מרדכי מצ'רנוביל: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הזקן " ב־"אדמו"ר הזקן ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (הוספת קטגוריה:משפחת טברסקי באמצעות HotCat) |
||
| (22 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מרדכי מצרנוביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' מרדכי מצ'רוביל]] | [[קובץ:מרדכי מצרנוביל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של ר' מרדכי מצ'רוביל]] | ||
'''רבי מרדכי מצ'רנוביל''' (ידוע בכינויו '''המגיד מצ'רנוביל'''), נולד לאביו רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], בשנת ה'תק"ל ונפטר בכ' | '''רבי מרדכי מצ'רנוביל''' (ידוע בכינויו '''המגיד מצ'רנוביל'''), נולד לאביו רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], בשנת ה'תק"ל ונפטר בכ' ב[[אייר]] ה'תקצ"ז. נקבר בעיר איגנטובקה (כיום [[אנטבקה]]) הסמוכה לקייב. | ||
נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג | נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג ב[[עושר]] רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים. | ||
חותנו הוא רבי [[דוד לייקס]], תלמיד [[הבעש"ט]]. | חותנו הוא רבי [[דוד לייקס]], תלמיד [[הבעש"ט]]. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
הרב מרדכי טברסקי היה בנו של רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום טברסקי]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] ובעל ספר "[[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]]". | הרב מרדכי טברסקי היה בנו של רבי [[מנחם נחום טברסקי (הראשון)|מנחם נחום טברסקי]], מתלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממזריטש]] ובעל ספר "[[מאור עיניים (צ'רנוביל)|מאור עיניים]]". | ||
היה נשוי | היה נשוי עם חיה שרה, בתו של רבי [[אהרן מקרלין]]. לאחר מותה [[נישואין|נשא]] את פייגא בתו של רבי דוד לייקעס תלמידו של [[הבעל שם טוב]]. מאשתו הראשונה נולדו לו שלושה בנים ובת ומאשתו השניה חמישה בנים ושתי בנות. | ||
שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי [[אוקראינה]], והיו מהבולטים בהפצת [[תורת החסידות]] באותה תקופה. | שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי [[אוקראינה]], והיו מהבולטים בהפצת [[תורת החסידות]] באותה תקופה. | ||
לרבי מרדכי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"[[דרשן|מגיד מישרים]] שלהם. בין תלמידיו רבי ישראל דב מווילדניק ורבי [[אברהם דב מאבריטש]]. דברי תורתו התפרסמו בספר ליקוטי תורה {{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/43324 '''ליקוטי תורה'''], אתר hebrewbooks}} אשר זכה ל[[הסכמה|הסכמות]] ממנהיגי החסידות. ב[[תשס"א]] הודפס מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם". | לרבי מרדכי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"[[דרשן|מגיד מישרים]] שלהם. בין תלמידיו רבי ישראל דב מווילדניק ורבי [[אברהם דב מאבריטש]]. דברי תורתו התפרסמו בספר ליקוטי תורה{{הערה|[http://www.hebrewbooks.org/43324 '''ליקוטי תורה'''], אתר hebrewbooks}} אשר זכה ל[[הסכמה|הסכמות]] ממנהיגי החסידות. ב[[תשס"א]] הודפס מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם". | ||
גיסו, הרב [[ישראל מרוז'ין]] קרא לאחד מבניו (רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים שם לילדים אחרי אנשים חיים. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים, מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה". | גיסו, הרב [[ישראל מרוז'ין]] קרא לאחד מבניו (רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים שם לילדים אחרי אנשים חיים. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים, מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה". | ||
רבי מרדכי | רבי מרדכי נפטר בכ' ב[[אייר]] תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בפאתי הכפר אנטיווקה ליד [[קייב]], באמרו ששם אין [[כנסייה|כנסיות]], וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע [[שדה]] משקיף על גבעות ונהר. | ||
== השידוך עם [[האדמו"ר האמצעי]] == | == השידוך עם [[האדמו"ר האמצעי]] == | ||
| שורה 27: | שורה 25: | ||
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי [[יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]]. 3. בתם אשת [[אדמו"ר הרש"ב]] ואם [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
בחתונת בנו עם בת [[אדמו"ר האמצעי]] הוא ערך את שולחנו יחד עם [[אדמו"ר האמצעי]] ולא אמר דברי תורה. בסוף השבת, להפצרתו של אדמו"ר האמצעי, הוא אמר דבר תורה המבטא את הההבדל בין [[חסידי פולין]] לחסידי חב"ד על הפסוק "ורחצו רגליכם השענו תחת העץ", בין הדברים פירש "והשענו תחת העץ", להשען תחת הצדיק ולסמוך עליו. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
| שורה 39: | שורה 35: | ||
#רבי [[אהרן מצ'רנוביל]]. | #רבי [[אהרן מצ'רנוביל]]. | ||
#רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת ה'תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת ה'תרכ"ו. | #רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת ה'תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת ה'תרכ"ו. | ||
#רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]] (לפני כן התגורר בעיר הורנוסטייפל), נולד בשנת ה'תקנ"ד, ונפטר בי"ג | #רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]] (לפני כן התגורר בעיר הורנוסטייפל), נולד בשנת ה'תקנ"ד, ונפטר בי"ג ב[[אלול]] ה'תרל"ו. אחד מניניו (צאצא של רבי [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]) כיהן בעבר כאדמו"ר מהורנוסטייפל. | ||
#רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת ה'תקס"א ונפטר בז' | #רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת ה'תקס"א ונפטר בז' ב[[תשרי]] ה'תרי"א. נפטר ראשון מבין כל האחים. כיום מכהן נינו בבורו פארק כאדמו"ר מ'מקארוב. | ||
#רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת ה'תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק. | #רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת ה'תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק. | ||
#רבי דוד מטולנא, נולד בשנת ה'תקס"ח, ונפטר בי' | #רבי דוד מטולנא, נולד בשנת ה'תקס"ח, ונפטר בי' ב[[אייר]] ה'תרמ"ב. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא. | ||
#רבי יצחק מסקוירא, נולד בשנת ה'תקע"ב, ונפטר בי"ז | #רבי יצחק מסקוירא, נולד בשנת ה'תקע"ב, ונפטר בי"ז ב[[ניסן]] ה'תרמ"ה. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי [[סקוירא]]. | ||
#צעיר האחים היה ר' יוחנן מרחמיסטריבקה. נולד בשנת ה'תקע"ו, ונפטר האחרון מבין האחים, בד' | #צעיר האחים היה ר' יוחנן מרחמיסטריבקה. נולד בשנת ה'תקע"ו, ונפטר האחרון מבין האחים, בד' ב[[ניסן]] ה'תרנ"ה. שנים מניניו מכהנים כיום כאדמו"רים לחצר זו. | ||
#מלכה, אשתו של רבי יחיאל מיכל מדרהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'בוז'. | #מלכה, אשתו של רבי יחיאל מיכל מדרהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'בוז'. | ||
#חנה חיה, אשתו של ר' דוד, נכדו של ר' דוד לייקיס. נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת ה'תרנ"ג. | #חנה חיה, אשתו של ר' דוד, נכדו של ר' דוד לייקיס. נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת ה'תרנ"ג. | ||
גרסה אחרונה מ־22:21, 29 באוגוסט 2023
רבי מרדכי מצ'רנוביל (ידוע בכינויו המגיד מצ'רנוביל), נולד לאביו רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, בשנת ה'תק"ל ונפטר בכ' באייר ה'תקצ"ז. נקבר בעיר איגנטובקה (כיום אנטבקה) הסמוכה לקייב.
נהג לסובב בין העיירות וקיבל כתבי מגידות מרבים מהן. בניגוד לאביו נהג בעושר רב, ונסע בכרכרה רתומה לסוסים רבים.
חותנו הוא רבי דוד לייקס, תלמיד הבעש"ט.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מרדכי טברסקי היה בנו של רבי מנחם נחום טברסקי, מתלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש ובעל ספר "מאור עיניים".
היה נשוי עם חיה שרה, בתו של רבי אהרן מקרלין. לאחר מותה נשא את פייגא בתו של רבי דוד לייקעס תלמידו של הבעל שם טוב. מאשתו הראשונה נולדו לו שלושה בנים ובת ומאשתו השניה חמישה בנים ושתי בנות. שמונת בניו כיהנו אחרי פטירתו כאדמו"רים ברחבי אוקראינה, והיו מהבולטים בהפצת תורת החסידות באותה תקופה.
לרבי מרדכי היו חסידים רבים ועיירות רבות מינו אותו כ"מגיד מישרים שלהם. בין תלמידיו רבי ישראל דב מווילדניק ורבי אברהם דב מאבריטש. דברי תורתו התפרסמו בספר ליקוטי תורה[1] אשר זכה להסכמות ממנהיגי החסידות. בתשס"א הודפס מחדש במהדורה מתוקנת ובתוספת מפתחות בשם "ליקוטי תורה השלם".
גיסו, הרב ישראל מרוז'ין קרא לאחד מבניו (רבי מרדכי פייבוש מהוסיאטין) בשם מרדכי, עוד בחייו של רבי מרדכי מצ'רנוביל, בניגוד למסורת היהודית האשכנזית, שלא קוראים שם לילדים אחרי אנשים חיים. כשנשאל על כך, ענה: "הדוד שלנו מצ'רנוביל הוא כבר כמה שנים, מעל העולם הזה, כאילו אינו בעולם הזה".
רבי מרדכי נפטר בכ' באייר תקצ"ז (1837). בעודו בחיים הכין את מקום קבורתו בפאתי הכפר אנטיווקה ליד קייב, באמרו ששם אין כנסיות, וכך קול הפעמונים לא יפריע למנוחתו. קברו נמצא באמצע שדה משקיף על גבעות ונהר.
השידוך עם האדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אחד מזקני החסידים היה מתייחס אליו בהערצה מופלגת כשהוא מספר שאדמו"ר הזקן אמר עליו: ער איז א איידעלע יונגרמן (אברך עדין)[2].
החסיד ר' יצחק הורביץ סיפר כי המגיד ממזריטש אמר פעם לתלמידיו כי מלך המשיח יהיה, או מצאצאי זקן תלמידיו (רבי מנחם נחום מצ'רנוביל), או מצאצאיו צעיר תלמידיו (אדמו"ר הזקן). בעקבות כך, השתדכו רבי מנחם נחום, כאשר נכדו רבי יעקב ישראל מטשרקאס בן בנו רבי מרדכי, נשא לאשה את בתו של האדמו"ר האמצעי בנו של האדמו"ר הזקן.
מזיווג זה משתלשלת חלק משושלת חב"ד. באופן זה: 1. רבי יעקב ישראל וזוגתו הרבנית דבורה לאה. 2. הרבנית חנה אשר נישאה עם רבי יוסף יצחק שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק). 3. בתם אשת אדמו"ר הרש"ב ואם אדמו"ר הריי"צ.
בחתונת בנו עם בת אדמו"ר האמצעי הוא ערך את שולחנו יחד עם אדמו"ר האמצעי ולא אמר דברי תורה. בסוף השבת, להפצרתו של אדמו"ר האמצעי, הוא אמר דבר תורה המבטא את הההבדל בין חסידי פולין לחסידי חב"ד על הפסוק "ורחצו רגליכם השענו תחת העץ", בין הדברים פירש "והשענו תחת העץ", להשען תחת הצדיק ולסמוך עליו.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי מרדכי חיבר ספר "לקוטי תורה" מכיל מכתבים וחידושים לפי סדר הפרשיות והמועדים.
צאצאיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הותיר אחריו שמונה בנים ושלוש בנות (שלושת הבנים הראשונים והבת מלכה היו בני אשתו שהייתה בתו של רבי אהרון הגדול מקרלין, ואילו חמשת הבנים האחרים והבת האחרונה היו בני אשתו בת ר' דוד לייקיס, תלמיד הבעל שם טוב):
- רבי אהרן מצ'רנוביל.
- רבי משה מקורסצ'וב, נולד בשנת ה'תקמ"ט, ונפטר בי"ח בטבת ה'תרכ"ו.
- רבי יעקב ישראל מצ'רקס (לפני כן התגורר בעיר הורנוסטייפל), נולד בשנת ה'תקנ"ד, ונפטר בי"ג באלול ה'תרל"ו. אחד מניניו (צאצא של רבי מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)) כיהן בעבר כאדמו"ר מהורנוסטייפל.
- רבי מנחם נחום ממקאריב, נולד בערך בשנת ה'תקס"א ונפטר בז' בתשרי ה'תרי"א. נפטר ראשון מבין כל האחים. כיום מכהן נינו בבורו פארק כאדמו"ר מ'מקארוב.
- רבי אברהם מטריסק, נולד בשנת ה'תקס"ו, ונפטר בב' בתמוז ה'תרמ"ט. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טריסק.
- רבי דוד מטולנא, נולד בשנת ה'תקס"ח, ונפטר בי' באייר ה'תרמ"ב. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי טולנא.
- רבי יצחק מסקוירא, נולד בשנת ה'תקע"ב, ונפטר בי"ז בניסן ה'תרמ"ה. כיום מכהנים כמה מנכדיו כאדמו"רי סקוירא.
- צעיר האחים היה ר' יוחנן מרחמיסטריבקה. נולד בשנת ה'תקע"ו, ונפטר האחרון מבין האחים, בד' בניסן ה'תרנ"ה. שנים מניניו מכהנים כיום כאדמו"רים לחצר זו.
- מלכה, אשתו של רבי יחיאל מיכל מדרהוביץ', נכדו של רבי ברוך ממז'בוז'.
- חנה חיה, אשתו של ר' דוד, נכדו של ר' דוד לייקיס. נולדה בשנת ה'תק"ע ונפטרה בשנת ה'תרנ"ג.
- שיינדל, נישאה לרבי דוב בער מליווא, ולא היו להם ילדים. נולדה בשנת ה'תקפ"א ונפטרה בשנת ה'תרס"א בעיר טולנא.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי תורה, אתר hebrewbooks
- ↑ רשימות.