יעקב הבר: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "מלחמת העולם הראשונה " ב־"מלחמת העולם הראשונה ") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יעקב הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב הבר ורעייתו]] | [[קובץ:יעקב הבר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' יעקב טוביה הלוי הבר ורעייתו]] | ||
הרב '''יעקב הבר''', היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה ידוע כנדיב לב ובעל מידות תרומיות, תלמיד חכם מופלג, מנכבדי הסוחרים בעיר קאליש, ומחשובי חסידי אלכסנדר ב[[פולין]]. | הרב '''יעקב טוביה הלוי הבר''', היה מ[[חסיד]]י [[אדמו"ר הרש"ב]]. היה ידוע כנדיב לב ובעל מידות תרומיות, תלמיד חכם מופלג, מנכבדי הסוחרים בעיר קאליש, ומחשובי חסידי אלכסנדר ב[[פולין]]. | ||
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] - בחודש [[מנחם אב]] [[תרע"ד]] - נמלט עם רעייתו מרת שיינא שרה וילדיהם ל[[רוסיה]]. בהתקרב [[ראש השנה]] [[ | == התקרבותו לאדמו"ר הרש"ב == | ||
הפגישה עם [[חסידות חב"ד]] הלהיבה אותו, ועד מהרה התקשר בכל נימי נפשו לאדמו"ר הרש"ב, והחליט להשתקע עם משפחתו באופן זמני בליובאוויטש. וכמים הפנים לפנים - הרבי הרש"ב קירבו מאוד, עד כדי כך שדאג למלמדים מיוחדים לשני בניו יהודה-לייביש ושלמה-דוד. | עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] - בחודש [[מנחם אב]] [[תרע"ד]] - נמלט עם רעייתו מרת שיינא שרה וילדיהם ל[[רוסיה]]. בהתקרב [[ראש השנה]] [[תרע"ה]], היה נהיר לו, כי הפעם לא יוכל לנסוע לחגים אל רבו כמידי [[שנה]], לכן, חשב לפחות להסתופף בצילו של אדמו"ר אחר. הוא החל להתעניין היכן ישנו רבי חסידי, ובעצתם של מכריו נסע ל[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], להסתופף בצילו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. | ||
יחד עם ישראל דובער, אחיינו של הרבי (בן אחיו [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|רבי מנחם מענדל]]), למדו הבנים נגלה, אצל החסיד המפורסם, הרב [[משה רוזנבלום]], ואילו חסידות, למדו אצל ה[[משפיע]] הנודע, הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. | הפגישה עם [[חסידות חב"ד]] הלהיבה אותו, ועד מהרה התקשר בכל נימי נפשו לאדמו"ר הרש"ב, והחליט להשתקע עם משפחתו באופן זמני בליובאוויטש. וכמים הפנים לפנים - הרבי הרש"ב קירבו מאוד, עד כדי כך שדאג למלמדים מיוחדים לשני בניו יהודה-לייביש ושלמה-דוד. | ||
יחד עם ישראל דובער, אחיינו של הרבי (בן אחיו [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|רבי מנחם מענדל]]), למדו הבנים [[נגלה]], אצל החסיד המפורסם, הרב [[משה רוזנבלום]], ואילו חסידות, למדו אצל ה[[משפיע]] הנודע, הרב [[שלמה זלמן הבלין]]. | |||
== קירבה משפחתית מיוחדת לרש"ב == | == קירבה משפחתית מיוחדת לרש"ב == | ||
משפחת הבר התקרבה עד כדי כך לרבי הרש"ב, עד שבימות הקיץ [[תרע"ה]] כאשר משפחת בית הרב נסעה למקום נופש, בעיר אורשא, נסעה לשם גם משפחת הבר, והם התגוררו קרוב לדירה בה התאכסן הרבי. במהלך הנופש, זכו בני המשפחה לקירובים מיוחדים, ובין היתר, בחן הרבי הרש"ב, את לייביש על לימודו. בתו מרת נעכא, | משפחת הבר התקרבה עד כדי כך לרבי הרש"ב, עד שבימות הקיץ [[תרע"ה]] כאשר משפחת בית הרב נסעה למקום נופש, בעיר אורשא, נסעה לשם גם משפחת הבר, והם התגוררו קרוב לדירה בה התאכסן הרבי. במהלך הנופש, זכו בני המשפחה לקירובים מיוחדים, ובין היתר, בחן הרבי הרש"ב, את לייביש על לימודו. בתו מרת נעכא, הייתה בגיל [[:קטגוריה:משפחת אדמו"ר הריי"צ|בנות]] [[אדמו"ר הריי"צ]], ואף הן נהיו ידידות נפש. וכאשר הגרמנים התקרבו לליובאוויטש, והרבי הרש"ב עבר להתגורר ברוסטוב, השתקע גם הרב יעקב הבר ב[[רוסטוב]]. | ||
בחודש [[אדר]] תר"פ חלה אדמו"ר הרש"ב, ומצבו הקשה, הביא את החסידים להעתיר [[תפילה|תפילות]]. מניין מחשובי החסידים התאספו מידי ערב בביתו של הרב יעקב הבר, והיו אומרים [[ | בחודש [[אדר]] [[תר"פ]] חלה אדמו"ר הרש"ב, ומצבו הקשה, הביא את החסידים להעתיר [[תפילה|תפילות]]. מניין מחשובי החסידים התאספו מידי ערב בביתו של הרב יעקב טוביה הבר, והיו אומרים [[תהלים]] כל הלילה. ב[[ב' ניסן תר"פ]] כבה השמש בצהרים - [[אדמו"ר הרש"ב]] הסתלק, וכאבם של החסידים היה גדול מנשוא. לאחר ה[[הסתלקות]], התקשר הרב יעקב טוביה בעבותות [[אהבה]] לאדמו"ר הריי"צ, עמו היה בידידות, מאז הגיעו לליובאוויטש, וזכה לקירובים רבים. | ||
בימי מחלת אדמו"ר הרש"ב, התמים הרב [[דובער ריבקין]], שימשו בהתמסרות בלתי רגילה. הנהגתו זו, מצאה חן בעיני הרב יעקב הבר, שהיה כאמור בן בית, וראה הכל מקרוב. לכן לקחו לחתן לבתו מרת נעכא. | בימי מחלת אדמו"ר הרש"ב, התמים הרב [[משה דובער ריבקין]], שימשו בהתמסרות בלתי רגילה. הנהגתו זו, מצאה חן בעיני הרב יעקב טוביה הבר, שהיה כאמור בן בית, וראה הכל מקרוב. לכן לקחו לחתן לבתו מרת נעכא. | ||
ב[[י"ט בתמוז]] [[תרפ"א]], עזב הרב יעקב | ב[[י"ט בתמוז]] [[תרפ"א]], עזב הרב יעקב טוביה הבר את [[רוסטוב]], ושב ל[[פולין]], שם קירב לחסידות חב"ד, את אחיו הצעיר הרב חיים אליעזר. בשנים הבאות שלח הרב חיים אליעזר את בנו הרב [[ישראל צבי הבר]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לודז']], וכאשר עלו [[ארץ הקודש|ארצה]] למד הנער הצעיר, ב[[תורת אמת]] ב[[ירושלים]], ו[[אחי תמימים]] ב[[תל אביב]], שם ספג את האווירה החסידית וגדל כ[[חסיד]] ומקושר אמיתי. כל חייו עשה רבות לנחת רוח הרבי, בפעולות רבות ל[[הפצת המעיינות]] ובהן [[שליחות|שליחויות]] במשך עשור ברומניה הקומוניסטית.(- בניו הם אברהם אלטר הלוי הבר מנחלת הר חב"ד ושמואל הלוי הבר מקראון הייטס מרת הנדל מצפת ומרת טברדוביץ מכפר חב"ד) | ||
== | == קישורים חיצוניים == | ||
הרב שניאור זלמן ברגר, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45332 חב"ד אינפו] | * הרב שניאור זלמן ברגר, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=45332 משפחת הבר מתקרבת לליובאוויטש], באתר [[חב"ד אינפו]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{מיון רגיל:הבר, יעקב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:משפחת הבר]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:12, 3 במרץ 2022
הרב יעקב טוביה הלוי הבר, היה מחסידי אדמו"ר הרש"ב. היה ידוע כנדיב לב ובעל מידות תרומיות, תלמיד חכם מופלג, מנכבדי הסוחרים בעיר קאליש, ומחשובי חסידי אלכסנדר בפולין.
התקרבותו לאדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה - בחודש מנחם אב תרע"ד - נמלט עם רעייתו מרת שיינא שרה וילדיהם לרוסיה. בהתקרב ראש השנה תרע"ה, היה נהיר לו, כי הפעם לא יוכל לנסוע לחגים אל רבו כמידי שנה, לכן, חשב לפחות להסתופף בצילו של אדמו"ר אחר. הוא החל להתעניין היכן ישנו רבי חסידי, ובעצתם של מכריו נסע לעיירה ליובאוויטש, להסתופף בצילו של אדמו"ר הרש"ב.
הפגישה עם חסידות חב"ד הלהיבה אותו, ועד מהרה התקשר בכל נימי נפשו לאדמו"ר הרש"ב, והחליט להשתקע עם משפחתו באופן זמני בליובאוויטש. וכמים הפנים לפנים - הרבי הרש"ב קירבו מאוד, עד כדי כך שדאג למלמדים מיוחדים לשני בניו יהודה-לייביש ושלמה-דוד.
יחד עם ישראל דובער, אחיינו של הרבי (בן אחיו רבי מנחם מענדל), למדו הבנים נגלה, אצל החסיד המפורסם, הרב משה רוזנבלום, ואילו חסידות, למדו אצל המשפיע הנודע, הרב שלמה זלמן הבלין.
קירבה משפחתית מיוחדת לרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
משפחת הבר התקרבה עד כדי כך לרבי הרש"ב, עד שבימות הקיץ תרע"ה כאשר משפחת בית הרב נסעה למקום נופש, בעיר אורשא, נסעה לשם גם משפחת הבר, והם התגוררו קרוב לדירה בה התאכסן הרבי. במהלך הנופש, זכו בני המשפחה לקירובים מיוחדים, ובין היתר, בחן הרבי הרש"ב, את לייביש על לימודו. בתו מרת נעכא, הייתה בגיל בנות אדמו"ר הריי"צ, ואף הן נהיו ידידות נפש. וכאשר הגרמנים התקרבו לליובאוויטש, והרבי הרש"ב עבר להתגורר ברוסטוב, השתקע גם הרב יעקב הבר ברוסטוב.
בחודש אדר תר"פ חלה אדמו"ר הרש"ב, ומצבו הקשה, הביא את החסידים להעתיר תפילות. מניין מחשובי החסידים התאספו מידי ערב בביתו של הרב יעקב טוביה הבר, והיו אומרים תהלים כל הלילה. בב' ניסן תר"פ כבה השמש בצהרים - אדמו"ר הרש"ב הסתלק, וכאבם של החסידים היה גדול מנשוא. לאחר ההסתלקות, התקשר הרב יעקב טוביה בעבותות אהבה לאדמו"ר הריי"צ, עמו היה בידידות, מאז הגיעו לליובאוויטש, וזכה לקירובים רבים.
בימי מחלת אדמו"ר הרש"ב, התמים הרב משה דובער ריבקין, שימשו בהתמסרות בלתי רגילה. הנהגתו זו, מצאה חן בעיני הרב יעקב טוביה הבר, שהיה כאמור בן בית, וראה הכל מקרוב. לכן לקחו לחתן לבתו מרת נעכא.
בי"ט בתמוז תרפ"א, עזב הרב יעקב טוביה הבר את רוסטוב, ושב לפולין, שם קירב לחסידות חב"ד, את אחיו הצעיר הרב חיים אליעזר. בשנים הבאות שלח הרב חיים אליעזר את בנו הרב ישראל צבי הבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לודז', וכאשר עלו ארצה למד הנער הצעיר, בתורת אמת בירושלים, ואחי תמימים בתל אביב, שם ספג את האווירה החסידית וגדל כחסיד ומקושר אמיתי. כל חייו עשה רבות לנחת רוח הרבי, בפעולות רבות להפצת המעיינות ובהן שליחויות במשך עשור ברומניה הקומוניסטית.(- בניו הם אברהם אלטר הלוי הבר מנחלת הר חב"ד ושמואל הלוי הבר מקראון הייטס מרת הנדל מצפת ומרת טברדוביץ מכפר חב"ד)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שניאור זלמן ברגר, משפחת הבר מתקרבת לליובאוויטש, באתר חב"ד אינפו