פתגם חסידי: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פתגם חסידי''' הוא רעיון חסידי עמוק המובע באמצעות פתגם קצר וקליט. רבותינו נשיאינו הפליגו במעלת הפתגם החסידי, וטענו כי בכוחו להחיות נפשות. | [[קובץ:פאנאנדערפאקן גוכי"ק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[כתב יד קודש]] מהרבי בו מזכיר פתגם מרבותינו נשיאינו: '''בתוכן כתבו''' [= ניצול ה[[נסיעה לרבי]] כראוי] '''- יבקש המשפיע שי' שלו שיבארוהו פתגם נשיאינו - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן''' [= לפרוק] '''את החבילה שקיפלו בתשרי וכו'''' (מענה הרבי לרב [[שלום דובער וולפא]])]] | ||
'''פתגם חסידי (חסידישע ווארט)''' הוא רעיון חסידי עמוק המובע באמצעות פתגם קצר וקליט. רבותינו נשיאינו הפליגו במעלת הפתגם החסידי, וטענו כי בכוחו להחיות נפשות. | |||
הפתגם החסידי נפוץ בעיקר בחסידויות פולין, שם נהגו האדמו"רים להלהיב את החסידים באמצעות פתגמים קולעים. אחד הידועים שבהם היה האדמו"ר רבי [[מנחם מענדל מקוצק]] שנודע בחריפות לשונו. | הפתגם החסידי נפוץ בעיקר בחסידויות פולין, שם נהגו האדמו"רים להלהיב את החסידים באמצעות פתגמים קולעים. אחד הידועים שבהם היה האדמו"ר רבי [[מנחם מענדל מקוצק]] שנודע בחריפות לשונו. | ||
==חשיבות הפתגם החסידי== | ==חשיבות הפתגם החסידי== | ||
אדמו"ר הריי"צ התבטא {{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: "פתגם חסידי ודאי טוב, וסיפור חסידי ודאי נחוץ". | אדמו"ר הריי"צ התבטא{{הערה|לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.}}: "פתגם חסידי ודאי טוב, וסיפור חסידי ודאי נחוץ". | ||
במקום אחר מובא, כי "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ומנקה את הלב"{{הערה|היום יום כ"ב תמוז.}}, וכן כי "חסיד אמיתי מסוגל לחיות בנועם של גן עדן במשך שנים רבות מכוחו של פתגם חסידי אחד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד תרטו, בשם [[אדמו"ר הרש"ב]].}} | במקום אחר מובא, כי "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ומנקה את הלב"{{הערה|היום יום כ"ב תמוז.}}, וכן כי "חסיד אמיתי מסוגל לחיות בנועם של גן עדן במשך שנים רבות מכוחו של פתגם חסידי אחד"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד תרטו, בשם [[אדמו"ר הרש"ב]].}}, ובכוחו של ווארט חסידי להכניס אור ומעט אור דוחה הרבה חושך{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'מב.}}. | ||
חשיבותו של פתגם חסידי אינו רק כאשר הוא נאמר על ידי רבותינו נשיאינו, אלא גם פתגמים שנאמרו על ידי חסידים, כפי שמקובל בשם ר' [[אייזיק מהומיל]]: "יש לשמוע פתגם חסידי ממלמד וללמוד אותו כשם שלומדים פתגם של רבי"{{הערה|תולדות יצחק אייזיק עמוד 99.}}, ובאותה משמעות מאדמו"ר הריי"צ: "כל תנועה שראו אצל רבי וכל פתגם ששמעו מחסיד - יש בכוחם להחיות ממש, כמו שאנו רואים במוחש"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קנב.}}. | חשיבותו של פתגם חסידי אינו רק כאשר הוא נאמר על ידי רבותינו נשיאינו, אלא גם פתגמים שנאמרו על ידי חסידים, כפי שמקובל בשם ר' [[אייזיק מהומיל]]: "יש לשמוע פתגם חסידי ממלמד וללמוד אותו כשם שלומדים פתגם של רבי"{{הערה|תולדות יצחק אייזיק עמוד 99.}}, ובאותה משמעות מאדמו"ר הריי"צ: "כל תנועה שראו אצל רבי וכל פתגם ששמעו מחסיד - יש בכוחם להחיות ממש, כמו שאנו רואים במוחש"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קנב.}}, וזאת משום ש"בכל ווארט ובכל תנועה של זקני החסידים משתקפת מהותם העצמית"{{הערה|1=לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ג עמוד 740.}}. | ||
אף שחסידות חב"ד שמה דגש על התבוננות ואריכות דווקא, ולא הסתפקה בפתגמים בלבד, הרי שהפתגמים תפסו מקום בחינוך החסידי, כפי שמעיד אדמו"ר הריי"צ: "הדרך של חסידים הייתה שהיו חיים עם אימרה ("וואָרט"), לא חיפשו אריכות. אימרה הייתה מספיקה"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/706-10/7/7/367 שיחת יום א' דחג הסוכות תש"י, ספר השיחות עמוד 367].}}, ו"חסידי חב"ד לדורותיהם מתחנכים מאבותיהם ואבות אבותיהם בדרכי החסידות, 'לחיות' עם פתגם של עבודה"{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד שי.}}. | |||
לאורך השנים חזר הרבי על אחדים מפתגמיהם של רבותינו נשיאינו והפך אותם למורה דרך בעבודת ה'. אחת הדוגמאות לכך היא הפתגם "[[חשוב טוב יהיה טוב]]" של [[אדמו"ר הצמח צדק]] או פתגמו של הרבי [[מהר"ש]]{{הערה|אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק א עמוד תרי"ז}}: "העולם סבור שכאשר אין אפשרות ללכת "ארונטער" אזי הולכים "אריבער", ואני סבור אשר מ[[לכתחילה אריבער]]". | |||
מטבעם, הפתגמים החסידיים הינם קולעים וחריפים, וכפי שהסביר זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] ש"כל קיצור - יוצא בחריפות מסויימת"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=99&hilite= לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 94].}}. | |||
==חזרת פתגמי רבותינו נשיאינו== | |||
במכתבו המפורסם של הרבי לקראת [[יארצייט|יום השנה]] הראשון לאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]], הורה הרבי לחסידים לבקר ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]] ולחזור פתגם ממנו. | |||
==ליקוטים ופרסומים== | ==ליקוטים ופרסומים== | ||
הראשון | הליקוט הראשון של פתגמים חסידיים נעשה על ידי הרבי בעצמו בספרו [[היום יום]], כאשר ליקט והתאים פתגמים ללוח השנה מתוך אוצר כתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. לאחר פרסומו של הלוח לשנת תש"ג, החל הרבי לערוך ליקוט לשנה נוספת, אך ליקוט זה לא הושלם, והפתגמים שנלקטו צורפו למהדורות הבאות של לוח היום יום. | ||
מאוחר יותר, נלקטו פתגמים מרבותינו נשיאינו על ידי הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] במדור מיוחד בסדרת הספרים [[אוצר סיפורי חב"ד]]. | |||
עם הוצאתו לאור של [[שבועון כפר חב"ד]], הוקדש מדור מיוחד בראש הבטאון לליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בקשר עם הפרשה. את המדור ליקט וערך במשך שנים רבות הרב [[אלתר אליהו פרידמן]]. | עם הוצאתו לאור של [[שבועון כפר חב"ד]], הוקדש מדור מיוחד בראש הבטאון לליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בקשר עם הפרשה. את המדור ליקט וערך במשך שנים רבות הרב [[אלתר אליהו פרידמן]]. | ||
| שורה 23: | שורה 35: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[סיפור חסידי]] | *[[סיפור חסידי]] | ||
*[[:קטגוריה:פתגמים|מקבץ פתגמים חסידיים]] | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], '''אוצר פתגמי חב"ד''', ב' חלקים | *הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], '''אוצר פתגמי חב"ד''', ב' חלקים | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Notik-Doron%20-%20Vort%20-%20Menachem%20Av%2025%2C%205777.pdf ווארט חסידי]''' | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגי יסוד]] | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] | ||
[[קטגוריה:פתגמים|*]] | |||
גרסה אחרונה מ־22:07, 16 ביולי 2023
פתגם חסידי (חסידישע ווארט) הוא רעיון חסידי עמוק המובע באמצעות פתגם קצר וקליט. רבותינו נשיאינו הפליגו במעלת הפתגם החסידי, וטענו כי בכוחו להחיות נפשות.
הפתגם החסידי נפוץ בעיקר בחסידויות פולין, שם נהגו האדמו"רים להלהיב את החסידים באמצעות פתגמים קולעים. אחד הידועים שבהם היה האדמו"ר רבי מנחם מענדל מקוצק שנודע בחריפות לשונו.
חשיבות הפתגם החסידי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר הריי"צ התבטא[1]: "פתגם חסידי ודאי טוב, וסיפור חסידי ודאי נחוץ".
במקום אחר מובא, כי "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ומנקה את הלב"[2], וכן כי "חסיד אמיתי מסוגל לחיות בנועם של גן עדן במשך שנים רבות מכוחו של פתגם חסידי אחד"[3], ובכוחו של ווארט חסידי להכניס אור ומעט אור דוחה הרבה חושך[4].
חשיבותו של פתגם חסידי אינו רק כאשר הוא נאמר על ידי רבותינו נשיאינו, אלא גם פתגמים שנאמרו על ידי חסידים, כפי שמקובל בשם ר' אייזיק מהומיל: "יש לשמוע פתגם חסידי ממלמד וללמוד אותו כשם שלומדים פתגם של רבי"[5], ובאותה משמעות מאדמו"ר הריי"צ: "כל תנועה שראו אצל רבי וכל פתגם ששמעו מחסיד - יש בכוחם להחיות ממש, כמו שאנו רואים במוחש"[6], וזאת משום ש"בכל ווארט ובכל תנועה של זקני החסידים משתקפת מהותם העצמית"[7].
אף שחסידות חב"ד שמה דגש על התבוננות ואריכות דווקא, ולא הסתפקה בפתגמים בלבד, הרי שהפתגמים תפסו מקום בחינוך החסידי, כפי שמעיד אדמו"ר הריי"צ: "הדרך של חסידים הייתה שהיו חיים עם אימרה ("וואָרט"), לא חיפשו אריכות. אימרה הייתה מספיקה"[8], ו"חסידי חב"ד לדורותיהם מתחנכים מאבותיהם ואבות אבותיהם בדרכי החסידות, 'לחיות' עם פתגם של עבודה"[9].
לאורך השנים חזר הרבי על אחדים מפתגמיהם של רבותינו נשיאינו והפך אותם למורה דרך בעבודת ה'. אחת הדוגמאות לכך היא הפתגם "חשוב טוב יהיה טוב" של אדמו"ר הצמח צדק או פתגמו של הרבי מהר"ש[10]: "העולם סבור שכאשר אין אפשרות ללכת "ארונטער" אזי הולכים "אריבער", ואני סבור אשר מלכתחילה אריבער".
מטבעם, הפתגמים החסידיים הינם קולעים וחריפים, וכפי שהסביר זאת אדמו"ר הריי"צ ש"כל קיצור - יוצא בחריפות מסויימת"[11].
חזרת פתגמי רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במכתבו המפורסם של הרבי לקראת יום השנה הראשון לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הורה הרבי לחסידים לבקר בבתי כנסיות ולחזור פתגם ממנו.
ליקוטים ופרסומים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הליקוט הראשון של פתגמים חסידיים נעשה על ידי הרבי בעצמו בספרו היום יום, כאשר ליקט והתאים פתגמים ללוח השנה מתוך אוצר כתביו של אדמו"ר הריי"צ. לאחר פרסומו של הלוח לשנת תש"ג, החל הרבי לערוך ליקוט לשנה נוספת, אך ליקוט זה לא הושלם, והפתגמים שנלקטו צורפו למהדורות הבאות של לוח היום יום.
מאוחר יותר, נלקטו פתגמים מרבותינו נשיאינו על ידי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין במדור מיוחד בסדרת הספרים אוצר סיפורי חב"ד.
עם הוצאתו לאור של שבועון כפר חב"ד, הוקדש מדור מיוחד בראש הבטאון לליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בקשר עם הפרשה. את המדור ליקט וערך במשך שנים רבות הרב אלתר אליהו פרידמן.
בהמשך לכך, עם התחלת הוצאתו לאור של עלון שיחת השבוע, נוסף בו מדור 'מן המעיין' בו לוקטו פתגמים חסידיים מכלל זרמי החסידות.
בשנת תשנ"ג נלקטו הפתגמים על ידי הרב פרידמן, קוטלגו וסודרו לפי מדורים, ויצאו לאור בשני כרכים.
כיום מופיעים מדורים המלקטים פתגמים מרבותינו נשיאינו גם בשבועון בית משיח, ובעלונים נוספים.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב אלתר אליהו פרידמן, אוצר פתגמי חב"ד, ב' חלקים
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.
- ↑ היום יום כ"ב תמוז.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד תרטו, בשם אדמו"ר הרש"ב.
- ↑ אגרות קודש חלק ד' אגרת א'מב.
- ↑ תולדות יצחק אייזיק עמוד 99.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קנב.
- ↑ לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ג עמוד 740.
- ↑ שיחת יום א' דחג הסוכות תש"י, ספר השיחות עמוד 367.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד שי.
- ↑ אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק א עמוד תרי"ז
- ↑ לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 94.