אגדה: הבדלים בין גרסאות בדף
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות | '''אגדה''' היא חלק מה[[תורה שבעל פה]]. אבל נחשבת כ[[תורה שבכתב]] לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה. | ||
האגדות | לעניין החיוב על האדם לשלש את לימודו למקרא, משנה ותלמוד{{הערה|ראה [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh5/6/2/1.htm?q=%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ב הלכה א'] לפרטי חיוב זה.}}, נחשבים האגדות בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/4/5c.htm?q=%D7%91%D7%9B%D7%9C%D7%9C%20%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90 לקוטי תורה ויקרא ה, ג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/3c.htm לקוטי תורה שיר השירים סוף עמוד ג]. וראה הלכות תלמוד תורה שם. [https://drive.google.com/file/d/1guNJG-rz-NmeSBvC-90z7Xjh8m50-i1U/view?pli=1 לקוטי שיחות חלק לו עמוד 22].}}. | ||
האגדות נחשבות חשבת היא ל[[בחינת אחוריים]] (חיצוניות) של הקדושה, ולכן כשנעשית בהם המשכה נמשך על ידי זה גם בחושך העולם{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/10/42d.htm?q=%D7%90%D7%92%D7%93%D7%AA%D7%90%20%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D לקוטי תורה מקץ מב, ד].}}. | |||
ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים [[אור אין סוף]] | ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא{{הערה|אבות דרבי נתן כ״ט:א.}}. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים [[אור אין סוף]] ברוך הוא ש[[שטות דקדושה|למעלה מטעם ודעת]] - בחינת אמונה. | ||
אגדה שבספר עין יעקב - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו. | אגדה שבספר [[עין יעקב]] - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל{{הערה|ראה גם [[אגרת הקדש]] סימן כג.}}. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:03, 19 בספטמבר 2023
אגדה היא חלק מהתורה שבעל פה. אבל נחשבת כתורה שבכתב לענין התלבשות חכמתו של הקב"ה.
לעניין החיוב על האדם לשלש את לימודו למקרא, משנה ותלמוד[1], נחשבים האגדות בכלל לימוד המקרא, שהרי רוב האגדות הם על הפסוקים ומעט מהם מוסר, ואינם מושגים כל-כך בהשגה מלאה, וכשם שהמקרא אינו מושג ומובן בלא תורה שבעל-פה, כך גם לימוד האגדה, ולכן נחשב בכלל מקרא[2].
האגדות נחשבות חשבת היא לבחינת אחוריים (חיצוניות) של הקדושה, ולכן כשנעשית בהם המשכה נמשך על ידי זה גם בחושך העולם[3].
ארז"ל כל מי שיש בידו הלכות ואין בידו מדרש (אגדה) לא טעם טעם של יראת חטא[4]. כי אף שבלימוד המדרש אין מושג רק הארה, מכל מקום זו ההארה מביאה לידי יראת חטא. בדומה קצת למקרא -תורה שבכתב- שבו קוראים וממשיכים אור אין סוף ברוך הוא שלמעלה מטעם ודעת - בחינת אמונה.
אגדה שבספר עין יעקב - רוב סודות התורה גנוזים בה, ומכפרת עונותיו של אדם כמבואר בכתבי האריז"ל[5]. והנגלות שבה, הם דרכי ה' שילך בהם האדם ויקח מהם עצות להנהגה בין אדם לבורא ובין אדם לחברו.
הערות שוליים
- ↑ ראה הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ב הלכה א' לפרטי חיוב זה.
- ↑ לקוטי תורה ויקרא ה, ג. לקוטי תורה שיר השירים סוף עמוד ג. וראה הלכות תלמוד תורה שם. לקוטי שיחות חלק לו עמוד 22.
- ↑ לקוטי תורה מקץ מב, ד.
- ↑ אבות דרבי נתן כ״ט:א.
- ↑ ראה גם אגרת הקדש סימן כג.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")