שלום דובער ליין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| (32 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלום בער ליין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליין בתצלום משנותיו בארץ הקודש]] | [[קובץ:שלום בער ליין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ליין בתצלום משנותיו בארץ הקודש]] | ||
הרב '''שלום דובער ליין''' ([[ה' אייר]] [[תרפ"ה]]-[[כ"ה ניסן]] [[תשכ"ח]]) היה איש חינוך תושב [[כפר חב"ד]] שפעל במסגרת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. בין תפקידיו החינוכים שימש כחבר בוועדת החינוך של מוסדות [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]] וכמנהל בית הספר לבנות ביפו. נודע כבעל כשרון דיבור רהוט, וייצג את חסידות חב"ד פעמים רבות במסגרת [[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ותכניות רדיו של 'קול ישראל'. | הרב '''שלום דובער ליין''' ([[ה' אייר]] [[תרפ"ה]] - [[כ"ה ניסן]] [[תשכ"ח]]) היה איש חינוך תושב [[כפר חב"ד]] שפעל במסגרת [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]]. בין תפקידיו החינוכים שימש כחבר בוועדת החינוך של מוסדות [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]] וכמנהל בית הספר לבנות ביפו. נודע כבעל כשרון דיבור רהוט, וייצג את [[חסידות חב"ד]] פעמים רבות במסגרת [[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] ותכניות רדיו של 'קול ישראל'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ה' אייר]] [[תרפ"ה]] ברוסיה, לאביו הרב [[יהושע ליין]] ואמו הרבנית מרת רישא, כצאצא ל[[משפחת חן]] החב"דית. | נולד ב[[ה' אייר]] [[תרפ"ה]] ברוסיה, לאביו הרב [[יהושע ליין]] ואמו הרבנית מרת רישא, כצאצא ל[[משפחת חן]] החב"דית. | ||
כבר בגיל צעיר ביותר למד ב'[[חיידר]]' יחד עם התלמידים המבוגרים, ידע את התפילה בעל-פה והיה בקי בכתב רש"י ועוד. | כבר בגיל צעיר ביותר למד ב'[[חיידר]]' יחד עם התלמידים המבוגרים, ידע את התפילה בעל-פה והיה בקי בכתב [[רש"י]] ועוד. | ||
עם סיום [[מלחמת העולם | עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצא מרוסיה יחד עם אלפי חסידים נוספים במסגרת '[[יציאת רוסיה תש"ו|יציאת רוסיה]]' המפורסמת, והגיע למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם נישא ב[[חודש אלול]] תש"ו לרעייתו מרת פרידא בתו של הרב אלתר אליעזר רוקח{{הערה|נולדה ביום ב' דחג הפסח [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] יערוסלאב בגליציה ונפטרה בט' תמוז תש"ס. | ||
אביה ר' אלתר אליעזר רוקח הוא בנו של האדמו"ר רבי ישעיה שלום רוקח מיענווא ונין של האדמו"רים לבית בעלזא ורופשיץ.}}. | אביה ר' אלתר אליעזר רוקח הוא בנו של האדמו"ר רבי ישעיה שלום רוקח מיענווא ונין של האדמו"רים לבית בעלזא ורופשיץ.}}. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
במהלך השנה שלאחר החתונה למד כתלמיד מן המנין ב[[תומכי תמימים פאקינג|סניף תומכי תמימים שהוקם במחנה]], ובמקביל לימד קבוצת נערים בגיל צעיר יותר. | במהלך השנה שלאחר החתונה למד כתלמיד מן המנין ב[[תומכי תמימים פאקינג|סניף תומכי תמימים שהוקם במחנה]], ובמקביל לימד קבוצת נערים בגיל צעיר יותר. | ||
=== | ===העלייה לארץ הקודש=== | ||
מפוקינג נסעו ר' שלום בער ורעייתו לצרפת, ובשנת תש"ט קיבלו הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות לארץ ישראל, לשם הגיעו ב[[חודש סיון]] | מפוקינג נסעו ר' שלום בער ורעייתו לצרפת, ובשנת [[תש"ט]] קיבלו הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לעלות לארץ ישראל, לשם הגיעו ב[[חודש סיון]] תש"ט, ולאחר תקופה קצרה בה התגוררו במעברה, התיישבו ב[[כפר חב"ד]], יחד עם קבוצת חסידים שהיו מראשוני התושבים במקום. | ||
מול הבית בו התיישבו בני משפחת ליין, | מול הבית בו התיישבו בני משפחת ליין, הייתה באר [[מים]] שעמדה בתוך מבנה נטוש, והמתיישבים החדשים החליטו להפוך את חלק המבנה בו נמצאת הבאר ל[[מקווה טהרה]], ולצורך כך שיפצו בית זה כשר' שלום בער מצטרף לעבודות על אף שלא היה לו נסיון קודם בכך, ובהמשך אף מונה לשמש כבלן ולתפעל את המקווה, ולצורך כך היה קם מידי בוקר בשעה מוקדמת על מנת להסיק את התנור כדי שהמים יספיקו להתחמם עד השעה בה מגיעים האנשים לטבול. | ||
===בשדה החינוך=== | ===בשדה החינוך=== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
===תפקידים נוספים=== | ===תפקידים נוספים=== | ||
בשבתות, היה הרב ליין ממונה על אמירת [[מאמרי חסידות]] בשבתות בשעת [[רעוא דרעוין]]. | בשבתות, היה הרב ליין ממונה על אמירת [[מאמרי חסידות]] בשבתות בשעת [[רעוא דרעוין]]. | ||
במשך למעלה מעשר שנים היה ר' שלום בער עורך אחראי של [[בטאון חב"ד]], ומאז הגיליון השמיני, י"א [[ניסן]] [[תשט"ו]] מופיע שמו כעורך אחראי של הביטאון. בנוסף, היה גם חבר בועד החינוך של מוסדות החינוך לבנות בכפר חב"ד – [[בית רבקה (כפר חב"ד)|בית רבקה]]. | |||
כאשר החל הרבי לדרוש מהחסידים לפעול תחת הסיסמא 'ופרצת' וקיומם של [[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] - הצטרף הרב ליין לפעילות והיה נואם לעיתים קרובות בערבים אלו, ואף היה מוזמן מעת לעת להתראיין ברדיו 'קול ישראל'. | כאשר החל הרבי לדרוש מהחסידים לפעול תחת הסיסמא 'ופרצת' וקיומם של [[ערב חב"ד|ערבי חב"ד]] - הצטרף הרב ליין לפעילות והיה נואם לעיתים קרובות בערבים אלו, ואף היה מוזמן מעת לעת להתראיין ברדיו 'קול ישראל'. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בתו מרת רישא, אשת הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]] - מגבאי בית חיינו 770, קראון הייטס | רעייתו, מרת פריידא ליין - נפטרה [[ט' תמוז]] [[תש"ס]]. | ||
*בנו, הרב אלתר אליעזר ליין (זוגתו, מרת חי' דבורה לאה) - מעורכי הספר [[אבני חן (ספר)|אבני חן]] על תולדות משפחת חן, קראון הייטס | *בתו מרת רישא, אשת הרב [[זאב יחזקאל כ"ץ]] - מגבאי בית חיינו 770, [[קראון הייטס]] | ||
*בנו, הרב אלתר [[אליעזר ליין]] (זוגתו, מרת חי' דבורה לאה) - מעורכי הספר [[אבני חן (ספר)|אבני חן]] על תולדות משפחת חן, קראון הייטס | |||
*בתו מרת שטערנא שרה, אשת הרב ברוך וילהלם | *בתו מרת שטערנא שרה, אשת הרב ברוך וילהלם | ||
*בנו, הרב יוסף יצחק ליין (זוגתו, מרת רבקה נעמי) - מנהל שותף בבית הדפוס 'The Print | *בנו, הרב יוסף יצחק ליין (זוגתו, מרת רבקה נעמי) - מנהל שותף בבית הדפוס 'The Print House', קראון הייטס | ||
*בתו מרת רבקה וואלבערג | *בתו מרת רבקה וואלבערג - נפטרה ט"ו תמוז תשנ"ה. | ||
*בנו הרב יהושע ליין (זוגתו, מרת פייגא עטיל) - קראון הייטס | *בנו הרב יהושע ליין (זוגתו, מרת פייגא עטיל) - קראון הייטס | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]] | *שניאור ברגר, '''[[אבני חן (ספר)|אבני חן]]''', הוצאת [[קה"ת]] [[תשע"ה]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Walberg-Schanowitz%20-%20Tishrei%2029%2C%205778.pdf מכתבי רבותינו נשיאינו לרב ליין]''' בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ליין, שלום בער}} | {{מיון רגיל:ליין, שלום בער}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]] | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים פוקינג]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:רשת אוהלי יוסף יצחק]] | ||
[[קטגוריה:משפחת חן]] | [[קטגוריה:משפחת חן]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ח]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:42, 15 ביולי 2024
הרב שלום דובער ליין (ה' אייר תרפ"ה - כ"ה ניסן תשכ"ח) היה איש חינוך תושב כפר חב"ד שפעל במסגרת רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש. בין תפקידיו החינוכים שימש כחבר בוועדת החינוך של מוסדות בית רבקה וכמנהל בית הספר לבנות ביפו. נודע כבעל כשרון דיבור רהוט, וייצג את חסידות חב"ד פעמים רבות במסגרת ערבי חב"ד ותכניות רדיו של 'קול ישראל'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בה' אייר תרפ"ה ברוסיה, לאביו הרב יהושע ליין ואמו הרבנית מרת רישא, כצאצא למשפחת חן החב"דית.
כבר בגיל צעיר ביותר למד ב'חיידר' יחד עם התלמידים המבוגרים, ידע את התפילה בעל-פה והיה בקי בכתב רש"י ועוד.
עם סיום מלחמת העולם השנייה יצא מרוסיה יחד עם אלפי חסידים נוספים במסגרת 'יציאת רוסיה' המפורסמת, והגיע למחנה העקורים בפוקינג, שם נישא בחודש אלול תש"ו לרעייתו מרת פרידא בתו של הרב אלתר אליעזר רוקח[1].
במהלך השנה שלאחר החתונה למד כתלמיד מן המנין בסניף תומכי תמימים שהוקם במחנה, ובמקביל לימד קבוצת נערים בגיל צעיר יותר.
העלייה לארץ הקודש[עריכה | עריכת קוד מקור]
מפוקינג נסעו ר' שלום בער ורעייתו לצרפת, ובשנת תש"ט קיבלו הוראה מאדמו"ר הריי"צ לעלות לארץ ישראל, לשם הגיעו בחודש סיון תש"ט, ולאחר תקופה קצרה בה התגוררו במעברה, התיישבו בכפר חב"ד, יחד עם קבוצת חסידים שהיו מראשוני התושבים במקום.
מול הבית בו התיישבו בני משפחת ליין, הייתה באר מים שעמדה בתוך מבנה נטוש, והמתיישבים החדשים החליטו להפוך את חלק המבנה בו נמצאת הבאר למקווה טהרה, ולצורך כך שיפצו בית זה כשר' שלום בער מצטרף לעבודות על אף שלא היה לו נסיון קודם בכך, ובהמשך אף מונה לשמש כבלן ולתפעל את המקווה, ולצורך כך היה קם מידי בוקר בשעה מוקדמת על מנת להסיק את התנור כדי שהמים יספיקו להתחמם עד השעה בה מגיעים האנשים לטבול.
בשדה החינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקראת פתיחת שנת הלימודים תשי"ג, הוצע לו להצטרף לצוות החינוכי בבית הספר החדש בזרנוגה שנפתח באותם ימים במסגרת 'רשת אהלי יוסף יצחק', ולאחר שקיבל את ברכתו של הרבי, העביר את הסכמתו לממונים ועבד בבית ספר זה במשך שנתיים, ולאחריהם עבר ללמד בבית ספר חב"ד לבנים ביפו, ובהמשך התבקש לנהל את בית הספר חב"ד לבנות בעיר ולקח את התפקיד על עצמו לאחר שקיבל את ברכתו של הרבי.
במקביל לימד באותן שנים בשעות הערב בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, והיה מעביר קורסים מזורזים בהוראה לתלמידי התמימים שהצטרפו לבתי הספר של הרשת ללא שהיה להם ידע מקדים בחינוך ובהוראה.
תפקידים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשבתות, היה הרב ליין ממונה על אמירת מאמרי חסידות בשבתות בשעת רעוא דרעוין.
במשך למעלה מעשר שנים היה ר' שלום בער עורך אחראי של בטאון חב"ד, ומאז הגיליון השמיני, י"א ניסן תשט"ו מופיע שמו כעורך אחראי של הביטאון. בנוסף, היה גם חבר בועד החינוך של מוסדות החינוך לבנות בכפר חב"ד – בית רבקה.
כאשר החל הרבי לדרוש מהחסידים לפעול תחת הסיסמא 'ופרצת' וקיומם של ערבי חב"ד - הצטרף הרב ליין לפעילות והיה נואם לעיתים קרובות בערבים אלו, ואף היה מוזמן מעת לעת להתראיין ברדיו 'קול ישראל'.
פטירתו והנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקרן המחנכים שהוקמה לזכרם של עובדי הרשת, הוקמה קרן מיוחדת לעילוי נשמתו, ומכספי הקרן סייעו בהלוואות נוחות למורי הרשת שעורכים שמחות משפחתיות.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רעייתו, מרת פריידא ליין - נפטרה ט' תמוז תש"ס.
- בתו מרת רישא, אשת הרב זאב יחזקאל כ"ץ - מגבאי בית חיינו 770, קראון הייטס
- בנו, הרב אלתר אליעזר ליין (זוגתו, מרת חי' דבורה לאה) - מעורכי הספר אבני חן על תולדות משפחת חן, קראון הייטס
- בתו מרת שטערנא שרה, אשת הרב ברוך וילהלם
- בנו, הרב יוסף יצחק ליין (זוגתו, מרת רבקה נעמי) - מנהל שותף בבית הדפוס 'The Print House', קראון הייטס
- בתו מרת רבקה וואלבערג - נפטרה ט"ו תמוז תשנ"ה.
- בנו הרב יהושע ליין (זוגתו, מרת פייגא עטיל) - קראון הייטס
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מכתבי רבותינו נשיאינו לרב ליין בתוך תשורה מנישואיו צאצאיו