צבי מאיר שטיינמץ: הבדלים בין גרסאות בדף
זלמנובקראון (שיחה | תרומות) |
|||
| (29 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:צבי מאיר שטיינמץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' צבי מאיר שטיינמץ]] | ||
הרב '''צבי מאיר שטיינמץ''' (שם העט: "'''צבי יאיר'''") ([[ה' ניסן]] [[תרע"ה]] - [[י"ב אלול]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] ומשורר. | הרב '''צבי מאיר שטיינמץ''' (שם העט: "'''צבי יאיר'''") ([[ה' ניסן]] [[תרע"ה]] - [[י"ב אלול]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] ומשורר. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
[[קובץ:צבי יאיר עם הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עובר אצל הרבי במעמד [[חלוקת לעקאח]]]] | |||
===שנות צעירותו=== | ===שנות צעירותו=== | ||
נולד בכפר בריסטער | נולד בעיר בודפשט, [[הונגריה]] וגדל בכפר בריסטער ב[[רוסיה]] הקרפטית על גבול גאליציה. אביו, שלמה דב שטיינמץ (במקור פרל), היה סוחר אמיד וחסיד אוטיניא. אימו, לאה גיטל (לבית שטיינמץ), הייתה חסידת דולינא, וסביה, ר' הערש (צבי) מאיר שטיינמץ, היה ממייסדי חסידות זו. | ||
ר' צבי מאיר היה בן יחיד בין שבע בנות. עובדה זו גרמה לאביו להעניק לו יחס מיוחד, והוא אף השתדל להעניק לבנו חינוך מעולה. הוא שכר לו את מיטב המלמדים כדי שלימדוהו [[תורה]], הליכות ודרך ארץ. | ר' צבי מאיר היה בן יחיד בין שבע בנות. עובדה זו גרמה לאביו להעניק לו יחס מיוחד, והוא אף השתדל להעניק לבנו חינוך מעולה. הוא שכר לו את מיטב המלמדים כדי שלימדוהו [[תורה]], הליכות ודרך ארץ. | ||
כבר בגיל שמונה גילה את היופי וההדר הנמצאים בשירה ספרותית. מה ששבה את לבו היה ספרו של רבי משה ראט, 'שפת עמנו', שם נמצאו שירים קדמוניים רבים. את חיבורו הראשון כתב בהיותו ילד בגיל שמונה אודות [[חודש ניסן]], חודש הולדתו, כשהוא מפרט את מעלות החודש. לאחר מכן כתב מאמר נוסף על מהות ה[[תפילה]]. | כבר בגיל שמונה גילה את היופי וההדר הנמצאים בשירה ספרותית. מה ששבה את לבו היה ספרו של רבי משה ראט, 'שפת עמנו', שם נמצאו שירים קדמוניים רבים. את חיבורו הראשון כתב בהיותו ילד בגיל שמונה אודות [[חודש ניסן]], חודש הולדתו, כשהוא מפרט את מעלות החודש. לאחר מכן כתב מאמר נוסף על מהות ה[[תפילה]]. | ||
בהמשך שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבה]] הרחק מהבית, שם הצליח בלימודיו ואף התחבב על ראש ישיבתו. כשבגר, החל לנהוג כ'שיטת פרנקפורט' המשלבת לימוד תורה עם לימודי | בהמשך שלחו אביו ללמוד ב[[ישיבה]] הרחק מהבית, שם הצליח בלימודיו ואף התחבב על ראש ישיבתו. כשבגר, החל לנהוג כ'שיטת פרנקפורט' המשלבת לימוד תורה עם לימודי חול (מדעים ועוד). | ||
[[קובץ:צבי יאיר עובר אצל הרבי.png|שמאל|ממוזער|250px|עם הרבי במעמד [[חלוקת כוס של ברכה]]]] | |||
כשרונו הספרותי הלך והתפתח והוא נתן לו ביטוי יותר ויותר. באותה תקופה החל לפרסם מאמרים בעיתון אגודאי בשם "די אידישע בלרט". הוא נמשך יותר ויותר לספרות, והרבה להביע את עצמו בנושאים שעל הפרק. בכל אותה תקופה שמר על דרכי אבותיו ומנהגיהם החסידיים, אך בד בבד השתלם גם במדעים כלליים ונחשף רבות לתרבות אשכנז. כדי 'לשמור על עצמו', לא נגע בזקנו, עובדה שהייתה בגדר 'חידוש' באותם ימים בקרב בני הדור הצעיר. | כשרונו הספרותי הלך והתפתח והוא נתן לו ביטוי יותר ויותר. באותה תקופה החל לפרסם מאמרים בעיתון אגודאי בשם "די אידישע בלרט". הוא נמשך יותר ויותר לספרות, והרבה להביע את עצמו בנושאים שעל הפרק. בכל אותה תקופה שמר על דרכי אבותיו ומנהגיהם החסידיים, אך בד בבד השתלם גם במדעים כלליים ונחשף רבות לתרבות אשכנז. כדי 'לשמור על עצמו', לא נגע בזקנו, עובדה שהייתה בגדר 'חידוש' באותם ימים בקרב בני הדור הצעיר. | ||
ב[[סיון]] [[ת"ש]] התחתן עם מרת דבורה אייזנברג מדברצן, הונגריה, ביתו של ר' הערש אייזנברג, ממנהיגי הקהילה החסידית בעיר, ופרומט מינדל (לבית ארנברג), שניהם ילידי העיר גארליץ שבגליציה (כיום ב[[פולין]]). | |||
===בארצות הברית=== | ===בארצות הברית=== | ||
לאחר [[מלחמת העולם | בניסי ניסים הוא, אישתו, בנותיו, הוריו ושש מתוך שבע אחיותיו שרדו את [[השואה]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], התגורר בבודפשט שלוש שנים ואחרי עליית הקומוניסטים לשלטון עבר ל[[ווינה,]] ובשנת [[תשי"ב]] היגר משם ל[[ארצות הברית]]. בתחילה הוא התמודד רבות עם בעיות הגירה וקשיי פרנסה, אך הבטיח לעצמו להשתקע במקום ולהצליח, על מנת להבטיח לילדיו חינוך יהודי. | ||
זמן קצר לאחר בואו לארצות הברית, פנה אליו הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והציע לו לעבוד במוסד החינוכי "[[בית רבקה (קראון הייטס)]]" בתפקיד הוראה וניהול. לקראת התחלת עבודתו, נכנס ל'[[יחידות]]' [[אדמו"ר שליט"א|לרבי]] כדי לקבל את ברכתו. עבודתו ב"בית רבקה" חשפה אותו לחומר לימודי חב"די, עובדה שעוררה בו סקרנות רבה. | זמן קצר לאחר בואו לארצות הברית, פנה אליו הרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והציע לו לעבוד במוסד החינוכי "[[בית רבקה (קראון הייטס)]]" בתפקיד הוראה וניהול. לקראת התחלת עבודתו, נכנס ל'[[יחידות]]' [[אדמו"ר שליט"א|לרבי]] כדי לקבל את ברכתו. עבודתו ב"בית רבקה" חשפה אותו לחומר לימודי חב"די, עובדה שעוררה בו סקרנות רבה. | ||
| שורה 22: | שורה 24: | ||
במשך השנים הרבי עודדו שוב ושוב להעלות עלי גיליון את שיריו. לאחר שחשש שכתיבת שירים הינה "ביטול תורה", הרבי ביטול זאת בתוקף באומרו: "אותם אנשים שילמדו תורה בהשפעת שיריך - זכות לימודם תיזקף ל'אשראי' שלך"... באחת הפעמים הרבי אף אמר לו "בשירים האלה כלולות הרבה 'שיחות'". | במשך השנים הרבי עודדו שוב ושוב להעלות עלי גיליון את שיריו. לאחר שחשש שכתיבת שירים הינה "ביטול תורה", הרבי ביטול זאת בתוקף באומרו: "אותם אנשים שילמדו תורה בהשפעת שיריך - זכות לימודם תיזקף ל'אשראי' שלך"... באחת הפעמים הרבי אף אמר לו "בשירים האלה כלולות הרבה 'שיחות'". | ||
במשך הזמן החל להגיע בקביעות ל[[התוועדות|התוועדויותיו]] | במשך הזמן החל להגיע בקביעות ל[[התוועדות עם הרבי|התוועדויותיו של הרבי]]. | ||
את כל ענייני ההשקפה והאמונה שהטרידו אותו במשך שנים ארוכות, היה שוטח בפני הרבי ביחידויות השונות, והרבי מצדו היה משיב לו במאור פנים ובסבלנות רבה, והיה מדריך אותו במתינות במשעולי מהות האמונה וההשקפה. | את כל ענייני ההשקפה והאמונה שהטרידו אותו במשך שנים ארוכות, היה שוטח בפני הרבי ביחידויות השונות, והרבי מצדו היה משיב לו במאור פנים ובסבלנות רבה, והיה מדריך אותו במתינות במשעולי מהות האמונה וההשקפה. | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
רעייתו, מרת דבורה שטיינמץ - נפטרה ח' אייר תשס"ז. | |||
*חתנו הרב [[משה לאזאר]] - [[שליח]] [[הרבי]] ב[[מילאנו]], איטליה. | |||
*חתנו הרב [[משה | *חתנו הרב חיים יפה - קראון הייטס | ||
*נכדו הרב [[בערל | *חתנו הרב יששכר דוב (בערל) טויבער - קראון הייטס | ||
*נכדו הרב [[בערל לאזאר]] - [[שליח]] [[הרבי]] ורבה הראשי של [[רוסיה]]. | |||
*נכדו הרב שלמה יפה - הרב בקהילית בני תורה בלונגמדו, מסצ'וסטס. | |||
*נכדו הרב יוסף יצחק יפה - שליח הרבי לגילפורד, קונטיקט. | |||
*נכדתו מרת שרה אלבסקי - שלוחה הרבי לחב"ד של ווסט סייד במנהטן, ניו יורק. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [ | *[https://drive.google.com/file/d/188jhEpKI_UW7832RCp2TGHvMFoSwTrfn/view כתבה על הרב שטיינמיץ בקובץ לחיזוק ההתקשרות - ע"י [[ועד תלמידי התמימים]], תשרי תשפ"ב] | ||
*[https://drive.google.com/file/d/0B_UwzYOTIwDTMTFYWFhKLWlhVU0/view?usp=sharing&resourcekey=0-Bd6p5oUuCazzQDrCt-c0Ew הרב צבי מאיר שטיינמץ] {{PDF}} - כתבה על הרב שטיינמיץ לאחר פטירתו ב[[שבועון בית משיח]], גליון 525. | |||
* [http://www.zviyair.com www.zviyair.com אתר צבי יאיר] על ר' צבי מאיר. | * [http://www.zviyair.com www.zviyair.com אתר צבי יאיר] על ר' צבי מאיר. | ||
*[ | *[https://teshura.com/Zalmanov-Pinson%20-%20Shevat%2030%2C%205773.pdf מכתבי צבי לצדיק - חלק א' (תשי"ב-תשל"א)]. [https://teshura.com/Cohen-Zalmanov%20-%20Tammuz%204%2C%205776.pdf מכתבי צבי לצדיק - חלק ב' (תשל"ב-תש"מ)]. [https://teshura.com/Zalmanov-Edelman%20-%20Sivan%2024%2C%205771.pdf מכתבי צבי לצדיק - חלק ג (תשמ"א-תשמ"ה)]. [https://teshura.com/Greenberg-Zalmanov%20-%20Nissan%204%2C%205772.pdf מכתבי צבי לצדיק - חלק ד' (תשמ"ו-תשנ"ג)]. - מכתבי צבי יאיר אל הרבי מילובאוויטש. | ||
* שיריו [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/11/4.htm | * שיריו [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/11/4.htm], [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/12/3.htm שביב והכהן הגדול בקדש הקדשים] - מתוך כתב עת מבוע, באתר דעת. | ||
*[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Deren%20-%20Tishrei%2027%2C%205768%20%28View%20only%29.pdf תשורה מנישואיו צאצאיו למשפחת לאזאר בו מופיעים חלק מהתכתבויותיו עם הרבי] {{PDF}} | *[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Deren%20-%20Tishrei%2027%2C%205768%20%28View%20only%29.pdf תשורה מנישואיו צאצאיו למשפחת לאזאר בו מופיעים חלק מהתכתבויותיו עם הרבי] {{PDF}} | ||
{{מיון רגיל:שטיינמץ, צבי מאיר}} | {{מיון רגיל:שטיינמץ, צבי מאיר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:משוררים]] | [[קטגוריה:משוררים]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]] | ||
גרסה אחרונה מ־05:19, 3 בנובמבר 2024
הרב צבי מאיר שטיינמץ (שם העט: "צבי יאיר") (ה' ניסן תרע"ה - י"ב אלול תשס"ה) היה חסיד חב"ד ומשורר.
תולדות חייםעריכה
שנות צעירותועריכה
נולד בעיר בודפשט, הונגריה וגדל בכפר בריסטער ברוסיה הקרפטית על גבול גאליציה. אביו, שלמה דב שטיינמץ (במקור פרל), היה סוחר אמיד וחסיד אוטיניא. אימו, לאה גיטל (לבית שטיינמץ), הייתה חסידת דולינא, וסביה, ר' הערש (צבי) מאיר שטיינמץ, היה ממייסדי חסידות זו. ר' צבי מאיר היה בן יחיד בין שבע בנות. עובדה זו גרמה לאביו להעניק לו יחס מיוחד, והוא אף השתדל להעניק לבנו חינוך מעולה. הוא שכר לו את מיטב המלמדים כדי שלימדוהו תורה, הליכות ודרך ארץ.
כבר בגיל שמונה גילה את היופי וההדר הנמצאים בשירה ספרותית. מה ששבה את לבו היה ספרו של רבי משה ראט, 'שפת עמנו', שם נמצאו שירים קדמוניים רבים. את חיבורו הראשון כתב בהיותו ילד בגיל שמונה אודות חודש ניסן, חודש הולדתו, כשהוא מפרט את מעלות החודש. לאחר מכן כתב מאמר נוסף על מהות התפילה.
בהמשך שלחו אביו ללמוד בישיבה הרחק מהבית, שם הצליח בלימודיו ואף התחבב על ראש ישיבתו. כשבגר, החל לנהוג כ'שיטת פרנקפורט' המשלבת לימוד תורה עם לימודי חול (מדעים ועוד).
כשרונו הספרותי הלך והתפתח והוא נתן לו ביטוי יותר ויותר. באותה תקופה החל לפרסם מאמרים בעיתון אגודאי בשם "די אידישע בלרט". הוא נמשך יותר ויותר לספרות, והרבה להביע את עצמו בנושאים שעל הפרק. בכל אותה תקופה שמר על דרכי אבותיו ומנהגיהם החסידיים, אך בד בבד השתלם גם במדעים כלליים ונחשף רבות לתרבות אשכנז. כדי 'לשמור על עצמו', לא נגע בזקנו, עובדה שהייתה בגדר 'חידוש' באותם ימים בקרב בני הדור הצעיר.
בסיון ת"ש התחתן עם מרת דבורה אייזנברג מדברצן, הונגריה, ביתו של ר' הערש אייזנברג, ממנהיגי הקהילה החסידית בעיר, ופרומט מינדל (לבית ארנברג), שניהם ילידי העיר גארליץ שבגליציה (כיום בפולין).
בארצות הבריתעריכה
בניסי ניסים הוא, אישתו, בנותיו, הוריו ושש מתוך שבע אחיותיו שרדו את השואה. לאחר מלחמת העולם השנייה, התגורר בבודפשט שלוש שנים ואחרי עליית הקומוניסטים לשלטון עבר לווינה, ובשנת תשי"ב היגר משם לארצות הברית. בתחילה הוא התמודד רבות עם בעיות הגירה וקשיי פרנסה, אך הבטיח לעצמו להשתקע במקום ולהצליח, על מנת להבטיח לילדיו חינוך יהודי.
זמן קצר לאחר בואו לארצות הברית, פנה אליו הרב ישראל ג'ייקובסון והציע לו לעבוד במוסד החינוכי "בית רבקה (קראון הייטס)" בתפקיד הוראה וניהול. לקראת התחלת עבודתו, נכנס ל'יחידות' לרבי כדי לקבל את ברכתו. עבודתו ב"בית רבקה" חשפה אותו לחומר לימודי חב"די, עובדה שעוררה בו סקרנות רבה.
במשך השנים הרבי עודדו שוב ושוב להעלות עלי גיליון את שיריו. לאחר שחשש שכתיבת שירים הינה "ביטול תורה", הרבי ביטול זאת בתוקף באומרו: "אותם אנשים שילמדו תורה בהשפעת שיריך - זכות לימודם תיזקף ל'אשראי' שלך"... באחת הפעמים הרבי אף אמר לו "בשירים האלה כלולות הרבה 'שיחות'".
במשך הזמן החל להגיע בקביעות להתוועדויותיו של הרבי.
את כל ענייני ההשקפה והאמונה שהטרידו אותו במשך שנים ארוכות, היה שוטח בפני הרבי ביחידויות השונות, והרבי מצדו היה משיב לו במאור פנים ובסבלנות רבה, והיה מדריך אותו במתינות במשעולי מהות האמונה וההשקפה.
גם כשעזב את ההוראה בשדה החינוך החב"די, המשיך להגיע בקביעות לרבי, ואף היה מביא עמו תלמידים רבים, והיה מקרבם לתורה ולחסידות ומקשרם עם הרבי.
משפחתועריכה
רעייתו, מרת דבורה שטיינמץ - נפטרה ח' אייר תשס"ז.
- חתנו הרב משה לאזאר - שליח הרבי במילאנו, איטליה.
- חתנו הרב חיים יפה - קראון הייטס
- חתנו הרב יששכר דוב (בערל) טויבער - קראון הייטס
- נכדו הרב בערל לאזאר - שליח הרבי ורבה הראשי של רוסיה.
- נכדו הרב שלמה יפה - הרב בקהילית בני תורה בלונגמדו, מסצ'וסטס.
- נכדו הרב יוסף יצחק יפה - שליח הרבי לגילפורד, קונטיקט.
- נכדתו מרת שרה אלבסקי - שלוחה הרבי לחב"ד של ווסט סייד במנהטן, ניו יורק.
קישורים חיצונייםעריכה
- כתבה על הרב שטיינמיץ בקובץ לחיזוק ההתקשרות - ע"י ועד תלמידי התמימים, תשרי תשפ"ב
- הרב צבי מאיר שטיינמץ
- כתבה על הרב שטיינמיץ לאחר פטירתו בשבועון בית משיח, גליון 525. - www.zviyair.com אתר צבי יאיר על ר' צבי מאיר.
- מכתבי צבי לצדיק - חלק א' (תשי"ב-תשל"א). מכתבי צבי לצדיק - חלק ב' (תשל"ב-תש"מ). מכתבי צבי לצדיק - חלק ג (תשמ"א-תשמ"ה). מכתבי צבי לצדיק - חלק ד' (תשמ"ו-תשנ"ג). - מכתבי צבי יאיר אל הרבי מילובאוויטש.
- שיריו [1], שביב והכהן הגדול בקדש הקדשים - מתוך כתב עת מבוע, באתר דעת.
- תשורה מנישואיו צאצאיו למשפחת לאזאר בו מופיעים חלק מהתכתבויותיו עם הרבי
