אברהם יחזקאל ארלוזורוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
(22 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''אברהם יחזקאל ארלוזורוב''' (?-[[י"א טבת]] [[תר"ס]]) היה רבה של [[חרקוב]] וחסיד של רבותינו נשיאנו [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[המהר"ש]] ו[[הרש"ב]].
==תולדות חיים==
{{להשלים}}
הרב יחזקאל ארלוזורוב היה מה[[יושבים]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]].
החל משנת [[תרל"א]]{{הערה|על פי עיתון המליץ. לאידך, באחד ממכתבי הרבנים הנושא את תאריך השנה [[תרמ"ז]], נכתב שזה עשרים שנה שמכהן ברבנות - היינו משנת [[תרכ"ז]].}} שימש כרבה של [[חרקוב]] ונודע כאחד הגאונים המפורסמים באותה תקופה.
לימד את רבי יהושע השיל רבינוביץ האדמו"ר ממונסטריץ' את [[תורת החסידות|תורת חסידות]] חב"ד{{הערה|'''מסורת של אדמו"רות''', הרב שלום צבי לרנר, מוסף קולמוס של שבועון משפחה גליון 194 עמ' 9 [[שבועות]] [[תשפ"ד]].}}.
תרם כסף להדפסת הספר [[שדי חמד]].
נפטר ב[[י"א טבת]] [[תר"ס]].
==אישיותו==
==אישיותו==
הנה כמה שביבין ממה שכתב [[הריי"ץ ]]עליו[ בשינוי ל' וקטעים ]: "חדור כל כולו בלמדנות ופלפול בת' הנגלה בעל הגיון קר סדרן בעל הבנה עמוקה ורחבה בעל זכרון ואף חזר מאמר [לפני [[הריי"ץ]]] מחסידי הצוגם מתלמידי ישיבתו
ר' יחזקאל היה למדן גדול וגאון בנגלה, בעל הגיון קר, סדרן ובעל הבנה רחבה. כמו כן היה בעל זכרון מופלא, והרבי הריי"צ התענג לשמוע ממנו את זכרונותיו - בין השאר מתקופת לימודו אצל הצמח צדק{{הערה|ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 28.}}.  
רושם חזק עשה הנ"ל הדרתו ומשקפי הזהב שעל עיניו" ....          


תרם כסף להדפסת ספר שדי חמד
==בזכרונות הרבי הריי"צ==
הרבי הריי"צ מספר על ר' יחזקאל בזכרונותיו מ[[מסע יאלטה]], בשנת [[תרמ"ז]] בעודו ילד כבן שבע{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&hilite=d42accbb-3efd-44c1-a5ff-27b43a4fe83f&st=%u05d9%u05d7%u05d6%u05e7%u05d0%u05dc+%u05d0%u05e8%u05dc%u05d5%u05d6%u05d5%u05e8%u05d5%u05d1&pgnum=142 לקוטי דיבורים חלק א', ליקוט ד']. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39164&st=%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&pgnum=163&hilite=bbc37deb-2edd-4f50-98c6-2c956d4e3452 חלק ד', ליקוט ל"ז].}}. הרבי מספר על [[התוועדות]] [[ל"ג בעומר]] של אותה שנה ב[[חרקוב]], בה עשתה עליו רושם אדיר הדרת הכבוד הגדולה של ר' יחזקאל, ואחיו הרב [[אליעזר ארלוזורוב]] רבה של [[ראמען]], לאביו [[הרבי הרש"ב]]. באותה [[התוועדות]] ביאר הרבי את מהותו של [[חסיד]], והרבי הריי"צ מתאר כיצד כילד נרעש לדעת שיהודים מבוגרים כל כך אינם יודעים מהו חסיד. הוא פנה אל ר' יחזקאל ואל ר' [[אשר גרוסמן]] ואמר להם, שהוא שמע מאביו הרבי כבר בחורף מהו חסיד, והם שומעים זאת רק עכשיו... ר' יחזקאל צחק ואמר: "לך הסביר אביך מהו 'חסידון', ולנו הוא הסביר מהו חסיד"...


הרב זכה להגיש כוס לחיים ל[[ריי"ץ]] אבל סירב לקחת בתחילה  בנמקו : צריך לומר מזונות תחילה...
ב[[סיון]] [[תרנ"ו]] התארח ר' יחזקאל אצל הרבי הרש"ב בנאות דשא באילווקע, ואז הזכיר [[הרבי הריי"צ]] לר' יחזקאל את [[התוועדות]] [[ל"ג בעומר]] תשע שנים לפני כן, ור' יחזקאל - שאותה [[התוועדות]] הייתה טריה בזכרונו - חזר על המאמר והשיחה בפני [[הרבי הריי"צ]] שכינה זאת "המתנה היפה ביותר שיכול היה לתת לי". בהמשך לכך התפתחה שיחה מיוחדת בין ר' יחזקאל ל[[רשב"ץ]] על מהותו של חסיד.


==מהו חסיד ==
==משפחתו==
[[הריי"ץ]] מתאר וויכוח בינו ל[[רשב"ץ]] מהו [[חסיד]]...
*אחיו, הרב [[אליעזר ארלוזורוב]] - חסיד חב"ד, רב ואב בית דין ב[[רומני]].
* מחותנו הגאון הרב [[אריה לייב האפט]] רבה של ה[[עיירה]] קונוטופ בפלך צרניגוב.


==סערת השוחטים==
==לקריאה נוספת==
באתר שטורם http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=145
* הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=145 סערת השוחטים]''' באתר {{שטורעם}}
*הרב יהושע מונדשיין, '''[www.kramim.info/article/%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/50692514 זוהר גדול במתנה מהרבי]'''


{{הערות שוליים}}


==פטירה==
{{מיון רגיל:ארלוזורוב, אברהם יחזקאל}}
על פי עיתון המליץ נפטר בי"א טבת תרס והיה רב ב[[חרקוב]] משנת תרלא
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש]]
[[קטגוריה:יושבים בליובאוויטש]]

גרסה אחרונה מ־09:50, 26 ביוני 2024

הרב אברהם יחזקאל ארלוזורוב (?-י"א טבת תר"ס) היה רבה של חרקוב וחסיד של רבותינו נשיאנו אדמו"ר הצמח צדק, המהר"ש והרש"ב.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרב יחזקאל ארלוזורוב היה מהיושבים אצל אדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש.

החל משנת תרל"א[1] שימש כרבה של חרקוב ונודע כאחד הגאונים המפורסמים באותה תקופה.

לימד את רבי יהושע השיל רבינוביץ האדמו"ר ממונסטריץ' את תורת חסידות חב"ד[2].

תרם כסף להדפסת הספר שדי חמד.

נפטר בי"א טבת תר"ס.

אישיותו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ר' יחזקאל היה למדן גדול וגאון בנגלה, בעל הגיון קר, סדרן ובעל הבנה רחבה. כמו כן היה בעל זכרון מופלא, והרבי הריי"צ התענג לשמוע ממנו את זכרונותיו - בין השאר מתקופת לימודו אצל הצמח צדק[3].

בזכרונות הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי הריי"צ מספר על ר' יחזקאל בזכרונותיו ממסע יאלטה, בשנת תרמ"ז בעודו ילד כבן שבע[4]. הרבי מספר על התוועדות ל"ג בעומר של אותה שנה בחרקוב, בה עשתה עליו רושם אדיר הדרת הכבוד הגדולה של ר' יחזקאל, ואחיו הרב אליעזר ארלוזורוב רבה של ראמען, לאביו הרבי הרש"ב. באותה התוועדות ביאר הרבי את מהותו של חסיד, והרבי הריי"צ מתאר כיצד כילד נרעש לדעת שיהודים מבוגרים כל כך אינם יודעים מהו חסיד. הוא פנה אל ר' יחזקאל ואל ר' אשר גרוסמן ואמר להם, שהוא שמע מאביו הרבי כבר בחורף מהו חסיד, והם שומעים זאת רק עכשיו... ר' יחזקאל צחק ואמר: "לך הסביר אביך מהו 'חסידון', ולנו הוא הסביר מהו חסיד"...

בסיון תרנ"ו התארח ר' יחזקאל אצל הרבי הרש"ב בנאות דשא באילווקע, ואז הזכיר הרבי הריי"צ לר' יחזקאל את התוועדות ל"ג בעומר תשע שנים לפני כן, ור' יחזקאל - שאותה התוועדות הייתה טריה בזכרונו - חזר על המאמר והשיחה בפני הרבי הריי"צ שכינה זאת "המתנה היפה ביותר שיכול היה לתת לי". בהמשך לכך התפתחה שיחה מיוחדת בין ר' יחזקאל לרשב"ץ על מהותו של חסיד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • הרב יהושע מונדשיין, סערת השוחטים באתר קישור שטורעם
  • הרב יהושע מונדשיין, [www.kramim.info/article/%D7%96%D7%95%D7%94%D7%A8-%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/50692514 זוהר גדול במתנה מהרבי]

הערות שוליים

  1. על פי עיתון המליץ. לאידך, באחד ממכתבי הרבנים הנושא את תאריך השנה תרמ"ז, נכתב שזה עשרים שנה שמכהן ברבנות - היינו משנת תרכ"ז.
  2. מסורת של אדמו"רות, הרב שלום צבי לרנר, מוסף קולמוס של שבועון משפחה גליון 194 עמ' 9 שבועות תשפ"ד.
  3. ספר השיחות קיץ ה'ש"ת ע' 28.
  4. לקוטי דיבורים חלק א', ליקוט ד'. חלק ד', ליקוט ל"ז.