![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
נר מצוה ותורה אור – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ ←ראו גם |
||
| (64 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:נר מצוה.jpg|שמאל|ממוזער|שער הדפוס הראשון]] | ||
הספר '''נר מצוה | הספר '''נר מצוה ותורה אור''' הוא ספר חסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] שהודפס על ידו בשנת [[תק"פ]]. הספר כולל שני חלקים: '''שער האמונה''' - מאמרי חסידות על מצות ה[[אמונה]] בה' ו[[אחדות ה']], ועל [[חג הפסח]]; '''שער היחוד''' (נקרא גם בשם '''קונטרס ההתבוננות''') - ביאור ענין ההתבוננות ו[[סדר ההשתלשלות]]. | ||
== שער האמונה == | ==חלקי הספר== | ||
=== שער האמונה === | |||
א. שער האמונה: מהות מצוות ה[[אמונה]] וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר [[אדמו"ר האמצעי]] כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, [[תפילה]], [[צדקה]] ו[[עבודת התשובה]] באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של [[אדמו"ר הזקן]] המבארים את עניני [[חג הפסח]], [[אכילת מצה]] ו[[קריעת ים סוף]]{{הערה|1=נסמנו ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16054&st=&pgnum=400&hilite= מראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה], בהוצאת תשנ"ה ואילך.}}. | |||
=== שער היחוד === | |||
ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות. | |||
ספר '''שער היחוד''' (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות"<ref>שער היחוד פרק א׳</ref>) הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד<ref>שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״</ref>. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,<ref>ראה קונטרס העבודה פרק ו׳ </ref> אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'. | |||
== הרקע לכתיבת שער היחוד == | |||
• '''זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי:''' הספר נכתב בשנת '''תקע"ד (1814)''', מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן<ref>עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס. </ref>. | |||
• '''ה"חולי הרוחני" אצל אנ״ש :''' לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:<ref>הקדמת קונטרס ההתפעלות</ref> | |||
1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת '''"שכל קר"''' וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו). | |||
ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט"ו אדר ב'.}} מובא | 2. קבוצה שחיפשה '''התפעלות רגשית ישירה''' ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.<ref>קונטרס ההתפעלות אגרת א׳</ref> | ||
• '''תוכניתו של אדמו"ר הזקן:''' אדמו"ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של '''סדר ההשתלשלות''', כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו. | |||
• '''שלוש האיגרות של אדמו"ר האמצעי:''' בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו"ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא: | |||
1. '''האיגרת הראשונה:''' תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.<ref>קונטרס ההתפעלות איגרת א׳</ref> | |||
2. '''האיגרת השנייה ("קונטרס ההתפעלות"):''' הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים ('''התבוננות בפרטיות''').<ref>קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳</ref> | |||
3. '''האיגרת השלישית ("שער היחוד"):''' נקראה תחילה "קונטרס ההתבוננות". היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל"עיון" תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.<ref>שער היחוד א- ט</ref> | |||
• '''ייחודיות הספר:''' החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב"ד שבו מוסבר '''כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד'''.<ref>שער היחוד פרק י׳ ואילך</ref> המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם. | |||
== הוצאות הספר == | |||
ספר זה נדפס בחיי [[אדמו"ר האמצעי]], ב[[קאפוסט]] בשנת [[תק"פ]]. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג ב[[תר"כ]]. בשנת [[תש"ח]] הדפיס את הספר [[הרבי]] עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות. | |||
בתשנ"ה הדפיסה [[קה"ת]] את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' [[הלל מפאריטש]], מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות. | |||
==אודות הספר== | |||
ב[[היום יום]]{{הערה|1=ט"ו אדר ב'.}} מובא בשם [[אדמו"ר המהר"ש]], אשר [[אדמו"ר האמצעי]] כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד [[שער היחוד]] ו[[שערי אורה]] שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות. | |||
במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/5/1302.htm אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב].}}. | |||
באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו. | |||
== ראו גם == | |||
* [[תוכן הספר נר מצוה ותורה אור|שער היחוד ערך מורחב]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24643&pgnum=1 הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק"פ] בפורמט צילום באתר היברובוקס | |||
*[https://beta.hebrewbooks.org/16054 הספר במהדורה חדשה] בפורמט צילום באתר היברובוקס | |||
*[https://chabadlibrary.org/books/2800000000 הספר בפורמט טקסט] {{ספרייה}} | |||
{{ספרי אדמו"ר האמצעי}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:ספרי אדמו"ר האמצעי]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:17, 22 בפברואר 2026
הספר נר מצוה ותורה אור הוא ספר חסידות של אדמו"ר האמצעי שהודפס על ידו בשנת תק"פ. הספר כולל שני חלקים: שער האמונה - מאמרי חסידות על מצות האמונה בה' ואחדות ה', ועל חג הפסח; שער היחוד (נקרא גם בשם קונטרס ההתבוננות) - ביאור ענין ההתבוננות וסדר ההשתלשלות.
חלקי הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
שער האמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
א. שער האמונה: מהות מצוות האמונה וחיוב האמנת האלוקות. בשער זה מבאר אדמו"ר האמצעי כי האמונה היא השורש והיסוד לכל המצוות, והיא מביאה לתורה, תפילה, צדקה ועבודת התשובה באמת. שער זה מיוסד על מאמרי חסידות של אדמו"ר הזקן המבארים את עניני חג הפסח, אכילת מצה וקריעת ים סוף[1].
שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
ב. שער היחוד: המפתח לתורת החסידות.
ספר שער היחוד (המכונה גם "קונטרס ההתבוננות"[2]) הוא המקור היחיד בחסידות חב"ד הכולל בתוכו את כל סדר ההשתלשלות במקום אחד[3]. זהו החיבור הבלעדי המסביר מהי התבוננות,[4] אילו סוגי התבוננות קיימים (כללית ופרטית), במה ראוי להתבונן ומהן ההכנות הנדרשות כדי להגיע להשגה אמיתית באחדות ה'.
הרקע לכתיבת שער היחוד[עריכה | עריכת קוד מקור]
• זמן הכתיבה וההקשר ההיסטורי: הספר נכתב בשנת תקע"ד (1814), מיד לאחר שאדמו"ר האמצעי החל את הנהגתו בעקבות פטירת אביו, אדמו"ר הזקן[5].
• ה"חולי הרוחני" אצל אנ״ש : לפני פטירתו, שיתף אדמו"ר הזקן את בנו בבעיות רוחניות שפשטו בקרב החסידים בנוגע ליישום החסידות בעבודת התפילה. החסידים נחלקו לשתי תפיסות מוטעות:[6]
1. קבוצה שסברה שחב"ד דורשת "שכל קר" וכל מעורבות רגשית היא ביטוי של ״ישות״ (אגו).
2. קבוצה שחיפשה התפעלות רגשית ישירה ללא הבנה שכלית, תוך שהם לומדים חסידות רק כחובה ולא ככלי לעבודה.[7]
• תוכניתו של אדמו"ר הזקן: אדמו"ר הזקן תכנן לכתוב מדריך מסודר לדרך העבודה ובו סיכום של סדר ההשתלשלות, כיוון שהחסידים התקשו להרכיב תמונה ברורה מהמאמרים המפוזרים. הוא נפטר בטרם השלים זאת, והטיל את המשימה על בנו.
• שלוש האיגרות של אדמו"ר האמצעי: בשנה הראשונה לנשיאותו שלח אדמו"ר האמצעי שלוש איגרות כדי להסדיר את הנושא:
1. האיגרת הראשונה: תיארה את הבעיות והבלבול ששררו בקהילה.[8]
2. האיגרת השנייה ("קונטרס ההתפעלות"): הסבירה כי התרגשות רגשית אמיתית חייבת לנבוע מתוך הבנה מעמיקה והתבוננות בפרטי פרטים (התבוננות בפרטיות).[9]
3. האיגרת השלישית ("שער היחוד"): נקראה תחילה "קונטרס ההתבוננות". היא מגדירה מהי התבוננות (ניתוח עיוני מעמיק הדומה ל"עיון" תלמודי) ומספקת את הכלים לביצועה.[10]
• ייחודיות הספר: החל מפרק י', הספר מפרט את כל סדר ההשתלשלות מלמעלה למטה. זהו המקום היחיד בחסידות חב"ד שבו מוסבר כל תהליך הבריאה באופן סיסטמטי ובמקום אחד.[11] המטרה היא להפוך את המושגים המופשטים למוחשיים דרך משלים פיזיים, כדי שישפיעו על רגשות האדם.
הוצאות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ספר זה נדפס בחיי אדמו"ר האמצעי, בקאפוסט בשנת תק"פ. חלקו הראשון נדפס שוב בלמברג בתר"כ. בשנת תש"ח הדפיס את הספר הרבי עם תיקונים, ומאז נדפסו עוד הוצאות רבות.
בתשנ"ה הדפיסה קה"ת את הספר בהוצאה חדשה באותיות מרובעות עם תיקונים, ביאורים מר' הלל מפאריטש, מראי מקומות, מפתחות, רשימת כת"י והדפוסים, ופאקסימליות.
אודות הספר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהיום יום[12] מובא בשם אדמו"ר המהר"ש, אשר אדמו"ר האמצעי כתב בשביל כל סוג וסוג מהמשכילים והעובדים אשר בעדת החסידים מאמרים וספר מיוחד, לבד שער היחוד ושערי אורה שהם כלליים, ונכתבו עבור כל החסידים: שער היחוד הוא המפתח דתורת החסידות, ושערי אורה - אל"ף-בי"ת דתורת החסידות.
במכתב לשואל השיב הרבי: "בשאלתו אם יש ספר בדא"ח המבאר סדר ההשתלשלות, הנה כזה הוא ספר שער היחוד לאדמו"ר האמצעי ושם בתחלתו מבאר ג"כ ע"ד אופן ההתבוננות"[13].
באחד משיחות או איגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מזכיר שבנו אדמו"ר הריי"ץ כתב ביאור לשער היחוד, הביאור לא הגיע לידינו.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הספר בדפוס הראשון - קאפוסט תק"פ בפורמט צילום באתר היברובוקס
- הספר במהדורה חדשה בפורמט צילום באתר היברובוקס
- הספר בפורמט טקסט באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
| ספרי אדמו"ר האמצעי | ||
|---|---|---|
| נגלה | פסקי דינים אדמו"ר האמצעי | |
| חסידות | אמרי בינה • פירוש המילות • שערי תשובה • דרך חיים • נר מצוה ותורה אור • שערי אורה • עטרת ראש • בד קודש • פוקח עורים • קונטרס ההתפעלות • תורת חיים • מאמרי אדמו"ר האמצעי • מאה שערים • שני המאורות • ביאורי הזהר | |
| שונות | מענה לשון • אגרות קודש | |
הערות שוליים
- ^ נסמנו במראי המקומות לספר בתחילת שער האמונה, בהוצאת תשנ"ה ואילך.
- ^ שער היחוד פרק א׳
- ^ שער היחוד פרק ה׳ - ״מן ההכרח לידע כל פרטי חילוקי המדריגות בכל פרטי סדרי ההשתלשלות דאבי"ע להתבונן בהם אשר אינם מובנים לכל מכללי התורות״
- ^ ראה קונטרס העבודה פרק ו׳
- ^ עפ״י ביאור שער היחוד בפתח דבר מאת הרה״ג וכו׳ ר׳ בנימין וואלטרס.
- ^ הקדמת קונטרס ההתפעלות
- ^ קונטרס ההתפעלות אגרת א׳
- ^ קונטרס ההתפעלות איגרת א׳
- ^ קונטרס ההתפעלות אגרת ב׳
- ^ שער היחוד א- ט
- ^ שער היחוד פרק י׳ ואילך
- ^ ט"ו אדר ב'.
- ^ אגרות קודש כרך ה', אגרת א'שב.