חיים מטשרנוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת דף עם התוכן "שמאל|ממוזער|250px|ספריו רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של המגיד מ...") |
(הגהה, הרחבה, הוספת מקור) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:באר מים חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספריו]] | [[קובץ:באר מים חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספריו]] | ||
רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד | רבי '''חיים מטשערנאביץ''' היה תלמיד של [[המגיד מזלוטשוב]], שהיה תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם '''באר מים חיים''' וספרו '''סידורו של שבת'''. | ||
היה ידוע | היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה', בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע{{הערה|נסמן ב[[מגדל עז]] עמ' רמח.}}. | ||
חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]]. | חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות [[חסידי פולין]]. [[הרבי]] התבטא עליו שהיה תלמידו של ה[[בעל שם טוב]] וחיבר ספר בו מבאר דרגות בעבודת ה'{{הערה|שיחות קודש תשכ"ח עמ' 144. בתו"מ חנ"א עמ' 227 אינו.}}. | ||
בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום. כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות. | בספרו הוא מביא ביאורים שלמים מספר ה[[תניא]], ולדוגמא, בפרשת שופטים הוא מסכם בקצרה את כ"ה הפרקים הראשונים, ובפרשת בראשית הוא מביא את הביאור ב[[שער היחוד והאמונה]] אודות כך שהקב"ה מהווה את העולם בכל רגע - אולם הוא אינו מציין את מקורם של הדברים. כמו כן הוא נוקט פעמים רבות לשונות מספר התניא{{הערה|[[קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה]] גליון תשכב, תשכז, תשכח.}}. | ||
בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל ה[[נודע ביהודה]] שפקפק על אמירת ה[[לשם יחוד]]. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר, ממאמרי חז"ל מהזוהר הקדוש וגם מקורות מכתבי האר"י, ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום. ומדבר שם במכתב בצורך החיוני בלימוד פנימיות התורה בכוונה לעבודת ה', והיא מראה על גדלות ה' המביאה את האדם ללמוד התורה ולקיים המצוות מתוך יראה ואהבה למי שנתנן הוא הבורא, ומראה שם שזה רב ענין הכתוב במשנה תורה (חומש דברים). כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות. | |||
ב[[תקע"ג]] עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[צפת]] ושם נסתלק בכ"ז כסלו וקבורתו [[בית העלמין צפת|בבית העלמין העתיק]] בעיר. | |||
במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור [[תהלים]], עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים [[משניות]] אחר ה[[תפילה]], דרגא גבוה יותר, בין [[מנחה]] ל[[מעריב]] אגדה, אחר תפילת ערבית שיעור [[גמרא]], [[תניא]], גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מ[[רבי עקיבא]] ו[[רשב"י]], ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. ב[[שבת קודש]] היו לומדים מדרש, [[פרקי אבות]], חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש [[אור החיים]] [[פנים יפות]] ו'''באר מים חיים'''), ולפעמים גם פי' מ[[תורה אור]] או [[לקוטי תורה]] וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')|מקור=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/ig/14/5125&search=%D7%91%D7%90%D7%A8+%D7%9E%D7%99%D7%9D+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אגרות אדמו"ר הריי"צ] כרך י"ד ע' קכ"ה}} | |||
[[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:תלמידי הבעל שם טוב]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:34, 29 ביוני 2023
רבי חיים מטשערנאביץ היה תלמיד של המגיד מזלוטשוב, שהיה תלמידו של הבעל שם טוב. נודע במיוחד אודות ספרו המפורסם באר מים חיים וספרו סידורו של שבת.
היה ידוע בקדושתו המופלגת ובגדלותו בנגלה ובנסתר ובעבודת ה', בעיקר התפרסם בספריו הקדושים ובחביבותו המיוחדת לשבת, והעידו עליו עדים נאמנים כי גבוה היה בשבת יותר מימות החול, לפי גרסא אחת כשיצא מהמקוה גבה ראשו כמעט בראש שלם מקומתו בשאר ימות השבוע[1].
חיבר את הספר סידורו של שבת המבאר את עומקו של יום השבת ואת הספר באר מים חיים על התורה. ספרו מתאפיין בשפה השוה לכל נפש, והם נלמדים בקביעות בכל מקהלות חסידי פולין. הרבי התבטא עליו שהיה תלמידו של הבעל שם טוב וחיבר ספר בו מבאר דרגות בעבודת ה'[2].
בספרו הוא מביא ביאורים שלמים מספר התניא, ולדוגמא, בפרשת שופטים הוא מסכם בקצרה את כ"ה הפרקים הראשונים, ובפרשת בראשית הוא מביא את הביאור בשער היחוד והאמונה אודות כך שהקב"ה מהווה את העולם בכל רגע - אולם הוא אינו מציין את מקורם של הדברים. כמו כן הוא נוקט פעמים רבות לשונות מספר התניא[3].
בספר סידורו של שבת כתב המחבר תשובה לבעל הנודע ביהודה שפקפק על אמירת הלשם יחוד. בתשובה זו מוכיח המחבר כי יסוד הלשם יחוד הוא ממקורות נאמנים ביותר, ממאמרי חז"ל מהזוהר הקדוש וגם מקורות מכתבי האר"י, ואי אפשר לבטל את אמירה זו חס ושלום. ומדבר שם במכתב בצורך החיוני בלימוד פנימיות התורה בכוונה לעבודת ה', והיא מראה על גדלות ה' המביאה את האדם ללמוד התורה ולקיים המצוות מתוך יראה ואהבה למי שנתנן הוא הבורא, ומראה שם שזה רב ענין הכתוב במשנה תורה (חומש דברים). כמו כן מופיעים בהקדמת הספר תשובות למדניות בעניני עגונות.
בתקע"ג עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת ושם נסתלק בכ"ז כסלו וקבורתו בבית העלמין העתיק בעיר.
במכתב כותב אדמו"ר הריי"צ:
הלא ימים מקדם בכל עיר ועיר, גם איש הפשוט ביותר הי' לו אגודה, ובהשכמה הי' הולך להגיד שיעור תהלים, עד אור היום, ומתפלל והולך לעסקיו, אלו לומדים משניות אחר התפילה, דרגא גבוה יותר, בין מנחה למעריב אגדה, אחר תפילת ערבית שיעור גמרא, תניא, גם איש הפשוט מטה אזנו לשמוע מעשה מרבי עקיבא ורשב"י, ונכנס בלבו קדושת הפעולות וחיבת הקודש. בשבת קודש היו לומדים מדרש, פרקי אבות, חומש עם פרש"י (והמלמד הי' מבאר פירוש אור החיים פנים יפות ובאר מים חיים), ולפעמים גם פי' מתורה אור או לקוטי תורה וכתב, בביאור פסוק בהנוגע להלכה איך להפטר ממדה רעה, או לקבוע מדה טובה כו' וחיבת התורה והידור מצוה כו')
— אגרות אדמו"ר הריי"צ כרך י"ד ע' קכ"ה
- ↑ נסמן במגדל עז עמ' רמח.
- ↑ שיחות קודש תשכ"ח עמ' 144. בתו"מ חנ"א עמ' 227 אינו.
- ↑ קובץ הערות וביאורים - אהלי תורה גליון תשכב, תשכז, תשכח.