מנחם מנדל מקוצק: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ז"ל" ב־"")
 
(17 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:קוצק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי מנחם מנדל (מצבה שלישית משמאל - ההנצחה הכי ארוכה). במקום טמונים גם שנים מבניו: רבי דוד מורגנשטרן (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו: רבי יעקב יהושע (המצבה הראשונה משמאל) וחתנו: רבי דוד זאב (המצבה הראשונה מימין) בבית העלמין היהודי בקוצק]]
[[קובץ:קוצק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של רבי מנחם מענדיל (מצבה שלישית משמאל - ההנצחה הכי ארוכה). במקום טמונים גם שנים מבניו: רבי דוד מורגנשטרן (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו: רבי יעקב יהושע (המצבה הראשונה משמאל) וחתנו: רבי דוד זאב (המצבה הראשונה מימין) בבית העלמין היהודי בקוצק]]
רבי '''מנחם מנדל מורגנשטרן מקוצק''' (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).
רבי '''מנחם מענדיל מורגנשטרן מקוצק''', המכונה '''השרף מקוצק''' (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) היה מייסד חסידות קוצק. התפרסם בחריפותו ובתביעתו להתמסרות מוחלטת ל[[עבודת השם]] אמיתית ומסלידה מכל בדל ששקר וזיוף.


בין [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי מנחם מנדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מנדל"), היה קשר הדוק.  
==תולדות חיים==
{{להשלים}}
נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).
 
==עם הרבי הצמח צדק==
בין [[הצמח צדק]] לרבי מנחם מענדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מענדל"), היה קשר הדוק. שררה ביניהם מחלוקת אידיאולוגית נקודתית: הרבי מקוצק סבר כי יש לקחת כמניין אברכים ולהעלותם לרמות גבוהות מה שיגרור השפעה לטובה על כל העולם כולו, בעוד שהצמח צדק דגל בהשפעה פרטנית ויחידנית על כל יהודי{{הערה|בדרכי החסידים, עמוד 156}}.
למרות מחלוקת זאת, כאשר רצה חסיד לנסוע אל הצמח צדק, הרבי מקוצק אמר "מנדל מנדל - לגזרה שווה".


היה להם גם תלמיד משותף: הרב [[מעשיל גלבשטיין]].
היה להם גם תלמיד משותף: הרב [[מעשיל גלבשטיין]].


== רבי מנחם מנדל ושושלתו - וסידורו של אדמו"ר הזקן ==
== רבי מנחם מענדל ושושלתו - וסידורו של [[אדמו"ר הזקן]] ==
 
כאשר{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].}}רבי מנחם מענדל היה מתפלל ביחידות, הוא היה מתפלל בסידורו של אדמו"ר הזקן.{{הערה|1=הגאון הרי"י פיקרסקי, [[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 566.}}
 
גם חתנו של רבי מנחם מענדל, רבי [[אברהם מסוכוטשוב]] בעל האבני נזר היה מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן, ולא הייתה דעתו נוחה כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח זה.{{הערה|1=הגאון הרי"י פיקרסקי, [[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 566.}}


כאשר<REF> [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=208&lang=hebrew קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר].</REF>רבי מנחם מנדל היה מתפלל ביחידות, הוא היה מתפלל בסידורו של אדמוהזקן.<REF>הגאון הרי"י פיקרסקי, [[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 566.</REF>
וכן מסופר על נינו של הרמ"מ מקוצק, רבי יצחק זעליג מורגנשטערן האדמו"ר מסוקולוב-קוצק"והידר להתפלל בדרך כלל מתוך הסידור - זה סידורו של האדמומהרש"ז מלאדי זי"ע שהיה חביב עליו ביותר"{{הערה|1בספרו 'שארית יצחק', תל אביב תשמ"ט, תולדות המחבר עמ' קיז.}}.


גם חתנו של רבי מנחם מנדל, רבי [[אברהם מסוכוטשוב]] בעל האבני נזר היה מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן, ולא היתה דעתו נוחה כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח זה.<REF>הגאון הרי"י פיקרסקי, [[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] חלק ב' עמ' 566.</REF>
== הרבי על רבי מנחם מענדל ==
ב[[חלוקת דולרים]] של [[כ"ו אדר]] ראשון [[תשנ"ב]] עבר יהודי שהציג את עצמו כצאצאו ואמר לו הרבי: {{ציטוטון|הקוצקר היה חד ("איז געווען א שארפער"), הכוונה בזה שהוא נותן את דעתו באופן פתוח, ובאופן מאוד ברור, מבלי לפחד מה יאמרו המתאספים סביבו. והשי"ת יברך אותך ללכת באותה הדרך}}{{הערה|אשתו של הנ"ל הצביעה על בעלה ואמרה שהוא אותו דבר והרבי חייך.}}{{הערה|דברי משיח תשנ"ב חלק ג' 192.}}.  


וכן מסופר על נינו של הרמ"מ מקוצק, רבי יצחק זעליג מורגנשטערן האדמו"ר מסוקולוב-קוצק<REF> בספרו 'שארית יצחק', תל אביב תשמ"ט, תולדות המחבר עמ' קיז.</REF>"והידר להתפלל בדרך כלל מתוך הסידור - זה סידורו של האדמו"ר מהרש"ז מלאדי זי"ע שהיה חביב עליו ביותר".
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמור"ים|מורגנשטרן מנחם מנדל]]
{{מיון רגיל:מורגנשטרן, מנחם מנדל}}
[[קטגוריה:אדמו"רים]]

גרסה אחרונה מ־14:23, 7 במאי 2024

ציונו של רבי מנחם מענדיל (מצבה שלישית משמאל - ההנצחה הכי ארוכה). במקום טמונים גם שנים מבניו: רבי דוד מורגנשטרן (משמאל לו) ורבי בנימין (מימין לו), נכדו: רבי יעקב יהושע (המצבה הראשונה משמאל) וחתנו: רבי דוד זאב (המצבה הראשונה מימין) בבית העלמין היהודי בקוצק

רבי מנחם מענדיל מורגנשטרן מקוצק, המכונה השרף מקוצק (ה'תקמ"ז - כ"ב בשבט ה'תרי"ט) היה מייסד חסידות קוצק. התפרסם בחריפותו ובתביעתו להתמסרות מוחלטת לעבודת השם אמיתית ומסלידה מכל בדל ששקר וזיוף.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נולד לאביו רבי לייבוש היילפרין, (שהמיר את שם משפחתו לאחר דיכוי המרד הפולני).

עם הרבי הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בין הצמח צדק לרבי מנחם מענדל מקוצק (שנקראו שניהם באותו שם וכינוי - "מנחם מענדל"), היה קשר הדוק. שררה ביניהם מחלוקת אידיאולוגית נקודתית: הרבי מקוצק סבר כי יש לקחת כמניין אברכים ולהעלותם לרמות גבוהות מה שיגרור השפעה לטובה על כל העולם כולו, בעוד שהצמח צדק דגל בהשפעה פרטנית ויחידנית על כל יהודי[1]. למרות מחלוקת זאת, כאשר רצה חסיד לנסוע אל הצמח צדק, הרבי מקוצק אמר "מנדל מנדל - לגזרה שווה".

היה להם גם תלמיד משותף: הרב מעשיל גלבשטיין.

רבי מנחם מענדל ושושלתו - וסידורו של אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

כאשר[2]רבי מנחם מענדל היה מתפלל ביחידות, הוא היה מתפלל בסידורו של אדמו"ר הזקן.[3]

גם חתנו של רבי מנחם מענדל, רבי אברהם מסוכוטשוב בעל האבני נזר היה מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן, ולא הייתה דעתו נוחה כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח זה.[4]

וכן מסופר על נינו של הרמ"מ מקוצק, רבי יצחק זעליג מורגנשטערן האדמו"ר מסוקולוב-קוצק"והידר להתפלל בדרך כלל מתוך הסידור - זה סידורו של האדמו"ר מהרש"ז מלאדי זי"ע שהיה חביב עליו ביותר"[5].

הרבי על רבי מנחם מענדל[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחלוקת דולרים של כ"ו אדר ראשון תשנ"ב עבר יהודי שהציג את עצמו כצאצאו ואמר לו הרבי: "הקוצקר היה חד ("איז געווען א שארפער"), הכוונה בזה שהוא נותן את דעתו באופן פתוח, ובאופן מאוד ברור, מבלי לפחד מה יאמרו המתאספים סביבו. והשי"ת יברך אותך ללכת באותה הדרך"[6][7].

הערות שוליים

  1. בדרכי החסידים, עמוד 156
  2. קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר.
  3. הגאון הרי"י פיקרסקי, התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 566.
  4. הגאון הרי"י פיקרסקי, התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 566.
  5. 1בספרו 'שארית יצחק', תל אביב תשמ"ט, תולדות המחבר עמ' קיז.
  6. אשתו של הנ"ל הצביעה על בעלה ואמרה שהוא אותו דבר והרבי חייך.
  7. דברי משיח תשנ"ב חלק ג' 192.