מרדכי קוזלינר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
מ (החלפת טקסט – "יצחק מאיר הלפרין" ב־"יצחק מאיר הלפרין") |
||
| (75 גרסאות ביניים של 30 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:קוזלינר מוט'ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי קוזלינר]] | ||
הרב | הרב '''מרדכי (מוט'ל) קוזלינר''' ([[כ"ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ"ט]]-[[כ"ג כסלו]] [[תשס"ב]]) היה חסיד שפעל ב[[מסירות נפש]] להפיץ יהדות ב[[רוסיה]] הסובייטית וגם בהוצאת ביכלאך עבור הרבי, ו[[משפיע]] בעל שיעור קומה ב[[נחלת הר חב"ד]]. ייסד וניהל את ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]] ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את [[ועד נחלת הר חב"ד]] ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ביום [[כ"ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ"ט]] בעיר [[נעוועל]] שב[[רוסיה]], להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז"ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב"ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}, {{הערה|הרב [[שמואל רסקין (חולון)]] [https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ"ג]] עמודים 12-19}}. | ||
זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני | |||
בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין. | |||
נשא לאשה את מרת זלדה בת | ביום [[ג' תמוז]] [[תשי"ז]] נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה"ח אברהם הי"ד (לחם בנאצים ונהרג בי"ט כסלו תש"ב) ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100. תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ"ג]] עמוד 31}}. | ||
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]]. | |||
===הפצת יהדות במחתרת=== | ===הפצת יהדות במחתרת=== | ||
ר' מוט'ל היה חסיד אמיתי חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]] | [[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]] | ||
ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]]. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}. | |||
עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם | |||
בשנת [[תשכ"א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ"ש]]. | |||
בשנת [[תשכ"א]] סגרו אנשי | קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}. | ||
בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ"ש]]. | ==ביכלאך לרבי== | ||
כשנתיים לפני שעלה ל[[ארץ הקודש]] החל במבצע מיוחד של העברת כתבים ל[[רבי]]. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של [[רבותינו נשיאנו]]. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט"א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 102-104}} {{הערה|הרב [[הלל זלצמן]], [[סמרקנד (ספר)]], עמוד 469}}. | |||
קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה מקווה מהודרת ביותר. | |||
==במפגש עם הרב משה פיינשטיין== | |||
מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי. | |||
באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב [[משה פיינשטיין]]. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו{{הערה|תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ"ג]] עמוד 39}}. | |||
== | ==מנהל תומכי תמימים== | ||
עם הגיעו [[ארץ הקודש|ארצה]] מונה ל[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. אולם בתחילת [[תשל"ב]] הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח ב[[נחלת הר חב"ד]] [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד|ישיבת תומכי תמימים]] בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 102-106}}. | |||
==הנהגותיו והדרכותיו== | |||
*נהג [[לימוד האותיות והנקודות|ללמד את תלמידי ישיבתו את]] [[אותיות הא"ב]] מתוך צילום של [[סידור תורה אור]], הוא אף הסביר זאת באמרו שחקר ומצא שצילום זה יותר מדויק{{הערה|מפי הרב [[זושא גורליק]].}}. | |||
*נהג לבחון את תלמידיו ואת בני משפחתו על שינון פרקי [[תניא בעל פה]] בצורת בחינה מאתגרת שכללה את כתיבת מילות ספר התניא בהתאם לצורת הדף בה נדפס הספר{{הערה|מפי חתנו הרב [[לוי יצחק רסקין (כפר חב"ד)]].}}. | |||
*נהג לעורר רבות על לימוד יומי בסדרת כרכי [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]] של [[אדמו"ר הריי"צ]] בהם מוסבר רבות על העיסוק ועל חשיבות [[דרכי החסידות]]{{הערה|מפי חתנו הרב לוי יצחק רסקין, הרב רסקין אף מספר שר' מוטל דרש לימוד של 4-5 אגרות ליום.}}. | |||
==עוסק בצרכי ציבור== | |||
יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא [[שלמות הארץ]] ו[[שלימות העם]] כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי [[ועד נחלת הר חב"ד]] וחבר בה עד יומו האחרון{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 106-107}}. | |||
בליל שבת קודש [[כ"ג כסלו]] [[תשס"ב]] לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן ב[[מוצאי שבת]] בהר המנוחות בעיה"ק ירושלים{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 109}}. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב אברהם קוזלינר | *בנו, הרב [[אברהם קוזלינר|אברהם (אברמק'ה) קוזלינר]] - משפיע בשכונת [[קראון הייטס]]. | ||
*בנו, הרב שמואל אלעזר קוזלינר | *בנו, הרב [[שמואל אלעזר קוזלינר]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים נחלת הר חב"ד]]. | ||
*חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס | *חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת [[תומכי תמימים]] בלונדון, אנגליה. | ||
*חתנו, הרב | *חתנו, הרב יצחק מאיר הלפרין - יו"ר [[איגוד צאצאי רבנו הזקן]], נחלת הר חב"ד. | ||
*חתנו, הרב יצחק | *חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של [[וועד כפר חב"ד]]. | ||
*חתנו, הרב מנחם מענדל | *חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה. | ||
*חתנו, הרב אברהם ליפשיץ | *חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*שניאור ברגר, '''[http:// | *[[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני]''' {{PDF}} | ||
* יוסף אשכנזי, | * [[יוסף אשכנזי]], [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], [[תשע"ב]] | ||
*הרב [[שמואל רסקין (חולון)]], '''[https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו]''', תשורה מנישואי משפחת רסקין י"ב [[סיון]] [[תשפ"ג]] {{PDF}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}} | {{מיון רגיל:קוזלינר, מרדכי}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בטשקנט]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]] | |||
[[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | [[קטגוריה:משפיעים בקהילות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]] | |||
[[קטגוריה:משפחת קוזלינר]] | |||
גרסה אחרונה מ־14:56, 30 בספטמבר 2024
הרב מרדכי (מוט'ל) קוזלינר (אחרון של פסח תרפ"ט-כ"ג כסלו תשס"ב) היה חסיד שפעל במסירות נפש להפיץ יהדות ברוסיה הסובייטית וגם בהוצאת ביכלאך עבור הרבי, ומשפיע בעל שיעור קומה בנחלת הר חב"ד. ייסד וניהל את ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד ועמד בראשה. בנוסף, ייסד את ועד נחלת הר חב"ד ושימש בו כחבר פעיל עד לפטירתו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום אחרון של פסח תרפ"ט בעיר נעוועל שברוסיה, להוריו אנשי המסירות נפש, הרב החסיד חיים שניאור זלמן קוזלינר - הידוע בפי החסידים בכינוי חז"ק, ואמו מרת ציפא. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי המשטרה החשאית שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב"ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן פדיון הבן ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין[1], [2].
ביום ג' תמוז תשי"ז נשא לאשה את מרת זלדה בת הרה"ח אברהם הי"ד (לחם בנאצים ונהרג בי"ט כסלו תש"ב) ומרת שרה קפובסקי בתו של הרב החסיד שניאור זלמן חוסידוב מפולטבה מחשובי חסידי כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע. לאחר נישואיהם גרו בטשקנט[3].
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
הפצת יהדות במחתרת[עריכה | עריכת קוד מקור]
ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל מסירות נפש. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה סמרקנד ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי תורה מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי הק.ג.ב., אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת[4].
בשנת תשכ"א סגרו אנשי הק.ג.ב. את המקווה בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר סמרקנד בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין אנ"ש. קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה מקווה מהודרת ביותר[5].
ביכלאך לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשנתיים לפני שעלה לארץ הקודש החל במבצע מיוחד של העברת כתבים לרבי. הוא חיפש בכל מקום אפשרי ספרי חסידות וכתבי יד של רבותינו נשיאנו. הוא חיפש בגניזות ובבתים של משפחות החסידים מדורות קודמים. וכשמצא שלח הכול לרבי בדרכים מתוחכמות, מתחת לאפה של הבולשת הרוסית. כשהגיעו החבילות של הכתבי-יד יצא הרבי שליט"א מלך המשיח לקבלם כשהוא לבוש בבגדי שבת[6] [7].
במפגש עם הרב משה פיינשטיין[עריכה | עריכת קוד מקור]
מייד עם הגיעו לארץ הקודש, הוזמן על חשבון הרבי לשהות בחודש החגים אצל הרבי, כרטיס ששולם על ידי מזכירות הרבי.
באותו החודש שלח הרבי את העולים החדשים ובניהם ר' מרדכי להיפגש עם הגאון הרב משה פיינשטיין. שהתפעל מאוד מהיכולת לגדל דור יראים ושלמים שיודעים תורה ברוסיה בימים קשים אלו[8].
מנהל תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם הגיעו ארצה מונה למשפיע בישיבת תומכי תמימים קריית גת. אולם בתחילת תשל"ב הורה הרבי להרב קוזלינר לפתוח בנחלת הר חב"ד ישיבת תומכי תמימים בה ילמדו תלמידים עולים מברית המועצות. את הישיבה ניהל הרב קוזלינר במסירות רבה מאז הקמתה ועד ליומו האחרון[9].
הנהגותיו והדרכותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נהג ללמד את תלמידי ישיבתו את אותיות הא"ב מתוך צילום של סידור תורה אור, הוא אף הסביר זאת באמרו שחקר ומצא שצילום זה יותר מדויק[10].
- נהג לבחון את תלמידיו ואת בני משפחתו על שינון פרקי תניא בעל פה בצורת בחינה מאתגרת שכללה את כתיבת מילות ספר התניא בהתאם לצורת הדף בה נדפס הספר[11].
- נהג לעורר רבות על לימוד יומי בסדרת כרכי אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ בהם מוסבר רבות על העיסוק ועל חשיבות דרכי החסידות[12].
עוסק בצרכי ציבור[עריכה | עריכת קוד מקור]
יזם מערכות מסועפת של תעמולה בנושא שלמות הארץ ושלימות העם כמו כן היה פעיל בעסקנות חשאית בהדרכת הרבי בהרבה נושאים כלליים. היה ממקימי ועד נחלת הר חב"ד וחבר בה עד יומו האחרון[13].
בליל שבת קודש כ"ג כסלו תשס"ב לקה באירוע מוחי ונפטר באותה שבת, נטמן במוצאי שבת בהר המנוחות בעיה"ק ירושלים[14].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב אברהם (אברמק'ה) קוזלינר - משפיע בשכונת קראון הייטס.
- בנו, הרב שמואל אלעזר קוזלינר - ראש ישיבת תומכי תמימים נחלת הר חב"ד.
- חתנו, הרב יוסף יצחק שטראקס - מראשי ישיבת תומכי תמימים בלונדון, אנגליה.
- חתנו, הרב יצחק מאיר הלפרין - יו"ר איגוד צאצאי רבנו הזקן, נחלת הר חב"ד.
- חתנו, הרב לוי יצחק רסקין - מנהל עמותת הפעילות של וועד כפר חב"ד.
- חתנו, הרב מנחם מענדל הלוי מוסקול - שליח הרבי בוולינגטון, פלורידה.
- חתנו, הרב אברהם הכהן ליפשיץ - מיאמי, פלורידה.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, מעשה אבות סימן לבנים פרק שישי ואודות אביו חיים שניאור זלמן קוזלינר בפרק שני
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
- הרב שמואל רסקין (חולון), סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו, תשורה מנישואי משפחת רסקין י"ב סיון תשפ"ג
הערות שוליים
- ↑ שניאור זלמן ברגר, מעשה אבות סימן לבנים, עמודים 31-32
- ↑ הרב שמואל רסקין (חולון) סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו, תשורה מנישואי משפחת רסקין תשפ"ג עמודים 12-19
- ↑ שניאור זלמן ברגר, מעשה אבות סימן לבנים, עמוד 100. תשורה מנישואי משפחת רסקין תשפ"ג עמוד 31
- ↑ מעשה אבות סימן לבנים, עמוד 101
- ↑ מעשה אבות סימן לבנים, עמוד 101
- ↑ מעשה אבות סימן לבנים, עמוד 102-104
- ↑ הרב הלל זלצמן, סמרקנד (ספר), עמוד 469
- ↑ תשורה מנישואי משפחת רסקין תשפ"ג עמוד 39
- ↑ מעשה אבות סימן לבנים, עמודים 102-106
- ↑ מפי הרב זושא גורליק.
- ↑ מפי חתנו הרב לוי יצחק רסקין (כפר חב"ד).
- ↑ מפי חתנו הרב לוי יצחק רסקין, הרב רסקין אף מספר שר' מוטל דרש לימוד של 4-5 אגרות ליום.
- ↑ מעשה אבות סימן לבנים, עמודים 106-107
- ↑ מעשה אבות סימן לבנים, עמוד 109