שלום (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "'''יונה'' היא עוף טהור שמהווה משל לכנסת ישראל. הפעם הראשונה בה נזכרה בתורה היונה היא בהק..."
 
מ החלפת טקסט – "תהילים" ב־"תהלים"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(18 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''יונה'' היא עוף טהור שמהווה משל ל[[כנסת ישראל]].  
{{פירוש נוסף|נוכחי=עוף|אחר=נביא|ראו=יונה הנביא}}[[קובץ:יונה לבנה.png|ממוזער|יונה]]
 
'''יונה''' היא עוף טהור שמהווה משל ל[[כנסת ישראל]] משום נאמנותה שמשעה שמכרת את בת זוגה אינה מנחת אותה{{הערה|שיר השירים רבה א סד}} ומכיוון שאין כוחה אלא בפיה ובכנפיה.
הפעם הראשונה בה נזכרה בתורה היונה היא בהקשרה למעופה בשליחות נח לראות האם קלו המים מעל פני הארץ. בפעם הראשונה לא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, אך בפעם השניה מצאה עלה זית והביאתו בפיה כלומר מוטב יהיו מזונותיו מרורין כזית על ידי הקב"ה ולא מתוקין בדבש בידי בשר ודם.
==בפרשת נח==
הפעם הראשונה בה נזכרה בתורה היונה היא בהקשרה למעופה בשליחות [[נח]] לראות האם קלו המים מעל פני הארץ. בפעם הראשונה לא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, אך בפעם השניה מצאה עלה [[זית]] והביאתו בפיה. כלומר מוטב יהיו מזונותיו מרורין כזית על ידי הקב"ה ולא מתוקין בדבש בידי בשר ודם.


בזוהר הקדוש מוסבר כי היונה היא משל לנשמה, והתיבה היא משל לגוף:
בזוהר הקדוש מוסבר כי היונה היא משל לנשמה, והתיבה היא משל לגוף:
שורה 11: שורה 12:
בָּתַר דְּאִסְתַּתַּר וְאַעֲבַר הַהוּא זִימְנָא דְּשַׁלֵּיט מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְאִתְעֲבָרוּ חַיָּיבִין מֵעָלְמָא, מַה כְּתִיב, (שם) וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ|מקור=זוהר חדש נח}}
בָּתַר דְּאִסְתַּתַּר וְאַעֲבַר הַהוּא זִימְנָא דְּשַׁלֵּיט מַלְאַךְ הַמָּוֶת, וְאִתְעֲבָרוּ חַיָּיבִין מֵעָלְמָא, מַה כְּתִיב, (שם) וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ|מקור=זוהר חדש נח}}


במקום אחר מוסבר כי נח הוא משל לצדיק, וכאשר יש צדיק בעולם, שקשור בשכינה, שם מוצאת השכינה מנוחה ואינה צריכה להטלטל ממקום למקום, והצדיק הוא מי שכלול מכל מידותיו של הקב"ה ועליו נאמר "ויכולו" - שהוא כלול מכולם, כי כל הספירות כלולים בו תמיד כי הוא חסיד וגומל חסד עם השכינה ונותן לו תוקף בגבורתו, וכן בכל ספירה וספירה נותן לה תוקף, ואז היא דבוקה בו ולא תזוז ממנו כל שש ימות שבוע, ועליו העולם עומד כי הוא בבחינת קו האמצעי שסובל את הכל, ועליו נאמר כנפיו יונה נחפה בכסף, כי השיכנה מכסה עליו בכנפיה ומגינה עליו  
במקום אחר מוסבר כי נח הוא משל ל[[צדיק]], וכאשר יש צדיק בעולם, שקשור ב[[שכינה]], שם מוצאת השכינה מנוחה ואינה צריכה להטלטל ממקום למקום, והצדיק הוא מי שכלול מכל מידותיו של הקב"ה ועליו נאמר "ויכולו" - שהוא כלול מכולם, כי כל הספירות כלולים בו תמיד כי הוא חסיד וגומל חסד עם השכינה ונותן לו תוקף בגבורתו, וכן בכל ספירה וספירה נותן לה תוקף, ואז היא דבוקה בו ולא תזוז ממנו כל שש ימות שבוע, ועליו העולם עומד כי הוא בבחינת קו האמצעי שסובל את הכל, ועליו נאמר כנפיו יונה נחפה בכסף, כי השיכנה מכסה עליו בכנפיה ומגינה עליו.


{{ציטוט|מרכאות=כן=תוכן=בְשַׁבָּת דְּתַמָּן צַדִּיק, וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב. בְּגִין דְּאִיהוּ יִחוּדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וְכַד אִית צַדִּיק לְתַתָּא, אִיהוּ בַּאֲתַר דְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּאִיהוּ שַׁדָּי דִּלְעֵלָּא, וּבֵהּ אִתְיַחֲדַת קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְתַמָּן אַשְׁכַּחַת נַיְיחָא, וְלָא אַזְלַת מְטַלְטְלָא מִדּוֹךְ לְדוֹךְ וּמֵאֲתַר לַאֲתַר. וּמָאן אִיהוּ צַדִּיק דְּאִיהִי אִתְדַּבְּקַת בֵּהּ הַהוּא דְּאִיהוּ כְּלִיל מִכָּל מִדּוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּאִתְּמַר בֵּהּ וַיְכֻלּוּ כָּלִיל כֹּלָּא. דְּכָל סְפִירָן בֵּהּ אִתְכְּלִילוּ דְּאִיהוּ חָסִיד וְגָמִיל חֶסֶד עִם שְׁכִינְתָּא, וְיָהִיב לָהּ תֻּקְפָא בִּגְבוּרָה. וְהָכֵי בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה יָהִיב לָהּ תֻּקְפָא. אִיהִי אִתְדַּבְּקַת וְלֹא תָּזוּז מִנֵּהּ בְּכָל שִׁית יוֹמֵי שַׁבְּתָא. וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר עַל צַדִּיק א' הָעוֹלָם עוֹמֵד. אִיהוּ עַמּוּד סָבִיל כֹּלָּא. וּבֵהּ כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַּכֶּסֶף. אַיֵּה מְכַסִּיאַת עָלֵהּ בְּגַדְפָּהָא, וְאַגִּינַת עָלֵהּ מִכָּל מְקַטְרְגִין דְּעָלְמָא.|מקור=תיקוני זהר חדש מנוקד - ספרא תנינא}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בְשַׁבָּת דְּתַמָּן צַדִּיק, וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב. בְּגִין דְּאִיהוּ יִחוּדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. וְכַד אִית צַדִּיק לְתַתָּא, אִיהוּ בַּאֲתַר דְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּאִיהוּ שַׁדָּי דִּלְעֵלָּא, וּבֵהּ אִתְיַחֲדַת קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְתַמָּן אַשְׁכַּחַת נַיְיחָא, וְלָא אַזְלַת מְטַלְטְלָא מִדּוֹךְ לְדוֹךְ וּמֵאֲתַר לַאֲתַר. וּמָאן אִיהוּ צַדִּיק דְּאִיהִי אִתְדַּבְּקַת בֵּהּ הַהוּא דְּאִיהוּ כְּלִיל מִכָּל מִדּוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. דְּאִתְּמַר בֵּהּ וַיְכֻלּוּ כָּלִיל כֹּלָּא. דְּכָל סְפִירָן בֵּהּ אִתְכְּלִילוּ דְּאִיהוּ חָסִיד וְגָמִיל חֶסֶד עִם שְׁכִינְתָּא, וְיָהִיב לָהּ תֻּקְפָא בִּגְבוּרָה. וְהָכֵי בְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה יָהִיב לָהּ תֻּקְפָא. אִיהִי אִתְדַּבְּקַת וְלֹא תָּזוּז מִנֵּהּ בְּכָל שִׁית יוֹמֵי שַׁבְּתָא. וּבְגִינֵהּ אִתְּמַר עַל צַדִּיק א' הָעוֹלָם עוֹמֵד. אִיהוּ עַמּוּד סָבִיל כֹּלָּא. וּבֵהּ כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַּכֶּסֶף. אַיֵּה מְכַסִּיאַת עָלֵהּ בְּגַדְפָּהָא, וְאַגִּינַת עָלֵהּ מִכָּל מְקַטְרְגִין דְּעָלְמָא.|מקור=תיקוני זהר חדש מנוקד - ספרא תנינא}}
==תפילין==
==[[מצות תפילין|תפילין]]==
התפילין נמשלו לכנפי יונה, כמובא בגמרא שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.
[[קובץ:תפילין.JPG|שמאל|ממוזער|250px|תפילין]]
התפילין נמשלו לכנפי יונה, כמובא בגמרא{{הערה|שם=:0|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף מ"ט, עמוד א'.}} שהמלכות גזרה שלא להניח תפילין, וכאשר תפסו צדיק בשם אלישע ותפילין בידו ענה אלישע שזה בעצם כנפי יונה, וכשפתח את ידו נראה לאויבים שמדובר אכן בכנפי יונה.


בזוהר הקדוש מוסבר כי שני הרצועות של [[תפילין של ראש]] נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]].
בזוהר הקדוש מוסבר כי שתי הרצועות של תפילין של ראש נמשלות לשני כנפי יונה, משום שהתפילין של היד נרמזת לשכינה שעליה נאמר "יונתי תמתי", משום שכמו שהיונים הם זכר ונקבה, ומי שרוצה לתפוס את שניהם נוטל הוא את הנקבה וקושר עמו ומיד יבא היונה הזכר לקול דיבורה, כך כאשר ישראל רוצים להתקשר להקב"ה עליהם לקבל את מלכות הקב"ה במצוות שהם השכינה, דהיינו במצות תפילין ועל ידי כן יוכלו לקרוא להקב"ה דהיינו [[זעיר אנפין]] שהוא [[קו האמצעי]].


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא|מקור=זוהר חדש ספרא תנינא}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יוֹנָה רְצוּעָה דְּיָד לְאַקַּשְׁרָא לָהּ וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְּמַר בָּהּ יוֹנָתִי. וּתְרֵין אִנּוּן יוֹנִים דְּכַר וְנוּקְבָא. מָאן דְּבָעֵי לְצַיְּדָא לֵהּ צֵדָה דְּתַרְוַיְהוּ, נָטִיל נוּקְבָא וְקָשִׁיר לָהּ עִמֵּהּ וּמִיָּד יְקָרֵי לְדִבּוּרָא וְיֵתֵי. וְהָכֵי צְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְנַטְלָא יוֹנָה קַדִּישָׁא מִצְוָה שְׁכִינְתָּא, לְקַשְּׁרָה לָהּ בְּקִשּׁוּרָא דִּתְפִלִּין, וּמִיָּד יְקָרֵי לְבַעְלָהּ דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל דִּלְעֵלָּא עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא|מקור=זוהר חדש ספרא תנינא}}
==קרבנות==
 
קרבנות רבים מקריבים מבני יונה דהיינו יונות צעירות. כך למשל זה וזבה שנטהרו מטומאתם, או מצורע שנטמא מטומאתו, וכן נזיר שנטמא במת מביא קרבן שתי תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת. כמו כן גר שנכנס לדת ישראל צריך להביא קרבן שני תורים או שני בני יונה.
==[[קרבנות]]==
קרבנות רבים מקריבים מבני יונה דהיינו יונות צעירות. כך למשל זב ו[[זבה]] שנטהרו מטומאתם, או [[מצורע]] שנטמא מטומאתו, וכן נזיר שנטמא במת מביא קרבן שני תורים או שני בני יונה, אחד עולה ואחד חטאת. כמו כן [[גר]] שנכנס לדת ישראל צריך להביא קרבן שני תורים או שני בני יונה.


==בחסידות==
==בחסידות==
בחסידות מבארים את הפסוק "עיניך יונים", שהוא כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו'. כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - להסתכל בכבוד המלך, וכמו שכתוב בזהר ע"פ הסבי עיניך כו' דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא. שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה' מרוב כל עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב רק בבחינת ראיה מבחוץ{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג}}
 
=== [[כנסת ישראל]] נקרא יונה ===
בחסידות מבארים את הפסוק "עיניך יונים", שהוא כמו זוג יונים שמסתכלים תמיד זה על זה ומתענגים כו'. כך יהיה קשר האהבה בדביקות נפלא ועצום עד שיהיו עיניו ולבו כל הימים רק "לאסתכלא ביקרא דמלכא" - להסתכל בכבוד המלך, וכמו שכתוב בזהר ע"פ הסבי עיניך כו' דמוקדין ליה בשלהובין דרחימותא. שתהא האהבה מתלהבת ומתלהטת בלב איש להתענג על ה' מרוב כל עד שאין כח בנפשו להגביל את האהבה בלב רק בבחינת ראיה מבחוץ{{הערה|תורה אור ויחי מז, ג.}}.
וגם כשמסתכלים זה על זה, מתענגים מזה כל הזמן כאילו מסתכלים תמיד מחדש, וכמו כן בישראל צריך להיות בכל יום יהיו בעניך בחדשים, וההסתכלות ביקרא דמלכא, הוא תמיד מחדש, כי אין זקנה כלפי הקב"ה, ואי אפשר לומן שמשהו נהיה ישן, כי [[אור אין סוף]] הוא למעלה מ[[זמן]]{{הערה|שם=:1|ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק - אות יו"ד - יו"ד; יונה (עוף). ע' תקכג ואילך.}}.
 
==== כנפי יונה - מצוות ====
בגמרא{{הערה|שם=:0}} מביא שכמו שיונה אינה ניצלת, כי אם בכנפיה, כמו כן בני ישראל אינם ניצולין כי אם במצוות.
 
בחסידות{{הערה|שם=:1}} מבוא הקשר בין כנפי יונה ל[[מצוות]], כי כמו שהכנפיים הם כלים ל[[רצון]], כי כשהעוף רוצה לעלות למעלה, הכנפיים מוליכים אותה למעלה, וכשרוצה לרדת, הכנפיים מורידים אותה, כמו כן המצוות הם כלים ל[[רצון העליון]], ויש במצוות (הכנפיים) את הכוח להעלות את הנפש.
 
וכשהנפש אין לה את הכוח לפרוח בכנפיה, מצד ה[[נפש הבהמית]], אין לה [[רצוא ושוב]], אזי העצה היא לקיים [[תורה]] [[מצוות|ומצוות]], שאז ממשיך את רצון העליון, והרצון מנהיג מנהיג את הכנפיים, ונותן את הכוח לפרוח ברצוא ושוב.
 
=== [[ספירת המלכות|מלכות]] נקראת יונה ===
הלכות נקראת יונה תמה (מושלמת), ובזמן ה[[גלות]] המלכות נקראת יונת [[אלם]], (היא נקראת אלם גם כי כשמורידים אותיות "[[י"ה|יה]]" (שהיא ב[[גלות השכינה]]) מ"[[אלקים]]" נשאר "אלם"{{הערה|מאורי אור הובא בספר הליקוטים שם. בתוספת ביאור.}}.
 
=== כנפי יונה נחפה בכסף{{הערה|שם=:2|תהלים סח, יד.}} ===
 
==== ענני הכבוד ====
כנסת ישראל משולים ליונה שהם ב[[צל]] של [[ענני הכבוד]], שבני ישראל היו בצל של ענני הכבוד ב[[מדבר (מקום)|מדבר]], והענני הכבוד הגנו על בני ישראל{{הערה|שזהו גם למה בני ישראל נמשלו ליונה (מסכת שבת שם) כמו שיונה כנפיה מגינות עליה, גם בני ישראל היה להם הגנה מצל של הענני הכבוד במדבר.}}, ולכן ב[[חג הסוכות]] בני ישראל יושבים בצל של ה[[סכך]] ה[[סוכה (פירושונים)|סוכה]].
 
=== ביזת מצרים ===
בזכות "אם תשכבון בין שפתים{{הערה|שם=:2}}" שבני ישראל היו צנועים במצרים, זכו בני ישראל לביזת מצרים.
 
כמו יונה שנזקקת רק לבן זוגה, כך בני ישראל רק בני ישראל לא נתנו עיניהם באחרת, וזה מעורר גם למעלה ([[מדה כנגד מדה]]), שהקב"ה משפיע פנימיות השפע רק לבני ישראל שנקראים "יונתי" (שהיונה שלי - של הקב"ה){{הערה|שם=:1}}.
 
== ראו גם ==
 
* [[כנפיים]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:בעלי חיים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים]]