אברהם דוד לאוואוט: הבדלים בין גרסאות בדף
(←בית אהרן והוספות: טעות. הספר לא נדפס עוד.) |
(←ספריו) |
||
| (43 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:חותמת לאוואט.jpg|שמאל|ממוזער|חותמתו של הרב לאוואט]] | ||
הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' היה רבה של ניקולייב ויישובי הסביבה, | הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע"ה]] - [[י"ח אדר]] [[תר"נ]]) היה רבה של [[ניקולייב]] ב[[אוקראינה]] ויישובי הסביבה, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]]. | ||
הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו | על דמותו כתב נכדו [[הרבי]]: "הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו [[אהבה]] רבה כל ימיו"{{הערה|הקדמת [[הרבי]] לספר [[קב נקי]] ממה ששמע מאמו [[הרבנית חנה]].}}. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תקע"ה]], לאביו הרב יהודה לייב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]), ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו, נפטרה ביום ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]). באותה תקופה בערך, עברה משפחתו להתגורר במושבה רומנובקה, על פי הוראת [[אדמו"ר האמצעי]]. | נולד בשנת [[תקע"ה]], לאביו הרב יהודה לייב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב [[שבת]] קודש ו' [[אלול]] [[תרכ"ג]]), ולאמו הרבנית פיגא (בת ה[[חסיד]] ר' אליהו, נפטרה ביום ביום שישי ערב [[שבת]] [[ה' אייר]] [[תרי"ג]]). באותה תקופה בערך, עברה משפחתו להתגורר במושבה רומנובקה, על פי הוראת [[אדמו"ר האמצעי]]. | ||
עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. מצד אחד עסק רבות בהלכות סבוכות של גיטין וחליצה, ומצד שני כתב מנהגים חב"דיים הנוגעים לחיי היום יום. לא פלא שתושבי מקומו מינוהו לרב עליהם. | עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. מצד אחד עסק רבות בהלכות סבוכות של גיטין וחליצה, ומצד שני כתב מנהגים חב"דיים הנוגעים לחיי היום יום. לא פלא שתושבי מקומו מינוהו לרב עליהם. | ||
הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה רומנובקה, ומרוב צדקותו וטוב ליבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור. | הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה רומנובקה, ומרוב צדקותו וטוב ליבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור. | ||
===בניקולייב=== | |||
בהיותו כבן שלושים וחמש לערך, מונה הרב לאוואוט למו"צ בעיר [[ניקולייב]], וכעשר שנים אחר כך מונה לרב העיר, ולרבם של ארבעים מושבות באיזור. ראש הקהילה בניקולייב אז היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בין השנים תרי"ז לתר"כ, מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד. | |||
לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה. | |||
הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהודי ניקולייב והסביבה, בדאגו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו. | |||
השפעתו הכבירה, פעלה בכל האיזור, וכפי שתיאר זאת הרבי כאשר כתב את תולדות חייו: "הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצווה". | |||
השלטונות הכירו בפועלו, והעניקו לו שני אותות כבוד של [[כסף (מתכת)|כסף]] ושל זהב, על כך נכתב לאחר פטירתו בעיתון 'המליץ': "האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקולוניות, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קולוניות אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד". | |||
===עם רבותינו נשיאנו=== | |||
במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו"רים. את [[אדמו"ר האמצעי]] לא ברור אם זכה לראות, שכן בהיותו אך בן 13 נסתלק האדמו"ר האמצעי. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. | במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו"רים. את [[אדמו"ר האמצעי]] לא ברור אם זכה לראות, שכן בהיותו אך בן 13 נסתלק האדמו"ר האמצעי. רוב שנותיו היו בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]] אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר [[הסתלקות]]ו התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]. בשלהי שנותיו החלה תקופת [[אדמו"ר הרש"ב]], עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו. | ||
שניים מזקני החסידים חיבבוהו במיוחד והם החסיד הנודע הרב [[הלל מפאריטש]] והחסיד הרב אליהו יוסף מדריבין. בזכות דבריו מונה רבי הלל מפאריטש לשליח אדמו"ר ה'צמח צדק' להחזקת התורה והפצת החסידות בערי רוסיה. בהיות הרב אברהם דוד בשנות השלושים המוקדמות לחייו, הציע לאדמו"ר ה'צמח צדק' שישלח את אחד מגדולי החסידים לערי [[רוסיה]] בכדי לחזק את מצב התורה והיהדות, ובד בבד להפיץ את תורת החסידות. למרות גילו הצעיר, הסכים עמו האדמו"ר, ולאחר זמן נשלח ר' הלל מפאריטש כשליח מיוחד להפצת היהדות והחסידות. | שניים מזקני החסידים חיבבוהו במיוחד והם החסיד הנודע הרב [[הלל מפאריטש]] והחסיד הרב [[אליהו יוסף מדריבין]]. בזכות דבריו מונה רבי הלל מפאריטש לשליח אדמו"ר ה'צמח צדק' להחזקת התורה והפצת החסידות בערי רוסיה. בהיות הרב אברהם דוד בשנות השלושים המוקדמות לחייו, הציע לאדמו"ר ה'צמח צדק' שישלח את אחד מגדולי החסידים לערי [[רוסיה]] בכדי לחזק את מצב התורה והיהדות, ובד בבד להפיץ את תורת החסידות. למרות גילו הצעיר, הסכים עמו האדמו"ר, ולאחר זמן נשלח ר' הלל מפאריטש כשליח מיוחד להפצת היהדות והחסידות. | ||
בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה, אז הוקם כולל ברומנובקה ובראשו עמד הרב לאוואוט. ואילו חתנו, הרב ישראל לייב יאנובסקי (סבו זקנו של הרבי), ניהל במושבה ישיבה אשר עם הזמן נתפרסמה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב יאנובסקי וחמיו הרב לאוואוט, באו בני אדמו"ר ה'צמח צדק' אשר כתבו מכתב תמיכה בישיבה, ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט. | בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה, אז הוקם כולל ברומנובקה ובראשו עמד הרב לאוואוט. ואילו חתנו, הרב ישראל לייב יאנובסקי (סבו זקנו של הרבי), ניהל במושבה ישיבה אשר עם הזמן נתפרסמה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב יאנובסקי וחמיו הרב לאוואוט, באו בני אדמו"ר ה'צמח צדק' אשר כתבו מכתב תמיכה בישיבה, ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט. | ||
| שורה 21: | שורה 30: | ||
כאשר עבר לכהן ברבנות בניקולייב, מילא את מקומו חתנו הרב [[ישראל לייב ינובסקי]]. | כאשר עבר לכהן ברבנות בניקולייב, מילא את מקומו חתנו הרב [[ישראל לייב ינובסקי]]. | ||
== | === פטירתו === | ||
הרב אברהם דוד נפטר ביום שני [[י"ח אדר]] [[תר"נ]] בעיר ניקולייב ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה באותו יום, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה. | |||
הרב אברהם דוד נפטר | |||
עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק". | עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק". | ||
| שורה 44: | שורה 37: | ||
עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה". | עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה". | ||
טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (בן בתו מרת ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן{{הערה|מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל לייב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל לייב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנים תרמ"ג או תרמ"ד}}. ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב. | |||
אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]], ר' [[אברהם דוד ינובסקי]], ועוד. | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
הרב לאוואוט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים: | |||
===שער הכולל=== | ===שער הכולל=== | ||
| שורה 67: | שורה 52: | ||
"בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו". | "בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של [[אברהם חיים נאה|הרב נאה]] - [[פסקי הסידור]] וכו". | ||
בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור. | בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. [[אדמו"ר הרש"ב]] שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור{{הערה|רשימות היומן עמ' שעח.}}. | ||
ב[[חנוכה]] תר"ן, כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את חיבורו 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. | בשנת [[תרמ"ז]] הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. ב[[חנוכה]] [[תר"ן]], כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת [[תרנ"ב]] נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת [[תרנ"ו]] נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם [[סידור תורה אור]], אשר הודפס כאמור במהדורות רבות{{הערה|הסידור עמ' פב.}}. | ||
=== קב נקי=== | === קב נקי=== | ||
{{ערך מורחב|קב נקי}} | {{ערך מורחב|קב נקי}} | ||
| שורה 83: | שורה 67: | ||
===דרך החיים עם נתיב החיים=== | ===דרך החיים עם נתיב החיים=== | ||
סידור [[אדמו"ר הזקן]] הודפס כמה פעמים{{הערה|ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ"ב. שני המאורות וילנא תר"נ.}} בתוספת פסקי [[דרך החיים]] של הגאון רבי [[יעקב לורברבוים|יעקב מליסא]]. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי [[אדמו"ר הזקן]], והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום. | |||
מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים. | מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים. | ||
===בית אהרן והוספות=== | ===בית אהרן והוספות=== | ||
'''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו. | '''בית אהרן והוספות.''' אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו. | ||
אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע"י המחבר עצמו: "אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע"י תלמידי המחבר, ואח"כ סודרו או הוגהו ע"י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)"<ref>ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 168</ref>. | |||
הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים: | הספר אשר הודפס בשנת [[תרמ"א]], מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים: | ||
* 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ"ך אשר נתפרשו בגמרא. | * 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ"ך אשר נתפרשו בגמרא. | ||
* 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה. | * 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה. | ||
* 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר. | |||
* 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר. | * 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי. | ||
* 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי. | |||
* 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני. | * 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני. | ||
| שורה 114: | שורה 95: | ||
===סידור תורה אור=== | ===סידור תורה אור=== | ||
{{ערך מורחב|סידור תורה אור}} | |||
סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן. | סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי [[אדמו"ר הזקן]] בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן. | ||
בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" - ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי | בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" - ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפילה, ו"שערי תפילה" - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו. | ||
עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור". | עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור". | ||
| שורה 124: | שורה 106: | ||
===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך=== | ===פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך=== | ||
הרב לאוואוט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש ה[[פרי מגדים]] ל[[שולחן ערוך]], מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת [[תשמ"ה]] הורה [[הרבי]] להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת [[קה"ת]]. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר ה[[שולחן ערוך]] שלו, הנמצא ב[[ספרית אגו"ח]]. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם ל[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]. | |||
==משפחתו== | |||
[[קובץ:הר' מנשה לאוואוט.jpg|שמאל|ממוזער|בנו ר' מנשה לאוואוט, שלישי משמאל, עטור זקן לבן, בתמונה קבוצתית של עסקני המפעל 'סנטרל רליף' להצלת יהודי רוסיא]] | |||
*בתו (מזיווג ראשון) ביילא רבקה אשת ר' [[ישראל לייב ינובסקי]], סב אמו של [[הרבי]] הרבנית [[חנה]]. | |||
*אשתו (בזיווג שני) הייתה מרת פעסיא האכשטיין | |||
*בנו (מזיווג שני) ר' מנשה. היגר למונטריאול בערך בשנת [[תרס"ה]] וייסד שם את ביהכ"נ נוסח האר"י. | |||
*אחותו מרת עלקה היא זקנתו של ר' [[יצחק הורביץ]] - איצ'ה דער מתמיד | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה"ת]], [[תש"נ]]-[[ | *[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה"ת]], [[תש"נ]]-[[תנש"א]]. | ||
*[[שנים ראשונות]] בהוצאת [[קה"ת]] תשפ"א. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל] באתר [[היברו בוקס]]. | *[http://chabadlibrarybooks.com/16002 ספרו שער הכולל] באתר [[היברו בוקס]]. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א | {{מיון רגיל:לאווט, אברהם}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]] | |||
[[קטגוריה:אישים בניקולייב]] | |||
גרסה אחרונה מ־19:26, 14 באוגוסט 2024
הרב אברהם דוד לאוואוט (תקע"ה - י"ח אדר תר"נ) היה רבה של ניקולייב באוקראינה ויישובי הסביבה, ומחבר ספרים. סב סבו של הרבי.
על דמותו כתב נכדו הרבי: "הרב אברהם דוד הצטיין בשכלו החד, כשרונות נעלים וידיעה רחבה בים התלמוד. וגם בצדקותו קנה לו מעריצים אשר רחשו לו אהבה רבה כל ימיו"[1].
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תקע"ה, לאביו הרב יהודה לייב (בן ר' יצחק, נפטר ביום שישי ערב שבת קודש ו' אלול תרכ"ג), ולאמו הרבנית פיגא (בת החסיד ר' אליהו, נפטרה ביום ביום שישי ערב שבת ה' אייר תרי"ג). באותה תקופה בערך, עברה משפחתו להתגורר במושבה רומנובקה, על פי הוראת אדמו"ר האמצעי.
עוד בצעירותו נודע כפיקח, בעל שכל חד וכשרונות נעלים. עם הזמן רכש לעצמו ידיעות רחבות בגמרא, בהלכה ובחסידות. מצד אחד עסק רבות בהלכות סבוכות של גיטין וחליצה, ומצד שני כתב מנהגים חב"דיים הנוגעים לחיי היום יום. לא פלא שתושבי מקומו מינוהו לרב עליהם.
הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה רומנובקה, ומרוב צדקותו וטוב ליבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.
בניקולייב[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיותו כבן שלושים וחמש לערך, מונה הרב לאוואוט למו"צ בעיר ניקולייב, וכעשר שנים אחר כך מונה לרב העיר, ולרבם של ארבעים מושבות באיזור. ראש הקהילה בניקולייב אז היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בין השנים תרי"ז לתר"כ, מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.
לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.
הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהודי ניקולייב והסביבה, בדאגו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.
השפעתו הכבירה, פעלה בכל האיזור, וכפי שתיאר זאת הרבי כאשר כתב את תולדות חייו: "הודות להשפעתו הטובה, נעשה כל הגליל דפלך חרסון למקום תורה ומצווה".
השלטונות הכירו בפועלו, והעניקו לו שני אותות כבוד של כסף ושל זהב, על כך נכתב לאחר פטירתו בעיתון 'המליץ': "האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקולוניות, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קולוניות אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד".
עם רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשך שבעים וחמש שנותיו, חי בתקופת נשיאותם של ארבעה אדמו"רים. את אדמו"ר האמצעי לא ברור אם זכה לראות, שכן בהיותו אך בן 13 נסתלק האדמו"ר האמצעי. רוב שנותיו היו בתקופת אדמו"ר הצמח צדק אליו התקשר בלב ונפש, ולאחר הסתלקותו התקשר לבנו אדמו"ר המהר"ש. בשלהי שנותיו החלה תקופת אדמו"ר הרש"ב, עמו עמד בקשר מכתבים מיוחד בנוגע לספריו.
שניים מזקני החסידים חיבבוהו במיוחד והם החסיד הנודע הרב הלל מפאריטש והחסיד הרב אליהו יוסף מדריבין. בזכות דבריו מונה רבי הלל מפאריטש לשליח אדמו"ר ה'צמח צדק' להחזקת התורה והפצת החסידות בערי רוסיה. בהיות הרב אברהם דוד בשנות השלושים המוקדמות לחייו, הציע לאדמו"ר ה'צמח צדק' שישלח את אחד מגדולי החסידים לערי רוסיה בכדי לחזק את מצב התורה והיהדות, ובד בבד להפיץ את תורת החסידות. למרות גילו הצעיר, הסכים עמו האדמו"ר, ולאחר זמן נשלח ר' הלל מפאריטש כשליח מיוחד להפצת היהדות והחסידות.
בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי רוסיה הגדולה, אז הוקם כולל ברומנובקה ובראשו עמד הרב לאוואוט. ואילו חתנו, הרב ישראל לייב יאנובסקי (סבו זקנו של הרבי), ניהל במושבה ישיבה אשר עם הזמן נתפרסמה ונהרו אליה תלמידים רבים. בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב יאנובסקי וחמיו הרב לאוואוט, באו בני אדמו"ר ה'צמח צדק' אשר כתבו מכתב תמיכה בישיבה, ולמכתב הוסיף דברים הרב לאוואוט.
כאשר עבר לכהן ברבנות בניקולייב, מילא את מקומו חתנו הרב ישראל לייב ינובסקי.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב אברהם דוד נפטר ביום שני י"ח אדר תר"נ בעיר ניקולייב ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה באותו יום, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.
עשרה ימים לאחר פטירתו הגיעה הידיעה גם לפטרבורג, ובעיתון 'המליץ' פורסמה ידיעה ובה קווים לדמותו, כמו גם דברי הספד על הרב האהוב שאיבדה ניקולייב, ובין היתר נכתב: "אבידה גדולה איבדה עדת ניקוליוב, במות האיש הדגול מרבבה הזה, אשר כיהן בה במשרת הרבנות כארבעים שנה, ידיעתו הרחבה בים התלמוד ושכלו החד, עשו לו שם נכבד אף למרחוק".
עם פטירתו לא הותיר ירושה גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה".
טרם פטירתו הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו הרב מאיר שלמה ינובסקי (בן בתו מרת ביילא רבקה וחתנו הרב ישראל לייב) לממלא מקומו כרב העיר. נכד זה גדל בביתו שנים רבות, והוא גידלו וחינכו כבן[2]. ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.
אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: אברהם דוד שלונסקי, ר' אברהם דוד ינובסקי, ועוד.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב לאוואוט חיבר ספרים וחיבורים הלכתיים חשובים:
שער הכולל[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שער הכולל |
חיבורו המפורסם הוא הספר 'שער הכולל' שנכתב בעיקרו על סידור אדמו"ר הזקן המפלפל ודן בדבריו ובמקורותיו ובענייני ומנהגי היום יום. מטרת ספרו 'שער הכולל', הוא לבאר מדוע אדמו"ר הזקן שינה בסידורו מסידורים אחרים בנוסח האר"י, ומדוע בכמה עניינים הנהיג אחרת ממנהגי האשכנזים והספרדים. הרב לאוואוט שקד ומצא תימוכין לפסקי והנהגות אדמו"ר הזקן. על ספרו 'שער הכולל' הסתמכו חסידי חב"ד במנהגים ופסקי הלכה. כפי שהתבטא הרבי בשיחת שבת פרשת תשא תשל"ה:
"בכל הענינים העיקריים בנוגע למעשה של שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, נהגו לעיין בסידור שער הכולל של הרב לאוואוט או בספרים של הרב נאה - פסקי הסידור וכו".
בתקופת הכנת הספר, ביקר בליובאוויטש, והראה לאדמו"ר הרש"ב, אז אברך צעיר, את חיבורו. אדמו"ר הרש"ב שלח לו שני קונטרסים מלאים בחידושים והשגות על חיבורו, ואת הדברים הכניס בגוף החיבור[3].
בשנת תרמ"ז הדפיס מהדורה קמא של ספרו בשם 'שערי תפילה'. בחנוכה תר"ן, כשלושה חודשים לפני פטירתו, סיים הרב לאוואוט לכתוב את המהדורה בתרא של חיבורו וקראו בשם 'שער הכולל'. התאמץ, ערך וחיבר אבל לא ראהו יוצא מהדפוס. בשנת תרנ"ב נדפס שוב הסידור עם 'שערי תפילה', ורק בשנת תרנ"ו נדפס לראשונה 'שער הכולל' יחד עם סידור תורה אור, אשר הודפס כאמור במהדורות רבות[4].
קב נקי[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – קב נקי |
הספר 'קב נקי' עוסק בהלכות גיטין והוא כתב אותו משום שכרב העיר ניקולייב עסק גם בכתיבת גיטין. בתפקיד זה חקר הלכות רבות הנוגעות בסדר כתיבת הגט ונתינתו. במשך השנים כתב את פסקיו בהלכות אלו.
בספר מצויים הלכות סדר נתינת הגט, כתיבתו ואופן כתיבת השמות (שבנוגע לעניין האחרון נכתבו פלפולים רבים בספרי הפוסקים והרב לאוואוט התיר ספיקות רבים ובפרט בנוגע לשמות המצויים בימינו). הוא אף ערך רשימה מסודרת על כל שם ושם. ההלכות, הסגנון והשפה, הותאמו גם לעדות הספרדים. הספר יועד לרבנים העוסקים בנתינת גיטין, ואכן עד ימינו אנו, רבנים רבים העוסקים בגט, משתמשים בספר זה.
אף שמו מרומז בשם הספר כפי שכותב בהקדמה, כי שם הספר עולה בגימטריה רס"ב וכך גם שמו "אברהם דוד" עולה לסך הזה. גם "גטין" שווה לע"ב ועולה לשם אביו "יהודה ליב" (וגם בכתיב מלא - גיטין ויהודה לייב משתווים לסך פ"ב).
דרך החיים עם נתיב החיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
סידור אדמו"ר הזקן הודפס כמה פעמים[5] בתוספת פסקי דרך החיים של הגאון רבי יעקב מליסא. אבל חלק מהפסקים של הגאון מליסא אינם תואמים לפסקי אדמו"ר הזקן, והרב לאוואוט סבר כי חייבים לנקוט בצעד אשר יקל על חסידי חב"ד לנהוג כמנהג רבם, ולמרות זאת להותיר את 'דרך החיים' בתוך הסידור בשל פסקיו החשובים. לכן, שקד ימים ולילות בכדי להשוות את פסקי הגאון מליסא עם פסקי אדמוה"ז, ובשנת תר"ל הוציא את הספר 'נתיב החיים' על 'דרך החיים', ומאז 'נתיב החיים' מצא לו מקום של כבוד בסידור 'תורה אור', במהדורות הרבות אשר הודפס מאז ועד היום.
מי שאין לו סידור תורה אור, יכול לראות את העבודה המדהימה במחזור לימים הנוראים נוסח האריז"ל, אשר בסופו הוכנס בהוראת הרבי, החיבור 'נתיב החיים' ו'דרך החיים', בהלכות הקשורות לימים הנוראים.
בית אהרן והוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית אהרן והוספות. אי אפשר שלא להתפעל מעריכת הספר 'בית אהרן והוספות', כאשר מדובר על עידן אחר לחלוטין. באותם ימים לא היו מאגרים או קטלוגים ממוחשבים, אלא רק גאון כביר, פיקח ובקי, וגם בעל סבלנות אין קץ, הצליח לעמוד מול עבודה אין סופית זו.
אולם הרבי מסתפק האם האיסוף נעשה ע"י המחבר עצמו: "אולי אפשר לומר כי הציונים בספר בית אהרן והוספות נעשו ע"י תלמידי המחבר, ואח"כ סודרו או הוגהו ע"י המחבר, ויש בו רוב חכמה וגם מלאכה (ולכן נקראת על שמו)"[6].
הספר אשר הודפס בשנת תרמ"א, מבוסס על ספר בית אהרן שיצא לאור כמאתיים שנה קודם בשנת ת"נ, על ידי רבי אהרן ברבי שמואל והוא מכיל בתוכו חמישה חיבורים מיוחדים:
- 'תולדות אהרן' - המופיע בחומשים רבים, אשר כולל מראי מקומות לפסוקי תנ"ך אשר נתפרשו בגמרא.
- 'עיני אברהם' - הכולל מראי מקומות למדרש רבה.
- 'פתח עיניים' - מראי מקומות לזוהר.
- 'תולדות יעקב' - מראי מקומות לירושלמי.
- 'תולדות יהודה' מראי מקומות לילקוט שמעוני.
מחבר 'בית אהרן', הוסיף על כל הנזכר, מראי מקומות נוספים לספרי חז"ל ומפרשי התורה.
הרב לאוואוט ההדיר מחדש את הספר עם הוספות: הוא סידר מחדש את מראי המקומות לפי המהדורות החדשות של הספרים, הוסיף את הספר 'מצות ה' ובו ציונים לכל הפסוקים שבתורה שבהם נכללת מצוה מתרי"ג מצוות ובאיזה מקום מבואר דיני והלכות המצוה בש"ס ופוסקים. וכן הוסיף וסידר מראי מקומות לתיקוני זוהר, מצודת דוד, כד הקמח, עץ חיים, פרי עץ חיים, ועוד. וגם עיטר את הספר במראי מקומות לכל ספרי החסידות של אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי.
כאשר הספר היה בהכנה כתב לו אדמו"ר המהר"ש דברי הסכמה, ברכה ועידוד:
"כאשר יצא הספר בית אהרן והוספות מבית הדפוס ברשיון הצענזער, בלי נדר אקבל איה"ש [אם ירצה השם] ספר הנ"ל במחיר אשר ישית עליו בעל המחבר ההוספות. ומלבד מעלת עצם הספר, מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה".
בכדי להדפיס את הספר, היה זקוק לסכומי כסף גדולים, ומי שבא לעזרו, הוא אבי מחותנו הרב אברהם ליב קנייבסקי מהעיר קולומיא, אשר נדב סכום גדול, וכך יצא הספר לאור בפעם הראשונה.
סידור תורה אור[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – סידור תורה אור |
סידור 'תורה אור', בהוצאה מחודשת. בשנותיו האחרונות, סידר מחדש את הסידור בנוסח חב"ד, אשר הודפס לראשונה בחיי אדמו"ר הזקן בשנת תקס"ג, וקראו בשם "תורה אור". במהדורות הבאות הדפיסו בחלקם מתוך רשימות שונות, וכך נכנסו בו טעויות רבות. לאחר מכן הדפיסוהו פעמיים בקאפוסט, ואז תוקנו שגיאות רבות אבל לא כולן.
בהדפסות הבאות, חלק מהמדפיסים הדפיסוהו מהדפוס הראשון עם כל הטעויות שבו וחלקם מהוצאת קאפוסט המתוקנת, וכך נפלו טעויות ושגיאות לרוב וקשה היה לקבוע מה נכון ומה טעות המדפיסים. הרב לאוואוט, שם סוף לטעויות. הוא יגע במשך כמה שנים, עד אשר הצליח להסיר את כל השגיאות והטעויות, ולכך הוסיף: "תורה אור" - ציון מראי מקומות בתנ"ך וחז"ל לקטעי התפילה, ו"שערי תפילה" - ציון מקורות, לשינויי הנוסח שקבע רבנו הזקן בסידורו.
עוד טרם הדפיסו, כבר ביקשו אדמו"ר הרש"ב לקבלו. באגרת מג' טבת תרמ"ו כותב לו: "בטח יוצא בקרוב מבית הדפוס, בקשתי לשולחו לי בלי איחור".
בשנת תרמ"ז, שלוש שנים לפני פטירתו החל במלאכת הדפוס, וכל 'קונטרס' [הספר מודפס בדפים ענקיים ובכל דף עמודים רבים, הנחתכים ומקופלים וכל דף לאחר קיפולו נקרא גם בימינו: 'קונטרס'] אשר הודפס בבית הדפוס בוילנא נשלח אל הרב לאוואוט בניקולייב, להגהה סופית, וכך יצא סידור תורה אור חף משגיאות. תוך זמן קצר אזל הספר מהשוק, ומאז הודפס בעוד מהדורות רבות, ובשנת תשמ"ז נדפס הסידור בהוצאה מהודרת, בהוספת תוספות חשובות ובהן הערות של נכד נכדו - הרבי.
פסקי פרי מגדים והערות לשולחן ערוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב לאוואוט הותיר חיבור בכתב יד המסכם את הפסקים העולים מפירוש הפרי מגדים לשולחן ערוך, מסודרים לפי סדר א-ב. את הספר כתב בשלוש גירסאות, כל אחת מהן בצורה שונה לחלוטין. בשנת תשמ"ה הורה הרבי להדפיס את הספר כמכלול מתוך כתב-יד המחבר, בהוצאת קה"ת. לספר צורף חיבור נוסף, המכיל הערות בכתב ידו על גליון ספר השולחן ערוך שלו, הנמצא בספרית אגו"ח. ההערות מתייחסות לשולחן ערוך וכל מפרשיו וגם לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו (מזיווג ראשון) ביילא רבקה אשת ר' ישראל לייב ינובסקי, סב אמו של הרבי הרבנית חנה.
- אשתו (בזיווג שני) הייתה מרת פעסיא האכשטיין
- בנו (מזיווג שני) ר' מנשה. היגר למונטריאול בערך בשנת תרס"ה וייסד שם את ביהכ"נ נוסח האר"י.
- אחותו מרת עלקה היא זקנתו של ר' יצחק הורביץ - איצ'ה דער מתמיד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, קה"ת, תש"נ-תנש"א.
- שנים ראשונות בהוצאת קה"ת תשפ"א.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספרו שער הכולל באתר היברו בוקס.
הערות שוליים
- ↑ הקדמת הרבי לספר קב נקי ממה ששמע מאמו הרבנית חנה.
- ↑ מעובדה זו צמחה טעות בכמה ספרים, אשר החליטו כי ה'אימוץ' בא כתוצאה מפטירת החתן הרב ישראל לייב, ורצונו של הסבא לחנך את נכדו היתום, אבל כבר הוכח כי הרב ישראל לייב נפטר כאשר בנו הרב מאיר שלמה, היה נשוי! בפועל, האבא נפטר בשנים תרמ"ג או תרמ"ד
- ↑ רשימות היומן עמ' שעח.
- ↑ הסידור עמ' פב.
- ↑ ראה גם סידור המאיר לארץ, וילנא תרנ"ב. שני המאורות וילנא תר"נ.
- ↑ ספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 168