חיים בער חיימסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " אדמו"ר הצמח צדק " ב־" אדמו"ר הצמח צדק ") |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (22 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|חיים בער חיימסון|נכדו, [[בעל תפילה]] תושב [[ירושלים]]|חיים בער חיימסון (ירושלים)}} | |||
[[קובץ:חיים_בער_חיימסון.png|שמאל|ממוזער|250px|תשובה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] כתובה בכתב ידו של ר' חיים בער]] | [[קובץ:חיים_בער_חיימסון.png|שמאל|ממוזער|250px|תשובה מ[[אדמו"ר הצמח צדק]] כתובה בכתב ידו של ר' חיים בער]] | ||
הרב '''חיים דובער חיימסון''' (במקומות אחדים נזכר גם בשם '''חיים יששכר בער''') היה משרת וגבאי בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]], והיה ממונה על הכנסת האורחים ל'[[יחידות]]' והיה יד ימינו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שסמך עליו בענינים חסויים רבים. | הרב '''חיים דובער חיימסון''' (במקומות אחדים נזכר גם בשם '''חיים יששכר בער''') היה משרת וגבאי בבית [[אדמו"ר הצמח צדק]], והיה ממונה על הכנסת האורחים ל'[[יחידות]]' והיה יד ימינו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שסמך עליו בענינים חסויים רבים. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], לאביו החסיד ר' אהרון ביינוש, ובהגיעו לגיל | נולד ב[[רודניא]] הסמוכה ל[[ליובאוויטש]], לאביו החסיד ר' אהרון ביינוש חן, ובהגיעו לגיל ה[[נישואין]] השתדך עם בת אחד החנוונים בליובאוויטש בשם ר' משה ישראל, שהסכים לדאוג לפרנסתו בתנאי שישב ו[[לימוד תורה|יהגה בתורה]], והוא נשאר סמוך על שולחן חותנו. | ||
בשנת [[תקע"ח]], עוד בימי הנהגתו של [[אדמו"ר האמצעי]], החל לשמש את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בתור לבלר, והיה כותב ומעתיק ספרים ותשובות בהלכה על פי הוראותיו. [[אדמו"ר הריי"צ]] מעיד שהצמח צדק בחר דוקא בו למרות שהיו אנשים בעלי כשרון כתיבה מעולה יותר, מכיון שהיה תמים [[יראת שמים|ירא שמים]] ובעל סוד בדרגה הגבוהה ביותר{{הערה|ב[[לקוטי דיבורים]] (בלה"ק) ליקוט כ"ג עמוד 619 מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] שלוש דרגות בבעל סוד, ומגדיר את חיים בער משרת כבעל סוד בדרגה הנעלית ביותר.}}, והצמח צדק יכל לסמוך עליו. הוא המשיך לעסוק בתפקיד זה עד שבשנת [[תק"צ]] מינה אותו הצמח צדק לגבאי האישי שלו. | בשנת [[תקע"ח]], עוד בימי הנהגתו של [[אדמו"ר האמצעי]], החל לשמש את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בתור לבלר, והיה כותב ומעתיק ספרים ותשובות בהלכה על פי הוראותיו. [[אדמו"ר הריי"צ]] מעיד שהצמח צדק בחר דוקא בו למרות שהיו אנשים בעלי כשרון כתיבה מעולה יותר, מכיון שהיה תמים [[יראת שמים|ירא שמים]] ובעל סוד בדרגה הגבוהה ביותר{{הערה|ב[[לקוטי דיבורים]] (בלה"ק) ליקוט כ"ג עמוד 619 מונה [[אדמו"ר הריי"צ]] שלוש דרגות בבעל סוד, ומגדיר את חיים בער משרת כבעל סוד בדרגה הנעלית ביותר.}}, והצמח צדק יכל לסמוך עליו. הוא המשיך לעסוק בתפקיד זה עד שבשנת [[תק"צ]] מינה אותו הצמח צדק לגבאי האישי שלו. | ||
מידי שנה היה נשלח על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[ליאזנא]] להניח [[פ"נ]] על ציון אימו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]. | מידי שנה היה נשלח על ידי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ל[[ליאזנא]] להניח [[פ"נ]] על ציון אימו הרבנית [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]]. | ||
באחרית ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב ב[[חברון]], בנוגע לפרטים המדוייקים על עלייתו לארץ ושנותיו המאוחרות, ישנם דעות חלוקות במסורת החסידית{{הערה|נלקטו במאמרו של הרב [[שמואל קראוס]] 'על גבאים ומשרתים' י"ח סיון תשנ"ה עמוד 14.}}. על פי הכרטיס של בנו ר' נח ב[[ספר החסידים]], הוא נולד לאביו בשנת תרע"ט בירושלים. | |||
==משפחתו== | |||
*אשתו, ריבא (כך על פי הכרטיס שכתב בנו ב[[ספר החסידים]]) | |||
*בנו, ר' נח חיימסון | |||
*בנו ר' שלמה זלמן חיימסון | |||
*נכדו, ר' [[חיים בער חיימסון (ירושלים)|חיים בער חיימסון]] | |||
*בין צאצאיו אפשר למצוא את חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] ומספר חסידי חב"ד, כגון ר' אליעזר ליפא חיימסון אשר היה ביחדות פרטית בשנת מ"ב מה שלא היה מקובל בזמן זה משמש כעת כמנהל ת"ת באופקים ור' יוסף שאול חיימסון ור' דב חיימסון ממגדל העמק, חתנו של [[הרב גרוסמן]] ור'אברהם צבי חיימסון ואחיהם ר' [[שלמה גבריאל חיימסון]] חבר הנהלה במכון מעיינות, ואביהם ר' [[נח חיימסון]] זצ"ל נכדו של הרב החסיד [[חיים בער חיימסון]] בעל התפילה, הרב [[יעקב גלויברמן]] מראשי העסקנים החב"דיים בארץ הקודש | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*שמואל קראוס, '''על 'גבאים' ו'משרתים'''' {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] גליון 42 י"ח סיון תשנ"ה, עמוד 14 | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:31, 27 בנובמבר 2023
המונח "חיים בער חיימסון" מפנה לכאן. לערך העוסק בנכדו, בעל תפילה תושב ירושלים, ראו חיים בער חיימסון (ירושלים).
הרב חיים דובער חיימסון (במקומות אחדים נזכר גם בשם חיים יששכר בער) היה משרת וגבאי בבית אדמו"ר הצמח צדק, והיה ממונה על הכנסת האורחים ל'יחידות' והיה יד ימינו של אדמו"ר הצמח צדק שסמך עליו בענינים חסויים רבים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ברודניא הסמוכה לליובאוויטש, לאביו החסיד ר' אהרון ביינוש חן, ובהגיעו לגיל הנישואין השתדך עם בת אחד החנוונים בליובאוויטש בשם ר' משה ישראל, שהסכים לדאוג לפרנסתו בתנאי שישב ויהגה בתורה, והוא נשאר סמוך על שולחן חותנו.
בשנת תקע"ח, עוד בימי הנהגתו של אדמו"ר האמצעי, החל לשמש את אדמו"ר הצמח צדק בתור לבלר, והיה כותב ומעתיק ספרים ותשובות בהלכה על פי הוראותיו. אדמו"ר הריי"צ מעיד שהצמח צדק בחר דוקא בו למרות שהיו אנשים בעלי כשרון כתיבה מעולה יותר, מכיון שהיה תמים ירא שמים ובעל סוד בדרגה הגבוהה ביותר[1], והצמח צדק יכל לסמוך עליו. הוא המשיך לעסוק בתפקיד זה עד שבשנת תק"צ מינה אותו הצמח צדק לגבאי האישי שלו.
מידי שנה היה נשלח על ידי אדמו"ר הצמח צדק לליאזנא להניח פ"נ על ציון אימו הרבנית דבורה לאה.
באחרית ימיו עלה לארץ הקודש והתיישב בחברון, בנוגע לפרטים המדוייקים על עלייתו לארץ ושנותיו המאוחרות, ישנם דעות חלוקות במסורת החסידית[2]. על פי הכרטיס של בנו ר' נח בספר החסידים, הוא נולד לאביו בשנת תרע"ט בירושלים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אשתו, ריבא (כך על פי הכרטיס שכתב בנו בספר החסידים)
- בנו, ר' נח חיימסון
- בנו ר' שלמה זלמן חיימסון
- נכדו, ר' חיים בער חיימסון
- בין צאצאיו אפשר למצוא את חבר הכנסת מנחם פרוש ומספר חסידי חב"ד, כגון ר' אליעזר ליפא חיימסון אשר היה ביחדות פרטית בשנת מ"ב מה שלא היה מקובל בזמן זה משמש כעת כמנהל ת"ת באופקים ור' יוסף שאול חיימסון ור' דב חיימסון ממגדל העמק, חתנו של הרב גרוסמן ור'אברהם צבי חיימסון ואחיהם ר' שלמה גבריאל חיימסון חבר הנהלה במכון מעיינות, ואביהם ר' נח חיימסון זצ"ל נכדו של הרב החסיד חיים בער חיימסון בעל התפילה, הרב יעקב גלויברמן מראשי העסקנים החב"דיים בארץ הקודש
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמואל קראוס, על 'גבאים' ו'משרתים'
שבועון בית משיח גליון 42 י"ח סיון תשנ"ה, עמוד 14
הערות שוליים
- ↑ בלקוטי דיבורים (בלה"ק) ליקוט כ"ג עמוד 619 מונה אדמו"ר הריי"צ שלוש דרגות בבעל סוד, ומגדיר את חיים בער משרת כבעל סוד בדרגה הנעלית ביותר.
- ↑ נלקטו במאמרו של הרב שמואל קראוס 'על גבאים ומשרתים' י"ח סיון תשנ"ה עמוד 14.