מ החלפת טקסט – " אותיות" ב־" אותיות"
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:


'''ממוצע''' הינו מינוח ב[[תורת החסידות]] המתייחס ל[[דרגה]] המתווכת בין שני [[בחינה|בחינות]]. בכל ממוצע ישנן שתי מדריגות: המדריגה ה[[תחתון|תחתונה]] של ה[[עליון]], והמדריגה העליונה של התחתון - והם ה[[פנימיות]] וה[[חיצוניות]] של הממוצע. הממוצע מורכב משני העניינים להם הוא ממוצע.
'''ממוצע''' הינו מינוח ב[[תורת החסידות]] המתייחס ל[[דרגה]] המתווכת בין שני [[בחינה|בחינות]]. בכל ממוצע ישנן שתי מדרגות: המדרגה ה[[תחתון|תחתונה]] של ה[[עליון]], והמדרגה העליונה של התחתון - והם ה[[פנימיות]] וה[[חיצוניות]] של הממוצע.


==סוגי ממוצעים==
==סוגי ממוצעים==
שורה 8: שורה 8:
ממוצע העומד '''בין''' העניינים אותם הוא מחבר.
ממוצע העומד '''בין''' העניינים אותם הוא מחבר.
===ממוצע המחבר===
===ממוצע המחבר===
ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. [[הרבי]] היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין ה[[צדיק]], הממוצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, וממצע כביכול בין בחינת אלוקים לבחינת אדם.{{הערה|1=הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהילים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך [[משה רבינו]].}}
ממוצע המחבר הוא דבר המהווה ממוצע בין שני דברים. [[הרבי]] היה מזכיר זאת פעמים רבות בעיקר לענין ה[[צדיק]], הממוצע שהוא חציו איש וחציו אלוקים, וממצע כביכול בין בחינת אלוקים לבחינת אדם.{{הערה|1=הרבי ב[[תורת מנחם]] [[השי"ת]] חלק א' עמ' 201 בשם [[ספר השיחות תורת שלום]] ע' 158. ועיין ב[[אור תורה]] [[תהלים]] עמ' רמד לענין אחר, עיי"ש. וראה בהרחבה בערך [[משה רבינו]].}}


ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}
ענין זה נזכר גם בספרי ה[[חסידות]] לגבי ה[[תפילה]] שהיא בחינת סולם מכיון שהיא על ידי התעלותו של האדם ב[[מסירות נפש]]{{הערה|1= [[אדמו"ר הזקן]], [[ליקוטי תורה]], פרשה בשלח, ב ב.}}


כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיו"ב שם בדרושים לשמ"ע,פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.
כן מוזכר בספרי [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1= [[ליקוטי תורה]], פרשת עקב, יד ד. וכיוצא בזה שם בדרושים לשמ"ע, פו א. שם פרשת נצבים, מו א. ועוד בהרבה מקומות.}}ענין זה פעמים רבות לגבי [[תורה]], שהתורה היא המחברת בחינת מקור [[נשמה|נשמות]] ישראל שעלו ב[[מחשבה]] עם בחינת ה[[נשמה]] המתפשטת בגוף.


כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל אין סוף ברוך הוא להנאצלים.{{הערה|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיו"ב בהרבה מקומות.}}  
כן מוזכר ענין זה בהרבה מקומות בספרי [[אדמו"ר הזקן]] לגבי בחינת [[כתר]], שהכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים שהוא המחבר הארת המאציל [[אין סוף ברוך הוא]] להנאצלים.{{הערה|1= [[ליקוטי תורה]], [[שיר השירים]], כ ד. ושם - שכמו ש[[כתר]] הוא בחינת ממוצע המחבר, כך [[תורה]] וכו' עיי"ש. וכיוצא בזה בהרבה מקומות.}}  


בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב [[אותיות]]]] המבטא.{{הערה|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}
ב[[דבר מלכות בראשית]] [[הרבי]] מה"מ אומר ששבת בראשית היא ממוצע המחבר בין חודש החגים, חודש תשרי, לבין ימי החול שאחריו.
 
בשם ה[[בעש"ט]] ותלמידו [[המגיד ממזריטש]], שאות א' הוא הממוצע בין הבל ה[[לב]], ובין [[כ"ב אותיות]] המבטא.{{הערה|1=[[אדמו"ר ה"צמח צדק"]], [[אור התורה]], במדבר, כרך ג חקת, ענין פרה אדומה, עמ' תתא.}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


 
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]