שניאור זלמן שניאורסון (נין אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "נשא את" ב־"נשא את") |
אין תקציר עריכה |
||
| (21 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:שניאור זלמן 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן שניאורסון]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=נין הרבי הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[שניאור זלמן שניאורסון (פירושונים)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=נין הרבי הצמח צדק|אחר=פירושים אחרים|ראו=[[שניאור זלמן שניאורסון (פירושונים)]]}} | ||
[[הרב]] ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות [[רעפקא]], [[סטארדוב]], ו[[הומיל]], ובן האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה]], בן האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן | [[הרב]] ה[[חסיד]] רבי '''שניאור זלמן שניאורסאהן''', היה רבה של העיירות [[רעפקא]], [[סטארדוב]], ו[[הומיל]], ובן האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה]], בן האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהרי"ל מקאפוסט]], בן [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוא היה בקי גדול ב[[תורת החסידות]], אך הנהגתו | רבי שניאור זלמן היה ממקורבי [[אדמו"ר הרש"ב]]. הוא היה בקי גדול ב[[תורת החסידות]], אך הנהגתו הייתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון ה[[דיבור]] שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי ה[[דא"ח]], אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה. | ||
נפטר בכ״ג אדר תרפ״ח. | |||
==ברבנות רציצ'ה== | ==ברבנות רציצ'ה== | ||
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב [[אדמו"ר הרש"ב]], והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. | כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז [[עיירה]] מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב [[אדמו"ר הרש"ב]], והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן. | ||
בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים". | בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים". | ||
| שורה 17: | שורה 19: | ||
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הרשד"ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי. | המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הרשד"ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי. | ||
בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]]{{ | בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]]{{הערה|ח"ד עמ' קכ"ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן. | ||
== בשנות המהפכה == | == בשנות המהפכה == | ||
בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של [[אדמו"ר הריי"צ]] להפצת [[יהדות]] ברחבי [[רוסיה]]. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]]". | בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות [[הומיל]]. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של [[אדמו"ר הריי"צ]] להפצת [[יהדות]] ברחבי [[רוסיה]]. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "[[אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ]]". | ||
בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר ל[[ארצות הברית]], ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל. | בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר ל[[ארצות הברית]], ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
בניו: | בניו: | ||
* פרופסור '''[[פישל שניאורסון]]'''. | * פרופסור '''[[פישל שניאורסון]]'''. | ||
*[[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק|יצחק שניאורסון]]. | * ר' [[יצחק שניאורסון (בן נין אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק שניאורסון]]. | ||
* ר' ד"ר מענדל שניאורסון (נפטר בצעירותו). | |||
* מרת אסתר קבקוב, אשת ר' שלמה קבקוב. | |||
* מרת ד"ר פייגא שניאורסון. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | ||
{{מיון רגיל: שניאורסון שניאור זלמן}} | {{מיון רגיל: שניאורסון שניאור זלמן}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בסטרדוב]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]] | [[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]] | ||
[[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:רבני קהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | [[קטגוריה:חברי כולל חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים בהומיל]] | |||
גרסה אחרונה מ־23:45, 20 באוגוסט 2024
הרב החסיד רבי שניאור זלמן שניאורסאהן, היה רבה של העיירות רעפקא, סטארדוב, והומיל, ובן האדמו"ר רבי שלום בער שניאורסאהן מרצ'יצה, בן האדמו"ר רבי מהרי"ל מקאפוסט, בן אדמו"ר הצמח צדק.
רבי שניאור זלמן היה ממקורבי אדמו"ר הרש"ב. הוא היה בקי גדול בתורת החסידות, אך הנהגתו הייתה פשטנית. כן היה לו זכרון נדיר, והוא זכר סיפורים לפרטי פרטיהם. כשרונותיו הגדולים, וכשרון הדיבור שלו, גרמו לבני העיר לחבב ביותר את מאמרי הדא"ח, אותם היה חוזר בשפה יפה וברורה.
נפטר בכ״ג אדר תרפ״ח.
ברבנות רציצ'העריכה
כאשר נפטר אביו, האדמו"ר רבי שלום בער, ביקשו רבנים שונים את רבנות רצ'יצ'ה, שהייתה אז עיירה מפורסמת ונחשבת. אלא שאז התערב אדמו"ר הרש"ב, והבהיר כי רבנות רצ'יצ'ה שייכת לר' שניאור זלמן.
בהגיעו לפרקו נשא את בת החסיד הנודע ר' פישל ברייטמאהן, מצאצאי האחים הקדושים המכונים "הלוקים".
לאחר נישואיו ישב סמוך על שולחן חותנו. לאחר מספר שנים נאלץ לצאת לפרנס את משפחתו. בעוד שחותנו רצה שיכהן ברבנות, סירב ר' שניאור זלמן והעדיף לעסוק במסחר. עם זאת, לאחר כשנה נהפך עליו הגלגל והוא הפסיד את כל כספו, ואז הוא נסע לחצר אביו, האדמו"ר מרצ'יצ'ה, שם ישב על התורה ועל העבודה.
באותם שנים הייתה העיר רעפקא מפולגת ומסוכסכת, ולא היה לה רב. כאשר שמעו אנשי העיר שר' שניאור זלמן יושב ברצ'יצ'א, הם שלחו אליו משלחת בבקשה לקבל על עצמו את רבנות העיר. רבי שניאור זלמן סירב, אך אביו עודד אותו לקבל את הרבנות, מכיוון שזו תעזור לאחד את אנשי העיר ביניהם, ועל-כך מדובר במצווה גדולה. הוא כיהן בעיר כרב במשך שנים אחדות, ונערץ בפי כל תושבי העיר.
לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר סטארדוב, וחסידי חב"ד נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של חסידים הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם.
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, אדמו"ר הרשד"ב, שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: "ארבע שנים השפעת רוחניות וגשמיות ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג". ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרב מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי.
בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל עם ישראל. באגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)[1], משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן.
בשנות המהפכהעריכה
בשנות המהפיכה עבר ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות הומיל. באותם שנים היה שותף לפעילותו המחתרתית של אדמו"ר הריי"צ להפצת יהדות ברחבי רוסיה. עדות לכך אפשר למצוא במכתבי אדמו"ר הריי"צ אליו בענייני הכלל, שנדפסו בסדרת "אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ".
בני משפחת ר' שניאור זלמן ביקשו שיהגר לארצות הברית, ואף השיגו עבורו רשיון יציאה וויזה, אך הוא סרב. "מי ימלא את מקומי בפעילות היהדות?", שאל.
משפחתועריכה
בניו:
- פרופסור פישל שניאורסון.
- ר' יצחק שניאורסון.
- ר' ד"ר מענדל שניאורסון (נפטר בצעירותו).
- מרת אסתר קבקוב, אשת ר' שלמה קבקוב.
- מרת ד"ר פייגא שניאורסון.
הערות שוליים
- ↑ ח"ד עמ' קכ"ז.