שניאור זלמן אהרן שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר הריי"צ " ב־"אדמו"ר הריי"צ ") |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (49 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:הרזא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון]] | ||
רבי '''שניאור זלמן אהרן שניאורסון''' (מכונה: '''הרז"א''') ([[י"ט תמוז]] [[תרי"ח]] - [[י"א חשוון]] [[תרס"ט]]) היה בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], ואחיו המבוגר של [[אדמו"ר הרש"ב]]. נודע בכשרונותיו המצויינים, וכתב במשך חייו חידושי תורה רבים, אך שרף אותם קודם | רבי '''שניאור זלמן אהרן שניאורסון''' (מכונה: '''הרז"א''') ([[י"ט תמוז]] [[תרי"ח]] - [[י"א חשוון]] [[תרס"ט]]) היה בנו הבכור של [[אדמו"ר המהר"ש]], ואחיו המבוגר של [[אדמו"ר הרש"ב]]. נודע בכשרונותיו המצויינים, וכתב במשך חייו חידושי תורה רבים, אך שרף אותם קודם [[הסתלקות]]ו והורה לטמון את האפר בקברו. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ט תמוז]] [[תרי"ח]] לאביו | נולד ב[[י"ט תמוז]] [[תרי"ח]] לאביו אדמו"ר המהר"ש ולאמו [[הרבנית רבקה]]. הוא נקרא על שמו של [[אדמו"ר הזקן]] ועל שם סבו אבי אמו, הרב החסיד [[אהרן אלכסנדרוב משקלוב]]. | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]] נהג בעת ה[[ברית מילה]] של נכדיו לקרוא להם גם ב[[ראשי תיבות]]. לרבי שניאור זלמן אהרן קרא "רז"א", ובשם זה היה נקרא בפי ה[[חסיד]]ים. | [[אדמו"ר הצמח צדק]] נהג בעת ה[[ברית מילה]] של נכדיו לקרוא להם גם ב[[ראשי תיבות]]. לרבי שניאור זלמן אהרן קרא "רז"א", ובשם זה היה נקרא בפי ה[[חסיד]]ים{{הערה|הקריאה והקדושה תש"ב עמוד 224.}}. | ||
כשהיה בן שלוש, הציע אדמו"ר הצמח צדק לבנו רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שיקח את הרז"א לחתן לבתו. שאל רבי ישראל נח את אביו "אולי הילד הזה לא יהיה תלמיד חכם?" השיב לו אביו: "תלמיד חכם כמוך בוודאי יהיה, ויתכן שידע ללמוד יותר ממך!" | כשהיה בן שלוש, הציע אדמו"ר הצמח צדק לבנו רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח]] שיקח את הרז"א לחתן לבתו. שאל רבי ישראל נח את אביו "אולי הילד הזה לא יהיה תלמיד חכם?" השיב לו אביו: "תלמיד חכם כמוך בוודאי יהיה, ויתכן שידע ללמוד יותר ממך!" | ||
בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הצעיר | בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הצעיר אדמו"ר הרש"ב, ובמסורת החב"דית ישנם [[סיפורי חסידים]] רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/2/7/index.htm שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א], וכן התוועדויות [[תשמ"ב]] חלק א' ע' 313. [[תשמ"ז]] חלק ב' ע' 304. [[תשמ"ט]] חלק ב' ע' 431. ועוד.}}. | ||
הרז"א הצטיין בכשרונות נפלאים, ובמדות נעלות. אביו אדמו"ר המהר"ש אמר עליו: "יש לו ראש חזק, הוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות ביחד". | הרז"א הצטיין בכשרונות נפלאים, ובמדות נעלות. אביו אדמו"ר המהר"ש אמר עליו: "יש לו ראש חזק, הוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות ביחד". | ||
באחת [[התוועדות|ההתוועדויות]] אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] על דודו: "דודי הרז"א שהיה בעל מדות טובות בטבע תולדות, היה בעל לב חזק. גם כשהיה | באחת [[התוועדות עם הרבי|ההתוועדויות]] אמר [[אדמו"ר הריי"צ]] על דודו: "דודי הרז"א שהיה בעל מדות טובות בטבע תולדות, היה בעל לב חזק. גם כשהיה מתייסר ביסורים קשים ביותר - והוא סבל הרבה בימי חייו - היה תמיד חיוך על פניו. מעולם לא הזיל דמעה על יסוריו. אבל כששמע שמישהו היה סובל [[יסורים]] היה החיוך נמוג מפניו ודמעות היו נראות בעיניו, הוא עשה הכל כדי לעזור לבעל היסורים". | ||
===נישואיו=== | ===נישואיו=== | ||
[[קובץ:הרז"א תמונה שהתגלתה בתשפ"ג.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרז"א]] | |||
ב[[חודש חשון]] [[תרל"ד]]{{הערה|פרטים נוספים אודות סעודת הנישואין, ראו שיחת אדמו"ר הריי"צ [[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרצ"ג]] -לקוטי דיבורים חלק א' טו, ב.}}, התקיימה חתונתו עם בת דודתו, מרת שטערנא, בתו של רבי [[ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|ישראל נח שניאורסון]]. סעודת ה[[נישואין]] התקיימה ב[[זאל#ה'זאל' בליובאוויטש#האולם הקטן|זאל הקטן]] שב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. | |||
[[אדמו"ר הרש"ב | לאחר [[הסתלקות]] אביו, אדמו"ר המהר"ש, קיבל הרז"א על עצמו את הנשיאות במשותף עם הרבי הרש"ב, אך פרש אחר תקופה קצרה{{הערה|כמבואר בארוכה בקונטרס "תולדות הרז"א".}}. הוא עסק במסחר ועשה פעולות רבות למען כלל ישראל. | ||
אדמו"ר הרש"ב שהיה אחיו הצעיר, לא רצה לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי כל עוד שאחיו הגדול מתגורר בליובאוויטש, ובמשך אחד עשרה שנה נמנע מלנהוג באדמו"רות. רק בשנת [[תרנ"ד]] כשעבר להתגורר ב[[ויטבסק]] החלה נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב באופן רשמי. | |||
===פטירתו=== | ===פטירתו=== | ||
בחודשי הקיץ של שנת תרס"ח נפל למשכב, ואחרי החגים של חודש תשרי תרס"ט התגברה מחלתו, וביום חמישי [[י"א חשוון]] [[תרס"ט]] נפטר בהיותו בן חמישים ואחד. | |||
מנוחתו כבוד בעיר [[ויטבסק]]. | מנוחתו כבוד בעיר [[ויטבסק]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בתו, מרת דינה שניאורסון | *בתו, מרת [[דינה שניאורסון]] | ||
*בתו, מרת שרה וולפסון | *בתו, מרת שרה וולפסון | ||
==כתביו== | ==כתביו== | ||
למרות שפעל להשמיד את כתביו ובהם חידושי תורתו, נותרו בידינו מספר דרושי חסידות שנאמרו על ידו ונכתבו על ידי השומעים. ביניהם, ישנו מאמר שנאמר על ידו | למרות שפעל להשמיד את כתביו ובהם חידושי תורתו, נותרו בידינו מספר דרושי חסידות שנאמרו על ידו ונכתבו על ידי השומעים. ביניהם, ישנו מאמר שנאמר על ידו ב[[שבת]] פרשת בחוקותי תרמ"ג, תקופה קצרה לאחר [[הסתלקות]] אביו{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/4/15 הרבי מספר אודות המאמרים].}}. | ||
מהרז"א היה מאמר שאמר "וישרנה הפרות"", בשנת [[תשי"ב]] [[הרבי]] אמר שיפרסמו את המאמר הזה, וסיפר שכך אמר לו לעשות אדמו"ר הריי"צ. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''הרז"א''' - תולדות הרה"ק הרב שניאור זלמן אהרן שניאורסון בן כ"ק אדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, [[תשרי]] [[תשפ"ג]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81700 חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי?]''' - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאביו | * ד. זקלס, [https://col.org.il/files/uploads/original/2022/07/62d46d3904283_1658088761.pdf '''תולדות הרז"א''']{{PDF}}, י"ט תמוז תשפ"ב | ||
*זלמן דובינסקי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81700 חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי?]''' - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאביו אדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונתו {{אינפו}} | |||
;מתורתו | |||
* [https://drive.google.com/file/d/1HMeERK-p9IjhiRgYQyTib8fGN0LNWkrT/view?usp=drivesdk '''מאמר וישרנה הפרות – תרמ"ג'''], [[קה"ת]], ברוקלין נ.י., תשס"ט | |||
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}} | {{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרי"ח]] | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן]] | |||
[[קטגוריה:בעלי שמועה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ט]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:44, 29 בספטמבר 2024
רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון (מכונה: הרז"א) (י"ט תמוז תרי"ח - י"א חשוון תרס"ט) היה בנו הבכור של אדמו"ר המהר"ש, ואחיו המבוגר של אדמו"ר הרש"ב. נודע בכשרונותיו המצויינים, וכתב במשך חייו חידושי תורה רבים, אך שרף אותם קודם הסתלקותו והורה לטמון את האפר בקברו.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בי"ט תמוז תרי"ח לאביו אדמו"ר המהר"ש ולאמו הרבנית רבקה. הוא נקרא על שמו של אדמו"ר הזקן ועל שם סבו אבי אמו, הרב החסיד אהרן אלכסנדרוב משקלוב.
אדמו"ר הצמח צדק נהג בעת הברית מילה של נכדיו לקרוא להם גם בראשי תיבות. לרבי שניאור זלמן אהרן קרא "רז"א", ובשם זה היה נקרא בפי החסידים[1].
כשהיה בן שלוש, הציע אדמו"ר הצמח צדק לבנו רבי ישראל נח שיקח את הרז"א לחתן לבתו. שאל רבי ישראל נח את אביו "אולי הילד הזה לא יהיה תלמיד חכם?" השיב לו אביו: "תלמיד חכם כמוך בוודאי יהיה, ויתכן שידע ללמוד יותר ממך!"
בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הצעיר אדמו"ר הרש"ב, ובמסורת החב"דית ישנם סיפורי חסידים רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'[2]. הרז"א הצטיין בכשרונות נפלאים, ובמדות נעלות. אביו אדמו"ר המהר"ש אמר עליו: "יש לו ראש חזק, הוא מסוגל לחשוב שתי מחשבות ביחד".
באחת ההתוועדויות אמר אדמו"ר הריי"צ על דודו: "דודי הרז"א שהיה בעל מדות טובות בטבע תולדות, היה בעל לב חזק. גם כשהיה מתייסר ביסורים קשים ביותר - והוא סבל הרבה בימי חייו - היה תמיד חיוך על פניו. מעולם לא הזיל דמעה על יסוריו. אבל כששמע שמישהו היה סובל יסורים היה החיוך נמוג מפניו ודמעות היו נראות בעיניו, הוא עשה הכל כדי לעזור לבעל היסורים".
נישואיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש חשון תרל"ד[3], התקיימה חתונתו עם בת דודתו, מרת שטערנא, בתו של רבי ישראל נח שניאורסון. סעודת הנישואין התקיימה בזאל הקטן שבעיירה ליובאוויטש.
לאחר הסתלקות אביו, אדמו"ר המהר"ש, קיבל הרז"א על עצמו את הנשיאות במשותף עם הרבי הרש"ב, אך פרש אחר תקופה קצרה[4]. הוא עסק במסחר ועשה פעולות רבות למען כלל ישראל.
אדמו"ר הרש"ב שהיה אחיו הצעיר, לא רצה לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי כל עוד שאחיו הגדול מתגורר בליובאוויטש, ובמשך אחד עשרה שנה נמנע מלנהוג באדמו"רות. רק בשנת תרנ"ד כשעבר להתגורר בויטבסק החלה נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב באופן רשמי.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודשי הקיץ של שנת תרס"ח נפל למשכב, ואחרי החגים של חודש תשרי תרס"ט התגברה מחלתו, וביום חמישי י"א חשוון תרס"ט נפטר בהיותו בן חמישים ואחד.
מנוחתו כבוד בעיר ויטבסק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, מרת דינה שניאורסון
- בתו, מרת שרה וולפסון
כתביו[עריכה | עריכת קוד מקור]
למרות שפעל להשמיד את כתביו ובהם חידושי תורתו, נותרו בידינו מספר דרושי חסידות שנאמרו על ידו ונכתבו על ידי השומעים. ביניהם, ישנו מאמר שנאמר על ידו בשבת פרשת בחוקותי תרמ"ג, תקופה קצרה לאחר הסתלקות אביו[5].
מהרז"א היה מאמר שאמר "וישרנה הפרות"", בשנת תשי"ב הרבי אמר שיפרסמו את המאמר הזה, וסיפר שכך אמר לו לעשות אדמו"ר הריי"צ.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ד. זקלס, תולדות הרז"א
, י"ט תמוז תשפ"ב - זלמן דובינסקי, חשיפה: היכן לערוך את חתונת בן הרבי? - תשובה הלכתית שכתב הרב זיבוב לאביו אדמו"ר המהר"ש בנוגע למיקום חתונתו
- מתורתו
- מאמר וישרנה הפרות – תרמ"ג, קה"ת, ברוקלין נ.י., תשס"ט
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ הקריאה והקדושה תש"ב עמוד 224.
- ↑ ראו לדוגמא שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א, וכן התוועדויות תשמ"ב חלק א' ע' 313. תשמ"ז חלק ב' ע' 304. תשמ"ט חלק ב' ע' 431. ועוד.
- ↑ פרטים נוספים אודות סעודת הנישואין, ראו שיחת אדמו"ר הריי"צ י"ט כסלו תרצ"ג -לקוטי דיבורים חלק א' טו, ב.
- ↑ כמבואר בארוכה בקונטרס "תולדות הרז"א".
- ↑ הרבי מספר אודות המאמרים.