוער עובד (מכיון ששם לא למדו בשבת), הנערים שם היו עובדים במשך היום (לעזור בפרנסת המשפחה), ולומדים בערבים. באותו זמן לערך החל ללמוד תניא וגמרא אצל ר' אליהו פאריטשער (לוין).
הוא היה יוצא מביתו בצהריים, הולך לר' אליהו ללמוד, ומשם לביתו של הקצב החב"די - לאכול ארוחת צהריים (היות ולא היה מספיק זמן לחזור הביתה), ומשם הולך לבית הספר.
פעם אחת כשהיה כבן 15, למד עם ר' אליהו את סוף פרק ח' בתניא - שם מבואר שחכמות חיצוניות (הלימודים בבית הספר...) מטמאים את חב"ד שבנפש, שזה חמור מתאוות עוה"ז, שמטמאות רק את המדות שבנפש - בדרכו, לאחר מכן, לבית הספר עם תיקו על כתיפו, חשב לעצמו: "איך ייתכן שספרים אלו, הטומאה הכי גדולה, נמצאים בתיקי?" - בסמרקנד עברה תעלת מים (לשתי') לאורך העיר, ובו-במקום, בלי לחשוב פעמיים, פתח את תיקו וזרק את כל ספרי הלימוד אל תעלת המים...
בכתה לא שאלו שאלות (איפה הספר שלך וכדו'), אבל כשהגיע לביתו, פתחה אימו - מרת ביילא גורליק - את תיקו, ונחרדה לראות כי התיק ריק!... במענה לשאלתה, השיב כי נתן את הספרים לאחד מחבריו בהשאלה, וזה לא החזירם.
בי"ג בכסלו תשכ"ה התחתן בטשקנט עם רעייתו שרה רבקה גורליק, בתו של ר' שלום אליהו וילנקין, והרבי שלח מכתב לקראת החתונה ברוסית ובחתימת הכינוי המחתרתי "זיידע" (סבא)[1].
בהיותו כבן 30, הלך להשתטח על ציונו של ר' לוי'ק באלמא אטא שיצליח לצאת מרוסיה, ואכן זמן קצר לאחר מכן קיבל היתר יציאה ועלה לארץ יחד עם משפחתו.
כאשר ביקר באלמא אטא, ראה את מצבה העגום של מצבת הקבר ודיווח לקרובי משפחתו מטשקנט, ובעקבות כך שופץ הקבר.
פעילות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבת חנוכה תנש"א, עם עליית רבים מברית המועצות, החל לפעול על ידי ארגון חמ"ה בית כנסת ליוצאי רוסיה בקריית מלאכי. הרב גורליק שימש כגבאי בית הכנסת, ובמשך שנים רבות עסק בפעילות עם עולים חדשים במסגרת הארגון.
בנוסף לתפילות בבית הכנסת אורגנו בקרב יוצאי ברית המועצות פעילויות נוספות. כמו: ברית מילה, בר/ת מצווה. סמינרים, אירועי חגים וחופות מרכזיות כדת משה וישראל שהשיא היה 28 חופות בערב אחד.
בחצי השנה האחרונה לחייו לקה במחלה הארורה, ונפטר ביום שלישי כ"ו בטבת תשע"ז והוא בן 75 שנים. נטמן בהר הזיתים.
פרס יוסף יצחק[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשמ"ב איבד את בנו, הילד יוסף יצחק שנולד בשמחת תורה תש"ל ונפטר לאחר מחלה קצרה בשמחת תורה תשמ"ב, והוא בן 12 שנים בלבד.
יוסי הצטיין בלימודיו ובכל הליכותיו ובלט בהנהגתו החסידית. מאז פטירתו החליטו הוריו להעניק פרס מיוחד לתלמידים מצטיינים מכל כיתה בתלמוד תורה נחלת הר חב"ד, שייצטיינו בשלושת התחומים בהם בלט בנם יוסי – תורה, עבודה, וגמילות-חסדים.
בנוסף, בשנת תש"ע חנכו בני משפחתו את בית הכנסת במרכז חמ"ה, ששופץ לעילוי נשמתו ונקרא על שמו - "בית יוסל'ה".
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- הת' יוסף יצחק - נפטר שמחת תורה תשמ"ב.
- הרב ישראל שניאור זלמן – שליח בבאר שבע
- הרב ירחמיאל – שליח בחולון
- הרב מרדכי – שליח בפתח תקווה
- בנותיו
- גב' חנה פלדמן – נחלת הר חב"ד
- גב' חיה דאבא שרון – נחלת הר חב"ד
- גב' נחמה דינה ויגלר – נחלת הר חב"ד
- אחיו
- הרב מרדכי מנשה - האדריכל החסידי מנחלת הר חב"ד
- הרב חיים אלעזר - שליח במלבורן
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוהב שלום ורודף שלום, שניאור זלמן ברגר, שבועון בית משיח מס' 1055 עמוד 50-57.
