פיאות הראש: הבדלים בין גרסאות בדף
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| (13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
גידול '''פיאות הראש''' הוא קיום מצוות התורה לא להקיף את פיאת הראש, גדר המצווה הוא "המשווה צדעיו לאחורי אוזנו ולפדחתו"{{ | גידול '''פיאות הראש''' הוא קיום מצוות התורה לא להקיף את פיאת הראש, גדר המצווה הוא "המשווה צדעיו לאחורי אוזנו ולפדחתו"{{הערה|1=[[מסכת מכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=25&daf=20b&format=pdf כ', ב].}}, כלומר המשווה את צידי הראש למצחו ולאחורי אוזנו, ומשים אותו ריק משיער - כמוהם{{הערה|[[רש"י]] שם.}}. | ||
==לחתוך במספריים== | ==לחתוך במספריים== | ||
שיטת ה[[יוסף קארו|בית יוסף]] היא שמותר לחתוך מהפיאות במספריים והאיסור הוא רק בתער, אבל שיטת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{ | שיטת ה[[יוסף קארו|בית יוסף]] היא שמותר לחתוך מהפיאות במספריים והאיסור הוא רק בתער, אבל שיטת [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[[ספר צמח צדק|שו"ת צמח צדק]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1614&hilite=e98162d2-2bec-405a-b958-dcb8e3b5d7f4&st=%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9&pgnum=169 סימן צ"ג].}} היא שהאיסור הוא גם במספריים. | ||
על כך עורר בשו"ת חלקת יעקב{{ | על כך עורר בשו"ת חלקת יעקב{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14715&hilite=3b3510a7-fa26-470e-9586-a23278aa3be1&st=%D7%A4%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9&pgnum=152 חלק ג'].}} שרבים מתעלמים מפסק הצמח צדק רק לקולא ולא לחומרא: | ||
{{ציטוטון|והרי ה[[צמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] הרעיש העולם בתשובתו הגדולה לאסור גילוח הזקן במספרים כעין תער, והאריך דזה איסור גמור מדאורייתא או על כל פנים מדרבנן, והעולם נהגו היתר בזה וסמכו על מרן הבית יוסף, שלמד בדברי ה[[רמב"ם]] וגמרא דאין חייב בזקן אלא בתער, הכוונה דמותר אף לכתחילה - ואם כן אי אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו, לסמוך על בית יוסף בזה לגלח הזקן במספרים כעין תער, ולהקל גם כן בפאות הראש במספרים כעין תער '''נגד''' פסק הבית יוסף, דהוי בגדר מקולי בית שמאי ובית הלל דעל זה נאמר הכסיל בחושך הולך - וכידוע דעל פי הרוב אותן שמחפשין קולות בפאות הראש, מקילין גם בזקן לגלח במספרים כעין תער, והרי תיכף סמוך להאוזן מתחיל פיאות הזקן ולרש"י שבועות מ' הנ"ל, עיקר פיאות הזקן סמוך להאוזן שנים מכל צד, מובא גם בשו"ע - ורבים בעלי זקן מגלחים בסם, כידוע}}. | {{ציטוטון|והרי ה[[צמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] הרעיש העולם בתשובתו הגדולה לאסור גילוח הזקן במספרים כעין תער, והאריך דזה איסור גמור מדאורייתא או על כל פנים מדרבנן, והעולם נהגו היתר בזה וסמכו על מרן הבית יוסף, שלמד בדברי ה[[רמב"ם]] וגמרא דאין חייב בזקן אלא בתער, הכוונה דמותר אף לכתחילה - ואם כן אי אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו, לסמוך על בית יוסף בזה לגלח הזקן במספרים כעין תער, ולהקל גם כן בפאות הראש במספרים כעין תער '''נגד''' פסק הבית יוסף, דהוי בגדר מקולי בית שמאי ובית הלל דעל זה נאמר הכסיל בחושך הולך - וכידוע דעל פי הרוב אותן שמחפשין קולות בפאות הראש, מקילין גם בזקן לגלח במספרים כעין תער, והרי תיכף סמוך להאוזן מתחיל פיאות הזקן ולרש"י שבועות מ' הנ"ל, עיקר פיאות הזקן סמוך להאוזן שנים מכל צד, מובא גם בשו"ע - ורבים בעלי זקן מגלחים בסם, כידוע}}. | ||
==אורך הפיאות== | ==אורך הפיאות== | ||
ב[[חסידות חב"ד]] נהוג לא לגדל פאות לאחרי העצם, הסיבה לכך היא מכיון שהפאות שורשם מבחינת [[בינה]] ד[[אצילות]] כמו שבוקעת על ידי הגלגלתא | ב[[חסידות חב"ד]] נהוג לא לגדל פאות לאחרי העצם, הסיבה לכך היא מכיון שהפאות שורשם מבחינת [[בינה]] ד[[אצילות]] כמו שבוקעת על ידי הגלגלתא{{הערה|1=עי' מצות גילוח נזיר בדרך מצוותיך.}} ואילו הזקן בחינת י"ג תיקוני דיקנא, מ[[חכמה]] - [[חסד]] קו הימין, ולכן אין ראוי לערבם יחד, מסיבה זו גם נוהג הרבי לשים את הפיאות מעל האוזן. | ||
כך גם נהג [[האריז"ל]], לקצר את פיאותיו מעת לעת כך שלא יכנסו לתוך שטח הזקן. | כך גם נהג [[האריז"ל]], לקצר את פיאותיו מעת לעת כך שלא יכנסו לתוך שטח הזקן{{הערה|שער המצוות פרשת קדושים: "רק עוד יגדלו ויתארכו וידלדלו וירדו ויכנסו למטה בגבול שערות הזקן, ואז היה חותכן ומקצרן במספריים", ובשער הכוונות (ענין ויעבור דרוש ג'): "במקום שמתחלת הזקן להתרחב כו' והוא מתחיל ממקום התחלת בליטת העצם של הלחי שמתחת לאוזן".}}. | ||
הרבי אמר שהתמיהה היא על המגדל את פיאותיו '''לאחרי''' האוזן. | הרבי אמר שהתמיהה היא על המגדל את פיאותיו '''לאחרי''' האוזן{{הערה|להרחבה ראו באגרות קודש חלק כ' עמוד ט', אגרת ז'תנה.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה: | בפי חסידים מסופר אודות בנו של ר' [[מאיר הרליג]] שזכה שהרבי יגזור שערות לכבוד ה[[אפשערניש]] שלו ולאחר מכן במענה לשאלת הסבא השיב ששיעור הפאות הוא קצת מעבר לעצם הלחי{{הערה|רשימה פרטית ד' מרחשון ה'תשכ"ז, נדפס בתשורה לאפשערניש וויכנין מירון תשס"ג. האימייל השבועי של הרב חיים זילבר פרשת קדושים תשפ"ב. ושם, שהרבי המשיך וסיפר שלפני כמה שבועות היו אצלו מאנשי "נטורי קרתא" ולחצו מאוד מדוע בחב"ד לא מגדלים פאות ארוכות, והשיב להם שכך נאמר בכתבי האריז"ל, ומשלא האמינו הוציא והראה להם זאת מתוך הכתוב.}}, ובדומה לכך, כאשר רעייתו של הרב [[גרשון מענדל גרליק]] נכנסה ליחידות שאל אודות אורך הפיאות של בנה לוי שהיו ארוכות מהנהוג בין חסידי חב"ד, ומדברי הרבי הבינה שדעתו הקדושה לא נוחה מכך{{הערה|1=[https://www.neshei.com/sections/%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F/51594/ הרבנית גרליק: המשיח יגיע למילאנו • ראיון לבבי], עדותה האישית, כפי שהתפרסמה באתר 'נשי ובנות חב"ד'.}}. | ||
לגבי השארת פאות ארוכות מכל שטח פאות הראש (כלומר שלא לקצר גם את השערות בגובה הראש מעל האוזן), אין מנהגינו בזה למרות שכך ניתן להבין מ[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|להסתפר כהלכה פרק ח.}}. | |||
==בקבלה ובתורת החסידות== | |||
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[מצפ"ץ]]; [[פאת השדה ופיאות הראש]]}} | |||
הפיאות הן השערות שגדלות בסוף הגולגולת בשני צידיה. ברוחניות מרמז הדבר על הארה מצומצמת מחיצוניות הכתר (מהגלגלתא) לצורך בריאת העולמות. | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:יורה דעה]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:55, 11 בדצמבר 2023
גידול פיאות הראש הוא קיום מצוות התורה לא להקיף את פיאת הראש, גדר המצווה הוא "המשווה צדעיו לאחורי אוזנו ולפדחתו"[1], כלומר המשווה את צידי הראש למצחו ולאחורי אוזנו, ומשים אותו ריק משיער - כמוהם[2].
לחתוך במספריים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיטת הבית יוסף היא שמותר לחתוך מהפיאות במספריים והאיסור הוא רק בתער, אבל שיטת אדמו"ר הצמח צדק[3] היא שהאיסור הוא גם במספריים.
על כך עורר בשו"ת חלקת יעקב[4] שרבים מתעלמים מפסק הצמח צדק רק לקולא ולא לחומרא:
"והרי הצמח צדק מליובאוויטש הרעיש העולם בתשובתו הגדולה לאסור גילוח הזקן במספרים כעין תער, והאריך דזה איסור גמור מדאורייתא או על כל פנים מדרבנן, והעולם נהגו היתר בזה וסמכו על מרן הבית יוסף, שלמד בדברי הרמב"ם וגמרא דאין חייב בזקן אלא בתער, הכוונה דמותר אף לכתחילה - ואם כן אי אפשר לתפוס החבל בשני ראשיו, לסמוך על בית יוסף בזה לגלח הזקן במספרים כעין תער, ולהקל גם כן בפאות הראש במספרים כעין תער נגד פסק הבית יוסף, דהוי בגדר מקולי בית שמאי ובית הלל דעל זה נאמר הכסיל בחושך הולך - וכידוע דעל פי הרוב אותן שמחפשין קולות בפאות הראש, מקילין גם בזקן לגלח במספרים כעין תער, והרי תיכף סמוך להאוזן מתחיל פיאות הזקן ולרש"י שבועות מ' הנ"ל, עיקר פיאות הזקן סמוך להאוזן שנים מכל צד, מובא גם בשו"ע - ורבים בעלי זקן מגלחים בסם, כידוע".
אורך הפיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחסידות חב"ד נהוג לא לגדל פאות לאחרי העצם, הסיבה לכך היא מכיון שהפאות שורשם מבחינת בינה דאצילות כמו שבוקעת על ידי הגלגלתא[5] ואילו הזקן בחינת י"ג תיקוני דיקנא, מחכמה - חסד קו הימין, ולכן אין ראוי לערבם יחד, מסיבה זו גם נוהג הרבי לשים את הפיאות מעל האוזן.
כך גם נהג האריז"ל, לקצר את פיאותיו מעת לעת כך שלא יכנסו לתוך שטח הזקן[6].
הרבי אמר שהתמיהה היא על המגדל את פיאותיו לאחרי האוזן[7].
בפי חסידים מסופר אודות בנו של ר' מאיר הרליג שזכה שהרבי יגזור שערות לכבוד האפשערניש שלו ולאחר מכן במענה לשאלת הסבא השיב ששיעור הפאות הוא קצת מעבר לעצם הלחי[8], ובדומה לכך, כאשר רעייתו של הרב גרשון מענדל גרליק נכנסה ליחידות שאל אודות אורך הפיאות של בנה לוי שהיו ארוכות מהנהוג בין חסידי חב"ד, ומדברי הרבי הבינה שדעתו הקדושה לא נוחה מכך[9].
לגבי השארת פאות ארוכות מכל שטח פאות הראש (כלומר שלא לקצר גם את השערות בגובה הראש מעל האוזן), אין מנהגינו בזה למרות שכך ניתן להבין מאדמו"ר הזקן[10].
בקבלה ובתורת החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערכים מורחבים – מצפ"ץ; פאת השדה ופיאות הראש |
הפיאות הן השערות שגדלות בסוף הגולגולת בשני צידיה. ברוחניות מרמז הדבר על הארה מצומצמת מחיצוניות הכתר (מהגלגלתא) לצורך בריאת העולמות.
הערות שוליים
- ↑ מסכת מכות כ', ב.
- ↑ רש"י שם.
- ↑ שו"ת צמח צדק סימן צ"ג.
- ↑ חלק ג'.
- ↑ עי' מצות גילוח נזיר בדרך מצוותיך.
- ↑ שער המצוות פרשת קדושים: "רק עוד יגדלו ויתארכו וידלדלו וירדו ויכנסו למטה בגבול שערות הזקן, ואז היה חותכן ומקצרן במספריים", ובשער הכוונות (ענין ויעבור דרוש ג'): "במקום שמתחלת הזקן להתרחב כו' והוא מתחיל ממקום התחלת בליטת העצם של הלחי שמתחת לאוזן".
- ↑ להרחבה ראו באגרות קודש חלק כ' עמוד ט', אגרת ז'תנה.
- ↑ רשימה פרטית ד' מרחשון ה'תשכ"ז, נדפס בתשורה לאפשערניש וויכנין מירון תשס"ג. האימייל השבועי של הרב חיים זילבר פרשת קדושים תשפ"ב. ושם, שהרבי המשיך וסיפר שלפני כמה שבועות היו אצלו מאנשי "נטורי קרתא" ולחצו מאוד מדוע בחב"ד לא מגדלים פאות ארוכות, והשיב להם שכך נאמר בכתבי האריז"ל, ומשלא האמינו הוציא והראה להם זאת מתוך הכתוב.
- ↑ הרבנית גרליק: המשיח יגיע למילאנו • ראיון לבבי, עדותה האישית, כפי שהתפרסמה באתר 'נשי ובנות חב"ד'.
- ↑ להסתפר כהלכה פרק ח.