דוד ברוומן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
תמיםצעיר770 (שיחה | תרומות) |
||
| (62 גרסאות ביניים של 32 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''דוד ברוומן''' ע | [[קובץ:דוד ברוומן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דוד ברוומן]] | ||
הרב '''דוד ברוומן''' ([[א' ניסן]] [[תר"ע]] - [[כ"ד סיוון]] [[תשי"ט]]) היה מנהל סניף [[קה"ת]] באירופה, ויושב ראש [[ועד כפר חב"ד]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
הרב ברוומן נולד למשפחה לא חב"דית בעיר [[חרסון]] שב[[אוקראינה]] להוריו ר' חיים וגולדה ברוומן ב[[ראש חודש ניסן]] [[תר"ע]]. | |||
בהיותו ילד כבן עשר יצא עם אביו לטיול ב[[רוסטוב]], במהלכו שמעו קולות [[ניגון]] ערב שבקעו מאחד הבתים. הם הלכו בעקבות הניגון עד שמצאו את עצמם בפתח ביתו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בו נערכה [[התוועדות]] עם הרבי. | |||
ברגע שנכנסו שניהם לאולם, הורה הרבי לכוון הדלת ואמר '[[לחיים]]'. החסידים שנכחו בהתוועדות, לא הבינו למי הכוונה, והחלו לתור במבטיהם למי התכוון הרבי, עד שהרבי בעצמו אמר שהוא מתכוון אל האורחים שנכנסו זה עתה. עוד לפני שתפסו האורחים את משמעותה של קבלת הפנים הלבבית, פנה הרבי אל האב וביקש ממנו שייתן לו את הילד. הרבי הביט בעיניו של הילד ואמר {{ציטוטון|איך האדעווע איהם מיט די אייגן}} (אני מטפח אותו במבטי). | |||
למד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]]. | אחרי המאורע הזה לקחו החסידים את הילד הקטן תחת חסותם; הם גידלו וקרבו אותו, והילד הפך לחסיד חב"ד. בבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים נעוול]]. | ||
בשנת [[תש"ב]] | בשנת [[תש"ב]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו צביה, ביתו של הרב [[יעקב יוסף רסקין]]. | ||
היה ידידו הקרוב של הרב [[בן ציון שם טוב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין". | היה ידידו הקרוב של הרב [[בן ציון שם טוב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין". | ||
בשנת [[תש"ו]] נמלט מ[[ברית המועצות]] | ===עסקנות ציבורית=== | ||
בשנת [[תש"ו]] נמלט מ[[ברית המועצות]], ופגש ב[[הרבי|רבי]] ב[[צרפת]], אז מינה אותו הרבי למנהל פועל של [[קה"ת]] באירופה. בתוקף תפקידו, עסק בהדפסת ספרי קה"ת ב[[גרמניה]]{{הערה|באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.}}, עד שנת [[תשי"א]] שאז הסתיימה פעולת הסניף, והוא עלה עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]]. | |||
במשך השנים עבד ב[[בית רבקה כפר חב"ד|מכללת בית רבקה]] ב[[כפר חב"ד]], וקיבל על כך מספר הוראות מהרבי, כמו שלא להכניס חוגים אחרים עם מפקחים על סדרי הלימוד. הרבי מינה אותו על דיווח מהמצב בבית רבקה באופן "בלתי רשמי". | |||
בשנת [[תשט"ו]] נתמנה ליו"ר [[ועד כפר חב"ד]]. | |||
נפטר ממחלה קשה ב[[כ"ד בסיוון]] [[תשי"ט]], מנוחתו בצפת. {{הערה|כאשר חתנו ר' [[יהושע מונדשיין]] הכין לדפוס קונטרס [[מאמרים]] של [[אדמו"ר האמצעי]] על ידי סניף [[קה"ת]] בארץ הקודש, כתב בפתח דבר שזהו יום היארצייט של חותנו, והרבי אישר והגיה את הפתח דבר.}}. | |||
את מקומו ב[[ועד כפר חב"ד]], מילא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] | את מקומו ב[[ועד כפר חב"ד]], מילא הרב [[שלמה מיידנצ'יק]]. | ||
== משפחתו == | |||
*רעייתו מ' צביה ברוומן - נפטרה ו אדר תשע"ה, מנוחתה הר הזיתים. בת ר' [[יעקב יוסף רסקין]]. | |||
חתניו: | |||
* ר' [[יהושע מונדשיין]] חוקר וסופר. | |||
* ר' [[דב אלראי]] מחנך דגול ופעיל נמרץ בהפצת בשורת הגאולה. | |||
* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] רב אזורי עומר-להבים. | |||
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[השלוחים לארץ הקודש|משלוחי הרבי לאה"ק]], [[מרא דאתרא|רבה]] של [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. | |||
* ר' [[יצחק מאיר הכהן סוסובר]], מנהל גני חב"ד [[ראשון לציון]] ומזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*'''מכתבי [[רבותינו נשיאינו]] אל הרב דוד ברוומן''', הרב [[יהושע מונדשיין]], [[תשנ"ג]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[[שבועון כפר חב"ד]], גליון מספר 1330, פרשת שלח [[תשס"ט]]. | *[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/47007_he_1.pdf תולדות חייו] [[שבועון בית משיח]], י' חשון [[תשנ"ט]] {{PDF}}. | ||
*[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1697 תולדות חייו] [[שבועון כפר חב"ד]], גליון מספר 1330, פרשת שלח [[תשס"ט]] באתר שטורעם נט {{קישור שבור}}. | |||
*[https://col.org.il/files/uploads/original/2018/11/15425437695bf1599916999632915.pdf תשורה לבר-מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין (סמולנסק)], י"ד מנחם אב [[תשע"ג]], באתר {{COL}}. | |||
*'''[https://anash.org/anythings-possible-if-the-rebbe-wants-it/ כל דבר אפשרי אם הרבי רוצה את זה]'''{{אנש}} | |||
*'''[https://col.org.il/files/uploads/original/2022/06/6297c8434ba17_1654114371.pdf תולדות חייו ומכתבי רבותינו נשיאינו אליו]''', תשורה מחגיגת הבר מצווה של נינו דוד מונדשיין, ער"ח סיון [[תשפ"ב]], באתר {{COL}} | |||
{{סדרה|הקודם=[[משה צבי סגל]]|הבא=[[שלמה מיידנצ'יק]]|רשימה=[[ועד כפר חב"ד|יו"ר ועד כפר חב"ד]]|שנה=[[תשט"ו]] - [[תשי"ח]]}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ברוורמן, דוד}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים נעוועל]] | |||
[[קטגוריה:ראשי ועד כפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:חברי ועד כפר חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:משפחת רסקין]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ע]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"ט]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ברוומן]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:44, 15 באוגוסט 2024
הרב דוד ברוומן (א' ניסן תר"ע - כ"ד סיוון תשי"ט) היה מנהל סניף קה"ת באירופה, ויושב ראש ועד כפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב ברוומן נולד למשפחה לא חב"דית בעיר חרסון שבאוקראינה להוריו ר' חיים וגולדה ברוומן בראש חודש ניסן תר"ע.
בהיותו ילד כבן עשר יצא עם אביו לטיול ברוסטוב, במהלכו שמעו קולות ניגון ערב שבקעו מאחד הבתים. הם הלכו בעקבות הניגון עד שמצאו את עצמם בפתח ביתו של אדמו"ר הריי"צ בו נערכה התוועדות עם הרבי.
ברגע שנכנסו שניהם לאולם, הורה הרבי לכוון הדלת ואמר 'לחיים'. החסידים שנכחו בהתוועדות, לא הבינו למי הכוונה, והחלו לתור במבטיהם למי התכוון הרבי, עד שהרבי בעצמו אמר שהוא מתכוון אל האורחים שנכנסו זה עתה. עוד לפני שתפסו האורחים את משמעותה של קבלת הפנים הלבבית, פנה הרבי אל האב וביקש ממנו שייתן לו את הילד. הרבי הביט בעיניו של הילד ואמר "איך האדעווע איהם מיט די אייגן" (אני מטפח אותו במבטי).
אחרי המאורע הזה לקחו החסידים את הילד הקטן תחת חסותם; הם גידלו וקרבו אותו, והילד הפך לחסיד חב"ד. בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים נעוול.
בשנת תש"ב נשא את רעייתו צביה, ביתו של הרב יעקב יוסף רסקין.
היה ידידו הקרוב של הרב בן ציון שם טוב ואדמו"ר הריי"צ כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין".
עסקנות ציבורית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"ו נמלט מברית המועצות, ופגש ברבי בצרפת, אז מינה אותו הרבי למנהל פועל של קה"ת באירופה. בתוקף תפקידו, עסק בהדפסת ספרי קה"ת בגרמניה[1], עד שנת תשי"א שאז הסתיימה פעולת הסניף, והוא עלה עם משפחתו לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד.
במשך השנים עבד במכללת בית רבקה בכפר חב"ד, וקיבל על כך מספר הוראות מהרבי, כמו שלא להכניס חוגים אחרים עם מפקחים על סדרי הלימוד. הרבי מינה אותו על דיווח מהמצב בבית רבקה באופן "בלתי רשמי".
בשנת תשט"ו נתמנה ליו"ר ועד כפר חב"ד.
נפטר ממחלה קשה בכ"ד בסיוון תשי"ט, מנוחתו בצפת. [2].
את מקומו בועד כפר חב"ד, מילא הרב שלמה מיידנצ'יק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רעייתו מ' צביה ברוומן - נפטרה ו אדר תשע"ה, מנוחתה הר הזיתים. בת ר' יעקב יוסף רסקין.
חתניו:
- ר' יהושע מונדשיין חוקר וסופר.
- ר' דב אלראי מחנך דגול ופעיל נמרץ בהפצת בשורת הגאולה.
- הרב יוסף שמחה גינזבורג רב אזורי עומר-להבים.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, משלוחי הרבי לאה"ק, רבה של חולון וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
- ר' יצחק מאיר הכהן סוסובר, מנהל גני חב"ד ראשון לציון ומזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתבי רבותינו נשיאינו אל הרב דוד ברוומן, הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ג.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חייו שבועון בית משיח, י' חשון תשנ"ט
. - תולדות חייו שבועון כפר חב"ד, גליון מספר 1330, פרשת שלח תשס"ט באתר שטורעם נט (הקישור אינו פעיל, י"א באב ה'תשפ"ד).
- תשורה לבר-מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין (סמולנסק), י"ד מנחם אב תשע"ג, באתר
. - כל דבר אפשרי אם הרבי רוצה את זה
- תולדות חייו ומכתבי רבותינו נשיאינו אליו, תשורה מחגיגת הבר מצווה של נינו דוד מונדשיין, ער"ח סיון תשפ"ב, באתר
| הקודם: משה צבי סגל |
יו"ר ועד כפר חב"ד תשט"ו - תשי"ח |
הבא: שלמה מיידנצ'יק |
הערות שוליים
- ↑ באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.
- ↑ כאשר חתנו ר' יהושע מונדשיין הכין לדפוס קונטרס מאמרים של אדמו"ר האמצעי על ידי סניף קה"ת בארץ הקודש, כתב בפתח דבר שזהו יום היארצייט של חותנו, והרבי אישר והגיה את הפתח דבר.