אברהם זלצמן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") |
||
| (37 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Yaakov Yehuda Majeski.jpg|שמאל|ממוזער | [[קובץ:Yaakov Yehuda Majeski.jpg|שמאל|ממוזער|תצלום שצולם עם ספר התורה שהובא בשליחותו של הרבי ל[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], הרב [[יעקב יהודה מאייעסקי]], ?, הרב זלצמן]] | ||
הרב '''אברהם זלצמן''' ([[א' חשון]] [[תר"ס]]-[[י"ד שבט]] [[תשמ"ד|תשד"מ]]) היה מחסידי חב"ד ב[[סמרקנד]], ולאחר עלייתו ארצה שימש כראש [[כולל אברכים]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. | הרב '''אברהם זלצמן''' ([[א' חשון]] [[תר"ס]] - [[י"ד שבט]] [[תשמ"ד|תשד"מ]]) היה מחסידי חב"ד ב[[סמרקנד]], ולאחר עלייתו [[ארץ הקודש|ארצה]] שימש כראש [[כולל אברכים]] ב[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[סמרגון]] ב[[א' חשון|ראש חודש חשון]] [[תר"ס]] לאביו ר' [[דובער זלצמן]] ולאמו מרת שיינא. משפחתו | [[קובץ:הנחת אבן הפינה ביהכ נחל'ה.jpg|שמאל|ממוזער|מעמד [[הנחת אבן הפינה]] לבניית [[בית הכנסת]] חב"ד ב[[נחלת הר חב"ד]]. מימין לשמאל: ר' [[זושא וילימובסקי]], ר' [[אפרים וולף]], הרב זלצמן, ר' [[פייביש וואגעל]], ר' משה יפה מנכ"ל היכל שלמה, הרב [[יהודה קולאשער]] (בוטראשווילי), ר' [[בן ציון שם טוב]], ר' [[בערל ריקמן]]]] | ||
נולד ב[[סמרגון]] ב[[א' חשון|ראש חודש חשון]] [[תר"ס]] לאביו ר' [[דובער זלצמן]] ולאמו מרת שיינא. משפחתו הייתה מרובת ילדים, והיו לו עוד עשרה אחים. | |||
בעקבות השפעתו של ה[[שד"ר]] ר' [[טוביה שקולניק]] נשלח ללמוד | בעקבות השפעתו של ה[[שד"ר]] ר' [[טוביה שקולניק]] נשלח ללמוד בגיל אחת עשרה בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ובמהלך שנות לימודיו בישיבה זכה לישון במשך תקופה מסויימת בביתו של [[אדמו"ר המהר"ש]]. | ||
כשהגיע לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תרפ"ה]] עם אחותו הצעירה של | כשהגיע לגיל נישואין, התחתן בשנת [[תרפ"ה]] עם ברכה אחותו הצעירה של ה[[משפיע]] ר' [[אברהם ברוך פבזנר]] מ[[מינסק]], וכאשר שאלו את [[אדמו"ר הריי"צ]] על השידוך, התבטא עליו אדמו"ר הריי"צ: "אברהם'ל סמארגאנער? נו.. ער איז דאך א פנימי"! [= אברהם מסמרגון? נו... הרי הוא פנימי!]. | ||
לאחר חתונתו נודע לו על עיירה | לאחר חתונתו נודע לו על [[עיירה]] ב[[סיביר]] שהשוחט נפטר ואין להם אפשרות לשחוט עופות, ולשם כך נסע ללמוד את מלאכת השחיטה אצל גיסו [[ברוך דוכמן]], ובדרכו ל[[עיירה]] צ'רפובץ נכנס ל[[יחידות]] אצל אדמו"ר הריי"צ, שהורה לו לקבל 'קבלה' לשחיטה הן מהרב החסידי של לנינגרד הרב [[שמעון לזרוב]] והן מהרב דוד טעביל קצנבלויגן, רבה ה'מתנגד' של העיר{{הערה|אף שבאותה תקופה נחלק על אדמו"ר הריי"צ בקשר לאסיפת הרבנים, אך אדמו"ר הריי"צ אמר שיש לקבל ממנו 'קבלה' היות שהוא יהודי ירא שמים.}}, וכן בירך אותו לזרע של קיימא. | ||
בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] נאלץ להימלט ל[[חרקוב]] שבאוקראינה, וניהל שם מסעדה כשרה. | בעקבות רדיפות ה[[ק.ג.ב.]] נאלץ להימלט ל[[חרקוב]] שבאוקראינה, וניהל שם מסעדה כשרה. | ||
בשנת [[תרצ"א]] ערך הסבת מקצוע לצלם, ובשנת [[תש"א]] ברח עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות פלישת הגרמנים | בשנת [[תרצ"א]] ערך הסבת מקצוע לצלם, ובשנת [[תש"א]] ברח עם משפחתו ל[[סמרקנד]] בעקבות פלישת הגרמנים ל[[רוסיה]] ב[[מלחמת העולם השנייה]]. | ||
===בארץ הקודש=== | |||
כחצי שנה לאחר פטירת רעייתו מרת ברכה, הצליח לצאת בחורף של שנת [[תשכ"ח]] מברית המועצות, והתיישב יחד עם בתו ומשפחתה ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ט]] הגיע לרבי בפעם הראשונה. | כחצי שנה לאחר פטירת רעייתו מרת ברכה, הצליח לצאת בחורף של שנת [[תשכ"ח]] מברית המועצות, והתיישב יחד עם בתו ומשפחתה ב[[כפר חב"ד]], ובשנת [[תשכ"ט]] הגיע לרבי בפעם הראשונה. | ||
עם הקמתה של [[נחלת הר חב"ד]] | עם הקמתה של [[נחלת הר חב"ד]] בקריית מלאכי ביוזמת הרבי, היה מראשוני החסידים שעברו להתגורר בשכונה, ומונה כמנהל ה[[כולל אברכים]]. | ||
בארץ, התחתן בשנית עם מרת איידעלע, | בארץ, התחתן בשנית עם מרת איידעלע, שהייתה ניצולת [[שואה]] ושימשה עד לחתונתם כבלנית במקווה טהרה בלוד. | ||
שימש כראש הכולל עד לפטירתו ב[[י"ד שבט]] [[תשמ"ד|תשד"מ]] ונטמן על פי בקשתו ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], ועל | במקביל לתפקידו כראש הכולל, התמסר לטובת תושבי השכונה ולהסתדרותם של המתיישבים החדשים, ייסד קופת גמילות חסדים מהמשכורת שקיבל כמנהל הכולל, ונמנה על זקני חסידי חב"ד בשכונה ומדמויות ההוד שפעלו בה. | ||
על אף נסיונות שונים להחליפו, שימש בהוראת הרבי כראש הכולל עד לפטירתו ב[[י"ד שבט]] [[תשמ"ד|תשד"מ]] ונטמן על פי בקשתו ב[[בית העלמין הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], ועל מצבתו נחרת הכיתוב: "פה נטמן אברהם זלצמן, שזכה ללמוד בליובאוויטש", על פי בקשתו שלא יוסיפו שום כיתוב אחר למצבה. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''סמרקנד - | *'''[[סמרקנד]] - מחתרת שהשפיעה למרחקים''' - עמודים 120-162, מאת בנו ר' הלל זלצמן | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בתו, מרת פרומה שרה, רעיית ר' [[חיים אליהו מישולובין]] | *בתו, מרת פרומה שרה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ג כסלו]] [[תשפ"ד]]}}, רעיית ר' [[חיים אליהו מישולובין]] | ||
*בנו, ר' [[בערל זלצמן]] | *בנו, ר' [[בערל זלצמן]] | ||
*בנו, ר' [[הלל זלצמן]] - יו"ר [[חמ"ה]] בארצות הברית | *בנו, ר' [[הלל זלצמן]] - יו"ר [[חמ"ה]] בארצות הברית | ||
| שורה 35: | שורה 39: | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]] | ||
[[קטגוריה | [[קטגוריה:אישים בחרקוב]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת זלצמן]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשד"מ]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ס]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:42, 19 ביולי 2024
הרב אברהם זלצמן (א' חשון תר"ס - י"ד שבט תשד"מ) היה מחסידי חב"ד בסמרקנד, ולאחר עלייתו ארצה שימש כראש כולל אברכים בנחלת הר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בסמרגון בראש חודש חשון תר"ס לאביו ר' דובער זלצמן ולאמו מרת שיינא. משפחתו הייתה מרובת ילדים, והיו לו עוד עשרה אחים.
בעקבות השפעתו של השד"ר ר' טוביה שקולניק נשלח ללמוד בגיל אחת עשרה בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, ובמהלך שנות לימודיו בישיבה זכה לישון במשך תקופה מסויימת בביתו של אדמו"ר המהר"ש.
כשהגיע לגיל נישואין, התחתן בשנת תרפ"ה עם ברכה אחותו הצעירה של המשפיע ר' אברהם ברוך פבזנר ממינסק, וכאשר שאלו את אדמו"ר הריי"צ על השידוך, התבטא עליו אדמו"ר הריי"צ: "אברהם'ל סמארגאנער? נו.. ער איז דאך א פנימי"! [= אברהם מסמרגון? נו... הרי הוא פנימי!].
לאחר חתונתו נודע לו על עיירה בסיביר שהשוחט נפטר ואין להם אפשרות לשחוט עופות, ולשם כך נסע ללמוד את מלאכת השחיטה אצל גיסו ברוך דוכמן, ובדרכו לעיירה צ'רפובץ נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, שהורה לו לקבל 'קבלה' לשחיטה הן מהרב החסידי של לנינגרד הרב שמעון לזרוב והן מהרב דוד טעביל קצנבלויגן, רבה ה'מתנגד' של העיר[1], וכן בירך אותו לזרע של קיימא.
בעקבות רדיפות הק.ג.ב. נאלץ להימלט לחרקוב שבאוקראינה, וניהל שם מסעדה כשרה.
בשנת תרצ"א ערך הסבת מקצוע לצלם, ובשנת תש"א ברח עם משפחתו לסמרקנד בעקבות פלישת הגרמנים לרוסיה במלחמת העולם השנייה.
בארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
כחצי שנה לאחר פטירת רעייתו מרת ברכה, הצליח לצאת בחורף של שנת תשכ"ח מברית המועצות, והתיישב יחד עם בתו ומשפחתה בכפר חב"ד, ובשנת תשכ"ט הגיע לרבי בפעם הראשונה.
עם הקמתה של נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי ביוזמת הרבי, היה מראשוני החסידים שעברו להתגורר בשכונה, ומונה כמנהל הכולל אברכים.
בארץ, התחתן בשנית עם מרת איידעלע, שהייתה ניצולת שואה ושימשה עד לחתונתם כבלנית במקווה טהרה בלוד.
במקביל לתפקידו כראש הכולל, התמסר לטובת תושבי השכונה ולהסתדרותם של המתיישבים החדשים, ייסד קופת גמילות חסדים מהמשכורת שקיבל כמנהל הכולל, ונמנה על זקני חסידי חב"ד בשכונה ומדמויות ההוד שפעלו בה.
על אף נסיונות שונים להחליפו, שימש בהוראת הרבי כראש הכולל עד לפטירתו בי"ד שבט תשד"מ ונטמן על פי בקשתו בבית העלמין הר הזיתים בירושלים, ועל מצבתו נחרת הכיתוב: "פה נטמן אברהם זלצמן, שזכה ללמוד בליובאוויטש", על פי בקשתו שלא יוסיפו שום כיתוב אחר למצבה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- סמרקנד - מחתרת שהשפיעה למרחקים - עמודים 120-162, מאת בנו ר' הלל זלצמן
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת פרומה שרה[2], רעיית ר' חיים אליהו מישולובין
- בנו, ר' בערל זלצמן
- בנו, ר' הלל זלצמן - יו"ר חמ"ה בארצות הברית