אהרן מצ'רנוביל – הבדלי גרסאות

|תמונה= [[קובץ:אהרן מצרנוביל.jpg|250px]]

רבי '''אהרון מצ'רנוביל''' נולד בשנת [[תקמ"ד]] לאביו רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] ולאימו חיה שרה, בת ר' [[אהרן מקרלין]]. גדל בבית סבו, רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממעזריטש]] ובעל הספר 'מאור עינים'. [[נישואין|נשא]] את הרבנית בת רבי [[גדליה מליניץ]], ובזיווג שני את בת רבי [[צבי מקארסטשוב]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] עוד בחיי אביו ולאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו ב[[צ'רנוביל]].

היה ועגונה אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי אהרן מצ'רנביל חכך בדעתו לאסור, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] נטה להתיר. [[אדמו"ר הצמח צדק]] שלח מכתב לרבי אהרן מטשערנאביל, בנושא ושם תיארו "שר העליונים ותחתונים" (בגירסא אחרת{{הערה|1=מפי אחד מהאדמו"רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל}} "שר התורה"). כאשר ראו זאת חסידי ליובאוויטש, התארגנו קבוצה של [[חסיד]]ים לנסוע לטשערנאביל לראות מי הוא זה שרבם כותב עליו תארים נשגבים אלו. קודם שנפרדו מרבי אהרן ביקשו ממנו שיאמר להם דבר תורה. אמר להם: מובא בגמרא "אונאה עד שתות", וידוע שיש שבע [[מידות]]; [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]] ו[[מלכות]]. המידה השישית היא יסוד, וזהו אונאה עד שתות, שאפילו מי שזיכך עצמו בכל המידות, אף על פי כן, כל עוד שלא זיכך עצמו במידה השישית - יסוד, עדיין יכול לרמות עצמו, והעצה לזה להחזיק עצמו ב[[ענוה]] ולהשפיל עצמו כקרקע כי אין אונאה לקרקעות{{הערה|1=[http://www.kikarhashabat.co.il/22131.html אתר כיכר שבת]}}.