מנחם מענדל בליניצקי (כפר חב"ד): הבדלים בין גרסאות בדף
מ (קטגוריה) |
אין תקציר עריכה |
||
| (22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:מענדל בליניצקי.jpg|ממוזער|הרב מנחם מענדל בליניצקי]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]|אחר=מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח]]|ראו=[[מנחם מענדל | {{פירוש נוסף|נוכחי=מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]|אחר=מנהל הפרוייקטים של [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש|אגו"ח]]|ראו=[[מנחם מענדל בליניצקי (אגו"ח)]]}} | ||
הרב '''מנחם מענדל בליניצקי''' | |||
הרב '''מנחם מענדל בליניצקי''' ([[כ"ז תמוז]] שנת [[תרס"ז]] - כ"ו תשרי תשנ"ה), היה [[חסיד חב"ד]] מראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]]. | |||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[כ"ז תמוז]] [[תרס"ז]] לאביו הרב [[ישראל נח בליניצקי]], ב[[עיירה]] [[דיסנה]]. הוא נקרא מנחם מענדל על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | |||
בבחרותו, למד בישיבות המחתרתיות ברחבי [[ברית המועצות]]. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים קרעמנצ'וג]] אותה ניהל אביו, לאחר מכן למד ב[[תומכי תמימים נעוול]], שם הושפע לטובה מראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]]. ב[[קיץ]] שנת [[תרפ"ה]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]]. מחרקוב המשיך בנדודיו בכדי ללמוד תורה. | בבחרותו, למד בישיבות המחתרתיות ברחבי [[ברית המועצות]]. בתחילה למד בישיבת [[תומכי תמימים קרעמנצ'וג]] אותה ניהל אביו, לאחר מכן למד ב[[תומכי תמימים נעוול]], שם הושפע לטובה מראש הישיבה הרב [[יהודה עבער]]. ב[[קיץ]] שנת [[תרפ"ה]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים חרקוב]]. מחרקוב המשיך בנדודיו בכדי ללמוד תורה. | ||
בהגיעו לפירקו, נשא את מרת ביילא. לאחר החתונה, התגוררו ר' מענדל ומרת ביילא בבית אביה | בהגיעו לפירקו, [[נישואין|נשא]] את מרת ביילא. לאחר החתונה, התגוררו ר' מענדל ומרת ביילא בבית אביה ב[[סוראז]]. | ||
בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], ברח יחד עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. פליטים רבים הגיעו לסמרקנד, ומקומות עבודה לא היו בנמצא כלל. בתקופה מסוימת התגורר בדירה קטנה יחד עם הרב [[מענדל פוטרפס]], ויחד עמו עסקו במכירת ערדליים. עסק זה לא היה חוקי, ולא היו ממנו רווחים גדולים. הפליטים התקשו מאוד למצוא עבודה, ורבים נאלצו לעבוד למחייתם בעבודות לא חוקיות. | |||
בתקופת [[מלחמת העולם | |||
בדרך כלל הצליחו ר' מענדל ור' מענדל, להעלים את עיסוקם מעיני השלטונות, למעט פעם אחת, בה נעצרו והוחזקו במעצר כמה שעות עד שבדרך נס שוחררו. מיני-אז ר' מענדל פוטרפאס ור' מענדל בליניצקי, שניהם בני גיל אחד - ילידי שנת תרס"ז, הפכו לידידי-נפש. | בדרך כלל הצליחו ר' מענדל ור' מענדל, להעלים את עיסוקם מעיני השלטונות, למעט פעם אחת, בה נעצרו והוחזקו במעצר כמה שעות עד שבדרך נס שוחררו. מיני-אז ר' מענדל פוטרפאס ור' מענדל בליניצקי, שניהם בני גיל אחד - ילידי שנת תרס"ז, הפכו לידידי-נפש. | ||
בשנת [[תש"ט]] עלה ל[[ארץ הקודש]], ולאחר תקופה קצרה במעברת באר-יעקב, השתקע ב[[כפר חב"ד]]. הכפר היה בשלבי הקמה, ור' מענדל קיבל לידיו את ניהול המכולת של הכפר. המכולת הייתה בבעלות [[ועד כפר חב"ד|ועד הכפר]], והוא מונה לנהל את החנות בפועל. | |||
השנים הראשונות במכולת, היו עבורו ניסיון גדול, עמו הצליח להתמודד. היו אלה שנות 'הצנע' המפורסמות, בהן המצב הכלכלי בארץ הקודש היה בשפל גדול. האוכל חולק תמורת תלושים, ובעקבות זאת נוצר "שוק שחור" בו מכרו מוצרים מגוונים ובעיקר מצרכי מזון. | השנים הראשונות במכולת, היו עבורו ניסיון גדול, עמו הצליח להתמודד. היו אלה שנות 'הצנע' המפורסמות, בהן המצב הכלכלי בארץ הקודש היה בשפל גדול. האוכל חולק תמורת תלושים, ובעקבות זאת נוצר "שוק שחור" בו מכרו מוצרים מגוונים ובעיקר מצרכי מזון. | ||
תחנונים, איומים ושוחד - ליוו את הבקשות מבעלי המכולת, לקניית מוצרי מזון בלי תלושים, רבים מהם התפתו, ומכרו מוצרים 'מתחת לשולחן', ולאחר זמן קצר החל להיווצר מחסור, שפגע בלקוחות אחרים. | תחנונים, איומים ושוחד - ליוו את הבקשות מבעלי המכולת, לקניית מוצרי [[מזון]] בלי תלושים, רבים מהם התפתו, ומכרו מוצרים 'מתחת לשולחן', ולאחר זמן קצר החל להיווצר מחסור, שפגע בלקוחות אחרים. | ||
אולם ר' מענדל עמד בתוקף על כך, שהחנות אינה שלו אלא של הועד. לכן אין הוא יכול לעשות במצרכים כרצונו, גם אם באמת מבקש הוא לסייע לתושבי כפר חב"ד. באלגנטיות ובנחישות התחמק מכל הבקשות החוזרות ונשנות, של משפחות שביקשו לתת עוד מעט מזון לילדיהם. | אולם ר' מענדל עמד בתוקף על כך, שהחנות אינה שלו אלא של הועד. לכן אין הוא יכול לעשות במצרכים כרצונו, גם אם באמת מבקש הוא לסייע לתושבי כפר חב"ד. באלגנטיות ובנחישות התחמק מכל הבקשות החוזרות ונשנות, של משפחות שביקשו לתת עוד מעט [[מזון]] לילדיהם. | ||
ר' מענדל נפטר ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ה]] והוא בן שמונים ושבע. | ר' מענדל נפטר ב[[כ"ו תשרי]] [[תשנ"ה]] והוא בן שמונים ושבע. | ||
==לקריאה נוספת== | |||
[[ישראל נח הגדול (ספר)]] | |||
{{מיון רגיל:בליניצקי, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:בליניצקי, מנחם מענדל}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | ||
[[קטגוריה:משפחת בליניצקי]] | [[קטגוריה:משפחת בליניצקי]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:32, 28 באוקטובר 2024
הרב מנחם מענדל בליניצקי (כ"ז תמוז שנת תרס"ז - כ"ו תשרי תשנ"ה), היה חסיד חב"ד מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ז תמוז תרס"ז לאביו הרב ישראל נח בליניצקי, בעיירה דיסנה. הוא נקרא מנחם מענדל על שם אדמו"ר הצמח צדק.
בבחרותו, למד בישיבות המחתרתיות ברחבי ברית המועצות. בתחילה למד בישיבת תומכי תמימים קרעמנצ'וג אותה ניהל אביו, לאחר מכן למד בתומכי תמימים נעוול, שם הושפע לטובה מראש הישיבה הרב יהודה עבער. בקיץ שנת תרפ"ה עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים חרקוב. מחרקוב המשיך בנדודיו בכדי ללמוד תורה.
בהגיעו לפירקו, נשא את מרת ביילא. לאחר החתונה, התגוררו ר' מענדל ומרת ביילא בבית אביה בסוראז.
בתקופת מלחמת העולם השנייה, ברח יחד עם משפחתו לסמרקנד. פליטים רבים הגיעו לסמרקנד, ומקומות עבודה לא היו בנמצא כלל. בתקופה מסוימת התגורר בדירה קטנה יחד עם הרב מענדל פוטרפס, ויחד עמו עסקו במכירת ערדליים. עסק זה לא היה חוקי, ולא היו ממנו רווחים גדולים. הפליטים התקשו מאוד למצוא עבודה, ורבים נאלצו לעבוד למחייתם בעבודות לא חוקיות.
בדרך כלל הצליחו ר' מענדל ור' מענדל, להעלים את עיסוקם מעיני השלטונות, למעט פעם אחת, בה נעצרו והוחזקו במעצר כמה שעות עד שבדרך נס שוחררו. מיני-אז ר' מענדל פוטרפאס ור' מענדל בליניצקי, שניהם בני גיל אחד - ילידי שנת תרס"ז, הפכו לידידי-נפש.
בשנת תש"ט עלה לארץ הקודש, ולאחר תקופה קצרה במעברת באר-יעקב, השתקע בכפר חב"ד. הכפר היה בשלבי הקמה, ור' מענדל קיבל לידיו את ניהול המכולת של הכפר. המכולת הייתה בבעלות ועד הכפר, והוא מונה לנהל את החנות בפועל.
השנים הראשונות במכולת, היו עבורו ניסיון גדול, עמו הצליח להתמודד. היו אלה שנות 'הצנע' המפורסמות, בהן המצב הכלכלי בארץ הקודש היה בשפל גדול. האוכל חולק תמורת תלושים, ובעקבות זאת נוצר "שוק שחור" בו מכרו מוצרים מגוונים ובעיקר מצרכי מזון.
תחנונים, איומים ושוחד - ליוו את הבקשות מבעלי המכולת, לקניית מוצרי מזון בלי תלושים, רבים מהם התפתו, ומכרו מוצרים 'מתחת לשולחן', ולאחר זמן קצר החל להיווצר מחסור, שפגע בלקוחות אחרים.
אולם ר' מענדל עמד בתוקף על כך, שהחנות אינה שלו אלא של הועד. לכן אין הוא יכול לעשות במצרכים כרצונו, גם אם באמת מבקש הוא לסייע לתושבי כפר חב"ד. באלגנטיות ובנחישות התחמק מכל הבקשות החוזרות ונשנות, של משפחות שביקשו לתת עוד מעט מזון לילדיהם.
ר' מענדל נפטר בכ"ו תשרי תשנ"ה והוא בן שמונים ושבע.