נפתלי הירץ קלצקין: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־01:15, 17 בספטמבר 2024

הרב נפתלי הירץ קלצקין (א' תשרי תקפ"ג - א' שבט תרנ"ד) היה מגדולי רבני חב"ד ומחסידי אדמו"ר הצמח צדק. שימש ברבנות הערים אושפל ושימברג.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב נפתלי הירץ נולד בדווינסק בא' בתשרי תקפ"ג לאביו הרב נתן, מגזע הגאונים רבי יעקב ריישר (בעל שבות יעקב, חק יעקב ועוד) ורבי משה מרגלית (בעל הפני משה על התלמוד ירושלמי).

בגיל שמונה החל לנדוד ללמוד תורה בעיר מינסק, ולאחר מכן עבר לוילנה, וכן לפרשבורג, שם למד בישיבתו של רבי משה סופר בעל החת"ם סופר במשך שלוש שנים ושלושה חדשים. לאחר מכן התקרב לחסידות חב"ד.

את תורת חסידות חב"ד למד מגדולי חסידי אדמו"ר הזקן ובהם ר' זלמן זזמר, ר' יחזקאל מדרויא, ר' אליהו יוסף ריבלין מדריבין ור' נטע ממאנאסטירצינא. בעוד מגדולי החסידים ראה את רבותיו: ר' בצלאל מאזריץ', ר' הלל מפאריטש, ר' יוסף תומרקין, ר' יוסל'ה המגיד מליובאוויטש, ר' יצחק אייזיק מוויטבסק, ר' נחום מצ'רניגוב, ר' נחום טוביה מפירטין, ר' נחמיה מדוברובנה ור' פרץ חן.

שימש את רבי חיים אברהם, בן אדמו"ר הזקן, ואת אדמו"ר הצמח צדק ובניו. קיבל סמיכה לרבנות מאדמו"ר הצמח צדק וכן מהרב יהודה לייב בטלן מדווינסק שאצלו למד שבע שנים.

שימש כעשר שנים כרב העיר אושפל (בפלך קובנה בליטא), ושלשים ושבע שנה כרב בעיר שימברג (פלך קורלנד בלטביה). סירב לכהן ברבנות ערים גדולות, כמוסקבה ופטרבורג, והעדיף לשבת על התורה ועל העבודה בערי מגוריו הנ"ל. מדי שבת דרש בחסידות פעמיים או שלוש. במהלך שבתו על כס הרבנות התכתב בהלכה עם רבים מגדולי דורו ובראשם הצמח צדק.

נפטר בא' שבט תרנ"ד ונטמן בעיר רבנותו שימברג.

ספרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אילה שלוחה, ורשה תרנ"ז; מהדורה מורחבת - תער"ב

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, חיה שרה בת ר' זאב וולף מאושפל (נפטרה ז' שבט תרנ"ה)

בניו

הרב ישראל איסר יעקב קלצקין, רב בליבנהוף
הרב דוד פיינברג (סירב לקבל על עצמו רבנות)
הרב אליהו קלצקין, רבה של לובלין וקהילות נוספות, מחשובי הפוסקים בדורו
הרב אברהם קלצקין, רבה של ליאזנא
הרב שניאור זלמן קלצקין, רבה של רוגצ'וב
הרב משה צבי הירש קלצקין, רבה של רומנוב
הרב ראובן קלצקין

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

יגדיל תורה - נ.י., חוברת כ' ע' תמה

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''נפתלי הירץ קלצקין''' (- [[א' בשבט]] [[תרנ"ד]]) היה מגדולי רבני חב"ד ומחסידי אדמו"ר [[הצמח צדק]]. שימש ברבנות הערים [[אושפל]] ו[[שימברג]].
+הרב '''נפתלי הירץ קלצקין''' ([[א' תשרי]] [[תקפ"ג]] - [[א' שבט]] [[תרנ"ד]]) היה מגדולי רבני חב"ד ומחסידי אדמו"ר [[הצמח צדק]]. שימש ברבנות הערים [[אושפל]] ו[[שימברג]].
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בגיל שמונה החל לנדוד ללמוד תורה בעיר [[מינסק]], ולאחר מכן עבר ל[[וילנה]], וכן ל[[פרשבורג]], שם למד בישיבתו של רבי [[משה סופר]] בעל החת"ם סופר במשך שלוש שנים ושלושה חדשים. לאחר מכן התקרב ל[[חסידות חב"ד]].
-את [[תורת חסידות חב"ד]] למד מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ובהם ר' [[זלמן זזמר]], ר' [[יחזקאל מדרויא]], ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] מדריבין ור' [[נטע ממאנאסטירצינא]]. בעוד מגדולי החסידים ראה את רבותיו: ר' [[בצלאל מאזריץ']], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יוסף תומרקין]], ר׳ [[יוסל'ה המגיד]] מ[[ליובאוויטש]], ר' [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], ר' [[נחום מצ'רניגוב]], ר' [[נחום טוביה מפירטין]], ר' [[נחמיה מדוברובנה]] ור' [[פרץ חן]].
+את [[תורת חסידות חב"ד]] למד מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ובהם ר' [[זלמן זזמר]], ר' [[יחזקאל מדרויא]], ר' [[אליהו יוסף ריבלין]] מדריבין ור' [[נטע ממאנאסטירצינא]]. בעוד מגדולי החסידים ראה את רבותיו: ר' [[בצלאל מאזריץ']], ר' [[הלל מפאריטש]], ר' [[יוסף תומרקין]], ר' [[יוסל'ה המגיד]] מ[[ליובאוויטש]], ר' [[יצחק אייזיק מוויטבסק]], ר' [[נחום מצ'רניגוב]], ר' [[נחום טוביה מפירטין]], ר' [[נחמיה מדוברובנה]] ור' [[פרץ חן]].
 שימש את רבי [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]], בן [[אדמו"ר הזקן]], ואת [[אדמו"ר הצמח צדק]] ובניו. קיבל [[סמיכה לרבנות]] מאדמו"ר הצמח צדק וכן מהרב [[יהודה לייב בטלן]] מדווינסק שאצלו למד שבע שנים.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 *הרב [[ישראל איסר יעקב קלצקין]], רב בליבנהוף
 *הרב דוד פיינברג (סירב לקבל על עצמו רבנות)
-*הרב אליהו קלצקין, רבה של לובלין וקהילות נוספות, מחשובי הפוסקים בדורו
+*הרב [[אליהו קלצקין]], רבה של לובלין וקהילות נוספות, מחשובי הפוסקים בדורו
 *הרב [[אברהם קלצקין]], רבה של [[ליאזנא]]
 *הרב [[שניאור זלמן קלצקין]], רבה של [[רוגצ'וב]]
@@ שורה 34: / שורה 34: @@
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
 [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרנ"ד]]