ראובן סירוטה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ראובןסירוטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ראובן סירוטה]] | [[קובץ:ראובןסירוטה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ראובן סירוטה]] | ||
ר' '''ראובן סירוטה''' ([[תרצ"א]] | ר' '''ראובן סירוטה''' ([[תרצ"א]] – [[י"ח בתמוז]] [[תשע"ה]]) היה חסיד חב"ד תושב שכונת [[קראון הייטס]] שבברוקלין, שעסק באפיית [[מצות]], וזכה במשך שנים רבות לאפות את המצות ש[[הרבי]] אכל בשולחן [[ליל הסדר]] ובמשך כל ימי [[חג הפסח]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] שניהל הרב [[אהרן חזן]], ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים טשקנט|תומכי תמימים המקומית]], שם קיבל מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. | בשנות ילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] שניהל הרב [[אהרן חזן]], ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים טשקנט|תומכי תמימים המקומית]], שם קיבל מה[[משפיע]] הרב [[שלמה חיים קסלמן]]. | ||
כאשר הגיע לגיל חתונה, | כאשר הגיע לגיל חתונה, [[נישואין|נשא]] את רעייתו רחל קזובסקי מ[[הומיל]], וקבע את מגוריו ב[[טשקנט]]. | ||
בכל שנה עסקו בני משפחת סירוטה המורחבת במשך חודשים ארוכים באפיית מצות לאלפי יהודים בכל אזור טשקנט, כאשר חלק מהמצות נאפו בעזרת מכונה, וחלקם נאפו בהידור בעבודת יד עבור חסידי חב"ד שביקשו לאכול מצות מהודרות בלבד. בחודשים בהם לא התקיימה אפיית מצות, התפרנס מעבודה במפעל לייצור שמיכות ומפות בניהולו של החסיד ר' משה גולדשמיד, ובהמשך עבד במפעל לייצור לוחות ברזל לתעשייה, שם התמנה גם כמנהל עבודה. | בכל שנה עסקו בני משפחת סירוטה המורחבת במשך חודשים ארוכים באפיית מצות לאלפי יהודים בכל אזור טשקנט, כאשר חלק מהמצות נאפו בעזרת מכונה, וחלקם נאפו בהידור בעבודת יד עבור חסידי חב"ד שביקשו לאכול מצות מהודרות בלבד. בחודשים בהם לא התקיימה אפיית מצות, התפרנס מעבודה במפעל לייצור שמיכות ומפות בניהולו של החסיד ר' משה גולדשמיד, ובהמשך עבד במפעל לייצור לוחות [[ברזל]] לתעשייה, שם התמנה גם כמנהל עבודה. | ||
בשנת [[תשל"א]] קיבל אישור עלייה לארץ הקודש, אך כשהגיע לארץ לא מצא מקור פרנסה מתאים. לאחר שחלפו כמה חודשים, מצא עבודה מסודרת במאפיית המצות בכפר חב"ד, אך מנהלי המאפייה רצו שיחתום על חוזה קבע והוא לא היה מעוניין כי הוא רצה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], ואכן הוא עזב את העבודה במאפייה ועבר לעבוד במפעל לייצור כריות ושמיכות, ועבד שם עד חודש תשרי תשל"ג אז נסע לרבי למשך כל חודש תשרי. | בשנת [[תשל"א]] קיבל אישור עלייה לארץ הקודש, אך כשהגיע לארץ לא מצא מקור פרנסה מתאים. לאחר שחלפו כמה חודשים, מצא עבודה מסודרת במאפיית המצות בכפר חב"ד, אך מנהלי המאפייה רצו שיחתום על חוזה קבע והוא לא היה מעוניין כי הוא רצה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]], ואכן הוא עזב את העבודה במאפייה ועבר לעבוד במפעל לייצור כריות ושמיכות, ועבד שם עד [[חודש תשרי]] [[תשל"ג]] אז נסע לרבי למשך כל חודש תשרי. | ||
===אופה המצות של הרבי=== | ===אופה המצות של הרבי=== | ||
בסיום החודש הציעו לו ידידים | בסיום החודש הציעו לו ידידים מ[[רוסיה]] שיישאר ב[[קראון הייטס]] למשך תקופה נוספת ויעבוד במאפיית המצות המקומית, וכשביקש את אישורו של הרבי להשאיר את המשפחה בארץ ולעבוד בקראון הייטס, התנה הרבי את הדבר בכך שהאשה תסכים לכך. לאחר שקיבל את הסכמתה של רעייתו, נשאר עד חג הפסח והתפרנס מאפיית המצות. כך נמשך הדבר במשך חמש שנים, בחודש כסלו היה נוסע קראון הייטס, עובד שם עד לפני פסח במאפיית המצות המקומית, וחוזר לארץ בסיום עונת האפייה. | ||
כשהדבר חזר על עצמו מספר פעמים, רצה כבר לקבוע את מגוריו | כשהדבר חזר על עצמו מספר פעמים, רצה כבר לקבוע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] במקום להתנתק בכל שנה מהמשפחה לתקופה ארוכה, אך הוא לא הצליח להשיג אשרות שהיה בניו-יורק עד שקיבל את הוראתו של הרבי לעבור להתגורר בקראון הייטס, ובאורח פלא קיבל תוך זמן קצר את האישורים הדרושים. | ||
בזכות תפקידו כאחראי על הכנסת והוצאת המצות מתנור האפייה, זכה להיות זה שאפה את המצות מהם אכל הרבי בליל הסדר, והרבי אף הכיר לו טובה על כך כאשר באחת השנים במוצאי אחרון של פסח העניק לו בקבוק יין כאות תודה על המצות שאפה עבורו. | בזכות תפקידו כאחראי על הכנסת והוצאת המצות מתנור האפייה, זכה להיות זה שאפה את המצות מהם אכל הרבי בליל הסדר, והרבי אף הכיר לו טובה על כך כאשר באחת השנים במוצאי אחרון של פסח העניק לו בקבוק [[יין]] כאות תודה על המצות שאפה עבורו. | ||
===שנותיו האחרונות=== | ===שנותיו האחרונות=== | ||
| שורה 39: | שורה 39: | ||
{{מיון רגיל:סירוטה, ראובן}} | {{מיון רגיל:סירוטה, ראובן}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"א]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:01, 28 בפברואר 2022
ר' ראובן סירוטה (תרצ"א – י"ח בתמוז תשע"ה) היה חסיד חב"ד תושב שכונת קראון הייטס שבברוקלין, שעסק באפיית מצות, וזכה במשך שנים רבות לאפות את המצות שהרבי אכל בשולחן ליל הסדר ובמשך כל ימי חג הפסח.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בשנת תרצ"א בטשקנט שבאוזבקיסטן במשפחה ברוכת ילדים שמנתה כשנים-עשר נפשות, לאביו הרב מרדכי סירוטה שהיה מעמודי התווך של הקהילה החב"דית המקומית.
בשנות ילדותו למד בתלמוד תורה שניהל הרב אהרן חזן, ובהגיעו לגיל ישיבה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המקומית, שם קיבל מהמשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.
כאשר הגיע לגיל חתונה, נשא את רעייתו רחל קזובסקי מהומיל, וקבע את מגוריו בטשקנט.
בכל שנה עסקו בני משפחת סירוטה המורחבת במשך חודשים ארוכים באפיית מצות לאלפי יהודים בכל אזור טשקנט, כאשר חלק מהמצות נאפו בעזרת מכונה, וחלקם נאפו בהידור בעבודת יד עבור חסידי חב"ד שביקשו לאכול מצות מהודרות בלבד. בחודשים בהם לא התקיימה אפיית מצות, התפרנס מעבודה במפעל לייצור שמיכות ומפות בניהולו של החסיד ר' משה גולדשמיד, ובהמשך עבד במפעל לייצור לוחות ברזל לתעשייה, שם התמנה גם כמנהל עבודה.
בשנת תשל"א קיבל אישור עלייה לארץ הקודש, אך כשהגיע לארץ לא מצא מקור פרנסה מתאים. לאחר שחלפו כמה חודשים, מצא עבודה מסודרת במאפיית המצות בכפר חב"ד, אך מנהלי המאפייה רצו שיחתום על חוזה קבע והוא לא היה מעוניין כי הוא רצה לנסוע לרבי, ואכן הוא עזב את העבודה במאפייה ועבר לעבוד במפעל לייצור כריות ושמיכות, ועבד שם עד חודש תשרי תשל"ג אז נסע לרבי למשך כל חודש תשרי.
אופה המצות של הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסיום החודש הציעו לו ידידים מרוסיה שיישאר בקראון הייטס למשך תקופה נוספת ויעבוד במאפיית המצות המקומית, וכשביקש את אישורו של הרבי להשאיר את המשפחה בארץ ולעבוד בקראון הייטס, התנה הרבי את הדבר בכך שהאשה תסכים לכך. לאחר שקיבל את הסכמתה של רעייתו, נשאר עד חג הפסח והתפרנס מאפיית המצות. כך נמשך הדבר במשך חמש שנים, בחודש כסלו היה נוסע קראון הייטס, עובד שם עד לפני פסח במאפיית המצות המקומית, וחוזר לארץ בסיום עונת האפייה.
כשהדבר חזר על עצמו מספר פעמים, רצה כבר לקבוע את מגוריו בקראון הייטס במקום להתנתק בכל שנה מהמשפחה לתקופה ארוכה, אך הוא לא הצליח להשיג אשרות שהיה בניו-יורק עד שקיבל את הוראתו של הרבי לעבור להתגורר בקראון הייטס, ובאורח פלא קיבל תוך זמן קצר את האישורים הדרושים.
בזכות תפקידו כאחראי על הכנסת והוצאת המצות מתנור האפייה, זכה להיות זה שאפה את המצות מהם אכל הרבי בליל הסדר, והרבי אף הכיר לו טובה על כך כאשר באחת השנים במוצאי אחרון של פסח העניק לו בקבוק יין כאות תודה על המצות שאפה עבורו.
שנותיו האחרונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
ביתו נודע כבית הכנסת אורחים, והוא נהג תמיד לארח בסבר פנים יפות ובהתמסרות גדולה.
כאשר ביקש לעזוב את עבודתו כאופה ולעלות לארץ הקודש, הורה לו הרבי שלא לעשות זאת כדי שיוכל להיות סמוך לנכדים ולצאצאים שלו.
בשנותיו האחרונות, פרש מעבודתו כאופה, קבע שיעורים ללימוד במסגרת כולל תפארת זקנים לוי יצחק, והתמיד בשיעורים אלו עד לפטירתו בליל י"ח כסלו תשע"ה.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' אהרן סירוטה - שליח הרבי בדנוור קולרדו
- בנו, ר' מנחם מענדל סירוטה - קראון הייטס
- בנו, ר' יצחק סירוטה - קראון הייטס
- בתו, מרת שרה גייסינסקי - קראון הייטס
- בתו, מרת ציפא דלפין - קראון הייטס
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- האופה של הרבי ● רסיסי דמע - באתר
כ"ד כסלו תשע"ה