משה גולדשמיד (חברון): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "כ"ק " ב־"") |
אין תקציר עריכה |
||
| (19 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה | {{פירוש נוסף|נוכחי=שוחט ועסקן ציבור מאנשי קהילת חב"ד ב[[חברון]]|אחר=מנהל מפעל 'גולגוטקס' מנכבדי קהילת חב"ד ב[[קרית מלאכי]] וב[[טשקנט]]|ראו=[[משה גולדשמיד (קרית מלאכי)]]}} | ||
הרב '''משה גולדשמיד''', נולד בשנת [[תרנ"ח]] בעיר [[יקטרינוסלב]] [[דנייפרפטרובסק]]. מילדותו שקד על לימוד התורה, ובעודו רך בשנים נדד ל[[ליובאוויטש]], שם למד בתחילה ב'חדר' ואחר כך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | [[קובץ:גולדשמיד, משה (2).jpg|ממוזער|הרב גולדשמיד]] | ||
הרב '''משה גולדשמיד''' ([[תרנ"ח]]-[[י"ח אב]] [[תרפ"ט]]), היה בוגר ישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]], שוחט ובודק ועסקן ציבורי מאנשי קהילת חב"ד ב[[חברון]] שנודע ביראת השמים שלו, ובעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש התלווה לפמליית הרבי, שהסכים לאכול רק משחיטתו. נרצח בעת [[פרעות תרפ"ט]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד בשנת [[תרנ"ח]] בעיר [[יקטרינוסלב]] [[דנייפרפטרובסק]]. מילדותו שקד על לימוד התורה, ובעודו רך בשנים נדד ל[[ליובאוויטש]], שם למד בתחילה ב'חדר' ואחר כך בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. | |||
==בחברון== | [[קובץ:גולדשמיד, משה (1).jpg|ממוזער|הרב גולדשמיד בצעירותו]] | ||
חינוך ילדיו נגע לליבו עד מאוד, שכן בברית המועצות שלטו אז הקומוניסטים, לכן החליט לעלות ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרפ"ה]] עלה לארץ בתחילה לבדו, ואחר כמה חודשים העלה את רעייתו ושלושת ילדיו. | |||
===בחברון=== | |||
חינוך ילדיו נגע לליבו עד מאוד, שכן בברית המועצות שלטו אז הקומוניסטים, לכן החליט לעלות ל[[ארץ הקודש]]. בשנת [[תרפ"ה]] עלה לארץ בתחילה לבדו, ואחר כמה חודשים העלה את רעייתו ושלושת ילדיו{{הערה|על פי עדותו בנו שבהערה הבאה, עלייתו לארץ הקודש הייתה בהוראתו הישירה של אדמו"ר הריי"צ במטרה שישמש כשוחט ובודק ומשפיע רוחני בקהילת חב"ד בחברון, והתרחשה בשנת תרפ"ז, וייתכן כי עלה תחילה בגפו על דעת עצמו, ובשנת תרפ"ז היה זה עם משפחתו בהוראת אדמו"ר הריי"צ.}}. | |||
הוא התיישב ב[[חברון]] ומונה לשוחט, ותוך זמן קצר היה הוא לרוח החיים של קהילת [[חב"ד]] בחברון שבאותה תקופה | הוא התיישב ב[[חברון]] ומונה לשוחט, ותוך זמן קצר היה הוא לרוח החיים של קהילת [[חב"ד]] בחברון שבאותה תקופה הייתה קטנה למדאי. | ||
מידי [[שבת]] בעת [[רעוא דרעוין]] השמיע בפני הקהל [[מאמר חסידות]]. | מידי [[שבת]] בעת [[רעוא דרעוין]] השמיע בפני הקהל [[מאמר חסידות]]. | ||
| שורה 11: | שורה 17: | ||
בשנת [[תרפ"ו]] מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. | בשנת [[תרפ"ו]] מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון וב[[ירושלים]]. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול בשר בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד. | במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון וב[[ירושלים]]. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול [[בשר]] בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד. | ||
לקראת סיום הביקור נכנס ל[[יחידות]] לקבל ברכת פרידה וביקש מהרבי שיברכו שיזכה להתראות שוב עם הרבי, והרבי בירכו. לאחר שיצא מהחדר נזכר שהשאיר דבר מה בחדר, וכאשר יצא שוב מהחדר ביקש מהרבי שיחזור על ברכתו שיזכו להתראות שוב, אך הרבי סירב{{הערה|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/01/188.-Beshalach-5779.pdf#utm_source=domain&utm_medium=domain&utm_campaign=c1email.org עדות בנו, בגליון 'המפגש שלי'].}}. | |||
ב[[יום חמישי]] ט"ז [[מנחם אב]] נפרד מהרבי הריי"צ. | ב[[יום חמישי]] ט"ז [[מנחם אב]] נפרד מהרבי הריי"צ. | ||
==פרעות תרפ"ט== | ===פרעות תרפ"ט=== | ||
ב[[י"ח מנחם אב]] [[תרפ"ט]], במהלך [[מאורעות תרפ"ט]] פרצו הפורעים | ב[[י"ח מנחם אב]] [[תרפ"ט]], במהלך [[מאורעות תרפ"ט]] פרצו הפורעים הערבים את דלת ביתו, ורצחו אותו באכזריות נוראה, כשהם עוקרים את עיניו וחורכים את ראשו במכונת בישול. | ||
כשיצאה נשמתו השתרר שקט בבית והאם שהסתתרה הרימה את ראשה, מחבל התנפל עליה בדקירות סכין ופצע אותה ואת בתה קשות. כשעזבו הפורעים את הבית נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, ר' [[שלום בער גולדשמיד]] - בעל איטליז חסידי, תושב ברוקלין | |||
*בתו, מרים (מוסיא) שנייד | |||
*בתו, חסידה יהודא | |||
==ראו גם== | |||
*[[ניגון ר"ב]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/02/blog-post_86.html האזינו: ניגון חב"ד מיוחד לר' משה גולדשמיד]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{שמע}} | |||
*[https://chabadpedia.co.il/images/6/67/%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%9F_%D7%9C%D7%A8%27_%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%93.mp3 לשמיעת הניגון המיוחס לר' משה גולדשמיד] בביצוע מקהלת הקאפעליע {{שמע}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל: גולדשמיד משה}} | {{מיון רגיל: גולדשמיד משה}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בחברון]] | ||
[[קטגוריה:נפגעי פעולות איבה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]] | [[קטגוריה:חסידים שנהרגו על קידוש השם]] | ||
[[קטגוריה:משפחת גולדשמיד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־08:42, 27 באוגוסט 2024
.jpg)
הרב משה גולדשמיד (תרנ"ח-י"ח אב תרפ"ט), היה בוגר ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שוחט ובודק ועסקן ציבורי מאנשי קהילת חב"ד בחברון שנודע ביראת השמים שלו, ובעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש התלווה לפמליית הרבי, שהסכים לאכול רק משחיטתו. נרצח בעת פרעות תרפ"ט.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרנ"ח בעיר יקטרינוסלב דנייפרפטרובסק. מילדותו שקד על לימוד התורה, ובעודו רך בשנים נדד לליובאוויטש, שם למד בתחילה ב'חדר' ואחר כך בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
.jpg)
בחברון[עריכה | עריכת קוד מקור]
חינוך ילדיו נגע לליבו עד מאוד, שכן בברית המועצות שלטו אז הקומוניסטים, לכן החליט לעלות לארץ הקודש. בשנת תרפ"ה עלה לארץ בתחילה לבדו, ואחר כמה חודשים העלה את רעייתו ושלושת ילדיו[1].
הוא התיישב בחברון ומונה לשוחט, ותוך זמן קצר היה הוא לרוח החיים של קהילת חב"ד בחברון שבאותה תקופה הייתה קטנה למדאי.
מידי שבת בעת רעוא דרעוין השמיע בפני הקהל מאמר חסידות.
בשנת תרפ"ו מונה לחבר ועד הקהילה בחברון, ובגין עיסוקיו הציבוריים, התמעט הזמן בו יכל ללמוד, ועל כך התאונן במכתביו אל אדמו"ר הריי"צ.
במהלך ביקור אדמו"ר הריי"צ, בארץ הקודש, ליוה את הרבי בחברון ובירושלים. וכאשר ביקשו מהרבי לאכול בשר בחברון, הרבי הסכים בתנאי שיהיה משחיטתו של הרב גולדשמיד.
לקראת סיום הביקור נכנס ליחידות לקבל ברכת פרידה וביקש מהרבי שיברכו שיזכה להתראות שוב עם הרבי, והרבי בירכו. לאחר שיצא מהחדר נזכר שהשאיר דבר מה בחדר, וכאשר יצא שוב מהחדר ביקש מהרבי שיחזור על ברכתו שיזכו להתראות שוב, אך הרבי סירב[2].
ביום חמישי ט"ז מנחם אב נפרד מהרבי הריי"צ.
פרעות תרפ"ט[עריכה | עריכת קוד מקור]
בי"ח מנחם אב תרפ"ט, במהלך מאורעות תרפ"ט פרצו הפורעים הערבים את דלת ביתו, ורצחו אותו באכזריות נוראה, כשהם עוקרים את עיניו וחורכים את ראשו במכונת בישול.
כשיצאה נשמתו השתרר שקט בבית והאם שהסתתרה הרימה את ראשה, מחבל התנפל עליה בדקירות סכין ופצע אותה ואת בתה קשות. כשעזבו הפורעים את הבית נכנסו נשים ערביות, לבוז את הרכוש.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' שלום בער גולדשמיד - בעל איטליז חסידי, תושב ברוקלין
- בתו, מרים (מוסיא) שנייד
- בתו, חסידה יהודא
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האזינו: ניגון חב"ד מיוחד לר' משה גולדשמיד, באתר 'לחלוחית גאולתית'
- לשמיעת הניגון המיוחס לר' משה גולדשמיד בביצוע מקהלת הקאפעליע
הערות שוליים
- ↑ על פי עדותו בנו שבהערה הבאה, עלייתו לארץ הקודש הייתה בהוראתו הישירה של אדמו"ר הריי"צ במטרה שישמש כשוחט ובודק ומשפיע רוחני בקהילת חב"ד בחברון, והתרחשה בשנת תרפ"ז, וייתכן כי עלה תחילה בגפו על דעת עצמו, ובשנת תרפ"ז היה זה עם משפחתו בהוראת אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ עדות בנו, בגליון 'המפגש שלי'.